לואי אנטואן, דוכס אנגולם

לואי אנטואן, דוכס אנגולם
Louis-Antoine d’Artois, duc d’Angoulême

לואי אנטואן, דוכס אנגולם
לידה	6 באוגוסט 1775 ארמון ורסאי, ממלכת צרפת
פטירה	3 ביוני 1844 (בגיל 68) גרץ, האימפריה האוסטרית האימפריה האוסטרית
שם מלא	לואי אנטואן
מדינה	צרפת
מקום קבורה	Annunciation Parish Church (Nova Gorica)
בת זוג	מארי תרז, נסיכת צרפת
שושלת בית בורבון
תואר דוכס אנגולם אב שארל העשירי, מלך צרפת אם מריה תרזה, נסיכת סבויה
מלך צרפת ונווארה 2 באוגוסט 1830 → שארל העשירי לואי פיליפ ←
פרסים והוקרה
אביר במסדר גיזת הזהב (23 בספטמבר 1814) אביר הצלב הגדול של המסדר הצבאי של וילם (13 במאי 1825) עיטור אנדריי הקדוש אות המסדר אלכסנדר נבסקי הקדוש אדמירל צרפתי Décoration du Lys
חתימה

לואי התשעה עשר (6 באוגוסט 1775 – 3 ביוני 1844), לואי אנטואן, דוכס אנגולם (בצרפתית: Louis-Antoine, duc d’Angoulême), היה מלך צרפת שכיהן למשך הזמן הקצר ביותר בהיסטוריה של צרפת - במשך כ-20 דקות בלבד. לואי אנטואן הוכרח לוותר על תוארו בשנת 1830 לטובת אחיינו אנרי, רוזן שאמבור, שוויתר אף הוא על הכס לטובת לואי פיליפ, מלך הצרפתים.

לואי אנטואן נולד בוורסאי ב-6 באוגוסט 1775, כבנו הבכור של שארל פיליפ, אחיו הצעיר של מלך צרפת לואי השישה עשר. אמו הייתה מריה תרזה, נסיכת סבויה, בתם של ויטוריו אמדאו השלישי, מלך סרדיניה ומריה אנטוניה פרננדה, נסיכת ספרד ומלכת סרדיניה.

בשנת 1792, התגייס לואי אנטואן לצבא המהגרים של בן דודו, לואי ז'וזף, נסיך דה קונדה.

ביוני 1795, במהלך המהפכה הצרפתית, דודו, רוזן פרובנס, הכריז על עצמו כמלך, תחת השם לואי השמונה עשר. מאוחר יותר באותה השנה, לואי-אנטואן בן ה-20 הוביל התקוממות כושלת. בתחילת 1797, הוא הצטרף לאחיו ולדודו בדוכסות בראונשווייג בתקווה להצטרף לצבא האוסטרי. לאחר תבוסת אוסטריה, ברח לואי אנטואן עם משפחתו למיטאו, קורלנד, שם היו תחת חסותו של פאבל הראשון, קיסר רוסיה. בשנת 1799 התחתן לואי אנטואן עם בת דודתו מארי תרז, נסיכת צרפת, בתם של לואי השישה עשר ומארי אנטואנט.

בתחילת 1801, פאבל הראשון, קיסר רוסיה כרת הסכם שלום עם נפוליאון, ובית המלוכה הצרפתי הגולה נמלט לוורשה, שהייתה אז בשליטת פרוסיה. בעשר השנים הבאות, לואי-אנטואן ליווה ויעץ לדודו, לואי השמונה עשר. בהמשך בני המשפחה חזרו לרוסיה, אולם לאחר חתימת הסכם טילזיט בין נפוליאון לאלכסנדר הראשון, קיסר רוסיה, עברו בני המשפחה לאנגליה. שם, בבית הארטוול, חידש לואי השמונה עשר את חצרו, וללואי-אנטואן ניתנה קצבה של 300 £ בחודש. פעמיים (בשנת 1807 ובשנת 1813) הוא ניסה לחזור לרוסיה להצטרף למאבק נגד נפוליאון, אך בקשתו נדחתה על ידי הצאר, ולואי אנטואן נשאר באנגליה. בשנת 1814 הפליג לואי אנטואן לבורדו, שם הכריז על הרסטורציה. בהמשך לחם לואי אנטואן לצד הדוכס מוולינגטון כדי להחזיר את בן דודו פרננדו השביעי, מלך ספרד לכס המלוכה של ספרד.

כראש הצבא המלוכני בעמק נהר הרון הדרומי, לואי אנטואן לא הצליח למנוע את חזרתו של נפוליאון לפריז, וברח שוב לאנגליה במהלך "מאה הימים". בשנת 1823, הוא פיקד על חיל צרפתי שנשלח לספרד, כדי לסייע לשלטונו של פרננדו השביעי, מלך ספרד. לואי אנטואן ניצח בקרב טרוקדרו, ועל כך קיבל את התואר נסיך טרוקדרו.

עם מותו של לואי השמונה עשר בשנת 1824, עלה אביו שארל העשירי לשלטון, ולואי-אנטואן הפך ליורש העצר. לואי אנטואן תמך במדיניות הריאקציונית של אביו, שכללה גירוש קצינים בונפארטיסטים לשעבר מהצבא.

ביולי 1830, במהלך מהפכת יולי, המוני מפגינים זועמים דרשו את התפטרותו של שארל ושל צאצאיו, לטובת בן דודו לואי פיליפ, דוכס אורליאן, ושלחו משלחת לארמון טווילרי, בניסיון לכפות עליו שיתוף פעולה. שארל חתם בחוסר רצון על המסמך של הוויתור על מלכותו ב-2 באוגוסט 1830 בעצת אשתו; וכעבור 20 דקות התפטר אף לואי אנטואן מזכותו לשלטון.

לואי אנטואן ואשתו מארי תרז נסעו בנובמבר 1830 לאדינבורו, סקוטלנד, והשתכנו בבית בריג'נט ליד ארמון הולירוד.

לואי אנטואן מת בגוריציה, אוסטריה ב-3 ביוני 1844, בגיל 69, ונקבר בקריפטה של אביו שארל בכנסייה של המנזר הפרנציסקני.

מדיה וקבצים בנושא לואי אנטואן, דוכס אנגולם בוויקישיתוף

• לואי אנטואן, דוכס אנגולם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• לואי אנטואן, דוכס אנגולם, באתר "Find a Grave" (באנגלית)