Nothing Special   »   [go: up one dir, main page]

לדלג לתוכן

כריסטופר פאולר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כריסטופר פאולר
Christopher Fowler
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 26 במרץ 1953
גריניץ', הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2 במרץ 2023 (בגיל 69)
לונדון, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים Colfe's School עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מסתורין עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1984–2023 (כ־39 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס אוגוסט דרלת' (2004)
  • דוקרן בספריה (2015)
  • פרס הפנטזיה הבריטי (1998) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.christopherfowler.co.uk
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

כְּריסטופר פֿאוּלֶראנגלית: Christopher Fowler;‏ 26 במרץ 1953מרץ 2023) היה סופר מותחנים אנגלי. הוא חיבר למעלה מחמישים רומנים ואוספי סיפורים קצרים, כולל סדרת בְּראיינט ומֵיי, המתעדת את הרפתקאות שני בלשים מתקופת תור הזהב של ספרות הבלש בלונדון של ימינו. הוא זכה ב"פרס הפגיון בספרייה" של איגוד מחברי ספרי הפשע לשנת 2015 (על כלל יצירתו), פרס הצחוק האחרון (פעמיים) ופרס הפנטזיה הבריטית (מספר פעמים), פרס אדג' היל ופרס הציפורן הירוק. יצירתו כללה גם תסריטים, משחקי מחשב, רומנים גרפיים, תסכיתים ומחזות. הוא נולד בגריניץ', לונדון.

עד כה, לא תורגמה יצירתו לעברית.

ספרי בְּראיינט ומֵיי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיקר פרסומו של פאולר כמחבר מותחני בראיינט ומֵיי, שבהם שני הבלשים, ארתור בראיינט וג'ון מיי, חברים ביחידה הבדיונית "היחידה לפשעים מוזרים", המבוססת על יחידה שבה עבד אביו במהלך מלחמת העולם השנייה. הסדרה זמינה גם בפורמט ספרי שמע, בקריינות של טים גודמן. דמויות מסדרה זו מופיעות גם בספריו "Fowler's Roofworld",‏ "Rune",‏ "Darkest Day", ו־"Soho Black", אם כי ספרים אלו אינם נחשבים לחלק מהסדרה.

הסדרה מתרחשת בעיקר בלונדון, והסיפורים מתרחשים בשנים שונות בין מלחמת העולם השנייה לעשורים הראשונים של שנות האלפיים. על אף שיש גם עלילה מתפתחת בין הספרים, כל ספר עומד בפני עצמו כסיפור נפרד. יוצאי הדופן הם: "Full Dark House", סיפור ראשית, המתמקד בהיזכרות של ג'ון מיי במקרה הראשון של הצוות ביחד במהלך הבליץ; "Seventy Seven Clocks", שבסיפור המסגרת שלו מספר מחדש ארתור בראיינט על מקרה מ־1973; ו־"On the Loose" ו־"Off the Rails", שממשיכים דמויות ואירועים על פני שני ספרים.

הספר "Hall of Mirrors" מתרחש בשנת 1969; בשלב מסוים דנות הדמויות באירועים של אותו קיץ: פסטיבל המוזיקה בוודסטוק, הנחיתה על הירח ומעשי הרצח של כת צ'ארלס מנסון. כמו כן חיבר פאולר שני כרכים של מקרים חסרים (סיפורים קצרים), בשם "London's Glory" ו־"England's Finest".

פאולר טווה רבדים עובדתיים רבים מההיסטוריה והדמויות של לונדון לאורך הסדרה. רוב האתרים הם ציוני דרך בלונדון, כמו קתדרלת סנט פול, גלריית טייט ותיאטראות שונים. מאפיין עיקרי של "The Water Room" הוא רשת המנהרות והנהרות התת־קרקעיים שמתחת לעיר. ב־"Off the Rails" הם חוקרים את רשת הרכבת התחתית של לונדון.

הסדרה גם משופעת בהרמזים ליצירות ספרותיות אחרות. בספר "Seventy Seven Clocks" משובצים הרמזים לגילברט וסאליבן לאורך כל העלילה, וב־"Victoria Vanishes" יש קווי דמיון מכוונים לספר "The Moving Toyshop" מאת אדמונד קריספין. על אף שלכאורה יש בספרים יסודות מוזרים, אין הם מתארים התרחשויות על טבעיות או פנטסטיות.

רומנים וסיפורים קצרים אחרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרו של פאולר "Rune" הוא עדכון לסיפור של מונטגיו רודס ג'יימס "Casting the Runes". הוא כולל גם את בראיינט, מיי וכמה דמויות מאותה סדרה.

סיפורו "The Master Builder" עובד לסרט בשם "Through the Eyes of a Killer",[1] בכיכּוב ריצ'רד דין אנדרסון, מארג הלגנברגר וטיפי הדרן. אוסף הסיפורים הקצרים העשירי שלו, "Old Devil Moon", זכה בפרס הקהל של Edge Hill לשנת 2008. גם סיפוריו "On Edge" ו"The Most Boring Woman in the World" עובדו לסרטים. הנובלה שלו "Breathe" זכתה בפרס אגודת הפנטזיה הבריטית לנובלה הטובה ביותר בשנת 2005.[2]

הממואר שלו, "Paperboy", על ילדות בודדה בשנות ה-60, זכה בפרס הציפורן הירוק, המוענק לספרות ולזיכרונות שנכתבו על ידי הומוסקסואלים.[3] ספר המשך, "Film Freak", תיאר את מסעותיו בתעשיית הקולנוע הבריטית.

סדרת "יוצרים נשכחים"

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פאולר כתב טור קבוע בעיתון "אינדפנדנט" ושמו "Invisible Ink" ("דיו בלתי נראה"). כל טור הוקדש לסופר/ת שיצירותיו/ה, שפעם היו פופולריות, נעלמו וכבר כמעט שאינן נקראות. לדוגמה, בטור מס' 68 עסק בסופרת ברברה פים.[4] הטורים נאספו לספר בשם "The Book of Forgotten Authors" (ספר הסופרים הנשכחים), שראה אור בהוצאת Quercus.[5]

פאולר נפטר במרץ 2023. התגורר בברצלונה ובקינגס קרוס, לונדון.[6]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Through the Eyes of a Killer, 1992-12-15, נבדק ב-2022-06-11
  2. ^ "The British Fantasy Awards". אורכב מ-המקור ב-5 בדצמבר 2006. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ Page, Benedicte (1 בדצמבר 2010). "Paperboy wins inaugural prize for gay men's books" – via The Guardian. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ Invisible Ink: No 68 - Barbara Pym, The Independent, ‏13 במרץ 2011 (באנגלית)
  5. ^ "The Book of Forgotten Authors". Quercus. אורכב מ-המקור ב-14 ביולי 2018. נבדק ב-14 ביולי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ "Penguin Books".