גלקסיית העין השחורה

העין השחורה
Black Eye Galaxy

גלקסיית העין השחורה
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים	שערות ברניקי
שמות נוספים	NGC 4826 ,M64
מגלה	אדוארד פייגוט
תאריך גילוי	23 במרץ 1779
סוג	גלקסיה ספירלית
בהירות נראית	8.5+[1]
סיווג מורפולוגי	R)SA(rs)ab)
עלייה ישרה	12ʰ 56ᵐ 43.7ˢ
נטייה	‏58″ ‏40′ ‏21°‏+
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת	20.3-
מרחק[2]	19,000,000 שנות אור 5,825,361.79 פארסק
קוטר	55,000 שנות אור
מסה	1011[3] ☉M
הסחה לאדום	3.9 ± 408.3 ק"מ/שנייה 0.001341±0.00004 ${\displaystyle z}$

גלקסיית העין השחורה (Black Eye Galaxy, נקראת גם M64 מ-Messier 64 וכן NGC 4826) היא גלקסיה ספירלית בקבוצת הכוכבים שערות ברניקי, שהתגלתה בכמה מקרים, על ידי שלושה אנשים שונים בנפרד. אדוארד פייגוט גילה אותה ב-23 במרץ 1779, יוהאן אלרט בודה גילה אותה ב-4 באפריל באותה שנה, מבלי שידע על גילויה חודש אחד קודם לכן, ושארל מסיה גילה אותה אחרי שנה ב-1 במרץ 1780 והוסיף אותה לקטלוג מסיה כמספר 64. הגילוי הראשון לא זכה לתשומת לב רבה ורק באפריל 2002 גילה ביירן ג'ונס מחדש את ממצאיו של פייגוט. המאפיין של האבק בצידה החיצוני התגלה כבר במאה ה-18, כש-M64 נצפתה פעמיים, ב-1785 וב-1789 על ידי ויליאם הרשל, שהשווה אותה כבר אז ל"עין שחורה".

M64 מוכרת בעיקר לאסטרונומים חובבים מכוון שניתן לראות אותה גם בטלסקופים קטנים. הגלקסיה נמצאת מעט יותר מ-5 מעלות מצפון-מערב לכוכב α בשערות ברניקי וכ-7 מעלות מדרום-דרום-מערב לכוכב β בשערות ברניקי. כ-5 מעלות מדרום-מערב לה (מעט צפונית-מזרחית ל-α בשערות ברניקי) נמצא הצביר הכדורי M53.

גלקסיית העין השחורה מרוחקת כ-19 מיליון שנות אור (5.8 מיליון פארסק) מכדור הארץ. גודלה הזוויתי כ-10 דקות קשת שממרחק זה שקולות לקוטר של כ-55,000 שנות אור. סביב הגרעין הבהיר של הגלקסיה ישנו אזור עשיר באבק אשר בולע את האור המגיע אליו. מראה זה העניק לה את שמה גם בעברית וגם באנגלית - "גלקסיית העין השחורה" (Black eye) המכונה באנגלית לעיתים גם "עין רשעה" (Evil Eye). במקומות אחרים הוזכר גם כינוי פיוטי יותר, "גלקסיית היפהפייה הנרדמת" (Sleeping Beauty Galaxy).

במבט ראשון נראית M64 כמו גלקסיה ספירלית רגילה למדי. כמו ברוב הגלקסיות, הכוכבים ב-M64 מסתובבים באותו כיוון, אולם, מחקר תמונות מטלסקופ החלל האבל מראות שהגז הבין-כוכבי בחלקה החיצוני של M64 מסתובב בכיוון הפוך לזה שבו נעים הכוכבים והגז בחלק הפנימי. החלק הפנימי (אותו ניתן לראות בתמונה) בעל רדיוס של כ-3,000 שנות אור והחלק החיצוני משתרע עד לגבולותיה החיצוניים של הגלקסיה במרחק של 40,000 שנות אור ממרכזה. תנועה הפוכה זו היא ככל הנראה המקור ליצירת הכוכבים הצעירים הנראים באזור שבין החלקים השונים.

ההשערה המקובלת כיום היא שהסיבוב הנגדי של הגז בחלקה החיצוני של הגלקסיה נוצר כאשר M64 סיפחה גלקסיית לוויין, כנראה לפני יותר ממיליארד שנים. בתמונה של הגלקסיה ניתן להבחין בכוכבים צעירים, חמים, בצבע כחול שרק נוצרו, וכן בעננים ורודים של גז מימן - אזורי H II המאירים כערפיליות פליטה עקב קרינה על סגולה מכוכבים צעירים אלו. הגלקסיה הלווינית כבר הושמדה כמעט כולה, וחלק מכוכביה התמזגו בגלקסיה הראשית או התפזרו אל החלל, אך עדויות להתנגשות נותרים ברקע, בגלל התנועה השונה, ההפוכה למעשה, של הגזים בחלקה החיצוני של M64.

גלקסיית העין השחורה היא אחת מ-12 גלקסיות גדולות אשר מקיפות את הקבוצה המקומית ומכונות "מועצת הענקים", האחרות הן מאפיי 1, מאפיי 2‏, IC 342, גלקסיית המחוגה, גלקסיית הפסל, M81‏, M82‏, M83‏, M94‏, NGC 4945 וקנטאור A.^[4]

מדיה וקבצים בנושא גלקסיית העין השחורה בוויקישיתוף

• הסבר על התנועות המשונות בM64 ובו תמונות נוספות
• M64 באתר SEDS (באנגלית)
• הסבר בסיסי ושאלות נפוצות באתר של טלסקופ החלל האבל ¹ (באנגלית)
• תמונות של הגלקסיה באדיבות האבל\ESA
• גלקסיית העין השחורה, בבסיס הנתונים SIMBAD לגרמי שמיים אסטרונומיים

קטלוג מסיה
צבירי כוכבים	M2 • M3 • M4 • M5 • M6 • M7 • M9 • M10 • M11 • M12 • M13 • M14 • M15 • M18 • M19 • M21 • M22 • M23 • M24 • M25 • M26 • M28 • M29 • M30 • M34 • M35 • M36 • M37 • M38 • M39 • M41 • M44 • M45 • M46 • M47 • M48 • M50 • M52 • M53 • M54 • M55 • M56 • M62 • M67 • M68 • M69 • M70 • M71 • M72 • M75 • M79 • M80 • M92 • M93 • M103 • M107
גלקסיות	M31 • M32 • M33 • M49 • M51 • M58 • M59 • M60 • M61 • M63 • M64 • M65 • M66 • M74 • M77 • M81 • M82 • M83 • M84 • M85 • M86 • M87 • M88 • M89 • M90 • M91 • M94 • M95 • M96 • M98 • M99 • M100 • M101 • M102 • M104 • M105 • M106 • M108 • M109 • M110
ערפיליות	M1 • M8 • M16 • M17 • M20 • M27 • M42 • M43 • M57 • M76 • M78 • M97
אחרים	M40 • M73
שארל מסיה • קטלוג קלדוול • הקטלוג הכללי החדש