גדוד קשר 533

גדוד קשר 533

סמל גדוד הקשר 533
פרטים
מדינה	ישראל ישראל
שיוך	חיל האוויר הישראלי
סוג	יחידת שירותי תקשורת
בסיס האם	בית הספר להגנה אווירית
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות	1969–הווה (כ־55 שנים)
פיקוד
יחידת אם	מערך התקשוב

גדוד קשר 533 (שמו הקודם: יחידת קשר 533) או יחידת הקש"ב (קשר ומחשוב) היא יחידת הקשר הטקטית הניידת של חיל האוויר שיעודה לספק יכולות תקשורת והעברת נתונים בין גופים שונים הפועלים בחיל-האוויר. היחידה מוצבת בבסיס ביסל"א.

היחידה הוקמה בשנת 1969 כחלק מלקחי מלחמת ששת-הימים. בעשור הראשון להקמתה הייתה י"ק 533 יחידה קטנה. מאז מלחמת יום הכיפורים ועד היום, פועלת היחידה בכל המתארים: היא נמצאת בשטח במשימות שב"ה (שדה ביצוע הטסות) של מטוסי ה"קרנף", שש"ה (שלוחת שדה הליקופטרים), פריסות הגנ״א לסוגיהן, נותנת שירותים בשטח ליחידות הל"א (לוחמה אלקטרונית), הכטמ״ם (כלי-טיס מאויש מרחוק) וכו'. היחידה פועלת במגוון עצום של מקומות ותרחישים ומחברת אל מטה השליטה את כל מי שעוזב את בסיסי חיל-האוויר ולפעמים גם בתוך הבסיסים עצמם. בנוסף להקניית אמצעי-קשר ניידים לדרגים הנפרסים בחיל, אמונה היחידה גם על הרחבת כיסוי הקשר האווירי של חיל-האוויר במשימותיו השונות והרחוקות.

לצורך התקנת, הפעלת ותחזוקת מערכות קשר בשטח, באתרי פעילות חיל האוויר שאינם קבועים, מפעילה היחידה תאי קשר (סלעים) או ממסרים מוטסים, על מטוסי צופית.

חלק מהחיילים שמגיעים ליחידה עוברים הכשרה לתפקיד "מפעיל קשר מוטס" (המוגדר כצוות עזר-אווירי) לצורך ביצוע ותפעול ממסרים מוטסים כלומר: הרחבת טווח קליטה באמצעות מקמ"ש (משדר-מקלט) מוטס.

בתאריך 4 בפברואר 2009, עברה היחידה להיות תחת פיקודו של "מערך ההגנה האווירית" ("מערך הנ"מ" לשעבר). בעקבות מעבר הפיקוד, שונה שמה ל"גדוד הקשר 533". עד תחילת ינואר 2010, שכנה היחידה בבח"א 27, עת בה נסגר הבסיס סופית, בסמוך לכך עברה היחידה ל"בית הספר להגנה אווירית" (ביסנ"מ לשעבר)^[1].

בבוקר יום הכיפורים, פרסו אנשי 533 לתל-פארס, ועם פרוץ הלחימה בשעה 14:00 נאלצו לדלג מערבה לפיקוד הצפון בחר כנען, לאחר שמצאו עצמם בטווח ארטילריה סורית. בסוף המלחמה, היחידה מיקמה ממסר קשר על ג’בל עתקה. המקום היה עדיין בשליטה חלקית של כוח מצרי, ושני המפעילים פעלו תחת הגנה של כוח צנחנים ששהה במקום. במהלך מלחמת יום הכיפורים הוקמו שלושה מרכזי שליטה: באום-חשיבה, בהר כנען ובפיקוד המרכז, נוסף על כ-100 פריסות ברחבי הארץ שנתנו שירותי קשר לחטיבות, אוגדות, כוחות נ”מ, שדה פאיד ועוד.^[2]

במבצע יונתן קצינים ומפעילים של היחידה פעלו בחפ”ק המוטס שהותקן במטוס בואינג ובמרכז השליטה של אל-על.^[2]

במבצע אופרה פעל צוות של היחידה במטוס הפיקוד של חיל האוויר ששהה באוויר בזמן תקיפת הכור הגרעיני בעיראק.^[2]

סמל היחידה מורכב מהפריטים הבאים:

• שני ברקים-מייצגים את תחום הקשר.
• סמל חיל האוויר-במרכז.
• זוג כנפיים-כמייצגות את הרחבת גבולות הקשר (נייח, נייד, ומוטס).

הגדוד פועל בצוותים קטנים, מינימום ארבעה חיילים בצוות, החוברים בכל פעם ליחידה אחרת, מחיל-האוויר או מזרוע אחרת בהתאם למשימה, והם האחראים על הקמת קשר ותחזוקתו השוטפת. אופי פעילות היחידה גורם לכך שיש צורך במפקדים רבים ואכן, אופי הפיקוד בגדוד שונה מאוד מהפיקוד ביחידות אחרות בחיל-האוויר. על כל מספר קטן של חיילים היוצאים לבצע משימה, מפקד ומנהל חייל או חיילת שעברו הכשרת מפקד-מת״ק (מפקד תא קשר), המפקד אחראי על ביצוע המשימה בשטח, ללא קצינים ובלי מסגרת אליה הם שייכים בשטח.

ביחידה כ-330 חיילים בשירות סדיר ומספר רב של אנשי מילואים. בשונה מכל שאר היחידות המבצעיות בחיל-האוויר, בנויה היחידה במתכונת גדוד. בראש היחידה עומד מפקד בדרגת סא"ל וסגן בדרגת רס"ן^[3].

ביחידה קיימים שלושה גפים לוגיסטיים - טכני, מנהלה ומבצעים; שלושה גפי הפעלה - גף חנית (בעבר רד"ט - רדיו-טלפון), גף רומח (בעבר רומ"ם - רדיו ומערכות משולבות) ובית-ספר להכשרת החיילים. צרכני גף חנית הם לרוב סוללות הנ"מ, יחידות הל"א, תעשיות ביטחוניות וטייסות הכטב"ם, ואילו צרכני גף רומח הם בעיקר היחידה לשיתוף פעולה (יחשת"פ)^[3]. עם כניסת כיפת ברזל לפעילות מבצעית בשנת 2011 התווסף גף הפעלה נוסף, גף מגן - האמון על כל ענייני הקשר בכיפת ברזל.

לאחר בעיות בתפעול גף מגן הוחלט בספטמבר 2021 לפרקו ולשלוח את חייליו לגדודי סוללות כיפת ברזל שהם: גדוד 137 וגדוד 947.

• תהיו בקשר, באתר חיל האוויר הישראלי
• שומרים על קשר, באתר חיל האוויר הישראלי
• תשמרו על קשר, בטאון חיל האוויר 172, דצמבר 1989, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האוויר