גבעת רם

ערך זה עוסק באזור בירושלים. אם התכוונתם לשכונה בשם זה בקריית אתא, ראו קריית אתא.

גבעת רם

מידע
עיר	ירושלים
קואורדינטות	31°47′N 35°12′E / 31.78°N 35.2°E / 31.78; 35.2
(למפת ירושלים מוגדלת)   גבעת רם (למפת ירושלים רגילה)   גבעת רם (למפת הרי ירושלים רגילה)   גבעת רם (למפת הרי ירושלים מוגדלת)   גבעת רם

לחצו כדי להקטין חזרה

לחצו להגדלה

---

גבעת רם הוא אזור בירושלים בו שוכנים כמה ממבני הציבור המרכזיים והחשובים של מדינת ישראל. גבעת רם ממוקמת מעל לעמק המצלבה ובסמוך לשכונות ניות ונווה שאנן.

בין המבנים המצויים בגבעת רם:

• הכנסת, קריית הממשלה, קריית הלאום, מבנה משרד החוץ, בית המשפט העליון ובנק ישראל.
• קמפוס גבעת רם הקרוי על שם אדמונד י' ספרא של האוניברסיטה העברית הכולל גם את האקדמיה ללשון העברית, האקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים, המרכז הארצי לבחינות ולהערכה ומכללת אורט. בסמוך לאוניברסיטה: ג'וינט ישראל, התיכון ליד האוניברסיטה ואצטדיון גבעת רם.
• הספרייה הלאומית, הקריה הלאומית לארכאולוגיה של ארץ ישראל, מוזיאון ישראל, מוזיאון ארצות המקרא ירושלים ומוזיאון המדע בירושלים.

בגבעת רם מצויים גם הפארקים הציבוריים הגדולים בירושלים: גן סאקר וגן הוורדים.

למקור השם יש מספר גרסאות:

1. מקור השם במלחמת העצמאות. בסוף 1947 ובתחילת 1948 פשטה ההגנה על הכפר שייח' באדר והכפר ננטש. ההגנה ביקשה להחזיק במקום חיל מצב. מפקד המחוז, ישראל עמיר, חשש כי השתלטות האצ"ל והלח"י על הכפר תגרום להופעת הבריטים, וכך ייכשל ניסיונה של ההגנה ליצור קשר בין השכונות היהודיות במערב העיר. מפקד הגדנ"ע בירושלים, יהושע אריאלי, הציע לעמיר להציב כוח מפקדי גדנ"ע בשייח' באדר, שיוכל לגור ולאמן שם את הגדנ"עים הירושלמים, כ-1,500 במספר. עמיר נענה להצעה ובינואר 1948 הוקם בסיס גדנ"ע בשייח' באדר. דוד רשף (אז רבסקי), מפקד הגדנ"ע הארצי, טבע שם זמני לבסיס: "כפר הנוער", אך בעצה אחת החליפו מפקדי הגדנ"ע בירושלים, יהושע אריאלי וצבי אנקורי, את השם ל"גבעת ריכוז מפקדים". מטעמי נוחיות שבראשי התיבות, קבעו אריאלי, אנקורי וסגל מפקדי הבסיס כי שם הבסיס יהיה "גבעת ר"ם". במפות הופיע שם הבסיס כ 'ר"מ', ובהמשך הפך השם ל"רם"^[2].
2. גרסה אחרת טוענת כי במלחמה רוכזו בגבעה זו המתגייסים הטריים של צה"ל, וראשי התיבות הם של "רמת מגויסים".^[3].
3. לפי "מכתב למערכת" שהתפרסם בגיליון עיתון "חרות" מיום 3 באוגוסט 1948, הכותב מכנה את בית הקברות של שייח-באדר, הסמוך למשכן הכנסת, בשם "גבעת רע"ם"^[4].
4. במפת ירושלים משנת 1948 מופיעה שכונה בתכנון בכל שטח גבעת רם בשם "רחביה המורחבת". חברת הבניה נקראה "גבעת ר"מ בע"מ" והמאמצים להקמת השכונה החלו כמה שנים לפני מלחמת העצמאות.^{[1] [5] [דרוש מקור: פוסטים בפייסבוק הם לא מקור היסטורי אמין]}

הגבעה מול הכנסת נקראת בשם "גבעת הנשיא".

בחלק המזרחי והצפוני של גבעת רם שכן עד למלחמת העצמאות הכפר הערבי שייח' באדר, שתושביו גורשו במהלך המלחמה. לאחר מלחמת העצמאות בנתה מדינת ישראל על שטח הכפר ההרוס את מוסדות השלטון, למעט משכן הכנסת שהוקם ב-1966 על שטח שהוחכר מהכנסייה היוונית-אורתודוקסית.

במהלך מלחמת העצמאות, כאשר לא הייתה גישה לבית הקברות בהר הזיתים, הוכשר בית העלמין בגבעת רם. בית קברות קטן זה קיים עד היום בסמוך לכנסת במעלה גן סאקר (בית עלמין דומה קיים במתחם בית החולים שערי צדק הישן ברחוב יפו).

לאחר הכרזתה של ירושלים כבירת מדינת ישראל בדצמבר 1949, הוחל בחיפוש אחר שטח במרכז ירושלים עבור מוסדות השלטון ומשרדי המדינה הראשיים. תחילה נעשה ניסיון לאתר שטח במרכז העיר ליד רחוב יפו, ומשלא נמצא, הוחלט לשכן את מוסדות השלטון בגבעת רם, על חורבות הכפר שייח' באדר. שלושת בנייני הממשלה הראשונים הוקמו בשנות ה-50 ללא כל תוכנית אב מסודרת לאזור שבו הם הוקמו ולאחר מכן בשנת 1966 הוקם לידם גם בניין הכנסת ללא תוכנית מתאר מסודרת למקום. בסוף שנות ה-80 החליטה הנהגת המדינה להכין תוכנית מסודרת עבור קריית הממשלה ועבור כל אזור גבעת רם והכניסה הראשית לירושלים. התוכנית החדשה נקראה בשם: "קריית הלאום" או בשם נוסף בשם: קריית האומה והיא כוללת בנוסף לבנייני הממשלה גם מוסדות תרבות לאומיים כגון: בניין הספרייה הלאומית, בניין הגלריה הלאומית, ובניין ארכיון המדינה.

פרויקט קריית הלאום כולל למעשה את תוכנית המיתאר החדשה של קריית הממשלה והשלמת בנייתם של כל משרדי הממשלה בירושלים, והעברת המשרדים השונים אל מבנים בגבעת רם.

לאחר חנוכת קריית הלאום מתוכננים לעבור אליה גם משרדי הממשלה המצויים כיום בקריית מנחם בגין במזרח העיר, כולל הקמתו של בניין חדש עבור המטה הארצי של משטרת ישראל.

החברה להגנת הטבע הכריזה על אזור בית העלמין גבעת רם והשטח הפתוח הסובב אותו אתר טבע עירוני, בהיותו אחד משטחי הטרשים הממוקמים בתוך העיר, ביחד עם גבעת התנ"ך וחורשת הירח.

האתר כולל בשטחו עצי שקד, תאנה, אשחר, תות עץ וברוש (שנותרו מהבוסתנים של הכפר שייח' באדר), וכן שיחי בתה אופייניים. במקום ניתן להבחין בזוחלים האופייניים לבית הגידול של ירושלים, בעיקר נחשים, לטאה זריזה, חרדון מצוי, זעמן שחור, שחור ראש שלווני, זעמן זיתני ועוד.

בשטח הטבעי למחצה הקימה החברה להגנת הטבע מרכז מחקר וחינוך סביבתי הקרוי התחנה לחקר ציפורי ירושלים, שהיא אתר הטבע העירוני הקהילתי הרשמי הראשון בישראל. התחנה הוקמה על שטח של כ-5 דונם בין הכנסת לבית המשפט העליון על שטח של משתלה נטושה. בתחנה פועלים חוקרים, אנשי חינוך ומתנדבים רבים העוסקים בשמירה על הטבע ועל אוכלוסיית הציפורים החולפת מעל קריית הממשלה. בין היתר עוסקים במקום בטיבוע ציפורי שיר לצורכי מחקר ומעקב, כן הוקם צמוד למבנה התחנה מסתור מיוחד בו ניתן לשבת לצפות בפעילות ציפורים בסמוך לבריכת מים קטנה ומתקני האכלה.

• 
  אצטדיון גבעת רם
• 
  מרכז הספורט גבעת רם
• 
  משרדי קריית הממשלה ומוזיאון ארצות המקרא בגבעת רם
• 
  בנייני קמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם
• 
  מוזיאון ישראל מן האוויר
• 
  מבט על האזור המזרחי של גבעת רם. בצד ימין בית המשפט העליון, ובשמאל גן סאקר ברקע בתי קריית וולפסון
• 
  מלון קראון פלזה ירושלים ומשכן הכנסת מכיוון עמק המצלבה
• 
  בניין הספרייה הלאומית בבניה, 2023
• 
  מוזיאון המדע

מדיה וקבצים בנושא גבעת רם בוויקישיתוף

• מפה של קמפוס גבעת רם
• דובי זכאי, צפרות בירושלים, באתר ynet, 25 בספטמבר 2002
• על אתר הטבע העירוני אתר החברה להגנת הטבע
• הגן הבוטני האוניברסיטאי בירושלים
• מאמר על בסיס הגדנ"ע שפעל בגבעת רם במלחמת העצמאות - בכתב העת עת־מול, גיליון 231, נובמבר 2013, בהוצאת יד בן צבי (הקישור אינו פעיל)
• מיכאל יעקובסון: סיבוב בבית הספר התיכון ליד האוניברסיטה העברית, באתר 'חלון אחורי', 26 ביולי 2017