ג'ילין
 | |
| מדינה |
 הרפובליקה העממית של סין |
|---|---|
| מושל | Han Jun |
| רשות מחוקקת |
Jilin Provincial People's Congress  |
| בירת המחוז | צ'אנגצ'ון |
| שטח | 191,126 קמ"ר (דירוג: 14) |
| ‑ הנקודה הגבוהה | הר פאקטו (2,744 מטרים) |
| אוכלוסייה | |
| ‑ במחוז | 24,073,453 (דירוג: 21, 2020) |
| ‑ צפיפות | 130 נפש לקמ"ר (דירוג: 23, 2020) |
| קואורדינטות | 43°42′0″N 126°12′0″E / 43.70000°N 126.20000°E |
| אזור זמן | UTC +8 |
| www.jl.gov.cn | |
|
לחצו כדי להקטין חזרה  (למפת ג'ילין רגילה) | |
  | |
גִ'ילִין (בסינית: 吉林/Jílín) (או קִירִין) הוא מחוז בצפון־מזרח סין. שטחו 187,400 קמ"ר; אוכלוסייתו מונה כ־24 מיליון נפש; בירתו היא העיר צָ'אנְגְצ'וּן (长春/Chángchūn).
זהו מחוז המשתייך לאזור המוכר כמנצ'וריה. בעבר הייתה רוב אוכלוסייתו מנצ'ורית. עם זאת, כיום מהווים המנצ'ורים 4% בלבד מאוכלוסייתו והקוריאנים כ־4% נוספים, בעוד עיקר האוכלוסייה היא בני האן. המחוז גובל בקוריאה הצפונית וברוסיה וכן במחוזות חיילונגג'יאנג, ליאונינג ומונגוליה הפנימית.
ב-1932 הפכו היפנים את המחוז לחלק ממדינת מנצ'וקוו כשמושב ממשלת הבובות הוא בצ'אנגצ'ון, בירתה של ג'ילין. עם תבוסת היפנים ב-1945 הועברה ג'ילין, יחד עם יתר מנצ'וריה לידי הקומוניסטים על ידי הסובייטים, והאזור שימש כבסיס לקומוניסטים שמאוחר יותר כבשו את יתר סין.
זהו מחוז הררי עם חורפים ארוכים וקרים (14°c- עד 20°c- בינואר). עיקר החקלאות שלו מתבססת על אורז, תירס ודורה, וכן חטיבת עצים בהרי צ'אנגבאי ורעיית צאן במערב המחוז. עיקר מוצרי התעשייה של המחוז הם מכוניות, קרונות רכבת וסגסוגות ברזל.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ג'ילין
- ג'ילין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
