ג'ון טושאק

ג'ון טושאק

טושאק, 2011
מידע אישי
לידה	22 במרץ 1949 (בן 75) קארדיף שבויילס
שם מלא	ג'ון בנג'מין טושאק
גובה	1.85 מטר
עמדה	חלוץ
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1965 - 1970 1970 - 1978 1978 - 1984 סה"כ: קארדיף סיטי ליברפול סוונסי סיטי 164 (73) 172 (74) 64 (25) 400 (172)
נבחרת לאומית כשחקן
1969 - 1980 ויילס 40 (13)
קבוצות כמאמן
1978 - 1983 1984 - 1985 1985 - 1989 1989 - 1990 1991 - 1994 1994 1995 - 1997 1997 - 1999 1999 2000 - 2001 2001 - 2002 2002 - 2003 2004 2004 - 2010 2011 - 2012 2013 2014 - 2016 סוונסי סיטי (שחקן/מאמן) ספורטינג ליסבון ריאל סוסיאדד ריאל מדריד ריאל סוסיאדד נבחרת ויילס דפורטיבו לה קורוניה בשיקטש ריאל מדריד סנט אטיין ריאל סוסיאדד קטניה ריאל מורסיה נבחרת ויילס נבחרת מקדוניה חזר לנצ'ראן וידאד קזבלנקה
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

ג'ון בנג'מין טושאק (באנגלית: John Benjamin Toshack, נולד ב-22 במרץ 1949 בקארדיף) הוא כדורגלן עבר ולשי ששיחק בעמדת החלוץ, וכיום מאמן כדורגל.

ככדורגלן, החל טושאק את דרכו בגיל צעיר בקארדיף סיטי, ממנה עבר לליברפול. בשבע העונות של טושאק בליברפול זכה עמה להצלחה גדולה, עם זכיות בגביע אירופה לאלופות, גביע אופ"א ובשלוש אליפויות אנגליה, בין היתר. בנוסף, ייצג טושאק את ויילס וכבש במדיה 13 שערים בארבעים הופעות.

המעבר אל מעבר לקווים החל עבור טושאק בהצלחה גדולה, כאשר ככדורגלן/מאמן סוונסי סיטי רשם הישג מרשים של העפלת שלוש ליגות בארבע עונות. משם המשיך לקריירת אימון ביניבשתית, במהלכה אימן בין היתר בספרד (כולל עונת אליפות עם ריאל מדריד), פורטוגל, צרפת, איטליה, טורקיה ואזרבייג'ן, וכן את הנבחרות הלאומיות של ויילס ושל מקדוניה.

טושאק החל את קריירת המשחק המקצוענית שלו בגיל צעיר, כאשר חתם במדיה של קארדיף סיטי מליגת המשנה באנגליה כשהיה בן 16 בלבד. הוא היה לכדורגלן הצעיר בתולדות המועדון כאשר עלה מהספסל להופעת בכורה מול לייטון אוריינט ב-13 בנובמבר 1965, משחק בו כבש את שער הבכורה שלו בדרך לניצחון 3-1. שיאו החזיק מעמד 41 שנים, עד שנשבר על ידי ארון ראמזי ב-2007. את העונה סיים טושאק עם שישה שערי ליגה בשמונה הופעות. בעונה הבאה כבר השתלב יותר ברוטציה הקבוצתית, וכבש עשרה שערי ליגה ב-22 הופעות.

החל מעונת 1966/1967 הפך טושאק לשחקן הרכב קבוע. במקביל להשתתפות בליגה האנגלית, השתתפה קארדיף עם טושאק במשחקי הגביע הוולשי, ובאותה עונה זכו טושאק וקבוצתו בתואר בדרך לשלוש זכיות רצופות. עם השיפור ביכולתו של טושאק החל גם שיפור ביכולתה של הקבוצה, שהפכה ממועמדת לירידה למועמדת לעלייה לליגה הבכירה. בעונת 1968/1969 קבע טושאק שיא קריירה של 22 שערי ליגה ב-41 הופעות, סייע לקבוצתו לסיים את העונה במקום החמישי, על סף ההעפלה לליגה הבכירה, ואף זכה לזימון ראשון לנבחרת.

טושאק הוסיף 17 שערי ליגה בארבעים הופעות עונה לאחר מכן, וב-11 בנובמבר 1970, זמן קצר לאחר פתיחת עונת 1970/1971, נרכש בכ-110 אלף ליש"ט על ידי קבוצת הפאר ליברפול ומאמנה ביל שאנקלי. את הופעת הבכורה שלו ערך בשוויון המאופס מול קובנטרי סיטי שלושה ימים לאחר שחתם, ואת שער הבכורה שלו כבש שבוע אחר כך, בדרבי המרזיסייד מול אברטון. לאחר שוויון 0-0 בהפסקה, עלתה אברטון ליתרון כפול, לפני שליברפול הפכה לניצחון 3-2. טושאק כבש את שער השוויון לזכות קבוצתו בנגיחה כרבע שעה לסיום.

טושאק השתלב היטב במדי קבוצתו החדשה, ואת העונה הראשונה שלו במועדון סיים עם חמישה שערים ב-21 הופעות. בסיום העונה הצטרף לקבוצה קווין קיגן, ששיתף פעולה בחוד עם טושאק. יחד יצרו השניים התקפה מוחצת עבור ליברפול. בעונת 1972/1973 זכה טושאק בתארים הראשונים בקריירת המשחק שלו. טושאק תרם 13 שערים ב-22 הופעות לזכייתה של ליברפול באליפות אנגליה. במקביל, השתתפה הקבוצה בגביע אופ"א באותה העונה, והעפילה למשחק הגמר מול בורוסיה מנשנגלדבך. המשחק הראשון באצטדיון אנפילד שוחק תחת גשם שוטף, והופסק בדקה ה-27. ההחלטה הייתה לדחות את המשחק ביום אחד. 27 הדקות ששוחקו לימדו את שאנקלי על חולשותיה של היריבה בהתמודדויות אוויריות, מה שגרם לו להעלות את טושאק בהרכב למשחק החוזר. ההחלטה השתלמה, כאשר כבר בתוך המחצית הראשונה בישל טושאק שני שערים לקיגן, שניהם באמצעות הראש. לארי לויד קבע את תוצאת המשחק, 3-0 בסיום. בגומלין בחוץ עלה טושאק בהרכב וראה את יופ היינקס כובש צמד שלא הספיק, בורוסיה ניצחה 2-0 אך הפסידה 3-2 בסיכום, וטושאק חגג עם קבוצתו זכייה בתואר אירופי, זכייה ראשונה למועדון בגביע אופ"א.

טושאק וליברפול הוסיפו לזכות בתארים, כאשר עונה לאחר מכן הניפו את גביע ה-FA בזכות ניצחון 3-0 על ניוקאסל יונייטד במשחק הגמר. טושאק פתח ושיחק לאורך כל המשחק, שהיה האחרון של שאנקלי כמאמן הקבוצה. בעונת 1975/1976, לאחר שתי עונות כסגנית האלופה ועם בוב פייזלי על הקווים, החזירה לעצמה ליברפול את תואר האליפות. טושאק רשם באותה העונה את שיא השערים שלו לעונה בליגה במדי ליברפול, כשתרם 16 שערים ב-35 הופעות ליגה בדרך לזכייה. כמו בזכייתו הראשונה בתואר, גם בעונה זו השלים טושאק זכייה עם קבוצתו בגביע אופ"א. ליברפול פגשה בגמר את קלאב ברוז', ואירחה את המשחק הראשון. טושאק עלה בהרכב למשחק זה, וראה את הבלגים של ארנסט האפל עולים ליתרון כפול כבר לאחר רבע שעה. טושאק הוחלף במחצית המשחק וראה את קבוצתו הופכת את התוצאה בתוך עשרים דקות בדרך לניצחון 3-2. בגומלין, שהסתיים בשוויון 1-1, פתח טושאק בהרכב והוחלף לאחר 62 דקות. במשחק הסתיים בשוויון 1-1, וליברפול (4-3 בסיכום) זכתה בגביע אופ"א בפעם השנייה בתולדותיה.

עונת 1976/1977 סימנה את סוף דרכם של טושאק וקיגן בליברפול. העונה החלה עם זכייה בסופר קאפ האירופי על חשבון המבורג, כאשר טושאק לא שותף בצמד המשחקים, ובזכייה במגן הקהילה בו כבש טושאק את השער היחיד בניצחון 1-0 על סאות'המפטון. בליגה שמרה ליברפול על תואר האליפות, השנייה ברציפות והשלישית של טושאק בקריירה, ובמקביל השלימה זכייה בגביע אירופה לאלופות לאחר שגברה 3-1 על בורוסיה מנשנגלדבך במשחק הגמר. טושאק נאלץ להחמיץ את ההזדמנות לשחק בגמר בעקבות פציעה.

טושאק סיים את דרכו בליברפול זמן קצר לאחר פתיחת עונת 1977/1978. בסך הכול ערך טושאק 172 הופעות ליגה במדי ליברפול, בהן כבש 74 שערים.

טושאק החל את הקריירה הבינלאומית ב-26 במרץ 1969, ארבעה ימים לאחר יום הולדתו העשרים, כשעלה להופעת בכורה במדי נבחרת ויילס תחת המאמן דייוויד בואן, במשחק ידידות מול גרמניה המערבית, שהסתיים בשוויון 1-1. כשבועיים אחר כך, בהופעתו השנייה בנבחרת, כבש את שער הבכורה שלו במדיה כשהשווה זמנית מול גרמניה המזרחית בהפסד 2-1 במסגרת מוקדמות מונדיאל 1970.

טושאק רשם קריירת משחק בינלאומית בת קרוב ל-11 שנים, במהלכה לא הצליח לסייע לנבחרתו להעפיל לטורניר משמעותי. הוא סיים את דרכו בנבחרת עם 13 שערים בארבעים הופעות.

בגיל 29 בלבד, וכאשר קריירת המשחק שלו בסיכון עקב ריבוי פציעות, עבר טושאק מליברפול לסוונסי סיטי, אז בליגה הרביעית, על תקן שחקן/מאמן. טושאק החל את דרכו בקבוצה ברגל ימין, ובשתי העונות הראשונות רשם שתי עליות ליגה רצופות. בעונתו השלישית בקבוצה הביא אותה למקום ה-12 בליגת המשנה, וכל זאת תוך כדי שהוא כובש 24 שערי ליגה ב-58 הופעות. החל מעונת 1980/1981, עונתה השנייה של סוונסי בליגת המשנה, התרכז טושאק באימון והוסיף מאז שש הופעות ליגה בלבד בארבע עונות. באותה העונה הוביל טושאק את סוונסי לעליית ליגה בפעם השלישית תוך ארבע עונות, הפעם לליגה הבכירה. ההערכות דיברו על ירידה מהירה של סוונסי המפתיעה בחזרה לליגת המשנה, אך קבוצתו של טושאק פתחה היטב עם ניצחון 5-1 על לידס יונייטד, שהמשיך במאבקי צמרת ואף ובכיבוש הפסגה בשלבים מסוימים של העונה, עד שסיימה את העונה במקום השישי. אלא שסוונסי לא הצליחה לשחזר את ההצלחה, ירדה לליגת המשנה עונה לאחר מכן, ורשמה ירידה שנייה ברציפות תחת טושאק בדרכה לליגה השלישית. בסך הכול הוביל טושאק את סוונסי במשך שבע עונות.

לקראת עונת 1984/1985, התמנה טושאק לתפקיד מאמן ספורטינג ליסבון מליגת העל הפורטוגלית. טושאק הגיע לקבוצה לאחר שתי עונות במקום השלישי, והוביל אותה לסגנות באותה העונה מתחת לפורטו האלופה, על אף שרשם עם קבוצתו שני הפסדי ליגה בלבד. הדחה מוקדמת מהגביע והגחה בסיבוב השני של גביע אופ"א בדו-קרב בעיטות עונשין מול דינמו מינסק, הביאו לסיום דרכו של המאמן לאחר עונה אחת בלבד.

התחנה המשמעותית והמוצלחת יותר של טושאק בקריירת האימון הייתה בספרד, אליה הגיע לראשונה לקראת עונת 1985/1986, אז מונה לתפקיד מאמן ריאל סוסיאדד. עונה אחר כך כבר רשם הפתעה גדולה וזכה בתואר ראשון בספרד כמאמן, גביע המלך הספרדי. סוסיאדד, שסיימה את העונה במקום השמיני, זכתה בתואר לאחר שגברה בפנדלים על אתלטיקו מדריד לאחר שוויון 2-2 בתום ההארכה. עונה אחר כך שוב הוביל את סוסיאדד להצלחה, כשקבוצתו סיימה כסגנית האלופה, מתחת לריאל מדריד, מה שזיכה אותו בפרס דון בלון למאמן העונה.

לקראת עונת 1989/1990 החליף טושאק את לאו ביינהאקר והתמנה לתפקיד מאמן מועדון הפאר, ריאל מדריד. טושאק הוביל את ריאל לזכייה באליפות ספרד תוך שקבוצתו שוברת את שיא כיבוש השערים לעונה דאז, ומציבה אותו על 107 שערים. בזכות ההישג, זכה טושאק בפעם השנייה ברציפות בפרס דון בלון. עם זאת, בשאר המסגרות נחלה ריאל אכזבות, כאשר העפילה לגמר הגביע אך הפסידה 2-0 לברצלונה של יוהאן קרויף, ובגביע אירופה לאלופות הודחה כבר בסיבוב השני על ידי הזוכה בתואר בתום העונה, מילאן. טושאק פתח את העונה הבאה בריאל, אך הוחלף באלפרדו די סטפאנו כבר לאחר 11 מחזורים, לאחר הפסד חוץ, 2-1 מול ולנסיה, ולא שב לאמן עוד באותה העונה.

טושאק שב לקדנציה שנייה בסוסיאדד בעונת 1991/1992. הוא הוביל את הקבוצה למקום החמישי באותה העונה, ובשתי העונות הבאות, על אף ההתרחקות מהצמרת, הוביל טושאק את סוסיאדד למקום נוח במרכז הטבלה. טושאק פתח עונה רביעית לקדנציה בעונת 1994/1995 עם ניצחון חוץ בליגה, אך אחריו הגיעו ארבעה הפסדים רצופים. סוסיאדד עצרה את המפולת עם ארבעה משחקים ללא הפסד, בהם ניצחון ושלוש תוצאות תיקו, אך מאז רשמה שני הפסדים נוספים, בהם ההפסד 3-2 לסלטה ויגו במחזור ה-11 שחרץ את גורלו של טושאק.

בהמשך אותה עונה התמנה לתפקיד מאמן נבחרת ויילס. טושאק, כדורגלן הנבחרת עם ארבעים הופעות בעברו, סיים את הקדנציה כעבור 41 ימים ומשחק אחד בלבד, בו נכנעה ויילס בבית 3-1 לנורווגיה במשחק ידידות. בסיום המשחק, הודיע טושאק על התפטרותו המפתיעה.

טושאק שב לספרד, ולקראת עונת 1995/1996 התמנה לתפקיד מאמן דפורטיבו לה קורוניה, הקבוצה הספרדית השלישית בקריירת האימון שלו. כבר בתחילת דרכו הוביל את לה קורוניה לזכייה מרשימה בסופר קאפ הספרדי, לאחר ניצחון כפול (3-0 בבית, 2-1 בחוץ) על ריאל מדריד. עם זאת, התקשתה הקבוצה לשחזר את הישגי העונה הקודמת תחת ארסניו איגלסיאס (גביע וסגנות), והסתפקה במקום התשיעי בטבלה. טושאק פתח עונה נוספת עם הקבוצה, אך בפברואר 1997 פוטר מתפקידו לאחר שבעה מחזורי ליגה ללא ניצחון.

לאחר 13 שנים בהן אימן בספרד (במקביל לקדנציה קצרה בנבחרת), התמנה טושאק לקראת עונת 1997/1998 לתפקיד מאמן בשיקטש הטורקית. קבוצתו של טושאק כשלה בליגה הטורקית כשסיימה במקום השישי, המקום הנמוך ביותר שלה מזה 18 שנים. עם זאת, הצליחה הקבוצה לזכות בגביע הטורקי, עם ניצחון בפנדלים על גלאטסראיי. בשיקטש גברה על גלאטסראיי 2-1 גם בסופר קאפ הטורקי בפתיחת העונה הבאה, ורשמה שיפור בהופעותיה בליגה, אלא שבפברואר 1999 בחר טושאק לעזוב את הקבוצה כדי לשוב לקדנציה שנייה בריאל מדריד.

טושאק שב לקבוצת הפאר מספרד בעקבות פיטוריו של חוס הידינק. הוא פתח את הופעותיו בליגה עם הפסד 3-2 לריאל בטיס, ונכשל עם הקבוצה גם בליגת האלופות, שם הודחה קבוצתו בידי דינמו קייב. את העונה סיימה ריאל כסגנית האלופה וללא תואר נוסף תחת טושאק. לאחר שריאל פתחה את עונת 1999/2000 תחת טושאק עם שלושה ניצחונות בלבד ב-11 מחזורי הפתיחה, מונה ויסנטה דל בוסקה לתפקיד המאמן על חשבונו של טושאק.

בשלהי שנת 2000 שימש טושאק לתקופה של כחודש וחצי כמאמן קבוצת סנט אטיין הצרפתית, בעונה שנחשבה לכישלון גדול עבור המועדון, שירד בסופו לליגת המשנה. על אף שאימן אותה ב-11 משחקי ליגה בלבד, השיגה הקבוצה חמישה ניצחונות במשחקים אלו מתוך שמונה בכל העונה כולה.

כשבועיים לאחר שעזב את סנט אטיין, חזר טושאק לקדנציה שלישית בריאל סוסיאדד. הוא היה למאמן השלישי והאחרון של הקבוצה באותה עונה, שהחלה תחת חבייר קלמנטה, והסתיימה במקום ה-13 בטבלה. טושאק פתח את עונת 2001/2002 כמאמן הקבוצה, אך בשלהי העונה סיים את דרכו במועדון^[1].

טושאק המשיך להחליף קבוצות בקצב גבוה, ובמהלך עונת 2002/2003 אימן לתקופה קצרה את קטניה מהליגה השלישית באיטליה. במהלכה של עונת 2003/2004 שב לספרד כמאמן ריאל מורסיה, אך לא הצליח להשאיר את הקבוצה בליגה הבכירה והיא נשרה בתום העונה מהמקום האחרון לליגת המשנה.

בנובמבר 2004, ועל אף הקדנציה הראשונה והכושלת כעשר שנים קודם לכן, החליף טושאק את מארק יוז בתפקיד מאמן נבחרת ויילס. בתקופתו בנבחרת התקשתה ויילס במאבקים בטורנירי המוקדמות בהם השתתפה. היא סיימה חמישית בבית במוקדמות מונדיאל 2006, ובאותו המקום במוקדמות יורו 2008. ויילס של טושאק סיימה רביעית בבית במוקדמות מונדיאל 2010, אך כמו בטורנירים הקודמים, לא היוותה כלל איום על שני המקומות הראשונים בבית. טושאק סיים את דרכו בנבחרת בשלהי 2010, לאחר שש שנים בתפקיד, בעקבות ההפסד 1-0 למונטנגרו במשחק הראשון של מוקדמות יורו 2012^[2].

ב-7 באוגוסט 2011, לאחר קרוב לשנה מחוץ למגרשים, שב טושאק לאימון בינלאומי כשהתמנה לתפקיד מאמן מקדוניה. טושאק הוביל את הנבחרת בשמונה משחקים, מתוכם ארבעה משחקי ידידות וארבעה משחקים במוקדמות יורו 2012. את הניצחון היחיד שלו כמאמן מקדוניה השיג מול אנדורה במסגרת המוקדמות. ב-13 באוגוסט 2012, שנה לאחר מינויו, פוטר מתפקידו בעקבות אי הסכמתו להעתיק את מגוריו למדינה.

ב-8 במרץ 2013, כתשע שנים לאחר שאימן קבוצה בפעם האחרונה, התמנה טושאק לתפקיד מאמן חזר לנצ'ראן מליגת העל האזרית. טושאק הגיע לקבוצה כשזו שיחקה בפלייאוף התחתון, וסיים עמה את העונה במקום השמיני. במקביל, העפיל עמה לגמר הגביע האזרי, שם הפסידה הקבוצה 5-3 בפנדלים לנפטצ'י באקו, שהשלימה דאבל.

עם פתיחת עונת 2013/2014, הוביל טושאק את קבוצתו לזכייה בסופר קאפ האזרי, עם ניצחון 2-1 על נפטצ'י באקו. בהמשך התקשה טושאק לייצב את הקבוצה, ובין היתר ספג עם קבוצתו תבוסת 8-0 למכבי חיפה במסגרת מוקדמות הליגה האירופית^[3]. ב-22 בנובמבר 2013, שמונה חודשים וחצי לאחר מינויו, התפטר מתפקידו, לאחר שקבוצתו צברה 14 נקודות ב-14 משחקים, והתייצבה במקום השמיני.

ב-20 ביוני 2014 התמנה טושאק לתפקיד מאמן וידאד קזבלנקה מליגת העל המרוקאית. כבר בעונת הבכורה שלו במועדון זכה טושאק עם וידאד באליפות מרוקו. עונה אחר כך סיימה וידאד כסגנית האלופה. ב-16 בספטמבר 2016, בעקבות הכישלון בחצי גמר ליגת האלופות האפריקאית לשנת 2016 והתבוסה 4-0 לקבוצה המצרית א-זמאלכ, פוטר טושאק מתפקידו.

קארדיף סיטי

• הגביע הוולשי (3): 1966/1967, 1967/1968, 1968/1969

ליברפול

• גביע אירופה לאלופות: 1976/1977
• גביע אופ"א (2): 1972/1973, 1975/1976
• אליפות אנגליה (3): 1972/1973, 1975/1976, 1976/1977
• הגביע האנגלי: 1973/1974
• הסופר קאפ האירופי: 1977
• מגן הצדקה: 1976

סוונסי סיטי

• הגביע הוולשי (3): 1980/1981, 1981/1982, 1982/1983

ריאל סוסיאדד

• גביע המלך הספרדי: 1986/1987

ריאל מדריד

• אליפות ספרד: 1989/1990

דפורטיבו לה קורוניה

• הסופר קאפ הספרדי: 1995

בשיקטש

• הגביע הטורקי: 1997/1998
• הסופר קאפ הטורקי: 1998

חזר לנצ'ראן

• הסופר קאפ האזרי: 2013

וידאד קזבלנקה

• אליפות מרוקו: 2014/2015

תארים אישיים

• פרס דון בלון למאמן העונה בספרד (2): 1989, 1990

עונה	קבוצה	ליגה	בליגה
			הופעות	שערים
1965/1966	קארדיף סיטי	אנגליההליגה האנגלית השנייה	8	6
1966/1967			22	10
1967/1968			35	12
1968/1969			41	22
1969/1970			40	17
1970/1971			18	6
1970/1971	ליברפול	אנגליההליגה האנגלית הראשונה	21	5
1971/1972			29	13
1972/1973			22	13
1973/1974			19	5
1974/1975			21	12
1975/1976			35	16
1976/1977			22	10
1977/1978			3	0
1977/1978	סוונסי סיטי	אנגליההליגה האנגלית הרביעית	13	6
1978/1979		אנגליההליגה האנגלית השלישית	29	13
1979/1980		אנגליההליגה האנגלית השנייה	16	5
1980/1981			3	0
1981/1982		אנגליההליגה האנגלית הראשונה	0	0
1982/1983			0	0
1983/1984		אנגליההליגה האנגלית השנייה	3	1
סך הכל קריירה			400	172

נבחרת ויילס
שנה	הופעות	שערים
1969	8	2
1970	0	0
1971	5	2
1972	2	0
1973	4	1
1974	3	2
1975	4	3
1976	4	0
1977	4	0
1978	0	0
1979	6	3
סה"כ	40	13

• ג'ון טושאק, באתר Transfermarkt
• ג'ון טושאק, באתר Soccerway
• ג'ון טושאק, באתר WorldFootball.net
• ג'ון טושאק, באתר National Football Teams
• ג'ון טושאק, באתר FootballDatabase.eu
• פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt

מאמני ריאל מדריד

ג'ונסון (1917-20) • קארסר (1920-26) • יורנטה (1926-27) • ברנבאו (1927) • בראונדו (1927-29) • קיראנטה (1929-30) • הרצקה (1930-32) • פירת' (1932-34) • ברו (1934-41) • ארמט (1941-43) • אנקינס (1943-45) • קינקוסס (1945-46) • אלבניס (1946-47) • קינקוסס (1947-48) • קיפינג (1948-50) • אלבניס (1950-51) • סקארונה (1951-52) • איפיניה (1952-53) • פרננדס (1953-54) • ויאלונגה (1954-57) • קרניגליה (1957-59) • מוניוס (1959) • קרניגליה (1959) • פליאטס סוליך (1959-60) • מוניוס (1960-74) • מולווני (1974) • מיליאניץ' (1974-77) • מולווני (1977-79) • בושקוב (1979-82) • מולווני (1982) • די סטפנו (1982-84) • אמאנסיו (1984) • מולווני (1985-86) • ביינהאקר (1986-89) • טושאק (1989-90) • די סטפנו (1990-91) • אנטיץ' (1991-92) • ביינהאקר (1992) • פלורו (1992-94) • דל בוסקה (1994) • ולדאנו (1994-96) • דל בוסקה (1996) • איגלסיאס (1996) • קאפלו (1996-97) • היינקס (1997-98) • קמאצ'ו (1998) • הידינק (1998-99) • טושאק (1999) • דל בוסקה (1999-2003) • קיירוש (2003-04) • קמאצ'ו (2004) • גארסיה רמון (2004) • לושמבורגו (2004-05) • לופס קארו (2005-06) • קאפלו (2006-07) • שוסטר (2007-08) • ראמוס (2008-2009) • פלגריני (2009-10) • מוריניו (2010-13) • אנצ'לוטי (2013-15) • בניטס (2015-16) • זידאן (2016-18) • לופטגי (2018) • סולארי (2018-19) • זידאן (2019-21) • אנצ'לוטי (2021-) .