ג'ון דוס פסוס
 | |
| לידה |
14 בינואר 1896 שיקגו, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
28 בספטמבר 1970 (בגיל 74) בולטימור, ארצות הברית |
| שם לידה |
John Roderigo Dos Passos |
| מדינה |
ארצות הברית |
| מקום קבורה |
Yeocomico Episcopal Churchyard |
| אירועים משמעותיים |
שריפת הספרים בגרמניה הנאצית (1933) |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת הרווארד, הרווארד קולג', בית הספר צ'ואט רוזמרי הול, Sidwell Friends School |
| שפות היצירה |
אנגלית |
| סוגה |
הדור האבוד |
| זרם ספרותי |
ספרות מודרניסטית |
| יצירות בולטות |
U.S.A., Manhattan Transfer |
| פרסים והוקרה |
|
|
www | |
| חתימה |
 |
  | |
ג'ון רודריגו דוס פסוס (אנגלית: John Rodrigo Dos Passos; 14 בינואר 1896 – 28 בספטמבר 1970) היה סופר וצייר אמריקאי.
נעוריו ובגרותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]דוס פסוס נולד בשיקגו, בן לעורך דין עשיר ממוצא מדייריאני פורטוגזי, שיכול היה להרשות לעצמו להעניק לבנו את החינוך הטוב ביותר. ב-1907 הוא נשלח ללמוד בבית הספר קואט בוולינגפורד שבקונטיקט. לאחר מכן הפליג ונסע עם מורה פרטי לטיול בן שישה חודשים לצרפת, אנגליה, איטליה, יוון, המזרח התיכון, ולמד ללמוד ולשלוט באומנות הקלאסית, באדריכלות ובספרות.
בשנת 1913 החל ללמוד באוניברסיטת הרווארד. בסיום התואר הראשון ב-1916 הפליג לספרד על מנת ללמוד אומנות ואדריכלות. במהלך מלחמת העולם הראשונה הרוחשת באירופה, כשארצות הברית טרם הצטרפה אליה, התגייס דוס פסוס ביולי 1917 ל-S.S.U.60 AK של גיס האמבלונסים של נורתון-האג'ס, בצוותא עם חבריו אי.אי. האמינגס ורוברט הולייר. הוא עבד כנהג בפריז שבצרפת ובצפון-מרכז איטליה.
בתום הקיץ של שנת 1918 השלים דוס פסוס את הטיוטה של הרומן הראשון פרי עטו. באותה עת הוא התגייס לחיל הרפואה של צבא ארצות הברית במחנה קריין שבפנסילבניה. בסיום המלחמה הוא הוצב בפריז, שם ועדת החינוך של הצבא מעבר לים התירה לו ללמוד אנתרופולוגיה בסורבון. דמות בטרילוגיה האמריקאית שלו עוברת אותה קריירת שירות צבאי ומוצבת בפריז לאחר המלחמה.
הקריירה הספרותית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ג'ון דוס פסוס נחשב אחד מ"סופרי הדור האבוד". הרומן הראשון שכתב פורסם ב-1920 ונקרא "יוזמה של איש אחד: 1917". לאחריו פרסם את הסיפור האנטי-מלחמתי "שלושה חיילים", שהביא לו הכרה נרחבת. רומנו מ-1925 על החיים בעיר ניו יורק, "מעבר מנהטן", היה הצלחה מסחרית. ברומן זה דוס פסוס החל לשלב טכניקות של זרם התודעה.
דוס פסוס המהפכן החברתי ראה את ארצות הברית כשתי אומות, אחת עשירה ואחת ענייה. הוא כתב בהערצה על ארגון פועלי התעשייה של העולם ומחה על חוסר הצדק שבהרשעתם של סאקו וונצטי. יחד עם אישים אחרים בארצות הברית ובאירופה, הוא פעל למען ביטול עונש המוות שנגזר עליהם, קמפיין שכשל בסופו של דבר. ב-1928 שהה דוס פסוס חודשים אחדים ברוסיה על מנת ללמוד את השיטה החברתית הנהוגה במדינה. ב-1937, במהלכה של מלחמת האזרחים בספרד, הוא שב לספרד בצוותא עם חברו ארנסט המינגוויי. עם זאת, דעותיו על התנועה הקומוניסטית החלו להשתנות ולהפוך לביקורתיות יותר. יחסיו עם המינגוויי והרברט מתיוס התקררו בשל ביקורתו על גישתם כלפי המלחמה ועל נכונותם לתמוך בתעמולה סטליניסטית ולהעניק לה מיוקרתם.
לאורכה של הקריירה הארוכה והמוצלחת שלו כתב דוס פסוס ארבעים ושניים רומנים, כמו גם שירים, מסות ומחזות, ויצר למעלה מארבע מאות יצירות אומנות.
עבודתו העיקרית היא הטרילוגיה האמריקאית: "המקביל הארבעים ושנים" (1930), "תשע עשרה תשע עשרה" (1932), ו"הכסף הגדול" (1936). דוס פסוס השתמש בטכניקות ניסיוניות ברומנים הללו, במזגו גזירי עיתונים, אוטוביוגרפיה, ביוגרפיה, וראליסם בדוי על מנת לצייר פנורמה רחבה של התרבות האמריקאית במהלכם של העשורים הראשונים של המאה העשרים. אף על פי שכל רומן עומד בפני עצמו, מתוכננת הטרילוגיה להיקרא כמכלול. התובנות הפוליטיות והחברתיות של דוס פסוס ברומנים הללו מנבאות שחורות על השביל הפוליטי והכלכלי שאליו מנותבת ארצות הברית, ומעטות מבין הדמויות מצליחות להחזיק באידיאלים שלהם במהלכה של מלחמת העולם הראשונה.
ככל שדוס פסוס הזדקן הוא פנה לימין הפוליטי. באמצע שנות השלושים הוא כתב סדרת מאמרים קוטלים אודות התאוריה הפוליטית הקומוניסטית ויצר קומוניסטי אידיאליסט ב"הכסף הגדול", שבמהרה נחרב עליו עולמו כתוצאה ממעשיה של קבוצת החשיבה במפלגתו. בזמן שהסוציאליזם צבר תאוצה באירופה כתגובה לפשיזם, גרמה כתיבתו של דוס פסוס לירידה חדה במכירות הבינלאומיות של ספריו. בכל זאת, ההכרה הניכרת בתרומתו בשדה הספרות בארצות אירופה תבוא רק שלושים שנה לאחר מכן, עת הוזמן ב-1967 לרומא על מנת לקבל את פרס פלטרינלי המכובד, בשל ייחודו הבינלאומי בספרות. הגם שחסידיו של דוס פסוס גרסוכי התעלמו מעבודתו המאוחרת בשל השינוי שחל בדעותיו הפוליטיות, ישנה תמימות דעים בקרב המבקרים שאיכות הרומנים שלו הידרדרה משמעותית לאחר הניצחון שהשיגה ארצות הברית.
בשנים 1942 עד 1945 עבד דוס פסוס כעיתונאי בסיקור מלחמת העולם השנייה. ב-1947 הוא נבחר לאקדמיה האמריקאית לאומנות, אולם טרגדיה איומה ניחתה עליו כשבתאונת מכונית נהרגה אשתו מזה שמונה עשרה שנה, קתרין סמית, והוא איבד את ראייתו באחת מעיניו. לבסוף הוא נישא לאליזבט הולדרידג' (1909–1998), הוא המשיך לכתוב עד למותו בבולטימור בשנת 1970.
גופתו נטמנה בבית הקברות הכנסייתי של אוקמיקו בקהילת קופל, במחוז ווסטרמורלנד שבוירג'יניה, לא רחוק מביתו.
השפעתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לעבודותיו החלוציות של דוס פסוס בבדיה הלא-ליניארית הייתה השפעה עצומה בשדה הספרות. במיוחד אלפרד דבלין בספרו "ברלין אלכסנדרפלץ" והטרילוגיה של ז'אן-פול סארטר "הדרכים לחופש", מראות את ההשפעה של שיטותיו. במסה המצוטטת תכופות משנת 1936, מתייחס סרטר לדוס פסוס כ"סופר הגדול ביותר של זמננו". ייתכן שהעבודה הידועה ביותר שהושפעה מדוס פסוס היא פרי יצירתו של סופר המדע הבדיוני ג'ון ברונר, זוכה פרס ההוגו לשנת 1968: "לא רומן: לעמוד על זנזיבר". בספר משתמש ברונר בגזרי עיתונות בדויים, בהודעות טלוויזיה, וב"דוגמאות" אחרות שנלקחו מהחדשות והתקשורת הבידורית של שנת 2010. ספר "The Unwinding" שפורסם בשנת 2013 נכתב בהשראת סדרת ספרים על ארצות הברית שדוס פסוס כתב בשנות ה-30.
קריירה אומנותית
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפני היהפכותו לסופר המוביל של זמנו, ג'ון דוס פסוס שרטט וצייר. במהלכו של הקיץ של שנת 1922, הוא למד בבית הספר המילטון איסטר פילדס באוגנוקוויט שבמיין. רבים מספריו פורסמו במהלכן של עשר השנים שלאחר מכן, ועוטרו בציורי עטיפה ואיורים פנימיים שדוס פסוס יצר. ציוריו הושפעו ממגוון תנועות: הוא מיזג מרכיבים של אימפרסיוניזם וקוביזם, על מנת ליצור את סגנונו המיוחד. עבודתו התפתחה ליותר מאשר תחביב זניח כשהוצגה התערוכה הראשונה שלו במועדון האומנות הלאומית של ניו יורק בשנת 1922, ובשנה שלאחר מכן במועדון האולפן של גרטרוד וויטני בעיר ניו יורק.
בעוד שדוס פסוס מעולם לא רכש הכרה כאומן גאון, הוא המשיך לצייר לכל אורך חייו ועבודתו זכתה להערכה רבה. אומנותו שיקפה לעיתים קרובות את מסעותיו בספרד, מקסיקו, צפון אפריקה, וכן הרחובות ובתי הקפה ברובע מונפרנאס שבפריז, שם הוא נהג לבקר לעיתים תכופות ביחד עם רעיו ארנסט המינגוויי, בלייז צנדרס ואחרים. בין 1925 ל-1927 כתב דוס פסוס מחזות, כמו גם יצר פוסטרים ויצר תפאורות עבור תיאטרון המחזאות הניו יורקי בעיר ניו יורק. בשנותיו המאוחרות הוא הפנה את מאמציו לצייר את סביבת מקום מגוריו במיין ובוירג'יניה.
בתחילת 2001 נפתחה בספריית קווין בורו בעיר ניו יורק תערוכת "האומנות של ג'ון דוס פסוס", לאחר מכן היא הוצגה במקומות שונים ברחבי ארצות הברית.
פרס דוס פסוס
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרס דוס פסוס הוא פרס ספרותי הניתן מדי שנה על ידי המחלקה לאנגלית ולשפות מודרניות באוניברסיטת לונגווד. מטרת הפרס היא הענקת הכרה ל: "סופרים יצירתיים אמריקנים שהפיקו גוף ממשי של פרסום בולט המפגין מאפיינים של כתיבתו של דוס פסוס: חקירה נמרצת ומקורית של נושאים אמריקאיים ייחודיים, גישה ניסויית לצורה, ועניין בטווח רחב של חוויות אנושיות".
עבודות ספרותיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- The Scene of Battle, 1919
- One Man's Initiation, 1917, 1920
- Three Soldiers, 1921
- A Pushcart at the Curb, 1922
- Rosinante to the Road Again, 1922
- Streets of Night, 1923
- Manhattan Transfer, 1925
- Facing the Chair, 1927
- Orient Express, 1927
- U.S.A. (1938), Three-volume set includes
- The 42nd Parallel, 1930
- Nineteen Nineteen, 1932
- The Big Money, 1936
- The Ground we Stand On, 1949
- District of Columbia (1952). Three-volume set includes
- Adventures of a Young Man, 1939
- Number One, 1943
- The Grand Design, 1949
- Chosen Country, 1951
- Most Likely to Succeed, 1954
- The Head and Heart of Thomas Jefferson, 1954
- The Man Who Made the Nation, 1957
- The Great Days, 1958
- Prospects of a Golden Age, 1959
- Midcentury, 1961
- Mr. Wilson's War, 1962
- Brazil on the Move, 1963
- The Best Times: An Informal Memoir, 1966
- The Shackles of Power, 1966
- The Portugal Story, 1969
- Century's Ebb: The Thirteenth Chronicle, 1970
- Easter Island: Island of Enigmas, 1970
פורסמו גם כ-
[עריכת קוד מקור | עריכה]- U.S.A.: The 42nd Parallel, 1919, The Big Money, Daniel Aaron and Townsend Ludington, eds, Library of America, 1996
- Novels 1920-1925: One Man's Initiation: 1917, Three Soldiers, Manhattan Transfer, Townsend Ludington, ed. Library of America, 2003
- Travel Books and Other Writings, 1916-1941: Rosinante to the Road Again; Orient Express; In All Countries; A Pushcart to the Curb; Essays, Letters, Diaries (Townsend Ludington, ed. Library of America, 2003
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ג'ון דוס פסוס (באנגלית)
- ג'ון דוס פסוס, 1896-1970 רישום מודרני של אורח החיים האמריקני (אורכב 27.09.2007 בארכיון Wayback Machine)
- גיטה אבינור, "עין המצלמה", בספרה הפורטת על הפסנתר הכחול, מפעל סופרי חיפה, 1974, עמ' 238–242
- יאיר צמרת, "דה פאפא" על המינגוויי ופרשת רובלס - דוס פאסוס(הקישור אינו פעיל)
- ג'ון דוס פסוס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- ג'ון דוס פסוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי ג'ון דוס פסוס בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
ג'ון דוס-פסוס (1896-1970), דף שער בספרייה הלאומית
ג'ון דוס פסוס, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ג'ון דוס פסוס, באתר AllMovie (באנגלית)
ג'ון דוס פסוס, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
ג'ון דוס פסוס, באתר MusicBrainz (באנגלית)
