בית חולים חדרה

	יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
	אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.	עריכה

בית חולים חדרה ( נקרא גם: בית חולים הופשטיין) היה בית חולים פרטי אשר נוסד בפברואר 1936 בחדרה.

בין השנים 1942–1947 (ובמהלך מלחמת העולם השנייה) נלקח בית החולים על ידי הצבא הבריטי לטובת "צבא יוון החופשי" שהיה כפוף לו והופעל כבית חולים צבאי. תושבי חדרה נותרו ללא בית חולים.

עד יוני 1942 פעל בית החולים כבית חולים וכבית יולדות^[1]. בין השנים 1947–1962 פעל בית החולים כבית יולדות בלבד^[2][3].

"בית חולים חדרה" היה בית החולים היחיד שהעניק שירותי אשפוז ורפואה לאזור השומרון, לתושבי חדרה, עמק חפר, זכרון יעקב, פרדס חנה וכרכור. בית חולים זה שירת אוכלוסייה של כ-15,000 תושבים.

רופא הנשים והמיילד ד"ר יוליוס יצחק רוזנבוש (1886–1960), עלה לארץ ישראל בשנת 1933, עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה והתיישב בחדרה. בגרמניה ניהל מרפאה כפרית ליד העיר דנציג עם אשתו, הילדה (לבית כהן), פיזיותרפיסטית.

בפסח 1931 הגיעו בני הזוג בטיול מאורגן לארץ-ישראל יחד עם קבוצת אקדמאים ציוניים מאירופה, במהלכו רכש רוזנבוש פרדס ומגרש (45 דונם)^[4] בחדרה.

ב-26 בנובמבר 1933 הגיעו בני הזוג רוזנבוש באניה לחיפה, רוזנבוש שנהג ברכבו הגיע לחדרה דרך עמק יזרעאל, ג'נין וכרכור משום שהביצות בין זכרון יעקב לחדרה לא איפשרו מעבר כלי רכב ממונעים בחורף.

בשנת 1941 סבל מהתנקבות כיס מרה, נותח בתל אביב על ידי מכס מרכוס, אושפז במשך כחצי שנה עקב סיבוכים, ואז בית החולים הוצע לצבא הבריטי לאחר שהופשטיין לא יכול היה להחזיק את בית החולים לבדו. בהמשך, רוזנבוש עבד כרופא פרטי והיה מעורב בענייני הציבור. בשנת 1956 חלה בסרטן הריאה, נפטר ב-1960^[5][6]

ד"ר צבי הרמן הופשטיין התמחה בכירורגיה וגנקולוגיה. רעייתו והוא ניהלו סנטוריום פרטי בגרמניה. בני הזוג עלו לארץ ישראל בשנת 1935.

בין השנים 1947–1942 בית החולים היה בשירות הצבא הבריטי של המנדט הבריטי. הופשטיין המשיך לעבוד בבית החולים, לבש מדים וענד דרגת "קפיטן" (סרן), עד למותו בשנת 1944. גם רעייתו המשיכה לעבוד בבית החולים כאחות ראשית^[7].

בשנת 1934 פנתה אל ד"ר רוזנבוש גברת סוניה זוסמנוביץ, שהייתה בעלת בית המלון "אמריקן קולוני" שפעל אז בדרום תל אביב, שהתכוונה להקים מלון דומה בחדרה.

זוסמנוביץ בקשה מרוזנבוש שימכור לה את המגרש שבבעלותו כיוון שהיה צמוד למגרש שהיה שייך לה, עליהם בקשה להקים את בית המלון. ד"ר רוזנבוש הסכים למכור לגברת זוסמנוביץ את המגרש שלו ובתנאי שעל השטח ייבנה בית-חולים פרטי ולא מלון ושהוא ינהל אותו. גברת זוסמנוביץ שוכנעה גם משום שבנה למד אז רפואה באיטליה. ד"ר רוזנבוש פנה לידידו ד"ר הופשטיין, כירורג מגרמניה, שהיה בעל בית חולים פרטי והציע שיצטרף אליו למיזם.

רוזנבוש שכר מגברת זוסמנוביץ את השטח, שעליו הוקם בית החולים, רכש ציוד וריהוט ב-3,500 לירה ארץ-ישראלית, הופשטיין רכש 20 מיטות וציוד לשני חדרי ניתוח ולמכון רנטגן חדש.

הושקע הרבה מאוד כסף, השותפים רכשו ציוד רפואי, תרופות וגם שילמו מראש שכר-דירה גבוה לבעלת המבנה, בתקווה שתפוסת בית החולים תהיה גבוהה שכן היה זה בית החולים היחיד בין חיפה לתל אביב. את בית החולים תכנן האדריכל עזרא רוטמן^[8].

רוזנבוש והופשטיין פתחו בחדרה את בית החולים הפרטי שלהם בפברואר 1936. בית החולים החל לפעול עם 18 מיטות אשפוז^[9] בשלוש מחלקות: יולדות (אחות מיילדת: חנה בן ישי), כירורגיה ופנימית, וכל הציוד נקנה מכספם הפרטי של רוזנבוש ושל הופשטיין. לרשות היולדות עמדה "מכונית חולים" שהסיעה אותן ואת בני משפחתם לבית החולים. מספר הטלפון של בית החולים היה: 46.

בית החולים שירת אוכלוסייה פוטנציאלית של כ-15 אלף איש, אולם התעריף הגבוה של הטיפולים גרם לקופות החולים להעדיף לשלוח את מבוטחיהן אל בית החולים בילינסון שנפתח ב-27 באוקטובר 1936 בפתח תקווה. חברות הקופות מכל אזור חדרה, נשלחו ללדת שם. גם קופת חולים עממית, שביטחה את בני המושבות, סירבה לשלוח חולים ויולדות ל"בית חולים חדרה", משום שתעריפי האשפוז היו לדעתה, גבוהים מדי תעריף יום אשפוז בבית החולים היה חצי לירה ארץ-ישראליות (מנדטוריות), ושכר מנתח הגיע אף לחמש לירות.

התפוסה הממוצעת ב"הופשטיין" עמדה על שבע-שמונה מיטות ביום, והגירעון גדל.

במקביל, פרצו בארץ מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט (1939-1936). הנסיעה בדרכי הארץ הייתה מסוכנת מאוד, עקב פעילויות הרצח, התקפות הטרור והמארבים של כנופיות ערביות. במצב הזה היה קשה מאוד להגיע לחדרה.

תוך פחות משנה "בית החולים חדרה" – במבנה של שתי קומות – שקע בחובות גדולים. למרות המצב הפיננסי הגרוע גויס רופא נוסף ד"ר גנס. החולים מיעטו להגיע והמוסדות הרפואיים: "הדסה", "קופת חולים כללית" ומחלקת הבריאות של הוועד הלאומי נמנעו מלסייע לשיקומו של בית החולים.

ביוני 1941 כתב ד"ר הופשטיין לד"ר פריץ נואק, סגן ראש מחלקת הבריאות של הוועד הלאומי

"מצבי נואש. הכול דורש ממני כסף, כסף וכסף, ואין בידי למלא את חובותיי. הסוחרים, הפרסונל, הרופאים, בעלת הבית תופפים עליי בכל יום ויום. אבל אין לי כסף לשלם. אין לי כסף להזמין סחורות, רפואות ותחבושות"

.

ברוב מצוקה, ניצלו את החדרים הריקים של המוסד לבית הבראה ובעלונים שהופצו (בשפות: עברית, אנגלית וגרמנית.) באזור נקרא המוסד "בית הבראה חדרה" שהציע חדרים לנופשים במחירים מיוחדים (סוף שבוע במחיר "מבצע" של 900 מיל). הודגש שיש למקום אוטובוס מיוחד שמסיע את הנופשים והמבריאים לחוף הים.

"הוא נמצא במקום יפה ושקט, אקלים בריא ומראה נוף נהדר נשקף על גינות, יערות והים. יום יום נוסעים אורחינו באוטו שלנו דרך הכביש החדש לים. חדרים עם 1 או 2 מיטות, מים וגזוזטרה גדולה מכוסה.

מטבח דיאטטי. המחיר: אוכל יוצא מהכלל, חדר, טיפול מדיציני ונסיעה לים, הכול יחד 500 לירות ארץ ישראליות ליום. כל המתארח למעלה מ-7 ימים מקבל הנחה"

ב-4 ביוני 1942 הועבר בית החולים לרשויות וגויס למאמץ המלחמתי העולמי כבית חולים צבאי .

במהלך מלחמת העולם השנייה נתפס בית החולים על ידי "צבא יוון החופשי" זרוע של הצבא הבריטי ותושבי חדרה נותרו ללא בית חולים^[10]. בית החולים שימש כבית החולים הראשי של "צבא יוון החופשי.

בתחילת 1947, לאחר שהגברת זוסמנוביץ' השכירה את המבנה לקופת חולים כללית, הוקם בבית החולים, בית יולדות של קופת חולים כללית שהיה קרוי "בית יולדות חדרה". בית היולדות כלל 30 מיטות ופעל כבית יולדות עד שנת 1962 בהנהלתו של הגניקולוג פרופ' יצחק הלברכט^[11].

לאחר הקמת מדינת ישראל פעלו בחדרה להקמת בית חולים של אזור השומרון בעירם^[12].

כיום משמש המבנה ההיסטורי כדיור מוגן. המרכז הרפואי הלל יפה, שהחליף את מקומו של "בית חולים חדרה" כמרכז הרפואי העיקרי באזור נוסד רק בשנת 1957.

• מידע על בית חולים חדרה בקטלוג הספרייה הלאומית

בתי חולים בישראל
בתי חולים כלליים	לגליל (נהריה) • זיו (צפת) • צפון (פדה) (טבריה/פוריה) • המשפחה הקדושה (האיטלקי) (נצרת) • אי.מ.מ.ס הסקוטי (האנגלי) (נצרת) • סן ונסן דה פול (הצרפתי) (נצרת) • העמק (עפולה) • רמב"ם (חיפה) • האיטלקי (חיפה) • בני ציון (חיפה) • כרמל (חיפה) • הלל יפה (חדרה) • לניאדו (נתניה) • מאיר (כפר סבא) • רבין: בילינסון וגולדה השרון (פתח תקווה) • מעייני הישועה (בני ברק) • סוראסקי (איכילוב) (תל אביב) • שיבא-תל השומר (רמת גן) • וולפסון (חולון) • שמיר (אסף הרופא) (צריפין) • קפלן (רחובות) • הדסה ירושלים: עין כרם והר הצופים (ירושלים) • שערי צדק (ירושלים) • אוגוסטה ויקטוריה (ירושלים) • סנט ג'וזף (ירושלים) • אל-מקאסד (ירושלים) • הדסה בית שמש (בית שמש) • אסותא אשדוד (אשדוד) • ברזילי (אשקלון) • סורוקה (באר שבע) • יוספטל (אילת)
בתי חולים פרטיים	אלישע (חיפה) • אסותא חיפה (חיפה) • מדיקל סנטר (הרצליה) • רפאל (תל אביב) • אסותא רמת החייל (תל אביב) • אסותא ראשון לציון (ראשון לציון) • משגב לדך (ירושלים) • אסותא באר שבע • אסותא מרכזים רפואיים (ירושלים, תל אביב, חיפה, אשדוד-"כלניות", רעננה)
בתי חולים לילדים	רות רפפורט (חיפה) • שניידר (פתח תקווה) • דנה-דואק (תל אביב) • ספרא (תל השומר) • הדסה ילדים (ירושלים)
בתי חולים שיקומיים וגריאטריים	פלימן (חיפה) • שהם (נווה אבות) (פרדס חנה-כרכור) • קריית שלמה (בני ציון/חרוצים) • לוינשטיין (רעננה) • נווה רעיה (פתח תקווה) • בית רבקה (פתח תקווה) • המרכז לאלצהיימר (סטוצ'ינסקי) (רמת גן) • רעות (תל אביב) • בית בלב (ראשון לציון) • שמואל הרופא (באר יעקב) • נאות המושבה (נס ציונה) • הרצפלד (גדרה) • הרצוג (ירושלים) • אלי"ן (ירושלים) • עדי נגב (מרחבים)
בתי חולים פסיכיאטריים	מזור (מזרע) (עכו) • מעלה הכרמל (טירת כרמל) • שער מנשה (פרדס חנה-כרכור) • לב השרון (פרדסיה) • שלוותה (הוד השרון) • גהה (פתח תקווה) • אברבנאל (בת ים) • מרחבים (באר יעקב, נס ציונה וכלא מג"ן-ניצן) • הרצוג (ירושלים) • מרכז לבריאות הנפש ירושלים: כפר שאול ואיתנים (ירושלים) • טלביה (ירושלים) • באר שבע (באר שבע)
בתי חולים מיוחדים	מרפ"א צפון (בית חולים 10) (חיפה) • המרכז לרפואת שיניים (תל השומר) • חיות בר (רמת גן) • הווטרינרי (ראשון לציון) • בית החלמה ליולדות (קריית יערים) • סנט ג'ון (ירושלים) • בית החולים במעבר ארז (האמריקאי) (ארז)
בתי חולים עתידיים	בגין (קריית אתא) • צומת להבים (עידן הנגב) • פרס (באר שבע) • בית חולים ראשון לציון (חלק מאיכילוב)
בתי חולים שנסגרו
בתי חולים כלליים	הבריטי (צפת) • שוויצר (טבריה) • הסקוטי (טבריה) • הדסה (רוקח) (תל אביב) • הירקון (תל אביב) • דנציגר (תל אביב) • עין גדי (תל אביב) • דונולו (יפו) • צהלון (דג'אני) (יפו) • שער ציון (יפו) • מחלות מידבקות (יפו) • הצרפתי (יפו) • האנגלי (יפו) • האיטלקי (ירושלים) • האנגלי (ירושלים) • הגרמני (ירושלים) • הצרפתי (ירושלים) • רוטשילד (ירושלים) • הרוסי (ירושלים) • העירוני (ה"בלדייה") (ירושלים) • ביקור חולים (ירושלים) • תחנת הבריאות העברית (ירושלים) • הדסה (באר שבע)
בתי חולים לילדים	מריאנשטיפט (ירושלים)
בתי יולדות	אמהות (חיפה) • מולדה (חיפה) • חדרה (חדרה) • רמת מרפא (רמת גן) • הקריה (תל אביב) • גלעד (תל אביב) • פרויד (תל אביב) • קיבלסון (רחובות) • סדובסקי (ירושלים) • דג'אני (ירושלים)
בתי חולים מיוחדים	פרדס כ"ץ (בני ברק) • מרב (בת ים) • הנסן (ירושלים)