ארגוליס
 | |
| מפרץ ארגוליס, במזרח ארגוליס, כפי שנראה ממצודת פלמידי, נאפפליו. | |
| מדינה |
 יוון |
|---|---|
| מחוז | מחוז פלופונסוס |
| חבל ארץ | פלופונסוס |
| רשויות מוניציפליות ביחידה האזורית |
1. נאפפליו 2. ארגוס-מיקנס 3. אפידאורוס 4. ארמיוני |
| בירת היחידה האזורית | נאפפליו |
| תאריך ייסוד |
2011  |
| שטח | 2,154 קמ"ר |
| גובה | 97 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ ביחידה האזורית | 93,934 (2021) |
| ‑ צפיפות | 45 נפש לקמ"ר (2011) |
| קואורדינטות | 37°40′00″N 22°50′00″E / 37.666666666667°N 22.833333333333°E |
 מיקומה של ארגוליס (מסומנת באדום) ביוון
החלוקה המנהלית של ארגוליס לרשויות מוניציפליות. | |
  | |
ארגוליס (ביוונית: Ἀργολίς) היא יחידה אזורית וחבל ארץ היסטורי של יוון.
ארגוליס המודרנית שייכת מנהלתית למחוז פלופונסוס, וממוקמת במזרח הפלופונסוס שבדרום יוון, על שטחו של רוב חצי האי ארגוליס. ארגוליס נתחמת על ידי המפרץ הסרוני במזרח, הים האגאי ומפרץ ארגוליס בדרום, ארקאדיה במערב, וקורינתוס בצפון. הפינה הדרום מזרחית של חצי האי ארגוליס, וכן מספר איים קטנים מדרומו ומזרחו, שייכים מנהלית למחוז אטיקה.
בתקופת יוון העתיקה, ארגוליס נשלטה על ידי הפוליס ארגוס, שעל שמה נקראה, וכללה בשטחה גם את החוף המערבי של מפרץ ארגוליס (שטח השייך היום לארקאדיה), ובכך גבלה בחבל לאקוניה שנשלט על ידי ספרטה. שתי ערי המדינה התחרו לעיתים קרובות על ההגמוניה בפלופונסוס, והיו יריבות מרות שנים רבות.
שטחה של ארגוליס 2,154 קמ"ר, ואוכלוסייתה מונה, נכון ל-2011, 97,044 נפשות. בירתה של ארגוליס היא נַאפְפְּלִיוֹ, עיר נמל על חופו הצפוני של מפרץ ארגוליס, אשר שימשה גם כבירה הראשונה של יוון המודרנית עד לשנת 1834.
ארגוליס הררית בחלקיה הצפון מזרחיים, מזרחיים ומערביים. עם זאת, מרכז ארגוליס והשטח שבין מפרץ ארגוליס ובין תעלת קורינתוס מישורי ופורה. שטח זה שימש כנתיב תחבורה ראשי לאורך ההיסטוריה, וכן כאדמה החקלאית העיקרית.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ערך מורחב – ארגוס העתיקה
ממצאים ארכאולוגיים מעידים על קיומו של יישוב בארגוליס עוד בתחילת האלף ה-2 לפנה"ס, יישוב שקדם לארגוס הדורית ולתרבות המיקנית. נראה שהפלאסגים, הילידים המקורים של יוון, התגוררו ביישוב זה.
שרידיהם של היישובים הקדומים מיקנה וטירינס עדיין קיימים בצפון ארגוליס. באלף ה-2 לפנה"ס שלטה מיקנה על חלקים נרחבים ביוון הדרומית ובאגן הים התיכון, והתקופה שבין המאה ה-17 לפנה"ס, לבין המאה ה-11 לפנה"ס מכונה התקופה המיקנית עקב חשיבותה.
עם הפלישה הדורית בסוף האלף השני לפני הספירה התמוטט השלטון המיקני. שבטים דורים השתלטו על האזור, והעיר ארגוס נעשתה למרכזם ולמרכז ארגוליס. ארגוס הייתה כוח משמעותי בפלופונסוס לכל אורך תקופת יוון העתיקה, כאשר שיא כוחה והשפעתה היה במאה ה-8 לפנה"ס. התעצמותה של ספרטה באה במידה לא מבוטלת על חשבונה של ארגוס, ושתי הערים התחרו על הבכורה בפלופונסוס שנים רבות.
בתחילת המאה ה-3 לפנה"ס עברה ארגוס, וארגוליס איתה, לתחום השפעתה של מוקדון, ובסוף המאה היא הצטרפה לליגה האכאית. לאחר המלחמה שנערכה בין הרפובליקה הרומית לבין הליגה האכאית ב-146 לפנה"ס, נפלה ארגוס, ואיתה ארגוליס, לידי שלטון רומאי, ובכך סיימה את קיומה כישות פוליטית עצמאית.
בעת המודרנית הייתה ארגוליס אחד ממוקדי מלחמת העצמאות היוונית: נַאפְפְּלִיוֹ, על חופו הצפוני של מפרץ ארגוליס, הייתה מבצר מרכזי של העות'מאנים, והיוונים צרו עליה כשנה, וכבשו אותה בנובמבר 1821. יואניס קפודיסטריאס, שהיה למושלה הראשון של יוון המודרנית, הגיע אל נאפפליו ב-1828, ובין 1829 ל-1834, שימשה העיר כבירת יוון.
מ-1833 עד 1899 היו ארגוליס וקורינתוס מאוחדים בתור מחוז מנהלי אחד, נומוס, שכלל בתוכו את האיים במפרץ הסרוני. ב-1909 אוחדו שני המחוזות בשנית, וב-1949 הופרדו בשנית. כחלק מהרפורמה המנהלית של 2011 בוטל מחוז המשנה הישן והוחלף ביחידה אזורית. יחידה זאת שמרה על אותם גבולות של קודמה, אולם הרשויות המוניציפליות שבתחומה אורגנו מחדש.
בתחילת 1998 גרם שיטפון בוצי ליד ארגוס לנזק חקלאי שהוערך בין מאות למיליוני דולרים.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ארגוליס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)