אריך ברנדנברגר
 | |
| ברנדנברגר משמאל לצד פון מאנשטיין, יוני 1941 | |
| לידה |
15 ביולי 1892 אאוגסבורג, הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
21 ביוני 1955 (בגיל 62) בון, גרמניה המערבית  |
| מדינה |
גרמניה  |
| השתייכות |
הקיסרות הגרמנית רפובליקת ויימאר  גרמניה הנאצית |
| תקופת הפעילות | 1914–1945 (כ־31 שנים) |
| דרגה |
 גנרל חיל השריון |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד דיוויזיית הפאנצר ה-8 מפקד הקורפוס ה-59 מפקד הקורפוס ה-29 מפקד הקורפוס ה-17 מפקד הארמייה השביעית מפקד הארמייה ה-19 | |
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
  | |
גנרל חיל השריון אדולף רוברט אריך ברנדנברגר (בגרמנית: Adolf Robert Erich Brandenberger; 15 ביולי 1892 – 21 ביוני 1955) היה גנרל בוורמאכט שפיקד בין היתר על הארמייה השביעית ועל הארמייה ה-19 במהלך מלחמת העולם השנייה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קריירה מוקדמת
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברנדנברגר נולד ב-15 ביולי 1892 באאוגסבורג שבממלכת בוואריה, בחלקה הדרומי של גרמניה הקיסרית. בשנת 1911 התגייס ברנדנברגר לצבא הגרמני הקיסרי, והצטרף לרגימנט הארטילריה הבווארי ה-6 (הנסיך פרדיננדו פיו, דוכס קלבריה). במהלך מלחמת העולם הראשונה לחם בחזית המערבית, ולקראת סופה מונה למפקד סוללת ארטילריה. על פעולותיו בקרבות עוטר בצלב הברזל (דרגה שנייה וראשונה), מדליית ההצטיינות הצבאית (בוואריה), אות הפציעה (בשחור) וצלב הכבוד.
לאחר המלחמה הצטרף ברנדנברגר לרייכסווהר, ומילא בו תפקידי פיקוד ומטה. ב-1 באוגוסט 1936 הועלה לדרגת אוברסט, וב-6 באוקטובר 1936 מונה למפקד רגימנט הארטילריה הממונע ה-74. בתחילת 1939 מונה ברנדנברגר לראש המטה של מפקדת הכוחות בהרי אייפל.
מלחמת העולם השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם פרוץ המלחמה, היה ברנדנברגר ראש המטה של מפקדת הכוחות בהרי אייפל, וב-16 בספטמבר 1939 מונה לראש מטה הקורפוס ה-23, עמו השתתף במהלך המערכה על צרפת ועל ארצות השפלה. ב-1 באוגוסט 1940 הועלה ברנדנברגר לדרגת גנרל מיור, וב-15 בפברואר 1941 מונה ברנדנברגר למפקד דיוויזיית הפאנצר ה-8 עליה פיקד לסירוגין עד לינואר 1943. במהלך מבצע ברברוסה לחם ברנדנברגר עם הדיוויזיה שבפיקודו כחלק מהקורפוס הממונע ה-56 במסגרת ארמיית הפאנצר הרביעית, ועל הצלחתו בקרבות קיבל ב-15 ביולי 1941 את עיטור צלב האבירים של צלב הברזל. בספטמבר לחם עימה כחלק מהקורפוס הממונע ה-41 במסגרת הארמייה ה-16, ולאחר מכן לחם עם הדיוויזיה כחלק מהקורפוס ה-39 במסגרת הארמייה ה-16 והארמייה ה-18 לסירוגין. ב-1 באוגוסט 1942 הועלה ברנדנברגר לדרגת גנרל לוטננט, ובדצמבר 1942 הועבר תחת פיקוד הקורפוס ה-59 שהיה בעתודת קבוצת ארמיות מרכז. ב-17 בינואר 1943 מונה למפקד הקורפוס ה-59, ומפברואר לחם עמו כחלק מארמיית הפאנצר השלישית במסגרת קבוצת ארמיות מרכז. ב-21 במאי 1943 מונה למפקד הקורפוס ה-29 שהיה חלק מהארמייה השישית ומאוקטובר חלק מארמיית הפאנצר הראשונה במסגרת קבוצת ארמיות דרום, תוך שבמקביל פיקד מה-1 באוגוסט עד ה-1 בנובמבר גם על הקורפוס ה-17 (שהיה אף הוא באותה ארמייה), איתם לחם בקרבות החזית המזרחית. ב-1 באוגוסט 1943 הועלה ברנדנברגר לדרגת גנרל חיל התותחנים, שהומרה ב-8 בנובמבר לדרגת גנרל חיל השריון, וב-12 בנובמבר 1943 קיבל תוספת עלי אלון לעיטור צלב האבירים של צלב הברזל.
ב-1 ביולי 1944 קיבל ברנדנברגר תפקיד מטה במטה של היטלר, וב-31 באוגוסט 1944 הוא הועבר לחזית המערבית ומונה למפקד הארמייה השביעית, שהייתה חלק מקבוצת ארמיות B, ופיקד עליה בין היתר במהלך המערכה בארדנים. ב-20 בפברואר 1945 פרש ברנדנברגר לחופשה קצרה, ב-26 במרץ 1945 מונה למפקד הארמייה ה-19 שהייתה חלק מקבוצת ארמיות G בדרום גרמניה, ופיקד עליה עד סוף המלחמה.
לאחר המלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-6 במאי 1945 לקראת סיום המלחמה נפל ברנדנברגר בשבי צבא ארצות הברית, ובשנת 1948 שוחרר מהשבי. לאחר שחרורו הוא התגורר בעיר בון שבגרמניה המערבית, עד מותו ב-21 ביוני 1955, בגיל 62.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אריך ברנדנברגר באתר lexikon-der-wehrmacht (בגרמנית)