ארידו

	ערך שניתן לשפר את מקורותיו
	בערך זה יש מקורות, אבל ניתן וכדאי לשפר את המקורות שכבר קיימים בו. אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה. (22 במאי 2024)

ערך זה עוסק בעיר שומרית עתיקה בדרום מסופוטמיה. אם התכוונתם לעיר עתיקה בצפון מסופוטמיה, ראו אירידו.

ארידו

התל עליו מסומנים מקדש הזיגוראת ומספר מבנים
מידות
שטח	33 הקטאר
היסטוריה
תרבויות	שומר
מיקום
מדינה	עיראק
קואורדינטות	30°48′57″N 45°59′45″E / 30.81583°N 45.99583°E / 30.81583; 45.99583
(למפת עיראק מוגדלת)   בגדאד מוסול בצרה ארביל כירכוכ פלוג'ה סולימאניה כרבלא נג'ף רמאדי טורקיה סוריה יר. ערב הסעודית כווית איראן המ. הפ. ארידו (למפת עיראק רגילה)   בגדאד מוסול בצרה ארביל כירכוכ פלוג'ה סולימאניה כרבלא נג'ף רמאדי טורקיה סוריה יר. ערב הסעודית כווית איראן המ. הפ. ארידו

אֶרידוּ הייתה עיר שוּמֶרִית קדומה, היום "תל אבו שהרֵין" (تل أبو شهرين), ששכנה בדרום מסופוטמיה בעיראק במחוז ד'י קאר של היום. העיר נחשבת במשך זמן רב כעיר הקדומה ביותר בדרום מסופוטמיה ויש הטוענים שהיא העיר הקדומה ביותר בעולם. העיר שוכנת כ-12 ק"מ דרומית-מערבית לאור. היא הייתה אחת מקבוצת ערים שומריות עתיקות שנוסדו בקרבת ערים אחרות. במיתולוגיה השומרית העיר מופיעה כעירו של האל אנכי שנחשב כמייסד העיר. המקדש לאל נקרא א-אָבְּזוּ (E-Abzu) שמשמעותו היא "מים עמוקים" והאמונה הייתה שהאל חי במים שהיו מקור לכל המים הטריים.

השם ארידו (ובתעתיק נוסף: ארידוג) משמעותו היא "מקום אדיר" או "מקום הנחיה". ברשימת המלכים השומרית ארידו מופיעה כמקום משכנו של המלך השומרי הראשון אלולים. הרשימה מספרת:

בארידו אלולים הפך למלך, הוא מלך במשך 28800 שנים, אלאנגאר מלך במשך 36000 שנים. שני מלכים; הם מלכו במשך 64800 שנים. ואז ארידו נפלה והמלכות נלקחה לבאד-טיבירה

רשימת המלכים השומרית מציינת תקופות מלוכה ארוכות למלכים ששלטו לפני המבול. הרשימה מראה איך מרכז הכוח עבר לאטו מאזור הדרום צפונה. אדאפה או-אן (Adapa U-an), שהיה האדם הראשון והיה חצי אל חצי אדם, כונה אבגאלו של ארידו (אבגאלו פירושו: אב=מים, גאל=גדול, לו=אדם). הוא נחשב כמי שהביא את הציוויליזציה לעיר מדילמון (המזוהה אולי עם בחריין) ושרת את אלולים.

על פי המיתולוגיה השומרית, בארידו שכן מקדש אבזו שהיה מקדשו של האל אנכי, שהוא מקבילו של האל האכדי אאה. כמו כל האלים השומריים הבבלים אנכי/אאה החל כאל מקומי, שלאחר מכן חלק ביחד עם האלים אנו אלוהי השמים ואנליל אלוהי הרוח האוויר והסער, את השליטה על היקום. ממלכתו היו המים שהקיפו את העולם ושכנו מתחתיו.

האלה איננה, שהייתה האלה של העיר ארך ששכנה מצפונה של ארידו, תוארה כמי שנדרשה ללכת לארידו כדי לקבל שם את מתנות הציוויליזציה. בתחילה אנכי האל של ארידו ניסה לשמור אותם לעצמו כי הם היו מקורות הכוח שלו, אבל לאחר מכן הוא מסר אותם ברצון תוך קבלת העובדה שארך היא עכשיו מרכזה של הארץ. זהו סיפור מיתולוגי המשקף את העברת מרכז השלטון צפונה.

טקסטים בבליים מספרים גם על הקמת ארידו על ידי האל מרדוך כעיר ראשונה "עיר הקודש, מקום משכן העונג של האלים האחרים". בחצר המלוכה של ממלכת אשור, רופאים מיוחדים שהוכשרו על פי המסורת העתיקה של ארידו, ניבאו את מהלכה הצפוי של המחלה אצל אדם מסוים באותות ובמופתים על גופו של המטופל, תוך שימוש בלחשים מתאימים וקסמים ששימשו למרפא.

בספרות השומרית נמצאו חמש קינות על ערי קודש ומקדשים. קינות אלו מבכות את חורבנן של ערים מרכזיות בשומר עם נפילתה של השושלת השלישית של אור בסוף האלף ה-3 לפנה"ס או תחילת האלף ה-2 לפנה"ס. קינות הערים חוברו כנראה במחצית המאה ה-20 לפנה"ס בתקופת מלכותו של אישמה-דגן המלך הרביעי בשושלת איסין. אחת הקינות היא "הקינה על ארידו". בקינה מסופר על סערה שהחריבה את העיר לאחר נטישתה על ידי האל הפטרון אנכי. הסערה חיללה את המקדש, אוצרותיו נבזזו והכוהנים טומאו.^[1]

על פי רשימת המלכים השומרית, ארידו הייתה העיר הראשונה בעולם, והייתה אחת מחמש הערים שנבנו לפני המבול. בשורת הפתיחה ברשימה נכתב:

"nam]-lugal an-ta èd-dè-a-ba]
eri]duki nam-lugal-la]"
כשמלכות השמים ירדה למטה
המלכות הייתה בארידו

ארידו הייתה כנראה היישוב הקדום ביותר באזור, היא נוסדה בשנת 5400 לפנה"ס לערך בסמוך למפרץ הפרסי ליד שפך הפרת. בגלל הצטברות של סחף בקו החוף במשך אלפי שנים, שרידי העיר שוכנים עכשיו במרחק מה מהמפרץ.

על פי החוקרת גואנדלין לייק (Gwendolyn Leick), ארידו הוקמה בנקודת מפגש של שלוש מערכות אקולוגיות נפרדות, שתמכו בשלוש תרבויות נפרדות שהגיעו להסכמה לגבי גישה משותפת למים מתוקים בסביבה מדברית. התרבות החקלאית שדמתה לתרבות סאמרא בצפון, התבססה כנראה על חקלאות אינטנסיבית שהתאפיינה בבניית תעלות השקיה ובתים מלבני בוץ. תרבות של ציידים-דייגים שמקורה בחוף הים הערבי הייתה אחראית כנראה לערמות הכלים שנמצאו בקו החוף הערבי, ואולי היו השומריים המקוריים. הם ישבו כנראה בבקתות מקנים. התרבות השלישית שתרמה לבנייתה של ארידו היו רועים נוודים ממוצא שמי, שהיו בעלי עדרי כבשים ועזים והתגוררו באוהלים באזורים המדבריים למחצה.

נראה ששלוש התרבויות היו מעורבות בשלבים הראשונים של גיבוש והקמת העיר. היישוב העירוני התרכז במתחם המקדש הגדול שהיה בנוי מלבני בוץ, בתוכו היה שקע קטן שאפשר למים להצטבר.

העיר הקדומה מהאלף השישי לפנה"ס גדלה במשך הזמן והפכה לעיר גדולה שנבנתה מלבני בוץ וקנים. בשנת 2900 לפנה"ס השתרעה העיר על שטח של 80–100 דונם. היא הגיעה לשיא גדולתה בתקופת השושלת השלישית של אור. בשנת 2050 לפנה"ס העיר ירדה מגדולתה. יש מעט מאוד עדויות לאחר תאריך זה. באתר נמצא מקדש זיגוראת שבנייתו לא הסתיימה. נמצאו באתר 18 קומות מלבני בוץ. הזיגוראת נבנה על ידי המלך אמר-סין שחי באמצע המאה ה-21 לפנה"ס. באתר נמצאו גם שרידים רבים של עצמות דגים המראים את ההמשכיות של כת הפולחן לאבזו שנקשר מאוחר יותר לאלים אנכי ואאה.

בתקופתו של אור-נמו שהיה המייסד של השושלת השלישית של אור, ארידו נחשבה מרכז דתי ונמל חשוב. הוא ציווה לחפור תעלה מאור לארידו, ששימשה גם להשקיה וגם לחיבור אור עם המפרץ הפרסי.

ארידו נעזבה למשך שנים רבות עד שננטשה סופית ושרידיה הפכו להריסות במאה ה-6 לפנה"ס. השפעת דיונות החול ששכנו בקרבתה ועליית מפלס המים המלוחים הגבילו את הבסיס החקלאי של היישוב. בתקופה הנאו-בבלית נבנה באתר מקדש וזאת כדי לכבד ולקדש את ההיסטוריה הקדומה של העיר.

האגיפטולוג האנגלי דייוויד רוהל (David Rohl) בספרו משנת 2002 "The Lost Testament — From Eden to Exile: The Five-Thousand-Year History of the People of the Bible, Century", העלה את ההשערה שארידו היא העיר בבל המקורית והאתר שאליו התייחס סיפור מגדל בבל המופיע במקרא, ולא העיר בבל המאוחרת יותר שנבנתה על ידי סרגון מאכד. הניתוח שלו התבסס על הסיבות הבאות:

• שרידי הזיגוראת של ארידו הם גדולים ועתיקים יותר מכל הזיגוראתים שנמצאו באתרים אחרים. גם התיאור שלו כמגדל שבנייתו לא הסתיימה מתאים יותר לסיפור המקראי.
• שם אחר של ארידו בכתב יתדות בוטא "נון.כי" "NUN.KI" (מקום אדיר בשומרית), בתקופה מאוחרת יותר הביטוי "נון.כי" יוחס לעיר בבל.
• בגרסה מאוחרת של רשימת המלכים, שנכתבה בתקופה ההלניסטית בידי ברוסוס, מוזכרת בבל - במקום שבו צוין השם ארידו בגרסאות קודמות של רשימת המלכים - כעיר העתיקה ביותר, שבה ירדה המלוכה מהשמיים.
• רוהל גם מזהה את נמרוד, המתואר במקרא כבונה הערים ארך ובבל, עם אנמרכר המופיע ברשימת המלכים השומרית כמלך בשושלת ארך הראשונה, שנאמר עליו שבנה מקדשים בעיר הבירה שלו ארך ובארידו. לפי רוהל, משמעות הרכיב "כר" בשם אנמרכר היא "הצייד", בדומה לנמרוד המתואר כ"גיבור ציד לפני ה'".

במחקרים אחרים עלה קשר נוסף אפשרי בין השם בבל לארידו. בלוחות שנמצאו נאמר שסרגון מאכד שחי במאה ה-24 לפנה"ס חפר את העיר בבל המקורית ובנה אותה מחדש ליד העיר אכד. אף על פי שיש הטוענים שהכוונה בכתובות היא לסרגון השני שחי במאה ה-8 לפנה"ס.

האתר הארכאולוגי שנמצא ליד בצרה נחפר לראשונה על ידי ג'ון ג'ורג' טיילור (John George Taylor) בשנת 1855. חפירה נוספת התקיימה בשנת 1918 על ידי ר. קמפבל תומפסון (R. Campbell Thompson) מטעם המוזיאון הבריטי, ובשנת 1919 על ידי הנרי רג'ינלד הול ( Henry Reginald Hall).

החפירות חודשו בשנת 1946 והן נמשכו עד שנת 1949 בראשותם של פואד ספאר וסיטון לויד ממחלקת העתיקות והמורשת של עיראק.

מרכז העיר ארידו היה המקדש של אנכי. המתחם נקרא בתחילתו "הבית של האקוויפר", ומאוחר יותר שונה שמו ל"בית של המים". בת זוגו של אנכי הייתה נינהורסנגה (Ninhursanga ), שהמקדש שלה שכן בעיר סמוכה בעובייד. במקדש נמצאו 18 שכבות, שהקדומה בהן מתוארכת ל-5300 לפנה"ס, והמאוחרת לתקופה הקדומה של ארך 3200 לפנה"ס.

מדיה וקבצים בנושא ארידו בוויקישיתוף

• ארידו באתר המוזיאון הבריטי כולל תמונות
• תמונה מחפירות המקדש בארידו
• Eridu Phase - Tell Abu Shahrain
• Tell Abu Shahrain (אורכב 17.07.2015 בארכיון Wayback Machine) באתר הצבא האמריקאי
• The British Museum Excavations at Abu Shahrain in Mesopotamia in 1918 by R. Campbell Thompson באתר JSTOR
• ארידו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• ארידו, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)

מסופוטמיה
ממלכות בתקופת הברונזה
שומר	אומה • אור • ארידו • ארך • אשנונה • באד-טיבירה • בורסיפה • דיר • לגש • מלגיום • נגירסו • ניפור • סיפר • כיש • שדופום • שורופק
עילם	שושן • אנשאן
אכד	אכד • מארי • גותים
אמורים	אמר • תותול • איסין • ארך • לרסה • בבל • כיש • מרי • תרקה • ימחֿד • אכלתום
בבל	התקופה הבבלית הקדומה • כשים • האימפריה הבבלית החדשה • כשדים • דור-כוריגלזו
אשור	אשור • כלח • דור שרוכין • נינוה • חרן • אימגור-אנליל • האימפריה האשורית החדשה
חור	מיתני • אורקש • נוזי • אוררטו
נושאים מרכזיים
ממשל	מלכי שומר • מלכי אשור • מלכי בבל
מיתולוגיה	מיתולוגיה מסופוטמית • הוראות שורופק • אנומה אליש • עלילות גילגמש • מרדוך • קינת ניפור • הדת הבבלית אשורית
שפה	כתב יתדות • אלפבית ארמי • שומרית • אכדית • אמורית • עילמית • חורית • ארמית
נהרות	פרת • חידקל • חבור • בליח • דיאלא • הזב הגדול • הזב הקטן