אקדמיה
אֲקָדֶמְיָה היא מוסד לפיתוח, שימור והפצת הידע האנושי, בכל תחומי המדעים לסוגיהם. כיום מתייחס המונח בעיקר למוסדות להשכלה גבוהה.
אטימלוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקור המילה מיוונית[1], על שם חורשת "אקדמוס" מצפון לאתונה, חורשה שהייתה מקודשת לאלת החוכמה, אתנה. בחורשה זו הקים אפלטון בסביבות שנת 385 לפנה"ס את האקדמיה האפלטונית במסגרת גימנסיון. ישנה טענה כי החורשה הייתה ממזרח לאתונה וכי מקור המילה הוא מהשורש העברי ק.ד.ם[2].
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]באירופה, האקדמיה מתוארכת ליוונים והרומאים הקדומים בתקופה הקדם-נוצרית. אוניברסיטאות חדשות יותר נוסדו במאות ה-12 וה-13, והחל להתגבש המוסד האירופאי של האקדמיה. נזירים וכמרים עברו ממנזרים לערי קתדרלות ועיירות אחרות, שם פתחו את בתי הספר הראשונים שהוקדשו ללימודים מתקדמים.
הבולטים מבין בתי הספר החדשים הללו היו בבולוניה, סלרנו, נאפולי, סלמנקה, פריז, אוקספורד וקיימברידג'.
במהלך המאות ה-15,16 החל עידן הרנסאנס באיטליה, והתקיים בה עניין מחודש בפלאטוניזם שליווה את תחיית המחקרים ההומניסטיים, והאקדמיה באירופה קיבלה קונוטציות חיות חדשות.
בהדרגה החלו האקדמיות באירופה להתמחות בנושאים מסוימים (אומנויות, שפה, מדעים), ומאז המאה ה -17 החלה התפשטות של מוסדות אקמדמים ברחבי אירופה, כאשר מלכים וריבונים אחרים החלו ליסד ולממן מוסדות אקדמיים. בשנת 1660, נוסדה החברה המלכותית של לונדון לשיפור הידע במדעי הטבע, זוהי אגודה מדעית הפעילה ברציפות מאז אותה שנה, ומשמשת כאקדמיה למדעים של בריטניה. היא מהווה את אחת האגודות המדעיות הוותיקות והמשפיעות ביותר בעולם.
משמעות מודרנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ערך מורחב – מוסד להשכלה גבוהה
כיום המילה "אקדמיה" משמשת לתיאורם של מוסדות מסוגים אחדים:
- אוניברסיטה - בדרך כלל משמשת המילה לתיאור מכלול האוניברסיטאות.
- בית ספר גבוה שאינו אוניברסיטה, כגון אקדמיה לציור, אקדמיה למוזיקה או אקדמיה צבאית. דוגמה לכך, במדינת ישראל, היא "בצלאל" המגדירה עצמה כ"אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים" ו"האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים".
- מוסד ממלכתי בעל סמכות בתחום ידע מסוים, כגון האקדמיה ללשון העברית או האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
הוראה אקדמית
[עריכת קוד מקור | עריכה]כאמור, אחת ממטרות האקדמיה היא העברת מידע. עם זאת, ישנם הבדלים רבים בין אופן ההוראה המקובל בבית ספר לזה המקובל במוסדות אקדמאים:
- ישנו שינוי טרמינולוגי במונחים המתארים את תהליך הלמידה: האדם המלמד מכונה מרצה ולא מורה. הלומד מכונה סטודנט ולא תלמיד. יחידת ההוראה מכונה הרצאה ולא שיעור.
- אורך יחידת ההוראה משתנה: על פי רוב שיעור בבית הספר אורך 45 דקות ואילו הרצאה אקדמית אורכת 90 דקות.
כמו כן, באקדמיה קיימת ציפייה גבוהה מהסטודנט להיות אחראי על תהליך הלמידה[3] וההישגים האקדמיים שלו.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קן רובינסון טוען שבתי הספר הורגים את היצירתיות – על האופן שבו האקדמיה משפיעה על מערכת החינוך. הרצאה באנגלית מאתר TED עם כתוביות בעברית
- topic/academy-education, topic/academie אקדמיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יואב בן-דב, אילנה שמיר וזהבה כנען (2004). אביב חדש: האנציקלופדיה הישראלית לנוער. הוצאת אנציקלופדיה אביב בע"מ.
- ^ עדי ארבל, חנוכה ומקור עברי אפשרי ל"אקדמיה", באתר ישראל היום, 6 בדצמבר 2018
- ^ Eunju Lee, (2005). The Relationship of Motivation and Flow Experience to Academic Procrastination in University Students. The Journal of Genetic Psychology: Research and Theory on Human Development, 166:1, 5-15.
