אמוראים
| אזור גאוגרפי | בבל וארץ ישראל |
|---|---|
| אתרים עיקריים | ישיבת סורא וישיבת נהרדעא שעברה עם חורבנה לפומבדיתא |
| תקופה |
חז"ל  |
| טווח תאריכים | 188–500 (כ־312 שנים) |
| אירוע התחלה | חתימת המשנה |
| אירוע סיום | חתימת התלמוד הבבלי |
| תקופה קודמת | תנאים |
| תקופה הבאה | סבוראים |
  | |
אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד הבבלי (המאות ה-2–5 לספירה) בשני מרכזים עיקריים, בבל וארץ ישראל. דיוניהם ההלכתיים מתועדים ברובם בתלמוד הבבלי ובתלמוד הירושלמי, ודרשותיהם מתועדות במדרשי אגדה אמוראים ובשני התלמודים. קדמו להם התנאים, שרבים מדבריהם הורחבו על ידי האמוראים, או נוסחו מחדש על ידם, ולבסוף הוכללו במפעלם הגדול: התלמוד. אחריהם הגיעו הסתמאים ואחריהם הסבוראים. אלה ערכו את התלמוד עריכות אחרונות וסופיות.
אמוראים שחיו בבבל והוסמכו כחכמים קבלו את התואר "רב" כמו "רב יהודה", "רב יוסף" ועוד. מגדולי אמוראי בבבל היה "רב" (או בשמו האמיתי "אבא בר אייבו" או בכינויו "אבא אריכא") אשר היה תלמידו של רבי יהודה הנשיא שחתם את המשנה. בהתאמה, אמוראים שחיו בארץ ישראל קבלו את התואר "רבי" כמו רבי יוחנן או רבי אמי. אחד מגדולי האמוראים בארץ ישראל היה רבי יוחנן, מאבות התלמוד הירושלמי.
מקור השם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הכינוי "אמורא" שימש במקור לתיאור תפקיד שהיה קיים בבית המדרש – ה"אמורא" היה מבאר את דברי החכם בפני הציבור, ושימש כ"מתורגמן", מעין כרמקול אנושי של החכם שדרש, אך זמן קצר לאחר תקופת התלמוד הפך לכינוי כללי לחכמים שחיו לאחר חתימת המשנה ותפקידם הוגדר כמבארי המשנה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
האמוראים פעלו בשני מרכזים תורניים, בארץ ישראל ובבבל. בגלל ההבדלים הרבים שבין שני מרכזים אלו, מקובל להבדיל בין אמוראי בבל לאמוראי ארץ ישראל. ידועים כ-500 אמוראים ומעלה, שפעלו בעיקר בארץ ישראל ובבבל. בארץ ישראל היה המרכז התורני בתקופה זו בטבריה ובקיסריה, ובבבל היה המרכז העיקרי בישיבת סורא וישיבת נהרדעא שעברה עם חורבנה לפומבדיתא. אמוראי בבל ואמוראי ישראל שמרו על קשר ונעזרו זה בזה לדיונים הלכתיים באמצעות אמוראים שנדדו מארץ לארץ וכונו "נחותי" או "נחותאי".
ארץ ישראל הייתה נתונה בתקופה זו תחת שלטון האימפריה הביזנטית שרדפה את היהודים, ולכן סבל המרכז הארצישראלי מהתנכלויות מצד הרשויות. בבבל שלטה האימפריה הסאסאנית שהייתה יחסית נוחה ליהודים ולכן התקיימו בה הלימודים בצורה נוחה יותר ופומבית יותר. בישיבות הבבליות נהגו לפלפל יותר והסוגיות שלובנו בהן היו בדרך כלל סבוכות ומעמיקות יותר[1], ובישיבות הארצישראליות היה נהוג יותר שיטת הלימוד הפשטנית החותרת לפסיקה ההלכתית.
לפי כמה מהפרשנויות, שררו בין אמוראי בבל יריבויות היררכיות, שלא איפשרו להם ללמוד וללבן סוגיות בצורה שיתופית, ואילו בארץ ישראל נהגו ללבן את הסוגיות בצורה משותפת. לפי פרשנויות אחרות, נעוץ ההבדל בצורת ליבון הסוגיות, אמוראי בבל נהגו להתנצח בפלפולם בצורה חריפה, ואילו אמוראי ארץ ישראל נהגו להתווכח בצורה מכובדת[2]. מטבע הדברים היו רוב אמוראי בבל חניכי הישיבות הבבליות, למדו בשיטותיהן והורו בהן בשלבים המאוחרים של חייהם, ורוב אמוראי ארץ ישראל היו חניכי הישיבות הארצישראליות ומוריהן במשך חייהם.
אמוראי ארץ ישראל פעלו בארץ ישראל מאז חתימת המשנה והתקבלותה, בתקופה המכונה תקופת המעבר, עד לאחר פולמוס גאלוס, ובערך באותה תקופה נחתם התלמוד הירושלמי. עריכתו של התלמוד הירושלמי מיוחסת במקורות לאמורא רבי יוחנן שהיה מגדולי אמוראי ארץ ישראל, אך חתימתו הסופית אירעה רק כשני דורות אחריו. בסך הכל פעלו אמוראי ארץ ישראל במשך כחמישה דורות.
אמוראי בבל פעלו מאז ירידת רב לבבל וייסוד ישיבת סורא[3]. התקופה נמשכה כשמונה דורות, והסתיימה עם חתימת התלמוד הבבלי על ידי רב אשי ורבינא, שלאחריהם החלה תקופת הסבוראים.
אמוראי ארץ ישראל שנסמכו כונו עם התחילית "רבי", ואילו אמוראי בבל שלא נסמכו (כיוון שניתן לסמוך לרבנות רק בארץ ישראל) כונו עם התחילית "רב".
הביוגרפיה של האמוראים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הביוגרפיה של חכמי התלמוד היא נושא סבוך. שמותיהם לא נזכרים במקורות היסטוריים מקובלים, כנראה בשל העובדה שפעלו בתוך העולם היהודי-תורני, ולא היו מוכרים מחוצה לו. הביוגרפיות המקובלות כיום מתבססות על החומר המצוי בתלמודים ובמדרשים, כפי שהוא לפנינו. חומר זה מצוי בחלקו בספרות האגדה. שאלת המהימנות ההיסטורית של החומר והדרך בה ניתן להפיק מידע היסטורי ממנו אינה מוסכמת כיום על כל החוקרים.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
ספר: אמוראים |
אוסף של ערכים בנושא הזמינים להורדה כקובץ אחד.
| |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אמוראים, חכמי התלמוד, חכמי בבל, באנציקלופדיה יהודית "דעת".
- רשימה שמית מלאה של 2500 תנאים ואמוראים
- רשימות כרונולוגיות של אמוראים מפורטל הדף היומי
אמוראי בבל – שיטות פסיקה, ד"ר ברק שלמה כהן, סרטון באתר יוטיוב
- הערך "אמוראים", באתר המכלול
מאמרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אהרון אופנהיימר, בתי מדרש בארץ ישראל בראשית תקופת האמוראים, קתדרה 8, יולי 1977
- יהושע שוורץ, עלייה מבבל בתקופת האמוראים, קתדרה 21, אוקטובר 1981
מתוך אתר פשיטא:
- יהדות בבל ומוסדותיה, מאמר מבוא מאת פרופ' ישעיהו גפני, לקוח מספרו מחקרים בתולדות ישראל בתקופת המשנה והתלמוד, בעריכת: ישעיהו גפני, בהוצאת: מרכז זלמן שזר, 1994.
- מאמרים מהספר מבוא לתורה שבעל פה (בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 1991–1996):
- אמוראים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
אוקיינוס, דף שער בספרייה הלאומית
- הערך "אמוראים", במיקרופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ראו: תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף כ"ד, עמוד א'.
- ^ ראו: תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף כ"ד, עמוד א', ובספרות הפרשנית שם.
- ^ אף על פי ששמואל פעל כבר מוקדם יותר, וייסד את ישיבת נהרדעא לפני הגעת רב, בכל זאת מקובל להתחיל את תקופת אמוראי בבל לירידת רב לבבל.
