אור סידן

אור סידן (הידוע גם כ: אור דרומנד) הוא סוג של אור-בימה שהשתמשו בו בעיקר באולמות תיאטרון ובאולמות מוזיקה. אור דרומנד, הידוע בשלהבתו העזה, נוצר כאשר להבת חמצן-מימן מכוונת ישירות לעמוד העטוף בסיד חי (CaO - הוא מקבל את חייו מן החמצן), שיכול להגיע ל-2,572 מעלות צלזיוס לפני שיימס. למרות שעם הזמן הוחלף בתאורה חשמלית, האור עדיין בשימוש במעבדות כימיה ופיזיקה.

אפקט אור דרומנד התגלה על ידי הכימאי גולדסוורת'י גרני בשנות ה-20 של המאה ה-19. ב-1825 המהנדס הסקוטי, תומאס דרומנד (1797–1840) ראה הדגמה לאפקט אותו יצר גרני, הדגמה שהודרכה על ידי מייקל פאראדיי. אחרי שראה את ההדגמה הבין כי האור יהיה שימושי למדידות. ב-1826 בנה דרומנד מתקן שמייצר את האפקט, מכונה שקהילת הכימיה משתמשת בה עד היום ליצירת אור דרומנד ומכאן נגזר השם לאור, "אור דרומנד".

השימוש הראשון באור דרומנד כתאורת במה נעשה בבית האופרה המלכותית, קובנט גארדן בלונדון ב-1837. מאז נעשה בו שימוש לתאורת בתי תיאטרון ואולמות קונצרטים עד בערך שנות ה-70 של המאה ה-19. באולמות השתמשו באור בדרך כלל כזרקור. אור דרומנד הוחלף בתאורה חשמלית בשלהי המאה ה-19.

מדיה וקבצים בנושא אור סידן בוויקישיתוף

• אור סידן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)