אופנסיבה D
| מדינה |
גרמניה  |
|---|---|
| שם רשמי |
Partei Rechtsstaatlicher Offensive |
| מייסד |
רונלד שיל |
| תקופת הפעילות |
1 ביולי 2000 – 1 בספטמבר 2007 (7 שנים) |
| אידאולוגיות |
פופוליזם ימני, שמרנות |
| מיקום במפה הפוליטית | ימין |
|
www | |
  | |
אופנסיבה D (בגרמנית: Offensive D - Partei Rechtsstaatlicher Offensive, "מפלגת האופנסיבה למען מדינת חוק") היא מפלגת שוליים גרמנית שפעלה בין השנים 2000–2007.
אופנסיבה D נוסדה בהמבורג בשנת 2000 ואף ישבה בממשלת מדינת המבורג בין השנים 2001 ו-2003. אף על פי שהמפלגה טוענת שלא ניתן לשייכה לשמאל או לימין, היא נתפסת כמפלגת מחאה הנוטה ימינה. היא תומכת בכלכלה ליברלית, הגברת ביטחון הפנים, צמצום ההגירה לגרמניה וביטול זכותם של פליטים למקלט מדיני בגרמניה; היא מתנגדת לכניסתה של טורקיה לאיחוד האירופי. בעבר ראתה עצמה המפלגה כ-"CDU של הצפון" (היות שבדרום גרמניה נמצא המעוז הראשי של ה-CDU). מאז 2004 רואה עצמה המפלגה כמממשת דרכו של הפוליטיקאי האוסטרי השנוי במחלוקת יורג היידר, ראש ממשלת קרינתיה.
בבחירות לפרלמנט של המבורג ב-2001 זכתה המפלגה להצלחה גדולה: כ-20% מהקולות. את המפלגה ייסד רונלד שיל (Ronald Schill), שופט בבית המשפט המחוזי בעיר. שיל נודע בעונשים הכבדים והמוגזמים לעיתים שנתן לעבריינים, והוא נהג לבקר את היד הרכה מדי לטעמו בה נהגו שופטים אחרים וממשלת המבורג.
לאחר הבחירות הוקמה קואליציה של אופנסיבה D, ה-FDP (המפלגה הליברלית הגרמנית) וה-CDU; שיל (ססמת הבחירות שלו הייתה "Ich will Schill", "אני רוצה את שיל", והוא התחייב להפחית את שיעור הפשע בהמבורג במחצית תוך 100 ימים) מונה לסגן ראש העיר ולשר הפנים. בתקופתו חלה ירידה מסוימת בפשע, אך הדעות חלוקות בנוגע לתרומתו של שיל לירידה. אחד מצעדיו הידועים היו החלפת המדים והניידות של משטרת המבורג מהצבע הירוק המקובל בכל גרמניה לכחול. שיל טען שהצבע הירוק נתפס בציבור כמגוחך ופוגע בתדמית המשטרה. הפרויקט מומן באמצעות תרומות של אנשים פרטיים וחברות, ולא מכספי משלם המסים. שיל תמך במשך כהונתו בלגליזציה של סמים קלים או לפחות באי-אכיפה.
ב-2002 חולל שיל סערה בגרמניה לאחר שנאם בבונדסטאג. בזמן זה סבלו מדינות מזרח גרמניה משיטפונות גדולים אשר השאירו אלפי אנשים ללא קורת גג. שיל הטיל ביקורת חריפה על התמודדות הממשלה עם מצב החירום, והביע מורת רוחו מכך שיותר כספים מועברים לקליטת מהגרים מאשר לדאגה לקורבנות השיטפון. "רק אב מתעלל מסוגל לתת לבנו לגווע בחדרו בעת שהוא מגיש כיבוד לאורחים", קרא שיל מעל לדוכן הנואמים. סגנית נשיא הבונדסטאג נאלצה לנתק את המיקרופון שלו לאחר שחרג מ-15 הדקות שהוקצבו לו ללא סיום נראה לעין.
ב-2003 הסתבך אחד ממקורביו של שיל, אשר עבד עמו במשרד הפנים, בפרשת שחיתות. ראש ממשלת המבורג, אולה פון בויסט התכוון לפטרו; לאחר מכן טען ששיל ניסה למנוע את הפיטורין באמצעות ניסיון סחיטה: שיל, כך פון בויסט, איים כי יחשוף שבין ראש הממשלה ובין שר המשפטים קיים קשר אהבים. פון בויסט פיטר את שניהם (לאחר זמן קצר חשף אביו של פון בויסט כי ראש הממשלה אכן הומוסקסואל; לאחר מכן יצא מן הארון גם שר המשפטים), פירק את הקואליציה והכריז על בחירות חדשות, בהן מפלגתו (ה-CDU) זכתה לרוב מוחלט בהמבורג.
שיל סולק מאופנסיבה D, הכריז על פרישה מהחיים הפוליטיים ועבר לגור בקובה. לאחר זמן קצר החליט לעמוד בראש מפלגת Pro DM, מפלגת שוליים הדוגלת בביטול מטבע האירו ובהחזרת המארק הגרמני. אופנסיבה D בהנהגתה החדשה הפכה לחסרת משמעות, ובבחירות הכלליות בגרמניה ב-2005 זכתה המפלגה ב-3,342 קולות בלבד - והייתה בכך למפלגה החלשה ביותר בגרמניה.
בספטמבר 2007 התפרקה המפלגה בשל תוצאות נמוכות בבחירות ובעיות פיננסיות.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אופנסיבה D
