ישיבת סלבודקה (בני ברק)

ערך זה עוסק בישיבה בבני ברק. אם התכוונתם לישיבות נוספות הקשורות לסלובודקה, ראו ישיבת סלובודקה.

ישיבת סלבודקה

ישיבת סלבודקה בני ברק
ישיבה
השתייכות	ליטאית
תקופת הפעילות	סיוון ה'תש"ז - 1947 – הווה
מייסדים	הרב יצחק אייזיק שר הרב מרדכי שולמן
בעלי תפקידים
ראש הישיבה	הרבנים: משה הלל הירש אפרים דוב לנדו שמואל זקס יצחק שורץ
משגיח	הרב יעקב יונגר
תלמידים
	400
מיקום
מיקום	בני ברק
מדינה	ישראל ישראל
קואורדינטות	32°05′25″N 34°49′42″E / 32.09026111°N 34.82838611°E / 32.09026111; 34.82838611
מפת מיקום מפה דינמית (למפת גוש דן מוגדלת)   ישיבת סלבודקה (למפת גוש דן רגילה)   ישיבת סלבודקה (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום ישיבת סלבודקה (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום ישיבת סלבודקה ישיבת סלבודקה ישיבת סלבודקה מפת  __ בני ברק [‌למפה דינמית של גוש דן וסביבותיו‌] מצפון: __ תל אביב-יפו ממזרח: __ פתח תקווה, __ גבעת שמואל מדרום וממערב: __ רמת גן tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

ישיבת סלבודקה - כנסת ישראל (נכתבת גם: "סלבודקא") היא ישיבה חרדית-ליטאית השוכנת בגבעת רוקח בבני ברק.

הישיבה נוסדה בבני ברק לאחר מלחמת העולם השנייה, כהמשך לישיבת סלבודקה בליטא, חנוכת הבניין התקיימה בקיץ ה'תש"ז, 1947. מייסד הישיבה בבני ברק היה הרב יצחק אייזיק שר (חתנו של "הסבא מסלבודקה" הרב נתן צבי פינקל), שלפני כן כיהן כראש הישיבה שבליטא. לצדו של הרב שר בהקמת הישיבה עמד חתנו, הרב מרדכי שולמן, שהיה ר"מ בישיבה בליטא.

קודם להקמת הישיבה בבני ברק סברו ראשי הישיבה להקימה מחדש בארצות הברית, שם היו רבים מבוגרי הישיבה. לאחר מכן הועלתה הצעה להקימה בזכרון יעקב, אך החזון איש עודד את הקמתה בבני ברק, כדי לחזק את הצביון החרדי של המושבה הצעירה, לצד ישיבת פוניבז' שהוקמה שם שנתיים קודם.

את עלות הקמת מבנה הישיבה תרם רפאל ראבינס, שהכניס לתוכנית הבנייה פרטים ייחודיים: הבניין הוא בעל שמונה צלעות, התקרה נצבעה תכלת והורכבו בה גופי תאורה המדמים כוכבים נוצצים בשמים. פתרונות יקרים אפשרו הימנעות מהצבת עמודי בטון מתחת המבנה, מלבד עמוד אחד במרכז הבניין שעוצב כמזרקת מים שסביבה בריכה. ראבינס עמד על כך שבבניין הפנימיה תוקם בריכת שחייה עבור התלמידים. עם השנים הופסקה הפעלת המזרקה והבריכה, תקרת המבנה נצבעה בלבן והמנורות המיוחדות לא הופעלו. מבנה הישיבה הושלם בשנת תשט"ו. המעבר לבניין החדש לא צוין באופן חגיגי.

בעת הקמת הישיבה למדו בה 6 תלמידים, בהם הרב נתן צבי שולמן בנו של הרב מרדכי שולמן ולימים ראש הישיבה בעצמו. הרב שר, שהיה בן למעלה משבעים, החל למסור בה שיעורים ושיחות מוסר והרב שולמן מסר שיעורים. החל משנת ה'תשי"א (1951) מסר בה שיעורים הרב יחזקאל אברמסקי. בשנים אלו כיהנו כר"מים גם הרב אליעזר פלצ'ינסקי וגיסו הרב אליעזר גולדשמידט. החזון איש, שהתגורר בסמוך לישיבה, סייע וייעץ לראשיה. עד שנת ה'תשנ"ד (1994) נמסרו השיעורים והשיחות בהיכל ביידיש.

לאחר פטירתו של הרב מרדכי שולמן בשנת ה'תשמ"ב (1982), מילאו את מקומו בראשות הישיבה בנו הרב נתן צבי שולמן וחתניו הרב עמרם זקס והרב משה הלל הירש. לאחר כשנה פתח הרב נתן שולמן סניף לישיבה בשכונת בית וגן בירושלים והמשיך למסור שיעורים בישיבה בבני-ברק. הסניף נקרא ישיבת טיקטין, על שם עיר הולדתו של אביו. בשנת ה'תשמ"ט (1989) פרש מהישיבה והיגר לצרפת. בראשית שנות ה-90 מונו הרב ברוך רוזנברג והרב דוב לנדו לראשי ישיבה.

לאחר פטירת הרב זקס, בשנת תשע"ג (2013), מונה חתנו הרב יצחק שוורץ לראש ישיבה. בנו, הרב שמחה שמואל, קיבל את התואר "מראשי הישיבה" והוא עוסק בעיקר בעניינים מנהלתיים.

בחודש אלול תשפ"ד (ספטמבר 2024), התבקשו הרב שורץ וגיסו הרב שמחה שמואל, להעביר את מקום ישיבתם בתפילה, ל'מזרח' ההיכל, כיבוד השמור לראשי הישיבה ולמנהל הרוחני.

דרך הלימוד בישיבה מתאפיינת בלימוד "סוגיות", כלומר הלימוד הוא לפי נושאים נבחרים במסכת ולא לפי סדר הדפים. בישיבה מושם דגש רב על לימוד ההלכה והקפדה בה, בעקבות הוראותיו של החזון איש בעניין.

חלק מתלמידי הישיבה נמנים עם "חוג חזון איש". את קו הלימוד המאפיין חוג זה החדיר בישיבה תלמידו של החזו"א הרב נתן צבי שולמן, וכן הרבנים זקס ור' דב לנדו. הרב משה הלל הירש, שלמד בארצות הברית בישיבתו של הרב אהרן קוטלר (ובעבר הרב ברוך רוזנברג) מלמד בדרך הישיבתית המקובלת.

הקו הלימודי הייחודי מתבטא גם בכך שבמחזור הלימודי של המסכתות הנלמדות בישיבה מן התלמוד הבבלי, נלמדת גם מסכת שבת, בנוסף למסכתות מסדר נשים וסדר נזיקין שנלמדות בישיבות בדרך כלל. במסכת זו הדיונים הנפוצים נוטים יותר אל הצד ההלכתי ופחות אל הלמדני, ומסיבה זו ברוב המוסדות שבמגזר החרדי-ליטאי היא נלמדת בכוללים ולא בישיבות.

כלל ראשי הישיבה מוסרים 'שיעור כללי' לכל בני הישיבה, ויש להם מעמד בכיר בהנהגת סדרי הישיבה ובהכוונת הבחורים. לחלק מראשי הישיבה יש גם בעלות ממונית, והם עוסקים גם בניהול הישיבה. האחרונים הם: הרב מרדכי שולמן (דור ראשון), הרב נתן שולמן (יורשו), הרב עמרם זקס והרב משה הלל הירש (לאחר עזיבת הרב נתן שולמן), הרב יצחק שוורץ והרב שמואל זקס (יורשי הרב עמרם זקס. הרב יצחק שוורץ מוסר 'שיעור כללי' והרב שמואל זקס מוסר 'ועדים'). הרבנים המכונים 'מראשי הישיבה' זוכים לכיבודים דומים לאלו של ראשי הישיבה.

• כולל אברכים (נקרא "כולל קובנא", על שם הכולל שייסד שם הרב יצחק אלחנן ספקטור). בראש הכולל עומד הרב חיים יצחק שולמן (בנו של הרב נתן צבי שולמן). בכולל לומדים כ-300 אברכים. בין תלמידי הכולל בשנים הראשונות היו הרב משה שמואל שפירא, וכן חלק מראשי הישיבה. במקום אין "ראש כולל" והאחריות על סדרי הלימוד מוטלת על האברכים.
• ישיבה לצעירים בראשה עמד הרב אהרן זקס, עד לפטירתו בתשע"ז. בישיבה כ-120 בחורים. בשונה מישיבות קטנות אחרות, מתכונת הלימודים דומה יותר לישיבה גדולה, כאשר סדר ההכנה לשיעור מתקיים בבוקר והשיעור בצהריים. ראש הישיבה כיום הוא הרב ברוך מרדכי זקס, בנו של הרב אהרן. עד לשנת תשפ"א הישיבה לצעירים הייתה בתוך מבני הישיבה, בסוף שנת תשפ"א עברה הישיבה לצעירים לבניין חדש נפרד, הכולל את בית המדרש, חדרי השיעורים, חדר האוכל והפנימיה.

קיימות קהילות של בוגרי הישיבה באלעד, מודיעין עילית וירושלים, וכן בתי כנסת לבוגרי הישיבה בבני ברק ובערים נוספות.

• הרב אברהם גנחובסקי ー רב ליטאי, היה מראשי ישיבת כוכב מיעקב-טשיבין בירושלים
• הרב משה מרדכי שולזינגר ー מחבר סדרת ספרי 'משמר הלוי'
• הרב משה יהודה שלזינגר ー ראש ישיבת קול תורה, וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה
• הרב יצחק זילברשטיין ー רבה של שכונת רמת אלחנן בבני ברק וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה
• הרב יהודה סילמן ー ראב"ד בית דין צדק בני ברק
• הרב יצחק דוד גרוסמן ー רבה של מגדל העמק, חבר מועצת הרבנות הראשית, מייסד ונשיא רשת מוסדות החינוך מגדל אור.
• הרב עזריאל אוירבך - חתנו של הרב אלישיב, ובנו של הרב שלמה זלמן אוירבך, חבר מועצג"ת של תנועת 'בני תורה'.
• הרב אברהם דב אוירבך - אב"ד בעיר טבריה, ובנו של הרב שלמה זלמן אוירבך.
• הרב דוד שמידל - יו"ר ארגון אתרא קדישא.
• משה גפני ー חבר כנסת מטעם דגל התורה
• מאיר פרוש ー חבר כנסת מטעם אגודת ישראל
• ישראל פרוש ー ראש עיריית אלעד

מדיה וקבצים בנושא ישיבת סלבודקה בוויקישיתוף

• הנחת אבן הפינה לישיבת סלובודקה בבני ברק, הצופה, 26 בדצמבר 1946
• עוד על החגיגה בישיבת סלובודקה, הצופה, 27 בדצמבר 1946
• "סלובודקה" - בבני ברק, הַבֹּקֶר, 29 בדצמבר 1946
• ישיבת סלובודקה במרומי גבעת רוקח, בתוך: בית יעקב שבט תשכ"ב, באתר היברובוקס (כתבה מ: 1961–1962)
• שישים וחמש שנים ליסוד ישיבת סלבודקה בבני ברק, מוסף המבשר, גליון 166, תשע"ב, עמ' ט, באתר אוצר החכמה (כתבה מ: 2011–2012)
• לדורותם 75 שנה לישיבת סלובודקה כ"ח תשרי תשפ"ג
• ישיבת סלובודקה כנסת ישראל (בני ברק), דף שער בספרייה הלאומית
• מיכאל יעקובסון: סיבוב בישיבת סלבודקה בבני ברק, באתר 'חלון אחורי', 19 באוקטובר 2024