יחסי סין–צ'ילה
| יחסי סין–צ'ילה | |
|---|---|
|
|
| |
| סין | צ'ילה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 9,596,967.75 | 756,102 |
| אוכלוסייה | |
| 1,418,233,615 | 19,796,785 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 17,794,782 | 335,533 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 12,547 | 16,949 |
| משטר | |
| רפובליקה עממית | רפובליקה נשיאותית |
יחסי סין–צ'ילה הם יחסי החוץ בין הרפובליקה העממית של סין לצ'ילה, אשר החלו באופן רשמי ב-15 בדצמבר 1970.[1]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]היחסים בין הרפובליקה העממית של סין וצ'ילה החלו ב-15 בדצמבר 1970, זמן קצר לאחר בחירתו של סלבדור איינדה, וצ'ילה הפכה למדינה הראשונה בדרום אמריקה שהכירה בממשלת הרפובליקה העממית של סין.[2][3] בעקבות ההפיכה הצבאית בצ'ילה (1973) אשר הפילה את ממשלת איינדה, סין הייתה רק אחת מתוך שתי מדינות קומוניסטיות (השנייה הייתה רומניה)[4] אשר לא ניתקו את קשריהן עם המשטר החדש של אוגוסטו פינושה, בשל מעורבותו של האחרון בהמשך מדיניות סין האחת.[5] כתוצאה מכך, סין בחרה שלא להחזיר את השגריר שלה בצ'ילה.
המשך הקשר נבנה על פרגמטיזם ואי-הפרעה.[5] סין תמכה בטענת צ'ילה של ריבונות על אנטארקטיקה, ובתורה, צ'ילה איפשרה לסינים להקים את תחנת המחקר הכותל הגדול בשטח טריטוריאלי של צ'ילה לפי טענתה. היה גם ניסיון מיזם משותף לייצור נשק בין Norinco ו-FAMAE, שמטרתו צמצום התלות הצבאית של צ'ילה בארצות הברית. פינושה טיפח את מערכת היחסים שלו עם סין.[6] פינושה ביקר בסין בשנים 1993 ו-1997.[7]
בעקבות סיום המלחמה הקרה ולאחר נפילת משטר פינושה ב-1990, היחסים בין שתי המדינות נמשכו, כאשר הממשלה החדשה של צ'ילה המשיכה במדיניות של סחר חופשי, ותמכה בצירוף סין לארגון הסחר העולמי.[5]
היחסים בין שתי המדינות
[עריכת קוד מקור | עריכה]צ'ילה היא אחת המדינות הראשונות של אמריקה הלטינית אשר החלה בחילופי סחר וכלכלה עם סין לאחר מלחמת האזרחים הסינית.[1] הסחר הדו-צדדי בין המדינות החל כבר בשנת 1961, כאשר סין הקימה את משרד החדשות המסחרי של תאגיד הייבוא והייצוא הסיני. בשנת 1965 הוקם מחדש כמשרד המסחרי של מועצת סין לקידום הסחר הבינלאומי.
מאז כינון יחסים דיפלומטיים בשנת 1970 התפתחו היחסים הכלכליים הדו-צדדיים במידה ניכרת. צ'ילה הפכה לשותפה המסחרית השלישית בגודלה של סין באמריקה הלטינית לאחר ברזיל ומקסיקו. היקף הסחר הבילטרלי קבע שיא של 2.565 מיליארד דולר בשנת 2002.[1]
הייצוא הסיני לצ'ילה הוא בעיקר בתחום הטקסטיל, הלבוש, הקרמיקה, הכימיקלים והרפואה, הכלים והאלקטרוניקה.[1]
היצוא הצ'יליאני לסין הוא בעיקר נחושת,[8] נתרן, עיסת נייר, מוצרי דגים ועץ, והוא התרחב גם ליין אדום, אצות ימיות, אשלגן סולפט ותוצרת פירות.[1][9]
צ'ילה וסין חתמו על הסכם סחר חופשי בשנת 2006.[10]
בשנת 2009 הסחר הדו-צדדי הגיע ל-17.4 מיליארד דולר. הייצוא הצ'יליאני הסתכם ב-23 אחוז מכלל היצוא של צ'ילה.[11]
יחסים עכשוויים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
חברה סינית רכשה את השליטה בחברת SQM, אשר היא יצרן הליתיום בצ'ילה ומפיקת הליתיום הגדולה בעולם.[12]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 5 China-Chile Relations
- ^ http://www.china-embassy.org/eng/xw/t678591.htm
- ^ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-1 במרץ 2012. נבדק ב-21 בספטמבר 2010.
{{cite web}}: (עזרה); (עזרה) - ^ Valenzuela, Julio Samuel; Valenzuela, Arturo (1986). Military Rule in Chile: Dictatorship and Oppositions. Johns Hopkins University Press. p. 316.
- ^ "U.S. and Others Gave Millions To Pinochet". New York Times. 2004-12-07. נבדק ב-2019-07-11.
- ^ "The Dictator". The New Yorker. 1998-10-19. נבדק ב-2019-07-07.
- ^ http://en.mercopress.com/2010/06/25/in-seven-years-asia-became-chile-s-main-trade-partner-absorbs-48-of-exports
- ^ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-11 ביולי 2011. נבדק ב-2010-10-01.
{{cite web}}: (עזרה); (עזרה) - ^ http://english.peopledaily.com.cn/90001/90778/90861/6795202.html
- ^ http://www.chinadaily.com.cn/business/2010-08/16/content_11158318.htm
- ^ "China's Tianqi buys stake in lithium miner SQM from Nutrien for $4.1 bn". Nikkei. 2018-12-04. ISSN 0013-0613. נבדק ב-2020-01-03.
