יחסי ארצות הברית – סורינאם
| יחסי ארצות הברית – סורינאם | |
|---|---|
|
|
| |
| ארצות הברית | סורינאם |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 9,833,517 | 163,820 |
| אוכלוסייה | |
| 346,048,636 | 636,252 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 27,360,935 | 3,782 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 79,067 | 5,945 |
| משטר | |
| דמוקרטיה נשיאותית | רפובליקה |
יחסי ארצות הברית–סורינאם הם היחסים הדו-צדדיים בין הרפובליקה של סורינאם לארצות הברית של אמריקה.
על פי דו"ח המנהיגות העולמית האמריקאית לשנת 2012, 51% מהתושבים הסורינאמיים מאשרים את הנהגת ארצות הברית, כאשר 4% אינם מסתייגים ו-45% אינם בטוחים, הדירוג החמישי בגובהו ביותר עבור כל מדינה שנבדקה באמריקה[1].
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סורינאם הייתה מושבה הולנדית עד 1975, אז זכתה לעצמאותה. בטקס העצמאות הסורינאמי הייתה נוכחות אמריקאית ומזכיר הצי ייצג את ארצות הברית. הנשיא ג'רלד פורד הודיע על הכרה בסורינאם באותו יום. שגרירות אמריקאית הוקמה בפרמריבו. בין 1980 ל-1991 הייתה סורינאם נתונה לשלטון צבאי. עם חזרת המשטר הדמוקרטי ב-1991 השתפרו היחסים עם ארצות הברית. סורינאם משתתפת עם ארצות הברית ביוזמת הביטחון של אזור הקריבים (Caribbean Basin Security Initiative).
מאז הקמתה מחדש של ממשלה דמוקרטית ונבחרת בשנת 1991, קיימה ארצות הברית יחסים חיוביים עם סורינאם על בסיס עקרונות הדמוקרטיה, כבוד לזכויות האדם, שלטון החוק והסמכות האזרחית על הצבא, וארצות הברית אף סיפקה הכשרה לחלק מהקצינים בצבא סורינאם ומקבלי ההחלטות כיצד לפעול באופן דמוקרטי בחברה האזרחית. מאחר שארגוני סחר בסמים נרקוטיים מנתבים כמויות גדולות של קוקאין דרך סורינאם לאריזה מחדש והובלה לאירופה וארצות הברית, וכן אקסטזי להובלה לארצות הברית, ארצות הברית סייעה להכשיר אנשי חוליה נגד סמים מסורינאם, כדי לסייע לסורינאם במאבק נגד סמים ופעילות פלילית נלווית. ארצות הברית וסורינאם מנהלות גם שותפויות משמעותיות במאבק בסחר בבני אדם ובהלבנת הון.
ארצות הברית העניקה סיוע משטרתי לסורינאם, בפרט במחשוב מסדי הנתונים אודות פושעים ותמיכה בפעולות סורינאם למיגור הברחות סמים. חיל השלום האמריקני בסורינאם עובד עם משרד הפיתוח האזורי והקהילות הכפריות, במטרה לעודד פיתוח קהילתי בלב סורינאם.
סורינאם מיוערת בצפיפות, וההתעניינות הגוברת בכריתת עצים וכרייה מסחרית בהיקף גדול בלב סורינאם עוררו חששות סביבתיים. שירות היערות האמריקני, הסמית'סוניאן, וארגונים סביבתיים רבים שאינם ממשלתיים קידמו שיתוף פעולה טכני עם ממשלת סורינאם למניעת הרס יער הגשם הטרופי של המדינה, אחת המערכות האקולוגיות המגוונות בעולם. מומחים אמריקאים עבדו בשיתוף פעולה הדוק עם גורמים מקומיים במשאבי טבע, כדי לעודד פיתוח בר-קיימא של הפנים והחלופות האקולוגיות. ב-1 בדצמבר 2000, UNESCO הגדירה את שמורת הטבע המרכזית בסורינאם כ-16,000 קמ"ר כאתר מורשת עולמית. ענף התיירות של סורינאם נותר חלק מהמשק, ותשתיות התיירות מוגבלות (בשנת 2004 ביקרו בסורינאם כ-145,000 תיירים זרים).
המאמצים של סורינאם בשנים האחרונות לליברליזציה של המדיניות הכלכלית יצרו אפשרויות חדשות ליצוא ולהשקעה של ארצות הברית. ארצות הברית נותרה אחת משותפות המסחר העיקריות בסורינאם, בעיקר בגלל ההשקעה ארוכת השנים של ALCOA בענף הכרייה ועיבוד הבוקסיט של סורינאם. כמה חברות אמריקאיות המיוצגות על ידי חברות סורינאמיות הפועלות כמתווכים פועלות בסורינאם, בעיקר בתחום הכרייה, מוצרי הצריכה והשירותים. הייצוא העיקרי של ארצות הברית לסורינאם כולל כימיקלים, כלי רכב, חלקי מכונות, בשר וחיטה. מוצרי צריכה אמריקניים זמינים יותר ויותר דרך חברות המסחר הרבות של סורינאם. ההזדמנויות עבור יצואנים, חברות שירות וחברות הנדסה אמריקאיות ככל הנראה יתרחבו בעשור הקרוב.
סורינאם מעוניינת בארצות הברית ומשקיעים זרים אחרים, על מנת לסייע בפיתוח מסחרי של משאבי הטבע העצומים שלה ולסייע במימון שיפורי תשתיות, קודם קוד השקעה חדש וחקיקה להגנה על זכויות קניין רוחני אשר יחזקו את האטרקטיביות של סורינאם למשקיעים; חוק ההשקעות אושר על ידי האספה הלאומית ונכון לעכשיו הוא מתוקן על ידי משרד האוצר.
יחסים דיפלומטיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארצות הברית מחזיקה שגרירות בבירת סורינאם, פרמריבו, ואילו סורינאם מחזיקה בארצות הברית שגרירות בוושינגטון די. סי. קונסוליה כללית במיאמי וקונסול כבוד בניו אורלינס[2][3].
