יחסי איטליה–לבנון

יחסי איטליה–לבנון
איטליה	לבנון
איטליה	לבנון
שטח (בקילומטר רבוע)
301,340	10,400
אוכלוסייה
59,276,540	5,820,570
תמ"ג (במיליוני דולרים)
2,254,851	17,937
תמ"ג לנפש (בדולרים)
38,040	3,082
משטר
רפובליקה פרלמנטרית	רפובליקה

יחסי איטליה–לבנון הם היחסים בין איטליה לבין לבנון. שתי המדינות הן חברות איחוד מדינות הים התיכון.

בשנת 64 לפנה"ס, המצביא הרומי פומפיוס סיפח את לבנון וסוריה לרפובליקה הרומית. עוד קודם לכן התקיימו בין הפיניקים והרומאים חילופי ידע, הרגלים ומנהגים שונים.

בשנת 1946 נפתחה בלבנון צירות איטליה, אשר הפכה לשגרירות בשנת 1955. שתי המדינות חתמו על הסכם ידידות ושיתוף פעולה בשנת 1949. מרכז התרבות האיטלקי בלבנון שוכן בקומת הקרקע של השגרירות בפרבר של בעבדא.^[1]

באפריל 2014, ביקר שר ההגנה האיטלקי רוברטה פינוטי בלבנון ונפגש עם נשיא לבנון מישל סלימאן וראש הממשלה תמאם סלאם לדון בתמיכה הבינלאומית בצבא לבנון.^[2]

בשנת 2016, היקף הסחר בין איטליה ללבנון הסתכם ב-1.64 מיליארד דולר אמריקאי כאשר איטליה ייצאה ללבנון סחורה בשווי 1.59 מיליארד דולר אמריקאי ולבנון ייצאה לאיטליה סחורה בשווי 50.6 מיליון דולר אמריקאי.

איטליה מייצאת ללבנון בעיקר נפט מזוקק, גזי נפט, פסטה, שוקולד, נקניקיות, יין, אוכל לחיות, מים בטעמים, מכוניות, חלקי רכב, אופנועים, דבק, דיו, ווקס, אורז, דגנים, שסתומים, לוחות חשמליים, טורבינות גז, נייר טואלט, גומי ועוד.^[3] לבנון מייצאת לאיטליה בעיקר עופרת, סבון, תכשיטים, חלקים של מוטות חשמליים, חלקי רכב, אגוזים, שסתומים, עץ מנוסר ועוד.^[4]

הממשלה האיטלקית סייעה בשיקום לבנון לאחר הסכם טאיף. בדצמבר 2013, הממשלה האיטלקית הודיעה על הגדלת המימון ללבנון, כדי לסייע ללבנון בהתמודדות עם פליטים שנמלטו בעקבות מלחמת האזרחים בסוריה. איטליה הודיעה גם על משימת חילוץ, שבה פעלה עם חמש עד שבע ספינות לחילוץ אלפי מהגרים, בעיקר סורים, באזור הים התיכון^[5]

שגרירות איטליה בלבנון (באיטלקית)