יחסי אוקראינה–ישראל
| יחסי אוקראינה–ישראל | |
|---|---|
|
|
| |
| אוקראינה | ישראל |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 603,550 | 22,072 |
| אוכלוסייה | |
| 38,234,056 | 10,009,800 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 178,757 | 509,901 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 4,675 | 50,940 |
| משטר | |
| רפובליקה חצי-נשיאותית | דמוקרטיה פרלמנטרית |
| שגרירים | |
| מיכאל ברודסקי | יבגן קורניצ'וק |
יחסי אוקראינה–ישראל מוסדו לראשונה ב-26 בדצמבר 1991, לאחר פירוקה של ברית המועצות וקבלת עצמאותה של אוקראינה.[1]
נכון ל-2023, שתי המדינות מחזיקות בשגרירויות זו אצל זו: שגרירות אוקראינה ממוקמת בתל אביב, ושגרירות ישראל ממוקמת בקייב.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עד 1991 הייתה הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית חלק מברית המועצות, אשר תמכה בתוכנית החלוקה בכ"ט בנובמבר 1947 וכוננה עמה יחסים ב-1949.
במהלך התפרקות ברית המועצות, ב-24 באוגוסט 1991, הכריז הפרלמנט של אוקראינה על עצמאות.[2] מיד אחר כך הודיעה סגן יו"ר הפרלמנט כי אוקראינה מוכנה לכונן יחסים דיפלומטיים עם ישראל לאלתר.[3] ב-1 בדצמבר 1991 אושררה במשאל עם הכרזת עצמאות אוקראינה.[4] זמן קצר לאחר מכן, כוננו אוקראינה העצמאית וישראל יחסים דיפלומטיים מלאים,[5] ושר החוץ דוד לוי הוזמן לביקור רשמי.[6] באותו חודש אוקראינה גם הייתה אחת ממדינות הגוש המזרחי שתמכה בהחלטה 4686 של העצרת הכללית של האו"ם, אשר שללה את הציונות בין מופעיה של הגזענות.[7]
ב-4 באוקטובר 2001, במהלך תרגיל של צבא אוקראינה, פגע טיל קרקע-אוויר SA-5 תועה במטוס נוסעים טיסה 1812 של סיביריה איירליינס שהיה בדרכו מנמל התעופה בן-גוריון לנובוסיבירסק.[8] ממשלת אוקראינה שילמה פיצויים למשפחות 51 הנספים הישראלים באסון.[9]
בנובמבר 2005 היה אמור נשיא אוקראינה, ויקטור יושצ'נקו, לבקר בישראל אך הביקור בוטל ברגע האחרון עקב חוסר היציבות הפוליטית בארצו.[10] יושצ'נקו ביקר לבסוף בישראל בנובמבר 2007.[11] במהלך הביקור נפגש עם ראש הממשלה אהוד אולמרט ונשיא המדינה שמעון פרס וחתם על הסכמים לשיתוף פעולה בין המדינות. בנוסף נפגש עם בכירי המגזר העסקי בישראל במטרה לשכנע אותם להגדיל את היקף השקעות הישראליות באוקראינה.[12] באפריל 2008 נפגש יושצ'נקו שוב עם שרי אריסון ודן איתה בהשקעות אפשריות שלה באוקראינה.[13]
ב-9 בפברואר 2011 סיכמו המדינות על פטור מאשרות למטרות תיירות.[14]
בספטמבר 2016 נאום נשיא מדינת ישראל, ראובן ריבלין, נאום בפרלמנט באוקראינה לציון 75 שנים לטבח באבי יאר.[15] בנאומו אמר כי רבים מהמסייעים לנאצים בשואה היו אוקראינים, דרשו לאומנים אוקראינים את התנצלותו.[16] ריבלין השתתף גם בטקס חניכת המרכז להנצחת השואה באבי יאר.
בדצמבר 2016 הצביעה אוקראינה בעד החלטה 2334 של מועצת הביטחון של האו"ם שקבעה שהתנחלויות אינן בעלות תוקף חוקי. בעקבות זאת בוטל ביקורו של ראש ממשלת אוקראינה בישראל.[17] בתגובה הוזמן שגריר ישראל באוקראינה לשיחת הבהרה במשרד החוץ בקייב. במאי 2017, לאחר סיום המשבר עם אוקראינה, ביקר ראש ממשלת אוקראינה, וולודימיר גרויסמן בישראל. ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו נפגש עמו ושיבח אותו על דרך הצבעת אוקראינה בהצבעה בעניין הר הבית והכותל באונסק"ו. במהלך הביקור נחתמו הסכמים בין שרים משתי הממשלות. באוגוסט 2019 יצא ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, לביקור רשמי באוקראינה במהלכו נפגש עם נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי ורבה של קייב הרב יונתן בנימין מרקוביץ'. בביקור אירעה תקרית כאשר שרה נתניהו שמטה לרצפה חתיכת חלה שקיבלה בטקס קבלת הפנים, מה שנתפס באוקראינה כחוסר כבוד.[18]
בינואר 2020 זלנסקי הגיע לביקור בישראל לרגל פורום השואה העולמי החמישי שנערך בירושלים וערך סיור ביד ושם, אך בסופו של דבר לא השתתף בפורום עצמו כדי לפנות מקומות ישיבה לניצולי שואה שלא הוזמנו לטקס.[19] באוקטובר 2021 ביקר באוקראינה נשיא ישראל יצחק הרצוג, בביקור החוץ הראשון שלו מאז החל את כהונתו, במהלכו בין היתר נפגש עם זלנסקי והשתתף באירוע לציון 80 שנים לטבח באבי יאר וחנוכת אנדרטאות חדשות לזכרו.[20]
בדצמבר 2021 בטקס לציון 30 שנה ליחסים בין המדינות אמר יבהן קורניצ'וק, שגריר אוקראינה בישראל כי מדינתו מכירה בירושלים כבירת ישראל ושתיפתח בה שלוחה של שגרירות אוקראינה.[21]
הפלישה הרוסית לאוקראינה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ערך מורחב – התיווך הישראלי במלחמת אוקראינה–רוסיה
דגל אוקראינה לצד דגל ישראל בפתח מתנ"ס בירושלים, מרץ 2022.
אוקראינה מעולם לא תמכה בישראל או ארצות ערב במהלך מלחמות ואירועים ביטחוניים[דרוש מקור]. בדומה, ישראל ניסתה להלך בין הטיפות בסכסוך האוקראיני-רוסי. מחד היא בעלת ברית איתנה של ארצות הברית והאיחוד האירופי, אשר תומכים באוקראינה. מאידך, ניסתה לשמר את מנגנון תיאום התנועה האווירית בסוריה מול צבא רוסיה, וכן נזקקת לתמיכה רוסית בהסכם הגרעין מול איראן.ראו גם – מעורבות איראן במלחמת אוקראינה–רוסיה#ההשפעה האיראנית על יחסי ישראל–רוסיה על רקע המתיחות בין אוקראינה לרוסיה, ממשלת אוקראינה ביקשה בחשאי שמדינת ישראל תתווך בין הצדדים. עוד באוקטובר 2021, במפגש של ראש ממשלת ישראל נפתלי בנט ושל נשיא רוסיה ולדימיר פוטין בעיר סוצ'י, הוצגה ההצעה בפני פוטין, אשר דחה אותה.[22] בעקבות המתיחות מול רוסיה, ב-11 בפברואר משרד החוץ פרסם אזהרת מסע לאוקראינה וב-21 בפברואר השגרירות הישראלית הועברה מקייב ללבוב.[23] ראש הממשלה בנט נפגש שוב עם נשיא רוסיה ב-5 במרץ 2022, בניסיון לתווך בין הצדדים.
ב-24 בפברואר פלשה רוסיה לאוקראינה. שר החוץ לפיד גינה את הפלישה הרוסית ואמר כי "התקיפה באוקראינה היא הפרה חמורה של הסדר הבינלאומי".[24] ואילו ראש הממשלה נפתלי בנט נמנע מלהזכיר את רוסיה.[25] ישראל נעדרה מההצבעה במועצת הביטחון של האו"ם המגנה את רוסיה,[26] אך תמכה בגינוי בעצרת הכללית.[27] גם לאורך הלחימה, אוקראינה ביקשה את עזרת ישראל בתיווך. זלנסקי אף הציע לבנט לקיים את המשא ומתן בירושלים.[28] בעקבות זאת, לאורך הלחימה קיים בנט שיחות טלפוניות רבות עם נשיאי אוקראינה ורוסיה. ב-5 במרץ 2022 טס בנט בחשאי לקרמלין ונפגש עם פוטין.[29] לאחר הפגישה טס לגרמניה ושוחח עם הקנצלר שולץ. הוא עדכן טלפונית את זלנסקי ומקרון בפרטי השיחה עם פוטין. לטענת בנט, במהלך הפגישה הצליח להוציא מפוטין התחייבות לכך שלא יהרוג את זלנסקי. בעקבות זאת, זלנסקי, שעד אז היה בבונקר, עלה ללשכתו ופרסם משם סרטון סלפי בו הוא מתעד את עצמו אומר שאינו מפחד מפוטין. כמו כן באותה פגישה פוטין וויתר על הדרישה לפירוז של אוקראינה. מן הצד השני זלנסקי הסכים באותה שבת על ביטול ההצטרפות לנאט"ו.[30] ב-20 במרץ נאם זלנסקי מול חברי כנסת ישראל, בשיחת וידאו. הנאום הוקרן ב"כיכר הבימה" בתל אביב לעיניהם של כ-1,000 צופים.[31] בנאום האשים זלנסקי את הממשלה הרוסית בדמיון לממשלה הנאצית, ודרש מישראל אספקת נשק והטלת סנקציות על רוסיה.[32]
זאב ז'בוטינסקי ב-7 במרץ 2022 הודיעה שרת הפנים איילת שקד כי תקבעה מכסה לכניסת אזרחי אוקראינה שאינם יהודים לישראל, בניגוד להסכם לפטור מאשרות כניסה למבקרים מאוקראינה.[33] אולם בעקבות הביקורת על המכסה, הרחיבה שקד את המתווה כך שאוקראינים עם קרובים בישראל יכלו להיכנס ללא הגבלה.[34] מאז פרוץ הלחימה ועד 18 במרץ קלטה ישראל כ-12,600 פליטים מאוקראינה.[35]
לפי סקר של חברת דיירקט פולס שנערך בתחילת מרץ, רוב הציבור הישראלי (76% מהציבור היהודי ו-41% מהציבור המוסלמי) הביע תמיכה באוקראינה בעקבות הפלישה.[36] לאורך הלחימה ישראל העבירה לאוקראינה 100 טון סיוע הומניטרי.[37] כולל 17 טון ציוד רפואי ותרופות, מערכות ישראליות לטיהור מים ואספקת מים, אלפי אוהלים שמיכות, שקי שינה ומעילים. ב-17 במרץ שלח מגן דוד אדום בסיוע הסוכנות היהודית ארבעה אמבולנסים ממוגני ירי לאוקראינה.[37] באפריל אישרה ישראל לסייע לאוקראינה באלפי קסדות ומאות אפודים.[38]
ביוני 2022 יצאה שגרירות אוקראינה בישראל בקמפיין תקשורתי[39] נגד ישראל בטענה שמדינת ישראל אינה מספקת עזרה רפואית לפצועים מהמלחמה ולא מקבלת פליטים.[40] באותו החודש, אמר שגריר אוקראינה בישראל, יבהן קורניצ'וק, כי נשקלת האפשרות להשעות זמנית את הפטור מוויזה לישראלים שמגיעים לאוקראינה.[41]
גולדה מאיר בנובמבר 2022 זומן שגריר אוקראיניה בישראל, יבגן קורניצ'וק, לשיחת נזיפה בעקבות הצבעתה של אוקראינה בעד פניה נגד ישראל להאג.[42]
יחסי תיירות ומסחר
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם הכרזת עצמאות אוקראינה באוגוסט 1991, ביקר השר לענייני סחר חוץ של המדינה בישראל במטרה לדון בהידוק קשרי המסחר בין המדינות.[43] במהלך הביקור נחתם הסכם מסחרי ראשון בין המדינות.[44] בתחילת 1992 חתם איש העסקים הישראלי יעקב נמרודי על הסכם להשקעה בתעשיית התעופה במדינה.[45]
בדצמבר 2003 נחתמה אמנה למניעת כפל מס בין ישראל לאוקראינה, שנכנסה לתוקף ב-2007.[46]
היקף התיירות ההדדית בין שתי המדינות גדול, כאשר מהצד הישראלי הסיבה לכך, מעבר לקשרי המשפחה של ישראלים רבים ממוצא אוקראיני הנוסעים לביקור משפחתי, היא ההיסטוריה העשירה של הקהילה היהודית באוקראינה לאורך השנים. בין היתר, אחד ממוקדי התיירות המושכים יהודים מרחבי העולם לאוקראינה הוא קברו של רבי נחמן מברסלב, הנמצא בעיר אומן ומהווה מוקד עלייה לרגל לחסידי ברסלב ולאחרים. הבירה קייב מהווה אף היא מוקד תיירותי עבור ישראלים רבים, וכך גם העיר אודסה שלחוף הים השחור.
שלום עליכם במקביל, תיירים אוקראינים רבים מגיעים לביקור בישראל מדי שנה, חלקם לצורכי תיירות (בהם צליינים נוצרים אורתודוקסים רבים המבקרים בירושלים ובשאר האתרים הקדושים לנצרות ברחבי ישראל) וחלקם כמהגרים או עובדים זרים. על פי התחזיות, מספרם של אלו אף עתיד לעלות משמעותית הודות להסכם הפטור מוויזה שנחתם בשנת 2011.[47] תוכניות תיירות מיוחדות ליהודים וישראלים פותחו בשיתוף עם עיריית לבוב ומנהלת המחוז, והן כוללות ביקורים באתרי זיכרון וארכיטקטורה יהודיים ומועברות על ידי מדריכי טיולים בשפה העברית.[48] בחודש מאי 2015 אף נפתח קו טיסה ישיר לבוב-תל אביב-לבוב המופעל על ידי חברת התעופה "יוקריין אינטרנשיונל איירליינס", בטיסות סדירות שש פעמים בשבוע.[49]
בדצמבר 2006, החלו שתי המדינות במשא ומתן לכריתת הסכם אזור סחר חופשי, במסגרתו דנו שני הצדדים בהסרתם של חסמים שונים החלים על הסחר בין המדינות, על מנת להמשיך ולפתח את קשרי המסחר ההולכים ומתגברים בין השתיים.[50] בתום משא-ומתן ממושך חתמו ישראל ואוקראינה על הסכם סחר חופשי בינואר 2019.[51]
קונסול הכבוד של ישראל באוקראינה, אולג וישניאקוב, יזם הקמת ועדה בין-משרדית אוקראינית-ישראלית בנושאי מסחר ושיתוף פעולה כלכלי והקמת פורום עסקי-כלכלי אשר הושק בנובמבר 2015 בקייב. בפורום לוקחים חלק יזמים מובילים מתחום התעשייה והמסחר מאוקראינה וישראל.[52]
ענפי הייצוא העיקריים מישראל לאוקראינה הם פלסטיק ומוצריו, מכונות וציוד חקלאי וכן שמנים ותכשירים קוסמטיים. בעבר גם תעשיות היהלומים וההיי-טק נמנו ברשימה זו ותפסו נתח נכבד ממנה. בין ענפי הייצוא מאוקראינה לישראל: ברזל ופלדה, כימיקלים אנאורגניים, דגנים ודשנים.[53]
מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה מפעיל נספחות כלכלית במטרה לקדם סחר ויצוא. הנספחות פועלת במספר מישורים: תחזוקה ותמיכה של יצואנים בודדים בפעילות שיווק באוקראינה, משיכת השקעות והרחבת שיתוף פעולה אסטרטגי עם אוקראינה וסיוע בפתרון בעיות לחברות הפועלות בתחומי המדינה. הנספחת הכלכלית בקייב היא יליזבטה סולוביוב.[54]
לקידום הסחר בין המדינות הוקמה לשכת המסחר והתעשייה ישראל–אוקראינה.
סחר בנשים אוקראיניות בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישראל מהווה יעד מרכזי לסחר בנשים אוקראינייות למטרת זנות החל מסוף שנות ה-90.[55][56] במהלך שנת 1999 תועדו בשגרירות אוקראינה בישראל רק שלושה מקרים של נשים אוקראיניות שהובאו לישראל לשם עיסוק בזנות, ואילו בשנת 2000 תועדו 26 מקרים כאלו.[דרוש מקור]
בעקבות ביטול אשרת התייר מאוקראינה הסחר בנשים גדל.[57]
שגרירים וקונסולים של כבוד
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-16 במאי 2013 מונה עופר קרז'נר, יזם ואיש עסקים ישראלי הפועל באוקראינה בתחום הנדל"ן, כקונסול הכבוד של אוקראינה בירושלים.[58]
בנובמבר 2014 מונה אולג וישניאקוב, יזם ואיש ציבורי אוקראיני, לקונסול הכבוד של ישראל במערב אוקראינה.[59]
באוגוסט 2018 נכנס לתפקידו השגריר יואל ליאון.[60]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הודעות דוברות פעילות שגרירות ישראל בקייב תעבור ללבוב
- האתר הרשמי של שגרירות אוקראינה בישראל
- האתר הרשמי של שגרירות ישראל באוקראינה (באוקראינית)
- אתר העוסק ביחסי אוקראינה–ישראל
- יוסי מלמן, אוקראינה וישראל מהדקות את שיתוף הפעולה ביניהן, באתר הארץ, 11 במרץ 2011
- אלי שווידלר, נשיא אוקראינה מוקצה בעולם אך משתבח ב"יחסים של אמון מלא" עם ישראל, באתר הארץ, 30 בנובמבר 2011
- יחסי סחר ישראל – אוקראינה, באתר "המכון הישראלי לייצוא ולשיתוף פעולה בינלאומי"
- משרד החוץ שוקל הגדלת התקציב לפרויקטים הומניטריים באוקראינה, באתר Interfax-Ukraine, 3 בנובמבר 2015 (באנגלית)
אלירן רובין, 3,000 דולר בחודש, בלי פינוק: האם עובדי ההיי-טק הישראלים צריכים להתחיל לפחד?, באתר TheMarker, 28 בדצמבר 2017
אוקראינה, יחסי-חוץ, ישראל, דף שער בספרייה הלאומית
- Yurii Latysh, Israel and the Russian invasion of Ukraine, academia.edu, 2022
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ נווירת זומר, השר לענייני סחר חוץ של אוקראינה לשיחות בישראל, חדשות, 26 באוגוסט 1991
- ^ סוכנויות הידיעות, אוקראינה הכריזה עצמאות, חדשות, 25 באוגוסט 1991
- ^ אלי דנון, "אוקראינה מוכנה לכונן מיד יחסים עם ישראל", מעריב, 27 באוגוסט 1991
- ^ סוכנויות הידיעות (קייב), אוקראינה החליטה לפרוש; "אלוהים אוהב עצמאות", חדשות, 2 בדצמבר 1991
סוכנויות הידיעות (קייב, לונדון, בריסל, ורשה), תוצאות רשמיות: 90% הצביעו בעד עצמאות מלאה לאוקראינה, חדשות, 3 בדצמבר 1991 - ^ אבי רז, ישראל ואוקראינה יכוננו השבוע קשרים דיפלומטיים, מעריב, 25 בדצמבר 1991
- ^ צבי גילת, לוי הוזמן לאוקראינה, חדשות, 30 בדצמבר 1991
- ^ יוסי ורטר, 75 מדינות כבר הצטרפו להצעה לבטל את ההחלטה ציונות שווה גזענות, חדשות, 15 בדצמבר 1991
- ^ נתן גוטמן וניצן הורוביץ, הפנטגון: המטוס מת"א לסיביר נפגע מטיל אוקריאני, באתר הארץ, 3 באוקטובר 2001
- ^ שירות "הארץ", משלחת באה מאוקראינה לפיצוי קורבנות המטוס, באתר הארץ, 26 בנובמבר 2001
- ^ יוסי מלמן, בוטל ביקור נשיא אוקראינה בישראל, באתר הארץ, 31 באוקטובר 2005
- ^ אנשיל פפר, יושצ'נקו בסיום ביקורו בישראל: האנטישמיות לא קיימת במדינתי, באתר הארץ, 15 בנובמבר 2007
- ^ אורה קורן, נשיא אוקראינה ויקטור יושצ'נקו מגיע לישראל; ייפגש עם אריסון, לבייב ותשובה, באתר הארץ, 12 בנובמבר 2007
- ^ אהרון רוזן, נשיא אוקראינה נועד עם שרי אריסון ודן איתה בהשקעות אפשריות של הקבוצה באוקראינה, באתר גלובס, 3 באפריל 2008
- ^ דני שדה, אוקראינה מחכה לישראלים: ממחר גם ללא ויזה, באתר ynet, 8 בפברואר 2011
- ^ עופר אדרת, ריבלין באוקראינה: דם אחינו ואחיותינו מטיל עלינו את החובה לזכור, באתר הארץ, 27 בספטמבר 2016
- ^ אלכס נירנבורג, כעס באוקראינה: ריבלין צריך להתנצל בפני האומה, באתר nrg, 28 בספטמבר 2016
- ^ איתמר אייכנר וטובה צימוקי, נתניהו הורה לבטל את ביקור ר"מ אוקראינה בארץ, באתר ynet, 25 בדצמבר 2016
- ^ יקי אדמקר, שליח וואלה! NEWS עם פמליית ראש הממשלה בקייב, מסתכלת וזורקת: שרה נתניהו השליכה חלה שהוענקה לה באוקראינה, באתר וואלה, 19 באוגוסט 2019
החדשות 12, תיעוד: שרה נתניהו זרקה לרצפה חתיכת חלה שקיבלה בטקס מסורתי באוקראינה, באתר מאקו, 19 באוגוסט 2019
אוריאל בארי, אוקראינה זועמת על שרה נתניהו: "ביזיון למסורת", באתר "סרוגים", 19 באוגוסט 2019 - ^ איתמר אייכנר, המחווה של נשיא אוקראינה: ויתר על מקומו בטקס לטובת ניצולים, באתר ynet, 23 בינואר 2020
- ^ אנטוניה ימין, 80 שנה לטבח באבי יאר: הנשיא הרצוג נחת באוקראינה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 5 באוקטובר 2021
- ^ יהונתן ליס, שגריר אוקראינה: ירושלים היא בירת ישראל, נפתח שם שלוחה של השגרירות, באתר הארץ, 17 בדצמבר 2021
- ^
- ^ דני זקן, שגרירות ישראל באוקראינה עוברת מקייב ללבוב שבמערב המדינה, באתר גלובס, 21 בפברואר 2022
- ^
- ^ איתמר אייכנר, קורין אלבז-אלוש, בנט התייחס לראשונה למלחמה - ולא גינה את רוסיה: "ליבנו עם אזרחי אוקראינה" | שידור חי, באתר ynet, 24 בפברואר 2022
- ^ איתמר אייכנר, חרף בקשת ארה"ב: ישראל לא תמכה בהצבעה נגד רוסיה במועצת הביטחון, באתר ynet, 26 בפברואר 2022
- ^
- ^
- ^ יהונתן ליס, בנט אחרי פגישתו עם פוטין: נמשיך לסייע ככל שנתבקש, גם אם הסיכוי לא גדול, באתר הארץ, 6 במרץ 2022
ד"ר גדי חיטמן, התיווך של בנט במלחמה באירופה: הזדמנות פז לקידום האינטרס הישראלי, באתר גלובס, 6 במרץ 2022 - ^
בנט מדבר, סרטון בערוץ "נפתלי בנט | Naftali Bennett", באתר יוטיוב (אורך: 4:51:31), 4 בפברואר 2023
- ^ אורי סלע, נאומו של זלנסקי לחברי הכנסת הוקרן בפני אלף איש בכיכר הבימה בתל אביב, באתר וואלה, 20 במרץ 2022
- ^ מורן אזולאי, חיים גולדיטש, סיון חילאי, זלנסקי תקף בנאום הזום: "למה לא נתתם נשק, למה לא הטלתם סנקציות?", באתר ynet, 20 במרץ 2022
- ^ בר פלג ויהונתן ליס, שקד: נקבע מכסה לכניסת אזרחי אוקראינה שאינם יהודים לארץ; בנט: נתמקד בקליטת יהודים, באתר הארץ, 7 במרץ 2022
- ^
- ^ אלון חכמון, שקד חשפה את כמות הפליטים האוקראינים בישראל; כך המשטרה תפעל לסייע להם, באתר מעריב אונליין, 18 במרץ 2022
- ^
- ^ 1 2 סיוע הומניטרי ישארלי לאוקראינה, באתר משרד החוץ הישראלי, 1 במרץ 2022
- ^ לראשונה בפומבי: ישראל משתתפת בכינוס שבו נדונות הדרכים לחימושה של אוקראינה, באתר ynet, 26 באפריל 2022
- ^ איתמר אייכנר, השגרירות האוקראינית שוב תוקפת: "אין כניסה לנשים ולילדים, רק לאוליגרכים", באתר ynet, 28 ביוני 2022
- ^ איתמר אייכנר, קמפיין אוקראיני נגד ישראל: "לא מטפלת בחיילינו". בי-ם זועמים: "סגנון לא מקובל", באתר ynet, 19 ביוני 2022
- ^ אחרי הביקורת של זלנסקי: המהלך הבא של אוקראינה נגד ישראל, באתר מעריב אונליין, 25 ביוני 2022
- ^ ההצבעה נגד ישראל באו"ם: שגריר אוקראינה ספג נזיפה במשרד החוץ, באתר ערוץ 7, 15 בנובמבר 2022
- ^ נווית זומר, השר לענייני סחר חוץ של אוקראינה לשיחות בישראל, חדשות, 26 באוגוסט 1991
- ^ הסכם כלכלי ראשון נחתם בין ישראל לאוקראינה, מעריב, 2 בספטמבר 1991
נווית זומר, הסכם בין אוקראינה לאיגוד לשכות המסחר, חדשות, 2 בספטמבר 1991 - ^ יגאל לביב, שרון שדה, נמרודי יקים חברת תעופה יחד עם ממשלת אוקראינה, חדשות, 20 בפברואר 1992
- ^ אמנה בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת אוקראינה בדבר מניעת מסי כפל ומניעת התחמקות ממסים בזיקה למסים על הכנסה ועל הון
- ^ יואב זיתון, האוקראינים באים: איך ישפיע ביטול הוויזות?, באתר ynet, 17 בפברואר 2010
- ^ פיתוח תוכנית התיירות לישראלים באוקראינה, מאתר הקונסוליה הישראלית במערב אוקראינה, אפריל 2015 (באנגלית)
- ^ פתיחת קו הטיסה הסדיר לבוב-תל אביב-לבוב, באתר הקונסוליה הישראלית במערב אוקראינה, מאי 2015 (באנגלית)
- ^ הדס מנור, בקרוב: סחר חופשי עם אוקראינה, באתר גלובס, 14 בדצמבר 2006
- ^ יובל אזולאי, אחרי פנמה וקנדה: ישראל ואוקראינה חתמו על הסכם סחר חופשי, באתר גלובס, 22 בינואר 2019
- ^ הקמת פורום עסקי-כלכלי לתעשיינים ישראלים ואוקראינים, באתר הקונסוליה הישראלית באוקראינה, יולי 2015 (באנגלית)
- ^ יחסי ישראל ואוקראינה
- ^ יליזבטה סולוביוב בבלוג מינהל סחר חוץ (הקישור אינו פעיל, 23.8.2019)
- ^ עפרי אילני, סרסורים שמבינים בהיי-טק, באתר הארץ, 2 ביולי 2007
- ^ יעל ברנובסקי, רשות האוכלוסין: אוקראינה - מקור לסחר בנשים, באתר ynet, 8 בפברואר 2010
- ^
- ^ מידע על המינוי באתר קונסול הכבוד של אוקראינה בירושלים (הקישור אינו פעיל, 30 ביוני 2019)
- ^ מינוי אולג וישניאקוב לתפקיד קונסול של כבוד, באתר הקונסוליה הישראלית במערב אוקראינה, נובמבר 2014 (באנגלית)
- ^ אבי כץ, תאמינו? השגריר החדש של ישראל באוקראינה: רב חובש כיפה שחורה, באתר חרדים10, 30 באוגוסט 2018
