חיבור Dial-up
חיבור Dial-up או גִּישַׁת חִיּוּג[1] היא צורת תקשורת נתונים בה מודם מחבר בין המחשב לקו הטלפון החוטי. באמצעות קו זה המשתמשים מחייגים ומתחברים לספק שירותי האינטרנט (ISP) על מנת ליצור חיבור מודם למודם אשר מנותב לרשת האינטרנט. היתרון בשיטה זו היא שהיא מסתמכת על תשתית הטלפון הקיימת בכל בית וכך חוסכת את ההוצאות שבהקמת תשתית חדשה בנוסף להיותה במהירות סבירה-גבוהה. החיסרון בשיטה זו הוא שכאשר לקוחות רבים באותו אזור (ולפיכך גם באותה תשתית טלפונית) משתמשים בה, מהירות האינטרנט נפגעת קשות.
דגמים ומהירויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]| דגם | מהירות |
|---|---|
| Modem 110 | 0.1 kbit/s |
| Modem 300 (Bell 103 or V.21) | 0.3 kbit/s |
| Modem 1200 (Bell 212A or V.22) | 1.2 kbit/s |
| Modem 2400 (V.22bis) | 2.4 kbit/s |
| Modem 2400 (V.26bis) | 2.4 kbit/s |
| Modem 4800 (V.27ter) | 4.8 kbit/s |
| Modem 9600 (V.32) | 9.6 kbit/s |
| Modem 14.4 (V.32bis) | 14.4 kbit/s |
| Modem 28.8 (V.34) | 28.8 kbit/s |
| Modem 33.6 (V.34) | 33.6 kbit/s |
| Modem 56k (V.90) | 56.0/33.6 kbit/s |
| Modem 56k (V.92) | 56.0/48.0 kbit/s |
| Hardware compression (variable) (V.92/V.44) | 56.0 - 320.0 kbit/s |
| Server-side web compression (variable) | 200.0 - 1000.0 kbit/s |
