Nothing Special   »   [go: up one dir, main page]

לדלג לתוכן

חופשי ומאושר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חופשי ומאושר
Fun and Fancy Free
בימוי ויליאם מורגן, ביל רוברטס, ג'ק קני, המילטון לוסק עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי וולט דיסני
תסריט הומר ברייטמן, אלדון דדיני, טום אורב, לאנס נולי, הארי ריבס, טד סירס, סינקלר לואיס עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה Jack Bachom עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים קליף אדוארדס
אדגר ברגן
לואנה פטן
וולט דיסני
קלרנס נאש
פינטו קולביג
בילי גילברט
אניטה גורדון
דינה שור
דניס דיי
מדבבים קלרנס נאש (דונלד דאק)
The Starlighters (עצמו/עצמה)
דינה שור (עצמו/עצמה)
וולט דיסני (מיקי מאוס)
ג'ימי מקדונלד (מיקי מאוס)
The Dinning Sisters (עצמו/עצמה)
אניטה גורדון (Golden harp)
The King's Men (עצמו/עצמה)
קליף אדוארדס (ג'ימיני הצרצר)
בילי גילברט (ווילי הענק)
פינטו קולביג (גופי) עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה אוליבר ולאס
פול סמית'
אליוט דניאל
צ'ארלס וולקוט
צילום צ'רלס פ' בויל עריכת הנתון בוויקינתונים
אנימטור וורד קימבל, Harvey Toombs, מרק דייוויס, John Sibley, Hal King, Jack Campbell, Ken O'Brien, George Rowley, ארט באביט, Phil Duncan, ג'ון לונסברי, לס קלארק, Wetzel Whitaker, פרד מור, Hugh Fraser, וולפגנג ריית'רמן, Jack Boyd עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה וולט דיסני הפקות
חברה מפיצה RKO Radio Pictures
הקרנת בכורה ארצות הבריתארצות הברית27 בספטמבר 1947
ישראלישראל18 בפברואר 1950[1]
ישראלישראל24 בנובמבר 2022 (גרסה מדובבת מלאה בדיסני+)
משך הקרנה 73 דקות
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט מוזיקלי, סרט פנטזיה, קומדיה רומנטית, סרט ילדים, סרט מונפש למחצה עריכת הנתון בוויקינתונים
הכנסות 3.165 מיליון דולר (השכרות ברחבי העולם)[2]
אתר רשמי
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חופשי ומאושר (באנגלית: Fun and Fancy Free, נקרא בהפצה הראשונה בארץ אף לי אף לך[3] ולאחר מכן נקרא עולם השעשועים[4], אך בהפצת ה-DVD המתורגמת נקרא חופשי ומאושר, ובגרסה המדובבת של דיסני+ נקרא כיף בלי דאגות) הוא סרט חבילה פנטזיה מוזיקלי מונפש אמריקאי שיצא בשנת 1947, הופק על ידי וולט דיסני והופץ על ידי RKO Radio Pictures. זהו סרט ההנפשה התשיעי של דיסני והרביעי מבין סרטי החבילה שהאולפן הפיק בשנות ה-40 כדי לחסוך כסף במהלך מלחמת העולם השנייה. סרטי חבילה אלו עזרו לחברה לממן את הסרט מסוף שנות ה-40 - "סינדרלה" (1950), כמו גם הסרטים שבאו לאחר מכן כגון "עליסה בארץ הפלאות" (1951) ו"פיטר פן" (1953).

הסרט הוא אוסף של שני סיפורים: בונגו, מסופר על ידי דינה שור ומבוסס באופן רופף על הסיפור הקצר "בונגו הדב הקטן" מאת סינקלר לואיס, ומיקי ואפון הקסם, מסופר על ידי אדגר ברגן ומבוסס על סיפור העם האנגלי "ג'ק ואפון הפלא". למרות שהסרט מונפש בעיקרו, הוא משתמש גם בקטעי לייב אקשן כדי לשלב את שני הסיפורים שלו. המקטע מיקי ואפון הקסם סימן את הפעם האחרונה בה וולט דיסני דיבב את מיקי מאוס, מכיוון שהוא היה עסוק מדי בפרויקטים אחרים בכדי להמשיך לדבב את הדמות. את תפקידו של דיסני לקח אמן האפקטים הקוליים ג'ימי מקדונלד.

פרקים בסרט

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קטע זה מבוסס על סיפור "בונגו הדוב הקטן" של סינקלר לואיס (חתן פרס נובל לספרות לשנת 1930), אשר עוקב אחר הרפתקאותיו של דוב קרקס בשם בונגו אשר מעוניין לחיות בחופשיות בטבע. בונגו, אשר נמצא בשבי זוכה לשבחים על הופעותיו בקרקס, אבל זוכה לטיפולים ברמה נמוכה מחוץ לבמה. תוך כדי נסיעה ברכבת, האינסטינקטים הטבעיים של בונגו קוראים לו לצאת לחופשי. ברגע שהוא בורח אל היער, בונגו מתחיל להסתגל לתנאים החדשים שלו בטבע. למחרת בבוקר, הוא פוגש דובה בשם לולובל. השניים מתאהבים, אך בונגו נקלע לצלע נוספת באהבה ללולובל, לאמפג'ו הדוב המרושע. בונגו מפרש לא נכונה את סטירתה של לולובל אשר בעבור דובים משמעותה שהיא מחזירה לו אהבה, ומוביל לכך שלאמפג'ו סוטר ללולובל, דבר שגורם לכל הדובים ביער לחגוג לכבוד הזוג החדש. לאחר שבונגו מבין את משמעות הסטירה אצל דובי הטבע, הוא קורא תיגר על לאמפג'ו. בונגו מנצח את לאמפג'ו, אשר נסחף אל מותו והופך לבן זוגה של לולובל. הסיפור מלווה בקריינותה של דינה שור.

מיקי ואפון הקסם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קטע זה הוא עיבוד לסיפור ג'ק ואפון הפלא הכולל בתוכו את הדמויות מיקי מאוס, דונלד דאק וגופי בתור איכרים אשר מגיעים אל טירתו של וילי הענק דרך אפון פלא שקיבל מיקי בתמורה לפרה. הקטע מלווה בקריינותו של אדגר ברגן, אמן הפיתום.

מיקי, דונלד וגופי חיים במקום שנקרא "עמק אושר", אשר נקטע אושרו עקב ביקור של ענק שגנב את נבל הזהב המזמר מטירת. השלישייה, הסובלת מרעב, בונה על פרתם שתניב להם חלב, שממנו יוכלו להרוויח כסף, אך מיקי מוכר אותה בתמורה לאפוני קסם אשר דונלד משליך אותן. באותו לילה, גדל נבט ענק שמעלה את מיקי, דונלד וגופי אל הענן שבו גר הענק. ברגע שהם נכנסים לטירת הענק, מיקי, דונלד וגופי אוכלים מהאוכל שנמצא על שולחנו. דבר זה מעורר את זעמו של וילי הענק, בעל היכולת להפוך עצמו לכל דבר. כאשר וילי מבין כי מיקי מנסה להערים עליו ולהפוך אותו לזבוב על מנת שהוא יצליח להרוג אותו, וילי הכועס לוכד מיקי, דונלד וגופי ונועל אותם בקופסה. מיקי מצליח לברוח, וכדי להציל את דונלד וגופי, על מיקי למצוא את המפתח לקופסה. מיקי משתמש בנבל הזהב ששר ומרדים את הענק. כשמיקי מצליח להציל אותם, בורחים הארבעה, מיקי, דונלד, גופי ונבל הזהב אל עמק האושר, אך הענק עוקב אחריהם אל העמק, שם נופל מן הנבט אל מותו.

הסרט מסתיים בקטע שמערב אנימציה ושחקנים חיים כשוילי הענק (שמסתבר ששרד את הנפילה) רוקע דרך רחובות הוליווד ומחפש את מיקי מאוס וחבריו.

צוות שחקנים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרסה עברית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני הקטעים; "בונגו" ו"מיקי ואפון הקסם" יצאו בגרסה עברית. אולם, בגרסאות שדובבו נעשו מספר שינויים כמו החלפת הקטעים של אדגר ברגן בקטעים בקריינותו של לודוויג פון דרייק. כתוצאה מכך, הסרט מעולם לא דובב בשלמותו בעברית. "בונגו" בגרסתו העברית הופץ רק על קלטת, בעוד "מיקי ואפון הקסם" זכה להפצה עברית גם ב-DVD "אגדות דיסני - חלק 6" ביחד עם הקטע "הדרקון הסרבן" שהופיע במקור בסרט "הדרקון העקש". במאית הדיבוב העברי של שני הקטעים הייתה שפרירה זכאי. בגרסאות העבריות לא קיימת דמותו של ג'ימיני הצרצר, ולכן, ישראל גוריון לא שב לדבב את דמותו של ג'ימיני, כפי שעשה בסרט "פינוקיו". להלן רשימת המדבבים בגרסה העברית;

בנובמבר 2022, הסרט יצא לדיבוב במלואו בדיסני+ כששני הקטעים מדובבים במלואם. להלן הרשימת המדבבים בגרסה העברית המחודשת:

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חופשי ומאושר בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ קולנוע אלנבי תל אביב, דבר, 17 בפברואר 1950
  2. ^ Sedgwick, John (1994). "Richard B. Jewell's RKO Film Grosses, 1929–51: The C. J. Trevlin Ledger: A comment". Historical Journal of Film, Radio and Television. 14 (1): 51–8. doi:10.1080/01439689400260041.
  3. ^ מה חדש בקולנוע, מעריב, 21 בפברואר 1950
  4. ^ קולנוע מאי חיפה, קול העם, 1 בדצמבר 1950