ז'ראר מורו
לידה |
22 ביוני 1944 (בן 80) אלברוויל, צרפת |
---|---|
ענף מדעי | אופטיקה |
מקום לימודים |
|
מוסדות |
|
תלמידי דוקטורט | דונה סטריקלנד, Hsiu-Cheng Chen, Theodore Blake Norris |
פרסים והוקרה |
|
ז'ראר אלבר מורו[1] (בצרפתית: Gérard Albert Mourou, נולד ב-22 ביוני 1944) הוא מדען צרפתי וחלוץ במחקר תחומי הנדסת החשמל והלייזר, וחתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 2018, יחד עם דונה סטריקלנד וארתור אשקין. מורו וסטריקלנד קיבלו את הפרס עבור פיתוח טכנולוגיה לייצור הבזקים חזקים מאוד וקצרים מאוד של אור לייזר.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר שקיבל תואר דוקטור לפיזיקה מאוניברסיטת פייר ומארי קירי בפריז ב-1973, הוביל קבוצת מחקר שעסקה בטכנולוגיית לייזר מהירות במעבדה לאופטיקה יישומית בבית הספר הגבוה לטכנולוגיות מתקדמות בפריז (ENSTA). מאוחר יותר, בין השנים 2005 עד 2009, ניהל את המעבדה.
ב-1977 עבר מורו לארצות הברית והתמנה לפרופסור באוניברסיטת רוצ'סטר במדינת ניו יורק. בעבודה משותפת עם מי שהייתה אז תלמידתו, דונה סטריקלנד, ביצעו השניים את המחקר שהוביל להמצאת טכנולוגיית ה-CPA וזיכה אותם בפרס נובל. מחקר זה היה נושא עבודת הדוקטורט של סטריקלנד.[2] ב-1990 ייסד מורו את מרכז המחקר לטכנולוגיות לייזר סופר-מהירות באוניברסיטת מישיגן.
כיום מורו הוא פרופסור באקול פוליטקניק בפריז, וכן פרופסור אמריטוס באוניברסיטת מישיגן.
פרס נובל
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרס נובל הוענק לסטריקלנד ומורו על פיתוח שיטה לייצר הבזקי אור קצרים וחזקים מאוד.[3]
להבזקי אור חזקים ומהירים יש שימושים רבים. כדי לייצר הבזקים רבי עוצמה משתמשים בסדרה של מגברי אור, המגבירים את קרן הלייזר עד לעצמה הנדרשת. בתהליך זה עשויה להיווצר בעיה: קרן הלייזר עשויה להיות חזקה מדי, כלומר בעלת צפיפות הספק גבוהה מדי. במקרה כזה מגבר האור נשרף.
צפיפות ההספק מודדת את עצמתה של קרן לייזר לכל יחידת שטח. כאשר קרן לייזר עוברת דרך עדשה, צפיפות ההספק שלה עולה, כלומר העדשה ממקדת את הקרן. כאמור, קרן לייזר שצפיפות ההספק שלה גדולה מדי יכולה לגרום לנזק למגבר אור שדרכו היא עוברת. מורו וסטריקלנד פיתחו טכנולוגיה בשם CPA (קיצור של Chirped Pulse Amplification). בתהליך זה הקרן הממוקדת נפרשת על פני שטח גדול, מוגברת כאשר היא פרושה, ואז נדחסת חזרה לקרן אחת.
סטריקלנד ומורו השתמשו בשריג צפוף, הפועל באופן דומה למנסרת אור. קרן הלייזר המהירה מייצרת הבזק קצר שפוגע בשריג ומתפזר. ההבזק המפוזר ממוקד פחות ואפשר להעביר את חלקיו דרך מגברי אור בלי להרוס אותם. אחרי שההבזק המפוזר עובר דרך המגברים הוא פוגע בשריג נוסף, ורכיביו משתלבים בחזרה ההבזק המורכב חזק ביותר, אבל למשך פרקי זמן קצרים מאוד, כאמור - שברירי שניות בלבד.
מערכות מבוססות CPA מאפשרות פיתוח מכשירים רפואיים להקרנות ודימות. כבר כיום ניתוחי עיניים לתיקון ראייה (LASIK) משתמשים בקרני לייזר מהירות מבוססות CPA.
טכנולוגיית CPA מאפשרת גם לחקור את תנועתם של אלקטרונים סביב אטומים ואת הדינמיקה של יצירת קשרים כימיים. הבזקי לייזר חזקים עשויים לסייע לבניית דור חדש של מאיצי חלקיקים שיחליפו את התכנון המסורתי של מאיצים באורך עשרות קילומטרים בהתקנים קטנים הרבה יותר
פרסים והכרה מקצועית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1995 - הפרס על שם ר. וו. ווד המוענק מטעם ה-OSA[4]
- 1997 - הפרס על שם הרולד א. אלדרטון[5]
- 2004 - פרס האלקטרוניקה הקוונטית המוענק מטעם ארגון ה-IEEE[6]
- 2005 - הפרס על שם ויליס א. לאם למדעי הלייזר והאופטיקה הקוונטית[7]
- 2009 - הפרס על שם צ'ארלס ה. טאונס[8]
- 2018 - פרס נובל לפיזיקה, במשותף עם דונה סטריקלנד וארתור אשקין[9]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ז'ראר מורו, באתר פרס נובל (באנגלית)
- ז'ראר מורו, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- ז'ראר מורו, באתר ResearchGate
- ז'ראר מורו, באתר גוגל סקולר
- ז'ראר מורו, באתר Semantic Scholar
- Scientific background: Groundbreaking inventions in laser physics - אתר פרס נובל
- הביוגרפיה של ז'ראר מורו - The American Optical Society
- אסף רונאל, ריאיון עם חתן פרס נובלמה משותף לגידול סרטני, פסולת חללית וחורים שחורים? לייזר, באתר הארץ, 19 באפריל 2019
- ז'ראר מורו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ז'ראר מורו - פרופיל - אוניברסיטת מישיגן, באתר ארכיון הרשת, 4.10.208
- ^ [Strickland, Donna T. (1988). "Development of an ultra-bright laser and an application to multi-photon ionization" (PDF). Laboratory for Laser Energetics. University of Rochester. Archived from the original (PDF) on 7 July 2013. Access date 2 October 2018]
- ^ גל וינר, פרס נובל יוענק לשלושה חוקרים שהשיגו פריצות דרך בתחום הלייזרים ויישומיהם. בפעם הראשונה מאז 1963: אשה תקבל נובל בפיזיקה, באתר מכון דוידסון, 2.10.2018
- ^ The OSA R. W. Wood Prize
- ^ SPIE Harold E. Edgerton Award in High-Speed Optics
- ^ Quantum Electronics Award Winners
- ^ The 2005 Willis E. Lamb Award for Laser Science and Quantum Optics
- ^ Charles Hard Townes Medal
- ^ The Nobel Prize in Physics 2018, אתר פרס נובל
זוכי פרס נובל לפיזיקה | ||
---|---|---|
1901-1925 | רנטגן (1901) • לורנץ, זימן (1902) • בקרל, פ' קירי, מ' קירי (1903) • ריילי (1904) • לנארד (1905) • תומסון (1906) • מייקלסון (1907) • ליפמן (1908) • מרקוני, בראון (1909) • ואלס (1910) • וין (1911) • דאלן (1912) • אונס (1913) • לאואה (1914) • ה' בראג, ל' בראג (1915) • לא חולק (1916) • ברקלה (1917) • פלאנק (1918) • שטארק (1919) • גיום (1920) • איינשטיין (1921) • בוהר (1922) • מיליקן (1923) • סיגבאן (1924) • פרנק, הרץ (1925) | |
1926-1950 | פרן (1926) • קומפטון, וילסון (1927) • ריצ'רדסון (1928) • ברויי (1929) • רמאן (1930) • לא חולק (1931) • הייזנברג (1932) • שרדינגר, דיראק (1933) • לא חולק (1934) • צ'דוויק (1935) • הס, אנדרסון (1936) • דייוויסון, תומסון (1937) • פרמי (1938) • לורנס (1939) • לא חולק (1942–1940) • שטרן (1943) • רבי (1944) • פאולי (1945) • ברידג'מן (1946) • אפלטון (1947) • בלקט (1948) • יוקאווה (1949) • פאוול (1950) | |
1951-1975 | קוקרופט, וולטון (1951) • בלוך, פרסל (1952) • זרניקה (1953) • בורן, בותה (1954) • לם, קוש (1955) • שוקלי, ברדין, בראטיין (1956) • יאנג, לי (1957) • צ'רנקוב, פרנק, תם (1958) • סגרה, צ'מברלין (1959) • גלייזר (1960) • הופסטדטר, מסבאואר (1961) • לנדאו (1962) • ויגנר, גופרט-מאייר, ינסן (1963) • טאונס, באסוב, פרוכורוב (1964) • טומונאגה, שווינגר, פיינמן (1965) • קסטלר (1966) • בתה (1967) • אלוורז (1968) • גל-מאן (1969) • אלפוון, נל (1970) • גאבור (1971) • ברדין, קופר, שריפר (1972) • אסאקי, גיאור, ג'וזפסון (1973) • רייל, יואיש (1974) • בוהר, מוטלסון, ריינווטר (1975) | |
1976-2000 | ריכטר, טינג (1976) • אנדרסון, מוט, ולק (1977) • קפיצה, פנזיאס, וילסון (1978) • גלאשו, סלאם, ויינברג (1979) • קרונין, פיץ' (1980) • בלומברגן, שולוב, סיגבאן (1981) • וילסון (1982) • צ'נדארסקאר, פולר (1983) • רוביה, מיר (1984) • קליצינג (1985) • רוסקה, ביניג, רורר (1986) • בדנורץ, מילר (1987) • לדרמן, שוורץ, שטיינברג (1988) • רמזי, דמלט, פאול (1989) • פרידמן, קנדול, טיילור (1990) • דה-זֶ'ן (1991) • שרפק (1992) • האלס, טיילור (1993) • ברוקהאוז, שול (1994) • פרל, ריינס (1995) • לי, אושרוף, ריצ'רדסון (1996) • צ'ו, טנוג'י, פיליפס (1997) • לפלין, שטורמר, צוי (1998) • 'ט הופט, פלטמן (1999) • אלפרוב, קרמר, קילבי (2000) | |
2001-היום | קורנל, קטרלה, וימן (2001) • דייוויס, קושיבה, ג'אקוני (2002) • אבריקוסוב, גינזבורג, לגט (2003) • גרוס, פוליצר, וילצ'ק (2004) • גלאובר, הול, הנש (2005) • מאת'ר, סמוט (2006) • פר, גרינברג (2007) • נאמבו, קובאיאשי, מסקאווה (2008) • קאו, בויל, סמית' (2009) • גיים, נובסלוב (2010) • פרלמוטר, שמידט, ריס (2011) • הרוש, וינלנד (2012) • אנגלר, היגס (2013) • אמאנו, אקסאקי, נקמורה (2014) • קג'יטה, מקדונלד (2015) • ת'אולס, הולדיין, קוסטרליץ (2016) • וייס, בריש, ת'ורן (2017) • אשקין, מורו, סטריקלנד (2018) • קלו, מאיור, פיבלס (2019) • פנרוז, גז, גנצל (2020) • מנבה, האסלמן, פאריזי (2021) • אספה, קלאוזר, ציילינגר (2022) • אגוסטיני, קראוס, ל'ווילייה (2023) • ג'ון ג'וזף הופפילד, ג'פרי הינטון (2024) |