ויקיפדיה:הכה את המומחה

---

↓ מעבר לתחתית הדף↓ מעבר לתחתית הדף

באיזו אפליקציית VoIP הכי משתמשים בעולם אחרי שתיהן?

האם אתה בטוח שהמונח VoIP זה מה שאתה מחפש? מי אמר ששתיהן הכי משומשות? ראה מה כתוב כאן, הרשימה קצת אחרת....

תודה.

סולטאן ואמיר הם תוארים נפרדים. האם יש הבדל אמיתי בין דוכסות גדולה לנסיכות או ממלכה? איש עיטי - הבה נשיחה 13:07, 11 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

השנה (ה'תשפ"ה 2024) יום הכיפורים מתחיל בערב שבת ומסתיים במוצאי שבת. האם תהיה תקיעת שופר בתפילת נעילה של יום הכיפורים? – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 15:05, 9 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

בעזרת ה' כן; ר' תפילת נעילה#תקיעה בשופר. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • יום רביעי בשבת, ז' בתשרי ה'תשפ"ה; ולמנינם: 18:41, 9 באוקטובר 2024 (IDT).תגובה

אני שואל כי ביום שבת נראה לי שלא תוקעים בשופר. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 19:11, 9 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

בתקיעה היא למעשה לא ביום הכיפורים עצמו, אלא עם צאתו. כנ"ל לגבי השבת. לו יום כיפור היה יוצא ביום שישי, אז הייתה בעיה עם התקיעה. דניאל צבי • שיחה ז' בתשרי ה'תשפ"ה, 20:12, 9 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

שזה לא יקרה בעתיד הנראה לעין. חזרתי • ∞ • שיחה 20:34, 9 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

אין הבדל בין יום כיפור שחל בשבת ליום כיפור "רגיל" בהקשר הזה – בכל יום כיפור אסור לתקוע בשופר אך מותר לתקוע בצאתו לצורך המצוה (משנה ברורה, סימן תרכ"ג, סעיף קטן י"ב). תקיעה ביום הכיפורים עצמו תהיה רק בשנת היובל שתבוא עלינו לטובה, והיא תדחה שבת. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • יום רביעי בשבת, ז' בתשרי ה'תשפ"ה; ולמנינם: 21:45, 9 באוקטובר 2024 (IDT).תגובה

תודה לכל העונים. כמו כל יום כיפור, גם השבת הייתי בתפילת נעילה בבית הכנסת. השנה מי שתקע בשופר תקע תקיעה גדולה כל כך ארוכה וכל כך חזקה, כמו שלא שמעתי שנים רבות. היה מרגש. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 23:29, 12 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

בבית הכנסת שאני הולך אליו בשנים האחרונות תוקעים בשופר בסוף תפילת ערבית של מוצאי הצום, ולא בסוף הנעילה. זה דווקא חכם - ככה מוודאים שאף אחד לא בורח הביתה אחרי הנעילה כמו שקורה בבתי כנסת אחרים שהייתי בהם ;) TheStriker • שיחה 13:43, 14 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

האם ניתן בבקשה להשיג מידע (עדיפות גרף) לגבי מספר הרוגים לשנה מירי רקטי לישראל? כשאני רוצה לראות בעיקר את הנקודה בזמן בה השמישו את כיפת ברזל והאם ניתן לראות תקופה של "לפני ואחרי".

בערך שיגורי רקטות מרצועת עזה לישראל#נפגעים, הרוגים ורקטות שנורו יש טבלה עם נתונים עד 2017. שים לב שיש בטבלה נתונים נוספים, כמו כמות הרקטות (שאולי זה הנתון שמולו צריך לנרמל). באתר השב"כ יש גרפים עד 2014. בהקשר של יעילות כיפת ברזל, המאמר הזה יכול לעזור לך. והנה קצת נתונים מהמלחמה הנוכחית. (הערה נוספת: ייתכן סתירה בין מקורות שונים - צריך לשים לב אם מחלקים לפי מקור הירי - רק מעזה או ג"כ ממקורות אחרים).

האם לשטוף את הפה (בלי לבלוע) ולצחצח שיניים תקין מבחינת צום כיפור? ‫192.114.1.66‬ 12:02, 10 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

האם מותר לצחצח שיניים ביום כיפור

יום כיפור אסור באכילה ושתיה.

מכיון שצחצוח שינים כרוך בהכנסת מים לתוך פה הדבר מהווה איסור.

לצחצח שיניים בלי לבלוע את המים

אסור מכיוון שיש חשש שיבלע את המים.

לצחצח במברשת יבשה

הדעה הרווחת להימנע מכך משום חשש שיוציא דם ויש איסור הוצאת דם בשבת.

(יום כיפור הוא כמו שבת רגילה לעניין הלכות שבת

טיפה מרחיבים פה. בכלל, כדאי תמיד לגגל לפני ששואלים. אסף השני - לדף הסיכה. 21:13, 10 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

קלסיקה של דיסני: בת הים הקטנה, הגיבן מנוטרדאם, היפהפייה הנרדמת, חווה מולאן, פוקהונטס, פיטר פן ועוד.

כולם במקור סיפורים עצובים, אפלים, כוללים הוצאות להורג, התאבדות, בדידות קשה, מוות, ואף רצח. ודיסניי הופכים את הסיפורים הללו לאגדות יפות וחמודות. למה הוא עשה את זה?

מכולם הגיבן מנוטדראם הוא הכי מוזר. קצת כמו לעשות סרט מצויר חמוד על החטא ועונשו ומקבת'.

אני מנסה להבין למה בחרו דווקא ספרות קלאסית די אפלה בשביל לכתוב סיפורים. אי אפשר להמציא משהו חדש במקום להתבסס על סיפורים עצובים? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

האם יש לך ספק שכל מטרתם היא ליצור מהומה? עוזי ו. • שיחה 14:26, 10 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

כדי לקחת שם קורץ ולקבל עדיין משהו שילדים יוכלו לעכל. זה לא קרה רק אצלם. לדוגמה: גם אגדות האחים גרים קיבלו עידון לילדים עוד בימי חייהם של האחים. Tzafrir • שיחה 17:19, 10 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

מישהו שאל פה שאלה דומה לפני זמן מה, והפניתי אותו לערך (שעדיין בהליכי כתיבה) קסמן של אגדות. יש ערך עמוק, פסיכולוגי ואישיותי, בסיפורי אגדות עבור התפתחותו של ילד. שימו לב שגם סיפורי ספר בראשית הם סיפורים עם הרבה אכזריות. אנחנו לא מצנזרים אותם - ובצדק רב. אני עדיין קוראת, לאט לאט, את הספר קסמן של אגדות שמצאתי מאובק בספרייתי. אוסיף וארחיב את הערך בשנה הבאה עלינו לטובה.

לגבי הגיבן מנוטרדם, שם יש עוד רפרנס מעניין, לתרבות הקרנבל באירופה של ימי הביניים. עוד ערך לכתוב! הללויה. כלנית • שיחה 20:55, 10 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

בתור ילד, ספר בראשית צונזר עבורי: אמנם קיבלתי תנך, אבל לא למדנו סיפורים כמו יהודה ותמר, וההיתממות (אמנם מספר יהושע) של מוכרת המזון מוכרת. יש סיפורים שעדיף שילדים לא יכירו. אני די בטוח, אבל אין לי מקור אמין לכך, שגם הסטנדרטים שלנו לגבי מה מותר לילדים לדעת, השתנו. Tzafrir • שיחה 22:30, 10 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

עוד סיבה היא שיותר קל לקחת משהו שמישהו אחר כתב ולשנות או לעבד אותו, מאשר לכתוב מאפס משהו מקורי. זו גם הסיבה לאינפלציה בסרטי גיבורי-על וסרטים מבוססי קומיקס. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 21:06, 10 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

בנוסף, על אגדות עם אין זכויות יוצרים ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 22:28, 10 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

• הגיבן מנוטרדם הוא ספר שנכתב בשנת 1831 ועובד לסרט דיסני בשנת 1996.
• היפהפייה הנרדמת הוא סרט דיסני משנת 1959 שמבוסס על סיפור שבהחלט קרוב להיות סיפור עם: מתוך אוסף הסיפורים סיפורי אמא אווזה שהם כנראה סיפורי עם.
• מולאן הוא סרט דיסני משנת 1998 שיש לו איזשהו קשר לסיפור הסיני על חווה מולאן
• פוקהונטס היא דמות היסטורית מההיסטוריה האמריקאית והסרט של דיסני משנת 1995 לא לגמרי מנותק מהמקור ההיסטורי: יש גבול למה שדיסני יכלו להרשות לעצמם עם מיתוס אמריקאי מבוסס.
• פיטר פן היה סיפור שנכתב בשנת 1906. דיסני רכשו את הזכויות לסיפור והפיקו את הסרט בשנת 1953, לפני שהן פגו.
• בת הים הקטנה היה סיפור שכתב האנס כריסטיאן אנדרסן בשנת 1837. אנדרסן נפטר בשנת 1875. הסרט של דיסני הופק בשנת 1989, הרבה אחרי שפגו זכויות היוצרים על הסיפור.
• לעומתו, על הברווזון המכוער, סיפור אחר של אנדרסן, מבוסס סרט של דיסני משנת 1939. באותה השנה פגו כבר זכויות היוצרים על הסיפור לפי חוקי זכויות היוצרים שחלו אז. אבל אם היו חלים אז חוקי זכויות היוצרים שחלים היום (70 שנים לאחר מות היוצר), זכויות היוצרים היו פגות רק בשנת 1945.

Tzafrir • שיחה 22:53, 10 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

בעקבות פניה בדיוח על טעות הסתבר שאין מקור מהיימן לגודל תחום המושב. רצוי נתון ומקור מהיימן היש בכם יודע?

לפי המקור הזה השטח היה 1,224,008 קמ"ר. ‏ Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:02, 10 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

תודה. אם לא תהיה התנגדות אוסיף הרחבה

לפי הספירה היהודית המסורתית כמה זמן עבר מתחילת התנ״ך עד לאירוע ההיסטורי האחרון בתנך?

שאלה שניה: האם הספירה של היום הראשון מתחילה ביום א של בראשית או ברגע של הגעת אדם לארץ?

לפי הכרונולוגיה המקראית והמסורתית, האירוע האחרון המוזכר בתנ"ך – בספר נחמיה, פרק י"ג – התרחש בשנת ג'תל"ח (הרב יחיאל היילפרין, סדר הדורות, ורשה: נפתלי משכיל לאיתן, 1878, עמ' 134, ג"א תל"ח, באתר היברובוקס). היום הראשון של הבריאה היה יום ראשון, כ"ה בﭏול שנת מולד בהר"ד, בעוד המניין בו השתמש הרב היילפרין מתחיל ביום הששי שלאחריו, א' בתשרי שנת מולד וי"ד. סך־הכל זה יוצא כ־3438 שנים, מתוכם כﭏפיים באחד־עשר הפרקים הראשונים של ספר בראשית. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • יום חמישי בשבת, ח' בתשרי ה'תשפ"ה; ולמנינם: 22:45, 10 באוקטובר 2024 (IDT).תגובה

― הועבר מהדף ויקיפדיה:מזנון

Hello, I am looking for information on the current fate of the ship used by the Palestinians in the Gaza Strip called "Shandalle" https://www.haaretz.co.il/misc/2002-02-12/ty-article/0000017f-e630-dc7e-adff-f6bd787d0000 , in 2002 it was blown up by Israel and since then it has been rusting in Gaza. What is known about it now? --Vyacheslav84 • שיחה 16:47, 10 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

― סוף העברה

כשאני קונה בחנות במיוחד במזומן אני אוהב לשלם מחירים המשקפים מספר סימטרי כמו:

• 1
• 5
• 10
• 15
• 20
• 25
• 30
• 40
• 50
• 60
• 70
• 80
• 90
• 100
• 200
• 500
• 1000

אני לא אוהב לשלם מחירים עם מספרים כמו:

• 6.30
• 9.90
• 11
• 32.46
• 173
• 513.72
• 590
• 999

מבחינת תורת הקבוצות אני אוהב לשלם מחירים המשקפים מספרים טבעיים אבל אני חושב שהמונח הזה לא מספיק בהקשר הזה כי יש פה עוד מאפיין שאני אישית קורא לו "סימטריים" אבל אני לא יודע אם יש לו מונח פורמלי או לא פורמלי יותר טוב ואני רוצה לדעת אם יש מונח כזה. תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

אולי מספרים "עגולים"? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

יש לנו ערך על מספר עגול. יש ערך גם בוויקימילון: wikt:מספר עגל שמשתמש בהגדרה המתמטית הפורמלית במקום בזו שמקובלת בחיי היום יום. Tzafrir • שיחה 22:37, 12 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

כמעט כל המספרים שכתבת הם כפולה של 5, רוב המספרים שכתבת (עם ספרת אחדות 0) הם מספרים עגולים. לא כתבת אף מספר דו ספרתי סימטרי כך שלא ברור מה כוונתך. מרווין האנדרואיד הפראנואיד • שיחה

שלום !

1. אני לא יודע למה אתה מתכוון במספר דו ספרתי סימטרי: אם הכוונה למספר כמו 11 או 22 או 33 אז כמובן הזכרתי את המספר 11 אז אתה בטח מתכוון למשהו אחר. בכל מקרה, במונח "סימטריים" הייתי לגמרי אינטואיטיבי ולא התכוונתי למונח פורמלי כל שהוא שנפוץ בקרב מתמטיקאים.
2. לגבי המונח "כפולה", זה תמיד היה עבורי מונח קצת מוזר, אם כוונתך ל"למספרים טבעיים המתקבלים מהכפלת מספר טבעי מסוים במספר הטבעי 5" אז כן, אני מבין למה אמרת כפולות של 5 (לדוגמה 2*5 זה 10 ו 10*5 זה 50 ו 16*5 זה 80 ו 18*5 זה 90 וכן הלאה).
3. לגבי המונח "מספר עגול" אני מבין כבר מפתיח הערך שזה מונח פורמלי יותר מורכב מאיך שמתייחסים אליו (באופנים שונים) ביום יום.
4. דבר אחרון שברצוני לשאול, אני יודע שיש כמה שיטות לארגון מספרים, אונארית, בינארית, טרינארית, קוואדנארית, קווינארית (פנטלית). אם המתמטיקה המודרנית הייתה מאורגנת בשיטה קווינארית (פנטלית) במקום בשיטה דצימאלית, יש מצב שהיינו מוצאים בחנויות מחירים כמו אלה שתיארתי? או שאין קשר?

תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

לעצם העניין, תתעלם מההגדרה המתמטית. הערך מתייחס בהרחבה למשמעות המונח בשפת היום יום (גם בפתיח).

גם אם היינו סופרים בבסיס 5, המספרים עגולים היו נכתבים בצורה דומה. לדוגמה (המספרים בבסיס 5, בסוגריים הערכים בבסיס 10) : (1)1, 10 (5), 20 (10), 100 (25), 300 (75), 1000 (125). Tzafrir • שיחה 23:08, 12 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

המספרים האלה שציינת שאתה אוהב אינם סימטריים, והם גם לא פלינדרום. חזרתי • ∞ • שיחה 00:43, 13 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

במתודולוגיה של מדד הדמוקרטיה, אחת השאלות שנבדקות היא מהי רמת ה"מוכנות של האוכלוסייה להשתתף בהפגנות חוקיות", ואם יש סקר זמין, לפי אחוז האנשים שהשתתפו או היו שוקלים להשתתף בהפגנות חוקיות. אם אחוז גדול היה רוצה להפגין אבל לא יכול, נניח כי יש במדינה איסור מסוים על הפגנות, האם מדינה כזו תקבל ציון חיובי על השאלה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

קשה לי לתאר מצב שבו הפגנות יהיו אסורות לחלוטין ושאר הסעיפים במדד לא יושפעו באופן משמעותי (לדוגמה: חופש הביטוי). לכן גם אם במקרה יתקבל כאן ציון חיובי, הוא כנראה לא ישפיע יותר מדי. כמוכן, גם משטרים מדכאים נוטים לארגן הפגנות הזדהות. כך שקשה לי לדמיין ארץ שבה אין הפגנות חוקיות. Tzafrir • שיחה 11:27, 15 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

לפעמים נרצה להגיד למישהו ששיעור אוכלוסיה מסוימת במדינה מסוימת כל כך נמוך עד שהוא נמוך מעשירית האחוז בה.

יש אנשים שלא למדו עדיין לדוגמה ששליש פירושו 1/3 או שעשירית פירושו 1/10 או שמאית פירושו 1/100 ולכן באותו זמן יתקשו להבין מה זה אחוז ועוד יותר מה זה אחוז מתוך אחוז או 1/100/1/100 ושימוש במונחים האלה לא ממש יאפשר להסביר להם למה בדיוק הכוונה.
גם מונח כמו "תשעיםותשעימית האחוז" לא יעזור ורק יסבך את העניין עוד יותר.

איך מסבירים הכי מתמטית שאפשר, אבל גם הכי "אינטואיטיבית לכולם" ששיעור אותה אוכלוסיה הוא בערך אחוז מתוך אחוז? אולי מספיק להגיד רק "האוכלוסיה הזאת היא פחות מאחוז שם" או "האוכלוסיה הזאת כמעט לא קיימת שם" וזהו? תודה.

"נמוך מפרומיל אחד". חזרתי • ∞ • שיחה 00:47, 13 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

לפעמים קל יותר ללמד שפה חדשה מאשר להסביר בדרכים חלופיות רעיון שהיא נועדה לבטא. מאית היא עשירית-פעמיים. גם אחוז הוא עשירית-פעמיים. עשירית של מאית היא עשירית פעם אחת ועוד פעמיים, כלומר שלוש פעמים. אחוז של אחוז הוא עשירית פעמיים ועוד פעמיים, כלומר ארבע פעמים. אלו דברים שונים. עוזי ו. • שיחה 13:46, 14 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

אני לא מהנדס בניין, אבל רוצה להבין: האם עצם זה שפגיעה בראש מגדל גורמת לו לקרוס לתוך עצמו, היא דבר "תקין"? במובן שאולי יש דרך להנדס מגדלים ככה, שבמקרה של הרס כבד של ראש המגדל הנזק ישאר בראש המגדל ולא יגרום לתגובת שרשרת?

או שאולי מבחינה הנדסת זה מה יש: מגדלים לא מתוכננים לפגיעה מסיבית ואין מה לעשות בנידון.

הפגיעה לכשעצמה לא גרמה לקריסה. חזרתי • ∞ • שיחה 11:31, 13 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

מחיפוש בגוגל תמונות לא ממש הצלחתי להבין מה זה הומומורפי בגאומטריה. מצאתי שם בעיקר תמונות של השוואה בין צורה של ספל קפה לצורה של דונאט אבל זה לא עוזר לי להבין מה הומומורפי לגביהם (חוץ ממרחב בצורת גליל בינהם). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

התחום האמור הוא טופולוגיה. ר’ הערך הזה. Tzafrir • שיחה 07:52, 14 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

ייתכן והתשובה לשאלתך היא ששתי צורות הן הומומורפיות כאשר יש להן מספר דומה של חורים. Yosisc • שיחה 11:14, 14 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

קודם כל אומרים הומיאומורפי. אנסה להסביר לך את הדונאט וספל הקפה. תחשוב על מעטפת של דונאט ללא המילוי. תחשוב שהוא עשוי מפלסטלינה מאד גמישה אבל מאד חזקה שאי אפשר לחורר אותה, ולא להדביק אותה. אתה יכול למתוח את הדונאט הזה כך שיהיה יותר רחב או יותר צר, וגם למעוך קצה אחד שלו ולעצב אותו לצורת ספל קפה כמו בסרטון. כל הצורות האלה הומיאומורפיות זו לזו, כלומר שקולות מבחינה טופולוגית: אפשר על ידי מתיחות ומעיכות לעבור מאחד לשני.

אבל, אם תדמיין את אותה מעטפת דונאט שיש בה חור. זו כבר צורה שאינה הומיאומורפית כלל למעטפת הדונאט בלי החור. אתה יכול למתוח את החור, להשטיח את כל הדונאט המחורר הזה מיריעה תלת מימדית ליריעה דו מימדית, אשר הומיאומורפית לספרה 8. כלנית • שיחה 12:48, 14 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

שני מרחבים טופולוגיים (דוגמאות: ספל קפה, דונאט, דף נייר, קירות של חדר, החדר עצמו, פני כדור הארץ, גלגל של אופניים עם החישורים, אותו הגלגל בלי החישורים) הם הומיאומורפיים זה לזה אם אפשר לעבור מאחד מהם לשני באופן רציף (כלומר בלי לקרוע ובלי להדביק). משטחים סגורים (פני כדור, השכבה החיצונית של צמיג) אפשר למיין לפי מספר החורים. עוזי ו. • שיחה 13:33, 14 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

גברים ערבים מסוימים שלא התראו אחד עם השני או עם אדם קרוב שאינו ערבי זמן רב נוהגים לנשק אחד את השני או את האדם הקרוב הלא ערבי בלחיים (נשיקה בימין ונשיקה בשמאל).

פעמים נדירות יצא לי לשמוע "בדיחה" על כך שגברים ערבים לפעמים מנשקים זה את זה שלוש נשיקות, לחי ימין, לחי שמאל ואחת בשפתיים.

מה מקור המנהג הזה? לא מצאתי על זה מידע בעברית בכמה חיפושי גוגל. אולי מישהו שמכיר את התרבות הערבית יתנדב לכתוב קצרמר שיסביר קצת על המנהג הזה ואיך הוא התפתח. תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

האם יש/היו נגדים (רס"ל +) שהגיעו לכנסת/ממשלה בישראל? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

אני בטוח שהיו לא מעט מי שקיבלו דרגות נגד בשירות מילואים. כרגע לא זכור לי מישהו שקיבל דרגות נגד בשירות קבע. Tzafrir • שיחה 13:42, 14 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

בכנסת הנוכחים חברים רס"ל חילי טרופר, רס"ל מאיר כהן, רס"ל יבגני סובה ורס"ר ניסים ואטורי. רס"ם אברהם פורז כיהן בעבר כשר הפנים. חיפוש מתקדם בין חברי הכנסת לדורותיהם באתר הכנסת לא מוצא אף שם בחיפוש רב סמל בכיר מתוך אפשרות דרגה צבאית – הכוללת גם כתב צבאי, קצין, ראש אגף, רב צבאי ושירות בנח"ל, אך לא רנ"ג. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • יום שני בשבת, י"ב בתשרי ה'תשפ"ה; ולמנינם: 15:52, 14 באוקטובר 2024 (IDT).תגובה

מבין מי שציינת נראה שרק ואטורי קיבל דרגת נגד בשירות סדיר (קבע) ולא במילואים. Tzafrir • שיחה 15:59, 14 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

בויקיפדיה האנגלית חסמו עריכה עם TOR כבר משנת 2008. האם זה רק בויקיפדיה האנגלית או בכל הויקיפדיות? תודה.

גם בעברית. מדוע שהקהילה תרצה בכך? Shannen • שיחה 20:24, 14 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

השאלה שהצגת בסוף דבריך היא שאלה פילוסופית שאיננה קשורה לשאלה הטכנית ששאלתי. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

אני מנסה להבין אם חסימת עריכה עם TOR היא ברמת המטא\קרן ויקימדיה או פשוט המלצה של קרן ויקימדיה לכל הויקיפדיות השונות שחלקן יכולות להסכים לה או לדחות אותה.

בטח משתמש:Amire80 או משתמש:Matanya ידעו לענות על העניין הטכני הזה. תודה מראש על זמנכם. ‫190.94.247.163‬ 04:21, 15 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

זה בדרך־כלל לא הסגנון שלי, אבל אני חייב איכשהו לנסות לשים לזה סוף: אם יש לך מספיק ניסיון בשביל לתייג אותי ואת מתניה ולדעת מה זה Tor ומה זה מטא, בוודאי יש לך גם מספיק ניסיון למצוא את התשובה לשאלה הזאת בעצמך. זה אולי נשמע לא מנומס, אבל שוב, אם למדת מה זה מטא, בוודאי גם למדת שגם לא מנומס כאן לשאול דברים כאלה באלמוניות. מהשאלות האלמוניות הבאות בסגנון הזה אני הולך להתעלם, ואני ממליץ לכל שאר קהילת ויקיפדיה העברית לעשות אותו דבר. אמיר א׳ אהרוני • שיחה 04:46, 15 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

משתמש:Amire80, זה גם כן בדרך כלל לא הסגנון שלי אבל עם כל הכבוד נדמה לי שקצת נסחפת ואני גם אנמק מדוע:

• גם בעלי כינויים יכולים להיות אלמוניים (אין לי מושג מי זה משתמש:Matanya, אני רק יודע שהוא בעל הרשאות טכניות נרחבות כאן). רוב בעלי הכינויים כאן אלמוניים לגמרי עבורי וגם עבורך אני מניח ובכל מקרה ההתעסקות באנשים מאחורי כינויים או כתובות זה חדירה לפרטיות שאני בדרך כלל שולל על הסף.
• זהויות כמו שמות, מיקום וכדומה ככלל לא משנים דבר באתר שמאפשר ומעודד עריכה באלמוניות ללא רישום או עם רישום (למעט עם TOR) ולכן עיקר מה שמשנה במיזם כזה זה איכות התרומה לו בלבד וגם אין פה שום קשר לנימוס (נימוס זה להגיד בבקשה, תודה, סליחה וכו' כמו שאתה יודע).
• לעצם העניין; אין לי ממש מושג מה זה מטא ויקיפדיה (לדוגמה הייתי שואל האם גם ויקיפדיה הערבית עם הבאנר הפרו פלסטיני שלה נתונה לסמכויות מטא?) ומי מפעיל את זה (קרן ויקימדיה אני מניח). בסך הכל פעם אחת קראתי שמשתמש:Matanya חסם שם איזה חשבון משתמש גלובלית, לא זוכר אפילו איזה חשבון זה היה. בכל מקרה, דווקא קראתי את הדוקומנטציה על חסימת עריכות מ TOR בויקיפדיה בעבר לפחות פעמיים בהתפרס על כמה שנים ולא זכור לי שאי פעם התייחסו שם לעניין השאלה שלי אם קרן ויקימדיה מחייבת את כל הויקיפדיות להפעיל חסימה כזו וגם לא נותנת להם לבטל אותה או שזו רק המלצה. ‫190.94.247.163‬ 06:06, 15 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

ח. אָח֥וֹת לָ֙נוּ֙ קְטַנָּ֔ה וְשָׁדַ֖יִם אֵ֣ין לָ֑הּ מַֽה־נַּעֲשֶׂה֙ לַאֲחֹתֵ֔נוּ בַּיּ֖וֹם שֶׁיְּדֻבַּר־בָּֽהּ׃ ט. אִם־חוֹמָ֣ה הִ֔יא נִבְנֶ֥ה עָלֶ֖יהָ טִ֣ירַת כָּ֑סֶף וְאִם־דֶּ֣לֶת הִ֔יא נָצ֥וּר עָלֶ֖יהָ ל֥וּחַ אָֽרֶז׃ י. אֲנִ֣י חוֹמָ֔ה וְשָׁדַ֖י כַּמִּגְדָּל֑וֹת אָ֛ז הָיִ֥יתִי בְעֵינָ֖יו כְּמוֹצְאֵ֥ת שָׁלֽוֹם׃

הדוברת מדברת על אחותה הקטינה ומציעה לה קישוטים בולטים כשהיא מדמה אותה לחפצים שטוחים כמו חומה ודלת. אבל מדוע הדוברת מציגה עצמה בבעלת שד כה גדול, בניגוד לאחותה? אני לא מבין את המסר. "אני יפה, אבל אחותי צריכה להתקשט"?

ראו כאן Shannen • שיחה 20:23, 14 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

למי שלא טרח לקרוא: מדובר על פרשנות שמתאמצת מאוד להציג את שיר השירים כשירים לא ארוטיים כמו במקור. Tzafrir • שיחה 20:47, 14 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

לא בטוח שזו אותה הדוברת: ניתן לפרש שהדוברת בפסוק י' היא האחות (כך, למשל, מפורש במהדורה המבוארת בוויקיטקסט). אם כן, המסר הוא לא שיש אחות דדנית ואחות אחרת חסרת-שדיים, אלא אחות אחת הסותרת את דברי אחיה (שהם כנראה גברים - הם אלו הנדרשים "לעשות לאחותם") מּּפתח-רשימה • שיחה 20:59, 14 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

כך דעת מקרא מסביר את הפסוקים:

דברי אחי הרעיה: "אחות לנו קטנה ושדיים אין לה, מה נעשה לאחותינו ביום שידובר בה. אם חומה היא נבנה עליה טירת כסף, ואם דלת היא נצור עליה לוח ארז" = יש לנו אחות קטנה, שטרם הגיעה לפירקה (עוד לא ראויה להינשא), אילו מתנות ותכשיטים ניתן לה שיבואו הבחורים לבקש את ידה. והאחים משתמשים בשתי אלגוריות בכדי לענות על שאלתם: אם נמשיל את האחות לחומה, נבנה על החומה טירת כסף (הכוונה למשהו כמו כיפת הסלע), ובנמשל - תכשיטים מכסף. אם נמשיל את האחות לדלת, נקיף אותה בלוח ארז - מסגרת שבתוכה הדלת נמצאת, ובנמשל - האחים יכינו לאחות דירה נאה עשויה מארזים.

דברי הרעיה: "אני חומה ושדי כמגדלות, אז הייתי בעיניו כמוצאת שלום" = תשובת הרעיה לאחיה, ממשיכה באלגוריה - אני רואה את עצמי כחומה, ובניגוד למד שאמרתם שאין לי שדיים - יש לי שדיים כמגדלות - שמשתמע לגודל פיזי, וכן לאלגוריה מהפסוק הקודם של מגדלים על הטירה. הרעיה אומרת לאחים - לא צריך לדבר על יום עתידי שבו יבואו לבקש את ידי - אני כבר גדולה, וכבר מצאתי את דודי (=אהובי) - מצאתי שלום.

ציטוט מהסיכום של דעת מקרא: "בתחילת הספר... שם מתאוננת הרעיה על אחיה והתנהגותם הרעה אליה, וכאן היא לועגת להם. לאחר ימים רבים שהאחים הזניחו את אחותם, החליטו להיטיב עימה. בעיניהם היא עדין כקטנה שלא בגרה, אלא שהם רוצים להכין לה מראש את צרכה כשתבוא שעתה להיות לאיש. והם מדברים כנדיבי לב ומבטיחים לתת לאחותם דברים יקרים עשויים כסף ועצי ארזים. הרעיה משיבה לאחיה תשובה שיש בה תוכחה בלולה בלעג: עכשיו נזכרתם בי? אחרתם את המועד! אין אני קטנה, 'שדי כמגדלות', ולמה לי טירת כסף שלכם?".

― הועבר לדף שיחת ויקיפדיה:התמודדות עם טרולים#איתור וטיפול בטרול

הכוחות החמושים של חזבאללה הם בעלי מדים, שרשרת פיקוד, הפסקה לוגיסטית, חמוש ואמל"ח, בסיסים, רכבים קלים, רכבי משא ורכבי שטח. ציוד ארטילרי, צל"מ אלקטרוני ואף רק"מ. הם נראים לי כמו צבא אויב לכל דבר ולא סתם ארגון טרור. מצד שני, אפשר לציין כמובן ירי בלתי פוסק לעבר ישובים שנועד בעיקר למטרות טרור. אבל, גם כוחות גרמניה, ארה"ב וברה"מ הפגיזו ישובים אזרחיים של אוייבהם בדרך קבע במלחמת העולם השניה, ואף אחד לא מתייחס אליהם כארגוני טרור.

אז האם חיזבאללה באמת אירגון טרור, או שמדובר במינוח ישן והוא כבר עלה דרגה להיות מסווג בתור צבא אויב? כי זה לא חמאס עם רובה קרלו מתפרק וRPG משנות ה-70. זה מוצבים עם חיילים עם רוס"רים מודרניים.

חזבאללה הוא ארגון טרור בסדר גודל של צבא, ואפשר להגדיר אותו כ"צבא טרור" או "מיליציית טרור". מבחינה חוקית הוא ארגון טרור ולא צבא מוכר של מדינה (הוא לא צבא לבנון וגם לא צבא איראן) אבל מבחינת סד"כ ואמצעים הוא גדול וחזק יותר מצבא לבנון. גם משמרות המהפכה האסלאמית של איראן הם צבא טרור, למרות שהם דווקא כן גוף רשמי של מדינה (אבל ארה"ב הכריזה עליהם כעל ארגון טרור). אני לא יודע אם הקטגוריה של "צבא טרור" קיים במחקר האקדמי/מקצועי אבל לדעתי צריך להוסיף אותו. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 14:44, 15 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

מרגיש לי כאילו שעכשיו "טרור" זה שם נרדף ל"אנשים רעים". כלומר איבד את המשמעות המקורית של אירגון לא חוקי שמטרתו היא לזרוע פחד על ידי הפעלה אקראית של אלימות כלפי בלתי חמושים, וזאת מתוך מטרת על להשיג הישג גאו-פוליטי. כי סתם להגיד "פגיעה באזרחים" זה לא מספיק בשביל לקרוא למישהו מחבלים, כי הרי כל צבא סדיר שנלחם פוגע באזרחים בלתי חמושים (בשוגג או לא). בגלל זה אני גם לא בטוח אם משמרות המהפכה באמת ארגון טרור.

מונח שימושי אחר בהקשר הלבנוני הוא מיליציה. אבל אני מסכים שגוף שחזק יותר מצבא המדינה צריך להיות מתואר כצבא. Tzafrir • שיחה 15:50, 15 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

צבא לא-חוקי או צבא טרור, לא הצבא הרשמי, הלגיטימי והמוכר של המדינה. במדינה מתוקנת יש צבא אחד הכפוף למדינה, לבנון איננה מדינה מתוקנת ושולטים בה מיליציות עם מפלגות או מפלגות עם מיליציות, כאשר הכוח החזק ביותר הוא צבא הטרור של חזבאללה. ולכן לבנון הגיעה למצב קריסה עוד לפני מלחמת חרבות ברזל. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 16:48, 15 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

חשוב להבדיל בין מדינות שמכריזות עליו כארגון טרור לבין מדינות שלא. חזבאללה פועל גם כמפלגה פוליטית-אסלאמיסטית בלבנון. Bakbik1234 • שיחה 17:49, 15 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

אם מסתכלים רק על העובדות הניטרליות מוחלטת, אז ברור שחיזבאללה היא תנועה אידאולוגית שיש לה (גם) זרוע צבאית. דבר דומה ניתן להגיד על חמאס וגם על תנועות נוספות מהארץ ומהעולם. ‫2A0D:6FC7:338:4C70:C854:47FF:FE01:E3E5‬ 19:00, 15 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

אתה אומר את זה גם על אל-קעידה והמדינה האסלאמית? – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 19:04, 15 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

היום ברוב המכשירים הסלולריים רוב המידע עובר דרך רשת האינטרנט ורק מעט ממנו עובר ברשתות טלפוניה (הודעות SMS ושיחות טלפון).

יכול להיות שבני האדם לא "מנצלים" מספיק את קווי הטלפון ויש עוד מידע שהיו יכולים להעביר עליהם בלי צורך להעבירם דרך רשת האינטרנט (לדוגמה, אפליקציות תרגום או אפליקציות חישובי מסלול במפות)? תודה.

גם שיחות הטלפון עוברות בחלקן המכריע כיום על תשתיות IP (מה שאתה קורא לו אינטרנט), למיטב ידיעתי אין בישראל מרכזיות טלפוניה יותר. אליבאבא • שיחה 20:49, 18 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

המינוח בתשובה הזו לא מדויק. מרכזיות קיימות, אבל טלפוניה כיום עובדת כמעט כולה (למעט קווי תקשורת אנלוגיים, ושאריות של תמיכה בפרוטוקולים ישנים בטלפונים סלולריים) על תשתית של תקשורת IP.

טלפוניה נועדה במקורה להעביר שיחות קוליות. במקור הייתה רשת של מרכזיות שקישרה קווי טלפונים פיזיים ויצרה שיחה (מעגל חשמלי) שהגיעה (במקרי קיצון) מצד אחד של העולם לצידו השני. בהמשך הפכו רוב החלקים הללו לדיגיטליים: הקול קודד לרצף של ביטים, הועבר בצורה אמינה כרצף של ביטים, ופענח חזרה לרצף אנלוגי די קרוב לנקודת הקצה. אבל עדיין הקפידו שמתחילת השיחה ועד סופה יובטח בה קו ("מעגל חשמלי". מישהו שאל קודם על טופולוגיה) מקצה לקצה. זה נקרא מיתוג מעגלים. מתג הוא כאן במקור אותה מרכזיה ישנה שבתמונות הערך שבה מחליטים מה לחבר למה.

אבל התפתחו גם רשתות תקשורת מסוג שונה לחלוטין. אחת מהן היא מה שהפך בסופו של דבר לאינטרנט. שם הוחלט לחלק את המידע לחלקים קטנים (מנות) ולהעביר כל אחד בנפרד: מיתוג מנות. זו שיטה שהיא לכאורה די בזבזנית: במקום להשקיע מעט מאמץ בתחילת כל חיבור על מציאת הנתיב המתאים, צריכים להשקיע את אותו המאמץ על כל מנה קטנה. אבל התברר שבגלל שהרשת כל כך דינמית, אפשר להשיג תקשורת יותר יעילה. כל כך יעילה שתשתית המרכזיות עברה בהדרגה לעבור מעל רשתות IP. גם כל מיני מרכזיות (PBX) הוחלפו בהדרגה במרכזיות IP יותר זולות ויותר יעילות.

בסביבות שנת 1995 הופיע לראשונה העברת שיחות קול על גבי רשתות IP‏ (VoIP), ונדמה לי שחברות ישראליות (כגון Audiocodes) היו שם די מהתחלה. עם השנים זה הפך להיות יותר ויותר מקובל וטוב. רשתות התקשורת הסלולריות בתקני GPRS (דור "2.5") ומה שכונה "דור 3" אפשרו העברת תקשורת נתונים על גבי התשתית הסלולרית, אבל השיחות המשיכו לעבור כמו קודם. אולם בעיקרון כל השיחות הן על IP‏ (VoLTE) (בעיקרון. יש לי טלפון שבו זה לא עובד ולכן אני יודע ששיחות טלפוניה ללא VoIP עדיין עובדות בארץ גם ב־4G).

אבל מעבר לטלפוניה, כל שאר הדברים שעל הרשת הם כבר כולם עובדים עם מיתוג מנות. לגבי יעילות: אם כולם עוברים לשם: כנראה שכן. Tzafrir • שיחה 10:34, 19 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

מבחינת ביולוגיה אבולוציונית, מדוע שיער ראש של בני אדם שצומח בהקיף הקרקפת (בקרבת המצח, מצידי האוזניים ובעורף) צומח הרבה יותר לאט משיער מרכז הראש?

שלום, מישהו יכול לעזור לי למצוא עותק של פסק הדין בבג"צ ‎206/61 המפלגה הקומוניסטית הישראלית נ' ראש העיר ירושלים, פ"ד טו ‎1723? תודה לך

חרדים חייבים לאכול ולישון בסוכה, נכון? אבל מה עושים כשממש קר? באוקטובר במדינות אירופאיות לעתים מגיעים לחום של 5-4 מעלות בחוץ ביום. ובלילה עוד יותר קר.

אז מה עשו?

הדין בהלכה היהודית הוא, שמעטער פטור מן הסוכה- כלומר אדם שמזה שהוא המצא בסוכה יש לו צער פטור מלשהות בסוכה. משתמש:כל השמות תפוסים

אתה מתכוון בטח למה עשו יהודים. בתור צאצא ליהודים שחיו בליטא התשובה היא פשוט שהם היו רגילים לזה ולא הייתה שום בעיה. עמית - שיחה 11:16, 16 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

עוד הערה קטנה לגבי מינוח: חרדים הוא אצלנו הפניה לערך יהדות חרדית ולפי הערך הזה המושג קיים בערך משנות השלושים של המאה העשרים. כלומר: היו הרבה פחות חרדים באירופה. אבל יהודים חיו בערך בתחום שנקרא מאוחר יותר תחום המושב והיה קודם לכן בערך גבולה של פולין-ליטא במשך מאות שנים קודם לכן. Tzafrir • שיחה 11:33, 16 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

ר' מצטער פטור מן הסוכה. (ושם מוסבר גם היחס לגשם, שזה קצת יותר רציני בעיני מקור). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

לי זה לא הסביר. ומה לגבי קור ללא גשם? Tzafrir • שיחה 11:55, 16 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

בתמרון בלבנון צה"ל חושף טונות של כלי נשק קל וטילי כתף, בנוסף לרקטות וטילי קרקע-קרקע. מה עושים עם כל הציוד הזה? Corvus‏,(Nevermore)‏ 13:14, 16 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

חלקו נאסף על ידי יחידת השלל המטכ"לית (יחידת איסוף מודיעין ושלל טכני) ומועבר לישראל לצרכי תיעוד ומחקר (מודיעין טכנולוגי), בין השאר במכון הלאומי לחקר ופירוק התחמושת של יהל"ם. חלק מוצג בתצוגות לאנשי תקשורת זרה לצרכי הסברה ישראלית וחלקו מועבר לבעלות ברית שרוצות גם הן לחקור את הנשק. הרוב מושמד במקום באמצעות חבלה התקפית. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 13:55, 16 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

מושמד...? למה? אין טעם בתיעוד של המלחמה? יש גם מוזיאון נשק של צה״ל עד כמה שידוע לי. (¯`gal´¯) • שיחה 14:30, 16 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

לא כולו מושמד - אלא הרוב. אם נניח מוצאים 100 רימוני יד מאותו דגם מספיק לקחת 5–10 מהם למחקר ותיעוד, וכל השאר - שהם אותו דבר - מושמדים כדי שהאויב לא יוכל להשתמש בהם. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 14:34, 16 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

האם צה"ל יכול להשתמש בו? כי בסופו של דבר מדובר גם בכנס כלכלי. חלק מהציוד נראה מודרני ואמין מספיק. ועלות רכש של תחמושת ונק"ל היא גבוהה למדי. Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:57, 16 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

בעיקרון כן, לפחות בחלקו. צה"ל השתמש בעבר בנשק שלל כולל בנשק קל רוסי, כגון ה-SVD דרגונוב (אני הייתי לוקח את רובי הצלפים שחזבאללה נטש בשטח כנשק שלל ליחידות מיוחדות - ולא רק כי מדובר ברובים טובים). השאלה היא האם יש לצה"ל מספיק יכולת לוגיסטית לשנע את האמל"ח השמיש בחזרה לארץ, אם לא - אז משמידים במקום את רובו. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 19:35, 19 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

יש ספר אלבום שהוציא הצלם זיו קורן. הייתה גם איזו כתבה איתו בחדשות 12. רצוי שיהיה ערך על הספר (כפי שיש על הספר מר הפקרה שגם קשור למלחמה). (¯`gal´¯) • שיחה 14:25, 16 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

אם כבר, זה מתחבר להצעה קודמת שלי בקשר למלחמת ״חרבות ברזל״ בתרבות. אולי כדאי שזה יהיה קשור לזה, גם לאגור את כל ההפקות וסרטי הדוקו שקשורים. למשל הסדרה ״שחר אדום״ של yes שגם נמכרה ל FOX. אפשרי לציין גם טרנדים, כמו חתימה על פצצות (שמסתבר שזו מסורת ארוכת שנים ברחבי העולם, בשונה מאיך שפרו-פלסטינים מנסים להציג את זה, ששוכחים בדרך את מסרי השנאה שיש על טילים איראנים), או גידול השפמים בתחילת המלחמה, שנקשר למלחמת יום כיפור. (¯`gal´¯) • שיחה 14:28, 16 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

עוד ממה שחשבתי, לציין את הסטיקרים, את הפעילות למען עסקים של מילואימניקים. עוד יש אתרי אינטרנט שהוקמו להנצחה ולהסברה, לחשיפת הזוועות, יש איזו תערוכה נודדת בעקבות שנה לאירועים, ודובר היום על פרויקט תיעודי בשם ״עדות 710״. (¯`gal´¯) • שיחה 23:11, 16 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

יש כמה תערוכות שעלו בעקבות המלחמה: הוזכר היום תשעה חודשים, עוד תערוכות שיש [1]. התערוכה שהזכרתי קודם לשנה למלחמה [2] [3]. תערוכה של הצלם זיו קורן [4] [5]. תערוכה של מוזיאון ״אנו״ [6] (¯`gal´¯) • שיחה 22:45, 18 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

הטלפון שלי כולל מצלמה מקדימה אבל בלי פלאש (רק למצלמה האחורית יש פלאש).

האם יש מוצר הדומה לטלפון אך אינו טלפון אלא רק מצלמה עם פלאש מקדימה ואם כן אז האם יש פה ערך על מוצר כזה או מונח כללי למוצרים כאלה?

תודה.

אם הבנתי נכון והכוונה לצילום סלפי עם פלאש, אז יש מצלמות עם מסך מתהפך, כזו למשל https://www.sony.co.il/electronics/cyber-shot-compact-cameras/dsc-hx90v

אליבאבא • שיחה 20:52, 18 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

שלום משתמש:אליבאבא. אכן הבנת אותי נכון, ברצוני לצלם סלפי עם פלאש.

אם תחנת החלל הבינלאומית נמצאת בתוך האטמוספירה בגובה של בערך 400 קילומטר מפני הים שזה אפילו לא באקסוספירה ואפילו טילים בליסטיים שטסים באקסוספירה נמוכה בגבהים כמו 800 קילומטר מפני הים נופלים לקרקע אז איך זה שתחנת החלל הבינלאומית לא נופלת לקרקע ובני אדם השוהים בה יכולים לרחף בה כאילו היו בחלל החיצון עצמו? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

היא נופלת (נפילה חופשית) אבל כדור הארץ כל הזמן בורח לה. התוצאה היא תנועה מעגלית (כמעט. מדובר על מסלול אליפטי בעיקרון, אבל כמעט מעגלי). יש לנו ערך על מהירות מילוט שבקריאה ראשונית יש בו כמה חלקים רלוונטיים וכמה חלקים שנראים לי אולי מטעים.

מעבר לכך: היא עדיין צריכה לתקן את מסלולה מדי פעם. Tzafrir • שיחה 10:48, 19 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

בהמשך לדבריו של צפריר, להבנתי, היא אכן נופלת כל הזמן במובן שהיא נמשכת לכיוון כדור הארץ, אבל האינרציה שלה מבטיחה שהיא תנוע בערך במסלול מעגלי. אפשר גם לחשוב על זה הפוך – שניתנה לה מהירות אופקית שהייתה "אמורה" להשאיר אותה תמיד בקו ישר, אבל המשיכה של כדור הארץ מעקמת את המסלול שלה וגורמת לו להיות מעגלי.
כמו שלאמוני כתב, התחנה לא נמצאת מחוץ לאטמוספרה, והגרר שנגרם כתוצאה מכך הוא אחת הסיבות לכך שנדרשים התיקונים שציין צפריר – מדי פעם צריך להחזיר אותה למסלול המעגלי וזה מבוצע על ידי המנועים שלה ובעיקר על ידי רכבי חלל שמבקרים אותה.
לגבי ההבדל בינה לבין טילים בליסטיים, זה נכון שהם יכולים להגיע גבוה יותר מהתחנה, אבל לא ניתנת להם המהירות המסלולית שניתנה לתחנה כש"הניחו" אותה במקום, והמסלול שלהם לא נועד להשאיר אותם שם, אלא להגיע לשיא גובה ואז להימשך חזרה לכדור הארץ.
ערך רלוונטי שחסר לנו וקיים בוויקי באנגלית הוא מהירות מסלולית (אנ'). פוליתיאורי • שיחה 03:29, 20 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

כבר אולי שנה שאני מנסה להשתמש ב Gboard עם Windows 11 Home משום ש Gboard תומכת כמעט בכל שפה אנושית והתסדיר QWERTY הספציפי שלה יותר נוח לי מזה של מקלדות לא וירטואליות בשפות שונות.

1. חיפשתי בגוגל תוכנה של Gboard ל PC ולא מצאתי כלום חוץ מאמלוטור שהוא malware לכל דבר ועניין ומחקתי אותו בערך דקה אחרי שהתקנתי אותו.
2. חיפשתי ב Microsoft store במחשב האישי כדי לבדוק אם יש שם אפליקציית Gbaord ל Windows ולא מצאתי שום דבר כזה או שאפילו דומה לזה.
3. חיפשתי תוסף דפדפן לגוגל כרום במחשב האישי עם Gboard ולא מצאתי (יש שם קיצור דרך להתקין את Gboard עם כל מכשיר טלפון נייד שקשור עם אותו חשבון גוגל לפי כתובת אימייל אבל לא מעבר לכך).
4. ניסיתי להשתמש ב On Screen Keyboard או בקצרה OSK של Microsoft במחשב אבל זה פשוט לא דומה כלל ל Gboard.
5. אם אני לא טועה ניסיתי לחבר מכשיר טלפון נייד עם אנדרואיד בחיבור USB למחשב האישי אבל האופציות היחידות שאני מקבל זה דברים כמו טעינה, החלפת קבצים וכדומה --- לא שימוש במקלדת של המכשיר טלפון נייד לצורך כתיבה במחשב האישי.

אם לא הצלחתי לחבר מכשיר טלפון נייד אז אני בספק שגם חיבור טאבלט כל שהוא יעזור (אולי טבאלט של Apple כן יאפשר כתיבה אבל אלה טאבלטים יותר יקרים מאלו עם אנדרואיד).

אחרי כל זה אני די לא יודע איך להמשיך עם זה ואני מבקש את עצת המומחה מה לעשות וגם אשמח לדעת למה כל כך מפריע לגוגל שאנשים ישתמשו ב Gboard במחשב האישי שלהם?. בתודה מראש. ‫190.94.247.163‬ 03:19, 19 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

תצטרך להשתמש באמולטור של אנדרואיד ל Windows כדוגמת Bluestacks.

https://sikhehindime.com/gboard-the-google-keyboard-for-pc

אליבאבא • שיחה 21:38, 19 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

--‫2A00:A041:26E2:C300:B1AB:1400:FACB:D99F‬ 13:27, 19 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

הגדרת השאלה לא ברורה. אם יש לי קצת זמן פנוי ואני יוצא לטייל בסביבה? האם הרודוטוס טייל בשביל הכיף? האם ההתנסויות של יוסף בן מתתיהו בתור נער הן טיול בשביל הכיף? Tzafrir • שיחה 18:36, 19 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

בערך יצחק בראשי מתנוססת בקשת הבהרה כבר יותר מ-7 שנים. יעזור אם מישהו יוכל לברר ולהבהיר את הנקודה. NilsHolgersson2 • שיחה 17:32, 19 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה