וידאל די טולוזא

רבנו וידאל די טולוזא
ר' וידאל די טולושא

לידה	1320 טולוז, צרפת
פטירה	1370 (בגיל 50 בערך)
כינוי	הרב המגיד
מדינה	כתר אראגון
תקופת הפעילות	?–1370
השתייכות	בית מדרשו של הרמב"ן
תחומי עיסוק	פרשנות הרמב"ם, פסיקת הלכה
רבותיו	הרא"ה? הרשב"א?
בני דורו	הר"ן
חיבוריו	מגיד משנה על משנה תורה לרמב"ם

רבי וידאל (או: אינוידאל^[1]) די טולוזא (או: די טולושׂא) (1283–1360^[2]), מחבר ספר מגיד משנה על משנה תורה לרמב"ם, מן הראשונים. ידוע גם בכינויו הרב המגיד, על שם חיבורו.

מעט מאוד ידוע על חייו של ר' וידאל. על פי שמו מוצאו מהעיר טולוסה. על פי החיד"א מדובר על העיר Tolosa (אנ') שבחבל הבסקים בספרד,^[3] ולעומתו סבור ישראל נתנאל רובין שמדובר דווקא על העיר טולוז שבדרום מערב צרפת, באזור הנקרא היום גארון עילית בחבל אוקסיטניה (Occitanie).^[4] הוא התגורר בעיירה ויילפרנץ' (אנ') שבדרום צרפת,^[5] מאוחר יותר נדד לברצלונה,^[2] שם הכיר את הר"ן, והתפרסם ספרו "מגיד משנה".

תקופת חייו חפפה, במידה רבה, את תקופת חייו של הר"ן. זאת אנו יודעים מעדותו של רבי יוסף קארו, בהקדמה לפירושו "כסף משנה" על "משנה תורה", שר' וידאל היה חברו של הר"ן. גם בשו"ת הריב"ש, שהיה תלמידו של הר"ן, נזכר רבי וידאל. בסימן שפ"ח שם, מוכח שהוא נפטר עוד בחייו של הר"ן. באותה תשובה בשו"ת הריב"ש מכונה רבי וידאל "האנוידאל די טולוסא". משמעות שם זה הוא ציון האותיות אלף ונון הרומזות למילה 'אדון'.

ישנן מסורות שונות בדבר זהותו של רבו של רבי וידאל. הרדב"ז כתב שהרשב"א היה רבו ואילו רבי חיים ויטאל כותב שהרא"ה היה רבו של רבי וידאל. החיד"א בספרו "שם הגדולים" כבר מטיל ספק במהימנותן של שתי המסורות הללו, ואכן שתי המסורות אינן מתאימות עם סדר השנים, כי זמן לידתו המשוער של רבי וידאל הוא בערך בעת פטירת הרשב"א והרבה אחרי פטירת הרא"ה. הרב יוסף מיכאל יוסקוביץ משער^[6] שהוא היה תלמיד של רבי פרץ הכהן שהיה תלמיד של שני חכמים אלו, וזהו המקור למסורות הללו.

בנו של רבי וידאל, רבי יצחק, היה גם הוא תלמיד חכם והתגורר בעיר אלקלה שבספרד. הוא מוזכר בתשובה בשו"ת הריב"ש, תשובה תע"ג.

תקופת חייו של הרב וידאל די טולוזא על ציר הזמן

ר' וידאל כתב את הפירוש 'מגיד משנה' על חלק מחיבורו של הרמב"ם היד החזקה. בידנו מצויים פירושיו לשישה מספרי היד החזקה: זמנים, נשים, קדושה, נזיקין, קניין ומשפטים.

חיבורו זה של ר' וידאל, מגיד משנה, נחשב ומוערך מאוד בקרב חכמי ישראל. חיבור זה הוא מהחשובים שבין נושאי כליו של הרמב"ם, כך למשל בהקדמת רבי שלמה מחלם לחיבורו 'מרכבת המשנה' מכונה הרב המגיד בדרך מליצה 'ראש השלישים' (ואגב, כרבים אחרים בעל מרכבת המשנה לא יודע את שם בעל ה'מגיד משנה', וכותב אודותיו "אחד קדוש מדבר ... לא נודע מה שמו ואיה מקומו"). כשיש מחלוקת בפירוש דבריו של הרמב"ם, נוטים לפסוק כדבריו של המגיד משנה.

מקובל לשייך את דרכו של ר' וידאל בפירושו בהלכה מסוימת, לדבריו של הרשב"א באותו נושא. לכן, כשיש ספק או מחלוקת בהבנת דברי הרשב"א, נוטים להכריע על פיו.^[7]

לתוך פירושו נכנס גם "ספר מגיד משנה להלכות שחיטה", שהוא לא כתב; לדעת שאול ליברמן הוא לרבי יהודה כלץ (השני) אך שלמה זלמן הבלין הוכיח שהוא לרבי יהודה כלץ (הראשון).

מלבד חיבורו על הרמב"ם, יוחס לר' וידאל בטעות פירוש על ספר איוב, שבאמת נכתב על ידי חכם אחר, העונה אף הוא לשם וידאל.

כמו כן, האנציקלופדיה היהודית ייחס לו גם פירוש בערבית לספר 'תועלת ההגיון' של הפילוסוף המוסלמי אל-ע'זאלי, אך, ישראל נתנאל רובין סבור שגם חיבור זה אינו שלו, אלא של רבי משה הנרבוני^[8].

בספר החזיונות^[9] של ר' חיים ויטאל תלמיד האר"י, מספר ויטאל כי האר"י אמר לו כי יש בנשמתו גלגול מנשמת ר' וידאל (כנראה עקב הדמיון בשמות, שכן פירוש השם 'וידאל'/'ויטאל' הוא 'חיים'). על פי המסופר שם, ר' וידאל חטא כאשר שגה בדיני נידה אשר פסק לאישה אחת, ועל כן הוצרך לשוב בגלגול, ור' חיים הוא תיקונו של ר' וידאל. תיאור דומה מופיע גם בשער הגלגולים,^[10] שם מציין ויטאל כי הסיבה שנתגלגל בו וידאל היא התעמקותו היתירה בחכמת העיון, היינו הפילוסופיה, במקום בחכמת הזוהר.

• דוד הלחמי, רבי וידאל די-טולושא (בעל "מגיד משנה"), חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' י"ד, באתר אוצר החכמה

• וידאל די טולוזא, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)

• וידאל די טולוזא, דף שער בספרייה הלאומית
• כתב יד, מגיד משנה על ספר זמנים, פריס, מאה 15, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
• יעקב שמואל שפיגל, ספר "מגיד משנה" שעל "משנה תורה" להרמב"ם, קרית ספר מ"ו, תשל"א, עמ' 554–579
• יעקב שמואל שפיגל, על שניים ממפרשי משנה תורה לרמב"ם: מגדל עוז ומגיד משנה, מברכת משה קובץ מאמרים במשנת הרמב"ם לכבוד הרב נחום אליעזר רבינוביץ' כרך ד', מעלה אדומים: הוצאת מעליות שע"י ישיבת ברכת משה, תשע"ב, עמ' 929–993
• וידאל די טולוזא, דף שער בספרייה הלאומית