הנרי טאזוול
 | |||||||||||
| לידה |
27 בנובמבר 1753 מחוז ברונסוויק, מושבת וירג'יניה, אמריקה הבריטית   | ||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
24 בינואר 1799 (בגיל 45) פילדלפיה, פנסילבניה, ארצות הברית  | ||||||||||
| מדינה |
ארצות הברית | ||||||||||
| מקום קבורה |
כרייסט צ'רץ', פילדלפיה | ||||||||||
| השכלה |
קולג' ויליאם ומרי | ||||||||||
| מפלגה |
Anti-Administration Party | ||||||||||
| בן או בת זוג |
Dorothy Waller Tazewell | ||||||||||
| |||||||||||
| חתימה |
 | ||||||||||
  | |||||||||||
הנרי טאזוול (באנגלית: Henry Tazewell; 27 בנובמבר 1753 – 24 בינואר 1799) היה פוליטיקאי אמריקאי שהיה גורם מרכזי בממשלתה המוקדמת של וירג'יניה, וסנאטור אמריקאי מווירג'יניה. הוא היה בעל עבדים, [1] [2] וכיהן כנשיא הזמני של הסנאט של ארצות הברית ב-1795.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשית חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]טאזוול נולד במחוז ברונסוויק, וירג'יניה, והיה בנם של ליטלטון ומרי גריי טאזוול. הוא למד בבתי הספר הכפריים וסיים את לימודיו בקולג' ויליאם ומרי בוויליאמסבורג, וירג'יניה, בשנת 1770.
הוא התחתן עם דורותיאה אליזבת' וולר ב-13 בינואר 1774, והם היו הוריהם של ליטלטון וולר טאזוול, [3] שהפך לסנאטור ומושל וירג'יניה, ולשל הבת סופיה אן.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
טאזוול למד משפטים, התקבל ללשכת עורכי הדין ב-1773 והחל את עיסוקו. במהלך מלחמת העצמאות האמריקאית, הוא גויס והוסמך לקפטן של חיל פרשים.[4]
הוא היה חבר בבית הנבחרים בשנת 1775, והיה גם ציר לוועידת וירג'יניה הרביעית משנת 1775 ולוועידת וירג'יניה החמישית משנת 1776, שכתבה את חוקת המדינה. מ-1778 עד 1785, הוא היה חבר באספה הכללית של וירג'יניה.
בשנת 1785 הפך טאזוול לשופט של בית המשפט הכללי של וירג'יניה. הוא הועלה לתפקיד השופט הראשי שלה, וכיהן מ-1789 עד 1793.[4] הוא גם כיהן כשופט בבית המשפט העליון לערעורים של וירג'יניה, לאחר מכן שונה שמו לבית המשפט העליון של וירג'יניה, ב-1793.
בשנת 1794, טאזוול נבחר לסנאט האמריקני כדי למלא את המשרה הפנויה שנגרמה בעקבות התפטרותו של ג'ון טיילור. הוא נבחר מחדש ב-1798, וכיהן מ-29 בדצמבר 1794 ועד מותו. הוא כיהן כנשיא הזמני של הסנאט ב-1795.
כאשר הסנאטור מטנסי ויליאם בלאונט הועמד לדין בגלל בגידה ב-1797, טאזוול היה היחיד שהצביע נגד גירושו של בלאונט מהסנאט. טאזוול היה אחד מארבעת הסנאטורים שהצביעו נגד אישור כוח צבאי למלחמה. [5]
מותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]טאזוול מת בפילדלפיה, פנסילבניה, ב-24 בינואר 1799, ונקבר בשדה הקבורה של כרייסט צ'רץ'.
מחוז טאזוול, וירג'יניה; [6] טאזוול, וירג'יניה; טאזוול, טנסי; ניו טאזוול, טנסי; ואולי מחוז טאזוול, אילינוי נקראים על שמו.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הנרי טאזוול, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- הנרי טאזוול, באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Weil, Julie Zauzmer; Blanco, Adrian; Dominguez, Leo. "More than 1,700 congressmen once enslaved Black people. This is who they were, and how they shaped the nation". Washington Post (באנגלית). נבדק ב-2022-01-29.
- ^ "Congress slaveowners", The Washington Post, 2022-01-27, נבדק ב-2022-01-29
- ^ "Henry Tazewell". Geni.com. 27 בנובמבר 1753. נבדק ב-8 בנובמבר 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 "Henry Tazewell". Biographical Directory of the United States Congress. נבדק ב-8 בנובמבר 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "TO PASS H.R. 119, (APP. 7/9/1798, 1 STAT 578), AN … -- Senate Vote #141 -- Jul 6, 1798". GovTrack.us (באנגלית). נבדק ב-2023-09-07.
- ^ "Henry Tazewell". Intellectual Reserve, Inc. נבדק ב-8 בנובמבר 2013.
{{cite web}}: (עזרה)