הומו גאורגיקוס

הומו גאורגיקוס
גולגולת D2700 שהתגלתה ב-2001 בדמניסי
תקופה
1.8 מיליון שנה לפני זמננו PreЄ Є O S D C P T J K Pg N
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	יונקים
סדרה:	פרימטים
תת־סדרה:	בעלי אף יבש
משפחה:	הומינידיים
סוג:	אדם
מין:	הומו גאורגיקוס
שם מדעי
Homo georgicus
תחום תפוצה

הומו גאורגיקוס (שם מדעי: Homo georgicus; "הומו" מלטינית - "אדם", "גאורגיקוס" ממדינת גאורגיה) הוא מין נכחד מן הסוג אדם שהוגדר על מנת לייצג מספר גולגולות וחלקי שלד מאובנים שנחשפו החל משנת 1991 בדמניסי שבגאורגיה על ידי הפלאונטולוג הגיאורגי דויד לורדקיפנידזה וצוות בינלאומי.

מאובנים אלו מתוארכים בשיטות רדיומטריות לגיל של כ-1.8 מיליון שנה לפני זמננו, אשר הופך אותם למאובני האדם העתיקים ביותר שנמצאו אי-פעם מחוץ לאפריקה. נפח המוח הקטן של גאורגיקוס, כמו גם שאר תכונות הגולגולת והשלד שלו וכלי האבן הפרימיטיבים שהתגלו איתו, מציבים אותו כמאובן מעבר בין הומו הביליס להומו ארקטוס, אבל גילו ומיקומו הגאוגרפי ערערו את התאוריות המקובלות בפלאואנתרופולוגיה לגבי ההגירה הראשונה של האדם מאפריקה, ומצביעים על תפקיד חשוב יותר לאירואסיה ממה שהיה מקובל עד אז באבולוציה המוקדמת של סוג האדם.

ישנם חילוקי דעות בקרב החוקרים בתחום אם גאורגיקוס זכאי להיחשב כמין בפני עצמו, ואם לא, האם יש לכלול אותו במין הביליס, ארקטוס או הומו ארגסטר.

באתר דמניסי כפר ומצודה חרבים מימי הביניים, שארכאולוגים חפרו בהם מאז שנות ה-30 של המאה ה-20. הממצא הפרהיסטורי הראשון במקום התגלה ב-1983: עצמות מאובנות של מין קרנף נכחד, ובעקבותיו הוחל גם בחפירות פלאונטולוגיות על ידי צוות בראשות דויד לורדקיפנידזה ממוזאון המדינה של גאורגיה. ב-1984 חפירות אלה העלו לראשונה כלי אבן פרימיטיביים שהעידו על מציאותם של בני-אדם קדמונים.

המאובן ההומיניני הראשון באתר התגלה ב-1991: לסת תחתונה שנמצאה מתחת לשלד של טיגריס שנחרבי. הלסת סווגה למין הומו ארקטוס ותוארכה לגיל של 1.6 מיליון שנה, מוקדם מן השרידים ההומינינים העתיקים ביותר שהיו ידועים עד אז מחוץ לאפריקה - כלי אבן (אך לא מאובנים) בני כ-1.2 עד 1.5 מיליון שנה מאתר תל עובדיה בישראל - ואולם תארוך זה התקבל בתחילה בספקנות.

בשנת 1999 התגלו, במרחק כמה מטרים בלבד מהמקום בו התגלתה הלסת, שתי גולגולות, אחת מהן הידועה בסימון הקטלוגי D2280 שלמה כמעט לגמרי, ונפח המוח שלה היה נמוך באופן מפתיע בשביל מאובני ארקטוס: 780 סמ"ק. השנייה, המסומנת D2282, הכילה את קופסת הגולגולת בנוסף לחלקי פנים ולסת, ונפח המוח שלה היה נמוך אפילו יותר: 650 סמ"ק. בנוסף התאפשר תיארוך רדיומטרי מדויק יותר בזכות שכבת אבן בזלת געשית שהתגלתה מעט מתחת למאובנים (כלומר מעט קדומה מהם) ותוארכה בשיטת ארגון-ארגון לגיל של 1.85 מיליון שנה. כמו כן בוצע תיארוך פלאומגנטי שנתן תוצאה בלתי-תלויה של 1.76 מיליון שנה, ותיארוך פלאוביולוגי באמצעות מיני בעלי חיים מאובנים הידועים מאתרים אחרים כבני 1.6 עד שני מיליון שנה. תודות לכך גילם של מאובני דמניסי ידוע בדיוק טוב ובאמינות גבוהה מאוד.

בשנת 2000 נחשפה באתר לסת תחתונה (D2600) מפתיעה בגודלה. ב-2001 נחשפה במקום גולגולת מושלמת D2700, ונפח המוח שלה קטן אף יותר משל הגולגולות הקודמות: כ-600 סמ"ק בלבד, פחות ממחצית מנפח המוח של אדם מודרני ובדרך כלל נחשב על הגבול המפריד בין סוג האדם לקופי אדם ולאוסטרלופיתקנים. לסת תחתונה (D2635) שנמצאה בסמוך ב-2002 תואמת גולגולת זו בדיוק וכנראה שייכת לאותו הפרט.

בשנת 2002 הציעו חופרי האתר, כולל לורדקיפנידזה עצמו, לסווג את מאובני האתר למין משלהם, הומו גאורגיקוס, במאמר מדעי רשמי^[1]. ברם, כיום לורדקיפנידזה ומרבית שאר חופרי האתר מעדיפים לסווג אותם כהומו ארקטוס.

מאובני אדם נוספים התגלו מאז באתר, כולל גולגולת חלקית המסומנת D3444 ולסת תחתונה D3900, שתיהן שייכות לאותו פרט קשיש החסר את כל שיניו.

בשנת 2005 התגלתה באתר גולגולת נוספת במצב טוב במיוחד, על ידי חוקרים מאוניברסיטת ציריך החופרים באתר בשיתוף עם הצוות הגאורגי. גולגולת זו נחשפה ונחקרה באופן יסודי ביותר, שארך 8 שנים. תוצאות המחקר פורסמו לראשונה בשנת 2013, במאמר מדעי של לורדקיפנידזה ומספר פלאואנתרופולוגים בעלי-שם נוספים, בכללם יואל רק, בכתב העת המדעי היוקרתי סיינס. הגולגולת קיבלה את הסימון הקטלוגי D4500, והיא תואמת במדויק את הלסת התחתונה D2600, שהתגלתה באותו מקום עוד בשנת 2000. ביחד הן מרכיבות את גולגולת האדם השלמה והמפורטת ביותר שהתגלתה באתר דמניסי, ואולי בין כל גולגולות ההומינינים מן התקופה הפלאוליתית התחתונה. גולגולת D4500/D2600 יוצאת דופן בכך שנפח המוח שלה, 546 סמ"ק, קטן משל כל שאר גולגולות דמניסי. זאת אף על פי שתוויה המפותחים מעידים שהיא השתייכה לזכר בוגר, בעוד שגולגולת D2700 עם מוח גדול מעט יותר מוערכת לפי תווי פניה כגולגולת של מתבגר. למעשה, המוח של D4500/D2600 קטן משל כל גולגולת שאי-פעם סווגה למין ארקטוס או גאורגיקוס, ונמצא בתחום המיוחס למין הביליס, או אף לסוגי אוסטרלופיתקוס ופרנתרופוס. למרות זאת מאפייניה של הגולגולת גרמו למחברי המאמר לסווג אותה כארקטוס ולא כהביליס. המחברים ציינו שביחד עם D4500/D2600, השונות בין גולגולות דמניסי גדולה משל כל מין אדם יחיד שהוגדר מן התקופה הפלאוליתית הקדומה. לדעתם, דבר זה מצביע על כך שגולגולות שהוגדרו למינים גאורגיקוס, ארקטוס, ארגסטר, הביליס, רודולפנסיס ועוד, למעשה שייכות כולן למין אדם אחד שהשונות בין פרטיו גדולה ממה שהיה נהוג לחשוב^[2].

בסמוך לגולגולת D4500/D2600 נמצאו מספר עצמות שלד אשר ככל הנראה שייכות לה. עצמות אלו עדיין לא תוארו בפירוט, אך החופרים העריכו מתוכן גובה של 146–166 ס"מ, ומשקל של 47–50 ק"ג^[2].

בתכונותיהן הכלליות גולגולות דמניסי מהוות מעין מאובן מעבר בין הומו ארקטוס אפריקני (או הומו ארגסטר) להומו הביליס הקדום והפרימיטיבי יותר. מאפייני פנים וגולגולת רבים דומים לאלו של ארגסטר, עד כדי כך שהמגלים סיווגו בתחילה את הגולגולות למין זה. ואולם נפח המוח שלהן קטן משל כל מאובני ארגסטר, ותואם יותר את הומו רודולפנסיס (כ-750 סמ"ק) עד הטווח התחתון של הומו הביליס (600 סמ"ק). גם רכסי הגבות הקטנים יחסית והעורף המעוגל של D2700 מזכירים את הביליס.

עצמות השלד שנמצאו מאפשרות להעריך את גודל הגוף של גאורגיקוס. גובה הפרטים שנמצאו הוערך ב-1.43 עד 1.66 מטר ומשקלם ב-40 עד 50 ק"ג. גם נתונים אלו קטנים משל ארגסטר, שגודל גופו כשל אדם מודרני, ודומים יותר לשל הביליס. הרגליים של גאורגיקוס היו ארוכות בדומה לרגלי ארקטוס, אבל עצם הזרוע שלו חסרה את הפיתול האורכי האופייני למיני אדם מתקדמים, תכונה הנחשבת פרימיטיבית באבולוציה של האדם. גם עצם הזרוע של הומו פלורסיינסיס חסרה פיתול כזה, מה שנחשב לעיתים קרובות לראיה למוצאו הקדום.

הממצאים מדמניסי מראים שגאורגיקוס חי באירופה בבית גידול מעורב שכלל אזורי ערבה פתוחה, יער וביצה. באותה תקופה היה האקלים במקום ממוזג ונוח למדי, כפי שניתן להסיק ממשרידי מאובנים של מינים האופייניים לאזורים ממוזגים כמו דורבנים וצבים. בעלי חיים נוספים שנמצאו באתר הם סוסי בר, איילים ושני מינים שונים של טיגריס שנחרבי. בגולגולת D2280 יש חור גדול אשר נגרם על פי החשד מטריפה על ידי טיגריס שנחרבי.

כלי האבן שנמצאו בדמניסי עם מאובני גאורגיקוס דומים לכלים של התרבות האולדובאית מאותה תקופה מערוץ אולדובאי ושאר אתרי הביליס אפריקנים. אלו כלים פרימיטיבים יותר מהכלים מן התרבות האשלית, אשר מאפיינים את ממצאי ארגסטר וארקטוס החל מגיל של 1.6 מיליון שנה באפריקה ובאתר עובדיה. זוהי אינדיקציה נוספת לעתיקות והפרימיטיביות של גאורגיקוס. כמו כן לא נמצאו בדמניסי שום ראיות לשימוש באש אצל גאורגיקוס.

אחת הגולגולות שנמצאו בדמניסי שייכת בבירור לפרט זקן שאיבד את כל שיניו אבל המשיך לחיות זמן מה לאחר מכן, כך שהנקבים בחניכיים הספיקו להסתם. פרט זה היה יכול להתקיים רק ממזון רך אשר סופק לו כנראה על ידי פרטים צעירים יותר, אולי מזון שנלעס על ידם. זו העדות העתיקה ביותר לדאגה לקשישים אצל בני-אדם קדמונים.

ערך מורחב – התפשטות מוקדמת של הומינינים אל מחוץ לאפריקה

עד לגילוי מאובני דמניסי הסברה המקובלת על החוקרים הייתה שהאדם הראשון שהיגר מיבשת אפריקה היה הומו ארקטוס האפריקני, המסווג לפעמים כהומו ארגסטר, בתקופה שבין 1.2 ל-1.5 מיליון שנה. זהו התיארוך המקובל של ממצאי אתר עובדיה בישראל, אשר עד תגליות דמניסי היה אתר האדם הקדום העתיק בעולם מחוץ לאפריקה. אף שמאובני אדם עצמם כמעט ולא נמצאו בעובדיה, כלי האבן שנחשפו שם הם מן התרבות האשלית, שממצאים רבים מאפריקה מייחסים את המצאתה לארגסטר בתקופה של כ-1.6 מיליון שנה לפני זמננו. בתקופה זו ארגסטר היה גם מין האדם הראשון בעל קומה גבוהה ופרופורציות גוף מודרניות, מוח גדול יחסית לתקופתו, עסק בציד וניזון כנראה מתפריט עשיר יותר בבשר, וייתכן שאף ידע להשתמש באש.

על בסיס כל הממצאים האלו היה מקובל לשער שההגירה מאפריקה התאפשרה רק בזכות תכונותיו המתקדמות של ארגסטר, בייחוד תרבות הכלים המשוכללת ואולי גם השימוש באש שאפשר לו להתקיים באקלים קר יותר. על פי תפיסה מקובלת זו ארגסטר היה אביו של הומו ארקטוס האסייתי, שאתריו נפוצים באסיה החל מלפני כמיליון שנה ועד כמה עשרות אלפי שנים לפני זמננו, וכנראה גם אבי הענף האירופי המיוצג על ידי הומו אנטססור, הומו היידלברגנסיס ובסופו של דבר האדם הניאנדרטלי (כל הענפים החוץ-האפריקנים האלו נכחדו בסופו של דבר, כאשר גל נוסף של הגירה מאפריקה, הפעם של אדם מודרני, התפשט בעולם לפני כמאה אלף שנים בלבד). ואולם חשיפת ממצאי דמניסי חוללה מהפכה בתפיסה המקובלת הזו. ממצאים אלו מראים בבירור שבני האדם העתיקים ביותר באירופה קדמו כרונולוגית למרבית ממצאי ארגסטר באפריקה. יתר על כן, המאפיינים הפיזיים שלהם, בעיקר גודל המוח וגודל הגוף, קדומים משל ארגסטר ומזכירים את הביליס הקדום יותר, ואף תרבות הכלים שלהם היא התרבות האולדובית הפרימיטיבית יותר. מכאן שההגירה מאפריקה לא חייבה את היתרונות המודרניים של ארגסטר.

יתר-על-כן, מבחינת כל מאפייניו גאורגיקוס נראה כמאובן מעבר מובהק בין הביליס וארגסטר, ולמעשה היה עשוי לספק אישוש משכנע מאוד לכך שהשני התפתח מן הראשון, אילולא היה מתגלה דווקא במערב אסיה בעוד שמאובני הביליס וארגסטר נמצאו באפריקה בלבד. לכן לא ברור אם ארגסטר הוא צאצא של שושלת הביליס שיצאה לאירופה ואחר-כך חזרה לאפריקה, או שגאורגיקוס הוא ענף צדדי של הביליס שהיגר לאסיה בזמן שסעיף אפריקני התפתח לארגסטר. כמו כן לא ברור אם ארקטוס האסייתי המאוחר יותר הוא צאצא של גאורגיקוס או של אוכלוסיית ארגסטר שהיגרה מאפריקה כמה מאות אלפי שנים לאחר גאורגיקוס. בכל מקרה נראה כי שושלת האדם מסועפת יותר ממה שהיה מקובל לחשוב בתחילה.

• 
  המצודה החרבה בדמניסי, שבשטחה התגלו המאובנים
• 
  צוות החפירה עובד באתר הגילוי
• 
  כלי אבן מסותתים שנמצאו באתר
• 
  גולגולת D-2282
• 
  מבט נוסף על גולגולת D2700

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הומו גאורגיקוס
טקסונומיה בוויקימינים: Homo georgicus

• הומו גאורגיקוס, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
• הומו גאורגיקוס, באתר GBIF (באנגלית)
• חשיבותם של מאובני דמניסי בבלוג אנתרופולוגיה.נט (באנגלית)
• אתר הבית של חפירות דמניסי (באנגלית)
• ממצאי האתר בדמניסי באתר של ג'ון היצ'קוק (באנגלית)