ציוויליזציה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־18:14, 21 באוקטובר 2022

ערך זה עוסק בארגון החברתי הגבוה ביותר בחברה האנושית. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו ציוויליזציה (פירושונים).

האקרופוליס באתונה. אתונה העתיקה נחשבת לערש הציוויליזציה המערבית ומקום הולדתה של הדמוקרטיה

ציוויליזציה היא ארגון חברתי אנושי מורכב המתאפיין בקיומם של מערכות פוליטיות, ריבוד חברתי, עיור ומערכות סמליות של תקשורת מעבר לשפה הטבעית (כלומר, כתב).^[1]^[2]^[3]^[4]^[5]^[6]^[7]^[8] הציביליזציה מתאפיינת גם במרכוז של סמכויות, ביות מיני צמחים ובעלי חיים, חלוקת עבודה, אידאולוגיות וערכים המבטאים התקדמות חברתית, אדריכלות מונומנטלית, מיסוי, תלות חברתית ושאיפת התפשטות.^[2]^[3]^[4]^[6]^[7]^[8]

מבחינה היסטורית, "ציוויליזציה" הוגדרה לעיתים קרובות כתרבות גדולה יותר ו"מתקדמת יותר", בניגוד לתרבויות קטנות יותר ו"מתקדמות פחות".^[1]^[3]^[4]^[9] במובן הרחב יותר, נהוג להבחין בין ציוויליזציה לבין חברות שבטיות לא ריכוזיות, כולל תרבויות של פסטורליסטים נוודים, חברות נאוליתיות או ציידים-לקטים. בציוויליזציות נוצרו יישובים צפופים המתאפיינים במעמדות חברתיים היררכיים שנשלטים בידי אליטות, העוסקים בחקלאות אינטנסיבית, כרייה, ייצור ומסחר בקנה מידה קטן. הציוויליזציה מקיימת ריכוז של כוח, מרחיבה את השליטה האנושית על שאר הטבע, כולל על בני אדם אחרים.^[10]

גורדי שחקים במנהטן, ניו יורק. ניו יורק נחשבת למרכז תרבותי, פיננסי, פוליטי בינלאומי

ההופעה המוקדמת ביותר של ציוויליזציות קשורה בדרך כלל לשלבים האחרונים של המהפכה הנאוליתית בדרום-מערב אסיה, שהגיעו לשיאו בתהליך המהיר יחסית של מהפכה עירונית והתפתחותן של ישויות מדינתיות ואליטות שליטות.

מאפיינים משותפים לציוויליזציות

לרוב, לציוויליזציות יש מאפיינים ויסודות משותפים בתחומים הבאים או בחלקם:

תרבות: קיומם של מאפיינים תרבותיים משותפים כגון כללי נורמה, מנהגים, אומנות וספרות.
דת: אמונה משותפת בכוח עליון משותף כלשהו. לדוגמה, יש הרואים את עמי המזרח הרחוק כציוויליזציה אחת, בשל היסודות והעקרונות המשותפים הרבים של הדתות באזור זה.
אידאולוגיה וערכים: אסופה של רעיונות ותפיסות עולם ערכיות משותפות. לדוגמה, רבים רואים במדינות המערב ציוויליזציה, בין השאר בשל היסודות הערכיים והאידאולוגיים שעליהם היא מבוססת, כגון חירות האדם ודמוקרטיה.
היסטוריה: היסטוריה ייחודית ומשותפת הנבדלת מההיסטוריה של ציוויליזציות אחרות. לדוגמה, לאינדיאנים הייתה היסטוריה נפרדת, ייחודית ומשותפת, ובשל כך יש הטוענים שהם ציוויליזציה נפרדת.
מוצא אתני: מקור אתני משותף אחד למספר עמים, ובשל כך הם מהווים ציוויליזציה. לדוגמה, לערבים ישנו מקור אתני משותף, ולכן לדעת רבים הם מהווים ציוויליזציה.

רצף ואי רצף טריטוריאלי של ציוויליזציה

הריסות המאצ'ו פיצ'ו, "העיר האבודה של האינקה", המסמלת את הציוויליזציה העתיקה

באופן טבעי, העמים המרכיבים ציוויליזציה נמצאים על פי רוב ברצף טריטוריאלי אחד, שממנו נובע הדמיון בין העמים, אך לא תמיד כך הדבר: העולם המערבי, למשל, מחולק על פני מרכז ומערב אירופה, צפון אמריקה, ואוסטרליה וניו זילנד. רוסיה וגרורותיה במזרח אירופה ומרכז אסיה, לעומת זאת, מהוות רצף טריטוריאלי אחד.

עתיד הציוויליזציות

ישנן שתי גישות עיקריות בקשר לעתיד הציוויליזציות בעולם.

סמואל הנטינגטון

ערך מורחב – התנגשות הציביליזציות

הגישה הראשונה והפסימית יותר אשר בה מחזיק הפרופסור האמריקני למדע המדינה סמואל הנטינגטון, טוענת שהעולם מחולק לשמונה ציוויליזציות עיקריות, ועם השנים הקיטוב והקרע בין הציוויליזציות הולך וגדל. כמו כן, הציוויליזציות מתחרות ונאבקות אחת בשנייה.

להגדרת הנטינגטון, ציויליזציה מורכבת ממדינות וקבוצות חברתיות (כמו מיעוטים אתניים ודתיים). הדת היא המרכיב המאחד העיקרי, אך גם שפה וקרבה גאוגרפית מהוות גורם חשוב .

על פי הנטינגטון, העולם נחלק ביסודו לשמונה ציוויליזציות עיקריות:

הציוויליזציה המערבית: המדינות שבהן רווחת הנצרות הקתולית והפרוטסטנטית; כלומר - מערב אירופה, המדינות הבלטיות, אוסטרליה וניו זילנד ואנגלו אמריקה. לרוב קובעים את ראשיתה של הציוויליזציה בשנת 700 או 800 לספירה.^[11]
הציוויליזציה הלטינו-אמריקנית: ציוויליזציה זו דומה לזו המערבית מבחינה דתית (נצרות קתולית, לשונות אירופאיות ועוד), עם זאת היא נחשבת לציוויליזציה נפרדת. אף על פי שיש בה נצרות קתולית, נעדרת בה הנצרות הפרוטסטנטית שגם היא שכיחה במערב. בנוסף לכך, הציוויליזציה הלטינו-אמריקנית, היא פרי שילוב הציוויליזציה המערבית בתרבויות הילידיות של האזור, אשר מייחדות אותה. מיקומה בארצות אמריקה הלטינית והים הקריבי.^[12] האיטי, אינה חלק מן הציוויליזציה הלטינו-אמריקנית, בשל כך שמרבית אוכלוסייתה בעלת מוצא אפריקני, ושפתה הרשמית היא אנגלית.^[13]
הציוויליזציה האורתודוקסית: המדינות שבהן רווחת הנצרות האורתודוקסית; כלומר - רוסיה, חלק מהבלקן, חלק מהקווקז, אוקראינה, יוון, בלארוס וקפריסין. למרות הקשר התרבותי שלה למערב, מוצאה הביזנטי, דתה המיוחדת, מאתיים שנים של שלטון טטרי, עריצות בירוקרטית, וחשיפה מוגבלת לרנסאנס, לרפורמציה ולהשכלה, מייחדים אותה מן המערב.^[11]
הציוויליזציה האסלאמית: המדינות שבהן רווחת הדת המוסלמית; כלומר - המזרח התיכון, צפון אפריקה, מרכז אסיה, חלק מהבלקן, פקיסטן, בנגלדש, אינדונזיה, מלזיה ומדינות נוספות. כל החוקרים החשובים בתחום, מכירים בקיומה של ציוויליזציה אסלאמית נפרדת. האסלאם, שראשיתו בחצי האי ערב במאה ה-7 לספירה, התפשט תחילה צפונה לעבר הסהר הפורה, ומאוחר יותר התפשט מערבה לעבר צפון אפריקה, ומזרחה לעבר מרכז אסיה, דרום אסיה ודרום-מזרח אסיה. עקב כך, אפשר להבחין באסלאם בריבוי תרבויות, אשר ביניהן אפשר למנות את הערבית, הטורקית, הפרסית והמלזית.^[11]
הציוויליזציה ההינדית: המדינות אשר רווחת בהן הדת ההינדית; כלומר - הודו, נפאל ומאוריציוס. קיימת הסכמה בין החוקרים באשר להתקיימותה של ציוויליזציה אחת, או מספר ציוויליזציות עוקבות בתת-היבשת ההודית החל משנת 1500 לפנה"ס. הציוויליזציות האלו מכונות בדרך כלל הינדיות או הודיות. ההינדואיזם ממלא תפקיד חשוב ביחסי הכוחות באזור החל מאמצע האלף השני לפנה"ס, וממשיך לעשות כן ביתר שאת גם היום. דבר שצריך לשים לב אליו, הוא הגידול בכמותו ובכוחו של המיעוט המוסלמי בהודו, אשר מהווה כבר היום כ-13.5% מכלל האוכלוסייה.^[11]
הציוויליזציה הסינית: כל החוקרים החשובים מכירים בקיומה ציוויליזציה סינית נפרדת, אשר ראשיתה סביב שנת 1500 לפנה"ס ואף אולי אלף שנים קודם לכן. במאמרו של הנטינגטון משנת 1992, הוא נהג לקרוא לציוויליזציה זו בשם "קונפוציאנית". למרות זאת, בספרו ציין שהוא שינה את דעתו המחקרית בעניין וכעת טען שמדויק יותר לקרוא לה בשם "סינית".^[14]
הציוויליזציה היפנית: רוב החוקרים בתחום מזהים את יפן כציוויליזציה נפרדת, אך אחרים אשר בדעת מיעוט שמים תחת כותרת "ציוויליזציית המזרח הרחוק" אותה ואת סין גם יחד. מכל מקום, ראשיתה של הציוויליזציה הוא סביב התקופה שבין שנת 100 לשנת 400 לספירה.^[15]
הציוויליזציה הבודהיסטית: הבודהיזם, בניגוד לדתות אחרות, התפצל לזרמים וכתות שונות באופן רחב. הדת נטמעה בתרבות הילידת של רוב מזרח אסיה (לדוגמה, בטאואיזם ובקונפוציאניזם בסין) או שדוכאה, אך עם זאת, אפשר לזהות ציוויליזציה כזאת בזרם הטהרוואדה בבודהיזם אשר רווח בעיקר בסרי לנקה, מיאנמר, תאילנד, לאוס וקמבודיה. אזור נוסף של הציוויליזציה הבודהיסטית לדעת הנטינגטון, הוא הצורה הלמאיסטית של זרם המהאיאנה הבודהיסטי גם הוא, אשר רווחת בטיבט, מונגוליה ובהוטן.^[16]

פרנסיס פוקויאמה

ערך מורחב – קץ ההיסטוריה והאדם האחרון

בגישה השנייה והאופטימית יותר אשר בה מחזיק הפרופסור האמריקני לכלכלה פוליטית פרנסיס פוקויאמה, טוענת כי נפילת הגוש הקומוניסטי לא הייתה עוד מהלך בהיסטוריה האנושית הארוכה של סכסוכים בין השקפות, אידאולוגיות וצורות משטר, אלא היא סימנה את קצה של היסטוריה זו, ואת המעבר לתקופה שבה הדמוקרטיה הליברלית תשרור בכל מדינות העולם, מבלי שאידאולוגיה אחרת תקרא עליה תיגר, וסכסוכים בין מדינות יהיו מוגבלים לכיסים נקודתיים מעטים.

ראו גם

לקריאה נוספת

ניל פרגוסון, ציביליזציה: המערב וכל השאר, תל אביב: עם עובד, 2013.

הערות שוליים

^ ¹ ² Adams, Robert McCormick (1966). The Evolution of Urban Society. Transaction Publishers. p. 13. ISBN 9780202365947. ארכיון מ-30 בדצמבר 2016. נבדק ב-20 ביוני 2015. {{cite book}}: (עזרה)
^ ¹ ² Haviland, William; et al. (2013). Cultural Anthropology: The Human Challenge. Cengage Learning. p. 250. ISBN 978-1285675305. ארכיון מ-13 ביולי 2019. נבדק ב-20 ביוני 2015. {{cite book}}: (עזרה)
^ ¹ ² ³ Wright, Ronald (2004). A Short History anthropological. ISBN 9780887847066.
^ ¹ ² ³ Llobera, Josep (2003). An Invitation to Anthropology. Berghahn Books. pp. 136–137. ISBN 9781571815972. ארכיון מ-30 בדצמבר 2016. נבדק ב-20 ביוני 2015. {{cite book}}: (עזרה)
^ Fernández-Armesto, Felipe (2001). Civilizations: Culture, Ambition, and the Transformation of Nature. Simon & Schuster. ISBN 9780743216500. ארכיון מ-1 באפריל 2021. נבדק ב-20 ביוני 2015. {{cite book}}: (עזרה)
^ ¹ ² Boyden, Stephen Vickers (2004). The Biology of Civilisation. UNSW Press. pp. 7–8. ISBN 9780868407661. ארכיון מ-30 בדצמבר 2016. נבדק ב-20 ביוני 2015. {{cite book}}: (עזרה)
^ ¹ ² Solms-Laubach, Franz (2007). Nietzsche and Early German and Austrian Sociology. Walter de Gruyter. pp. 115, 117, and 212. ISBN 9783110181098. ארכיון מ-30 בדצמבר 2016. נבדק ב-20 ביוני 2015. {{cite book}}: (עזרה)
^ ¹ ² AbdelRahim, Layla (2015). Children's literature, domestication and social foundation : narratives of civilization and wilderness. New York. p. 8. ISBN 9780415661102. OCLC 897810261.
^ Bolesti, Maria (2013). Barbarism and Its Discontents. Stanford University Press. ISBN 9780804785372. ארכיון מ-1 באפריל 2021. נבדק ב-20 ביוני 2015. {{cite book}}: (עזרה)
^ Mann, Michael (1986). The Sources of Social Power. Vol. 1. Cambridge University Press. pp. 34–41.
^ ¹ ² ³ ⁴ סמואל הנטינגטון, התנגשות הציביליזציות, הוצאת שלם, 2003, עמוד 41
^ סמואל הנטינגטון, התנגשות הציביליזציות, הוצאת שלם, 2003, עמוד 42
^ סמואל הנטינגטון, התנגשות הציביליזציות, הוצאת שלם, 2003, עמוד 49
^ סמואל הנטינגטון, התנגשות הציביליזציות, הוצאת שלם, 2003, עמוד 40
^ סמואל הנטינגטון, התנגשות הציביליזציות, הוצאת שלם, 2003, עמודים 39 ו-40
^ סמואל הנטינגטון, התנגשות הציביליזציות, הוצאת שלם, 2003, עמודים 44 ו-45

[Adams_1966-1] ¹ ² Adams, Robert McCormick (1966). The Evolution of Urban Society. Transaction Publishers. p. 13. ISBN 9780202365947. ארכיון מ-30 בדצמבר 2016. נבדק ב-20 ביוני 2015. {{cite book}}: (עזרה)

[Haviland_2013-2] ¹ ² Haviland, William; et al. (2013). Cultural Anthropology: The Human Challenge. Cengage Learning. p. 250. ISBN 978-1285675305. ארכיון מ-13 ביולי 2019. נבדק ב-20 ביוני 2015. {{cite book}}: (עזרה)

[Wright_2004-3] ¹ ² ³ Wright, Ronald (2004). A Short History anthropological. ISBN 9780887847066.

[Llobera_2003-4] ¹ ² ³ Llobera, Josep (2003). An Invitation to Anthropology. Berghahn Books. pp. 136–137. ISBN 9781571815972. ארכיון מ-30 בדצמבר 2016. נבדק ב-20 ביוני 2015. {{cite book}}: (עזרה)

[Fernández-Armesto_2001-5] Fernández-Armesto, Felipe (2001). Civilizations: Culture, Ambition, and the Transformation of Nature. Simon & Schuster. ISBN 9780743216500. ארכיון מ-1 באפריל 2021. נבדק ב-20 ביוני 2015. {{cite book}}: (עזרה)

[Boyden_2004-6] ¹ ² Boyden, Stephen Vickers (2004). The Biology of Civilisation. UNSW Press. pp. 7–8. ISBN 9780868407661. ארכיון מ-30 בדצמבר 2016. נבדק ב-20 ביוני 2015. {{cite book}}: (עזרה)

[Solms-Laubach_2007-7] ¹ ² Solms-Laubach, Franz (2007). Nietzsche and Early German and Austrian Sociology. Walter de Gruyter. pp. 115, 117, and 212. ISBN 9783110181098. ארכיון מ-30 בדצמבר 2016. נבדק ב-20 ביוני 2015. {{cite book}}: (עזרה)

[:0-8] ¹ ² AbdelRahim, Layla (2015). Children's literature, domestication and social foundation : narratives of civilization and wilderness. New York. p. 8. ISBN 9780415661102. OCLC 897810261.

[9] Bolesti, Maria (2013). Barbarism and Its Discontents. Stanford University Press. ISBN 9780804785372. ארכיון מ-1 באפריל 2021. נבדק ב-20 ביוני 2015. {{cite book}}: (עזרה)

[10] Mann, Michael (1986). The Sources of Social Power. Vol. 1. Cambridge University Press. pp. 34–41.

[התנגשות_הציביליזציות,_עמוד_41-11] ¹ ² ³ ⁴ סמואל הנטינגטון, התנגשות הציביליזציות, הוצאת שלם, 2003, עמוד 41

[12] סמואל הנטינגטון, התנגשות הציביליזציות, הוצאת שלם, 2003, עמוד 42

[13] סמואל הנטינגטון, התנגשות הציביליזציות, הוצאת שלם, 2003, עמוד 49

[14] סמואל הנטינגטון, התנגשות הציביליזציות, הוצאת שלם, 2003, עמוד 40

[15] סמואל הנטינגטון, התנגשות הציביליזציות, הוצאת שלם, 2003, עמודים 39 ו-40

[16] סמואל הנטינגטון, התנגשות הציביליזציות, הוצאת שלם, 2003, עמודים 44 ו-45

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

@@ שורה 5: / שורה 5: @@
 מבחינה היסטורית, "ציוויליזציה" הוגדרה לעיתים קרובות כ[[תרבות]] גדולה יותר ו"מתקדמת יותר", בניגוד לתרבויות קטנות יותר ו"מתקדמות פחות".{{הערה|שם=Adams 1966}}{{הערה|שם=Wright 2004}}{{הערה|שם=Llobera 2003}}<ref>{{cite book|last=Bolesti|first=Maria|url=https://books.google.com/books?id=cpZZKabXvWAC|title=Barbarism and Its Discontents|publisher=Stanford University Press|year=2013|isbn=9780804785372|access-date=20 June 2015|archive-url=https://web.archive.org/web/20210401104653/https://books.google.com/books?id=cpZZKabXvWAC|archive-date=1 April 2021|url-status=live}}</ref> במובן הרחב יותר, נהוג להבחין בין ציוויליזציה לבין חברות [[שבט]]יות לא ריכוזיות, כולל תרבויות של פסטורליסטים [[נוודים]], חברות נאוליתיות או [[ציידים-לקטים]]. בציוויליזציות נוצרו [[יישוב]]ים צפופים המתאפיינים ב[[מעמד חברתי|מעמדות חברתיים]] [[היררכיה|היררכיים]] שנשלטים בידי [[אליטה|אליטות]], העוסקים ב[[חקלאות אינטנסיבית]], [[כרייה]], [[ייצור]] ו[[מסחר]] בקנה מידה קטן. הציוויליזציה מקיימת ריכוז של כוח, מרחיבה את השליטה האנושית על שאר הטבע, כולל על בני אדם אחרים.<ref>{{Cite book|last=Mann|first=Michael|title=The Sources of Social Power|publisher=Cambridge University Press|year=1986|volume=1|pages=34–41|author-link=Michael Mann (sociologist)}}</ref>[[קובץ:Manhattan panorama under clouds.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גורדי שחקים במנהטן, [[ניו יורק]]. ניו יורק נחשבת למרכז תרבותי, פיננסי, פוליטי בינלאומי]]ההופעה המוקדמת ביותר של ציוויליזציות קשורה בדרך כלל לשלבים האחרונים של [[המהפכה הנאוליתית]] ב[[דרום-מערב אסיה]], שהגיעו לשיאו בתהליך המהיר יחסית של מהפכה עירונית והתפתחותן של ישויות מדינתיות ואליטות שליטות.
-== מאפיינים משותפים לציוויליזציה ==
+== מאפיינים משותפים לציוויליזציות ==
-לרוב, לציוויליזציות יהיו מאפיינים ויסודות משותפים בתחומים הבאים או בחלקם:
+לרוב, לציוויליזציות יש מאפיינים ויסודות משותפים בתחומים הבאים או בחלקם:
-* '''[[תרבות]]:''' קיומם של מאפיינים תרבותיים משותפים כמו [[נורמה|כללי נורמה]], [[מנהג]]ים, [[אמנות|אומנות]], [[ספרות]] וכו'...
+* '''[[תרבות]]:''' קיומם של מאפיינים תרבותיים משותפים כגון [[נורמה|כללי נורמה]], [[מנהג]]ים, [[אמנות|אומנות]] ו[[ספרות]].
-* '''[[דת]]:''' אמונה משותפת ב[[אלוהים|כוח עליון]] משותף כלשהו. לדוגמה: יש הרואים את עמי [[המזרח הרחוק]] כציוויליזציה אחת, בשל היסודות והעקרונות המשותפים הרבים של הדתות באזור זה.
+* '''[[דת]]:''' אמונה משותפת ב[[אלוהים|כוח עליון]] משותף כלשהו. לדוגמה, יש הרואים את עמי [[המזרח הרחוק]] כציוויליזציה אחת, בשל היסודות והעקרונות המשותפים הרבים של הדתות באזור זה.
-* '''[[אידאולוגיה]] ו[[ערך (סוציולוגיה)|ערכים]]:''' אסופה של רעיונות ותפיסות עולם ערכיות משותפות. לדוגמה: רבים רואים ב[[העולם המערבי|מדינות המערב]] ציוויליזציה. זאת, בין השאר בשל היסודות ה[[ערך (אתיקה)|ערכיים]] והאידאולוגיים שעליהם היא מבוססת, יסודות כגון [[חירות האדם]], [[דמוקרטיה]] וכו'...
+* '''[[אידאולוגיה]] ו[[ערך (סוציולוגיה)|ערכים]]:''' אסופה של רעיונות ותפיסות עולם ערכיות משותפות. לדוגמה, רבים רואים ב[[העולם המערבי|מדינות המערב]] ציוויליזציה, בין השאר בשל היסודות ה[[ערך (אתיקה)|ערכיים]] והאידאולוגיים שעליהם היא מבוססת, כגון [[חירות האדם]] ו[[דמוקרטיה]].
-* '''[[היסטוריה]]:''' היסטוריה ייחודית ומשותפת הנבדלת מההיסטוריה של ציוויליזציות אחרות. לדוגמה: ל[[עמים ילידים ביבשת אמריקה|אינדיאנים]] הייתה היסטוריה נפרדת, ייחודית ומשותפת, בשל כך יש הטעונים שהיא ציוויליזציה נפרדת.
+* '''[[היסטוריה]]:''' היסטוריה ייחודית ומשותפת הנבדלת מההיסטוריה של ציוויליזציות אחרות. לדוגמה, ל[[עמים ילידים ביבשת אמריקה|אינדיאנים]] הייתה היסטוריה נפרדת, ייחודית ומשותפת, ובשל כך יש הטוענים שהם ציוויליזציה נפרדת.
-* '''[[אתניות|מוצא אתני]]:''' מקור אתני משותף אחד למספר [[עם|עמים]], ובשל כך הם מהווים ציוויליזציה. לדוגמה: ל[[ערבים]] ישנו מקור אתני משותף, ולכן, לדעת רבים הם מהווים ציוויליזציה.
+* '''[[אתניות|מוצא אתני]]:''' מקור אתני משותף אחד למספר [[עם|עמים]], ובשל כך הם מהווים ציוויליזציה. לדוגמה, ל[[ערבים]] ישנו מקור אתני משותף, ולכן לדעת רבים הם מהווים ציוויליזציה.
 == רצף ואי רצף טריטוריאלי של ציוויליזציה ==

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: ציויליזציה
ציטוטים בוויקיציטוט: ציוויליזציה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ציוויליזציה