הצגת המקור של הדף "יאנוש קורצ'אק"

אין באפשרותך לערוך את הדף הזה, מהסיבות הבאות:

דף זה מוגן, כך שרק משתמשים ותיקים יכולים לערוך אותו.
לפרטים וסיבות להפעלת ההגנה, עיינו בדף השיחה וביומן ההגנות.
לבקשת הסרת ההגנה או לעריכת הדף, פנו לדף הבקשות ממפעילי המערכת.

שם המשתמש או כתובת ה־IP שלכם נחסמו לעריכה.

החסימה בוצעה על ידי ‪RonaldB‬.
הסיבה שניתנה לכך היא: פרוקסי פתוח - מידע נוסף.
(ראו את מדיניות החסימה)

מידע נוסף:

תחילת החסימה: 16:31, 14 ביולי 2011
פקיעת החסימה: ללא הגבלת זמן
החסימה שבוצעה: 65.254.224.0/19

החסימה מונעת מכם לערוך דפים (מלבד דף השיחה של עצמכם, לרוב). היא אינה מונעת מכם לקרוא אותם. חסימה היא פעולה הגנתית שמפעילי מערכת נוקטים בה כדי למנוע ממשתמשים לגרום נזק לוויקיפדיה. ניתן לחסום עקב סיבות אחדות, המפורטות בדף המדיניות הזה, אולם לרוב מתבצעת חסימה בעקבות השחתה, כלומר כתיבת שטויות וגרימת נזק לערכים.

ביקור בדף השיחה שלכם עשוי לסייע בהבנת הסיבה לחסימה, מכיוון שייתכן שקיבלתם אזהרות קודמות.

אם לדעתכם חסימתכם הייתה בלתי מוצדקת, תוכלו להשאיר הודעה בדף השיחה שלכם, כאן. שימו לב: כדי לאפשר את הטיפול בשחרור החסימה עליכם להוסיף לדף השיחה את הקוד {{בקשת שחרור חסימה|סיבה=סיבה לשחרור המבוקש}}.

כמו־כן, אם יש לכם חשבון משתמש בוויקיפדיה ואם האפשרות הזאת לא נחסמה, באפשרותכם לשלוח דואר אלקטרוני למשתמש ‪RonaldB‬ או לאחד ממפעילי המערכת האחרים באמצעות כניסה לדף המשתמש שלהם ולחיצה על הקישור „שליחת דוא״ל למשתמש” המופיע בתיבת הכלים שבצד ימין. כתובת ה־IP שלכם כרגע היא 65.254.225.175 ומספר החסימה שלכם הוא #118363. אנא ציינו את הפרטים האלה בכל פניית דוא״ל למפעילי המערכת.
רק אם לא הצלחתם להציג בקשת שחרור באחת מבין האפשרויות הקודמות, כתבו לדוא״ל info-he@wikimedia.org. לתשומת לבכם, כתיבה לדוא״ל זה לא תסייע במקרים שבהם בקשתכם כבר הוצגה ונדחתה.

באפשרותך לצפות בקוד המקור של הדף הזה ולהעתיקו.

{{מפנה|קורצ'אק|קורצ'אק (פירושונים)}}{{סופר
| שם = יאנוש קורצ'אק
| תמונה = [[קובץ:Janusz Korczak.PNG|200px]]
| תאריך לידה = [[22 ביולי]] [[1878]]
| תאריך פטירה = [[7 באוגוסט]] [[1942]]
| מקום לידה = {{דגל|האימפריה הרוסית (1858–1883)}} [[ורשה]], [[האימפריה הרוסית]]
| סיבת המוות = נרצח
| מקום פטירה = {{דגל|גרמניה הנאצית}} [[טרבלינקה]], [[גרמניה הנאצית]]
| תחום כתיבה =
| סוגה =
| עיסוק = [[סופר]], [[רופא]] מומחה ב[[רפואת ילדים]], מחנך, [[הוגה דעות|הוגה]] חינוכי
|התחלת פעילות=[[1898]]
|סיום פעילות=[[1942]]
}}
[[קובץ:Memorial plaque to Janusz Korczak.jpg|250px|ממוזער|שמאל|שלט הנצחה ליאנוש קורצאק ברחוב קורצ'אק בפתח תקווה]]
[[קובץ:Grob Jozefa Goldszmita-Grave of Jozef Goldszmit.JPG|ממוזער|250px|מצבתו של יוסף גולדשמיט, אביו של קורצ'ק, בבית הקברות היהודי בוורשה]]
[[קובץ:Janusz Korczak karta ewidencyjna 1940.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תעודה על שם הנריק גולדשמיט, הוא קורצ'אק, שהוכנה לצורך רישום רופאים בהוראת שלטונות הכיבוש הגרמני בוורשה בשנת 1940. על פי התעודה הוא רופא, יהודי ("דת משה"), רווק, בעל אזרחות פולנית ותושב ורשה. שנת הלידה בתעודה נראית שגויה: 1978 אך הספרה 2 מטעה בכתב היד אשר בתעודה]]
'''יאנוּש קוֹרצ'אק''' (ב[[פולנית]]: '''Janusz Korczak'''{{כ}}; [[22 ביולי]] [[1878]] – [[7 באוגוסט]] [[1942]]{{הערה|{{הארץ|עופר אדרת|חוקרים טוענים: אנה פרנק מתה מוקדם משחשבו, ולא סמוך לשחרור המחנה|0000017f-ea68-d639-af7f-ebff9cf00000|1 באפריל 2015}}}}) הוא [[שם עט|שם העט]] שבו נודע '''הנריק גולדשמיט''' ('''Henryk Goldszmit'''), [[רופא]], [[מורה|מחנך]] ו[[הוגה דעות|הוגה]] חינוכי, [[סופר]], [[פובליציסט]] ו[[פעיל חברתי]] [[יהדות פולין|יהודי]]-[[פולנים|פולני]].

קורצ'אק היה ממבשרי הפעילות למען [[זכויות הילד]] ושוויון זכויות לילדים. [[בית יתומים|בתי היתומים]] שהקים וניהל יחד עם שותפתו [[סטפניה וילצ'ינסקה|סטפניה (סטפה) וילצ'ינסקה]]{{הערה|{{הארץ|נגה שביט-רז|השותפה הנשכחת של יאנוש קורצ'אק|0000017f-db0b-df62-a9ff-dfdf210e0000|19 באפריל 2012}}}}<ref>{{צ-ספר|מחבר=שמעון זקס ורונית פלוטניק|שם=סטפה: האשה מאחורי קורצ'אק 1886–1942|מקום הוצאה=תל אביב|מו"ל=פפירוס|שנת הוצאה=תשמ"ו 1986}}</ref> היו מהניסיונות המוקדמים ב[[חינוך דמוקרטי]], שכללו גם בית דין של ילדים. אחד מהחלוצים בתחום שיקום ילדים ובני נוער ואבחון חינוכי, ומחלוצי המחקר בתחום ההתפתחות הפיזית והנפשית של הילד. חיבר ספרים בתחום התאוריה והמעש של החינוך, לצד ספרי ילדים. [[יהדות פולין|יהודי פולני]] שהצהיר כל חייו על השתייכותו לשני העמים.{{הערה|שם=אולצ'אק-רוניקייר|Joanna Olczak-Ronikier, Korczak, Próba biografii, W.A.B., Warszawa, 2011 (יואנה אולצ'אק–רוניקייר, קורצ'אק, ניסיון לביוגראפיה, הוצ' WAB, ורשה 2011)|כיוון=שמאל}} בימי [[שואת יהודי פולין|השואה]], כשהגיע תורם של ילדי בית היתומים שלו ב[[גטו ורשה]] להישלח ל[[טרבלינקה]], סירב להצעה להינצל לבדו, ובחר, יחד עם וילצ'ינסקה,<ref>{{דף שער בספרייה הלאומית|987007269696105171|סטפה וילצ&#39;נסקה}}</ref> ללכת לטרבלינקה עם חניכיהם. בכך הפך לאחד הסמלים ההיסטוריים-יהודיים הגדולים של ימינו.{{הערה|משה זילברטל, [http://www.daat.ac.il/daat/chinuch/zilbertal-2.htm על יאנוש קורצ'אק] באתר [[דעת (אתר אינטרנט)|דעת]]}}

==ביוגרפיה==
קורצ'אק נולד ב[[ורשה|וורשה]] למשפחה [[יהדות פולין|יהודית-פולנית]], בנם של [[עורך דין]] יוסף גולדשמיט (1844–1896) וצֶצִילְיָה לבית גֶמְבִּיצְקִי (1853/4–1920). שמו היהודי היה הרש או הירש, על שם סבו מצד אביו.{{הערה|ציטוט מן היומן, 1942, במאמר מאת Bożena Wojnowska. תעודת הלידה המקורית שלו לא נשתמרה, ולכן תאריך הולדתו המדויק אינו ידוע}} מוצאה של משפחת גולדשמיט היה ממחוז [[לובלין]], ומוצאה של משפחת גמביצקי מאזור העיר [[קאליש]]. סבא-רבא שלו, מָאוּרִיצִי גמביצקי, וסבו, הירש גולדשמיט, היו רופאים.{{הערה|Maria Falkowska, Rodowód Janusza Korczaka, Biuletyn Żydowskiego Instytutu Historycznego 1997, nr 1|כיוון=שמאל}}{{הערה|אביו של יאנוש קורצ'אק והסבים שלו מצד האם קבורים ב[[בית הקברות היהודי בוורשה]] ברחוב אוקופובה (מקום קבורתה של אמו אינו ידוע)}}

משפחת גולדשמיט התגוררה ברחוב בְּיֶילָנְסְקָה 18, ככל הנראה מקום הולדתו של קורצ'אק. בשנת [[1881]] עברה המשפחה לרחוב קְרקוֹבְסְקְיָה פְּשֶדְמְיֶישְצְ'יֶה 77, שם התגוררה עם משפחתה של האם: הוריה, אחותה אנה וסבתה אמיליה. בשנת [[1883]] עברה המשפחה לרחוב מְיוֹדוֹבָה 19, ומאוחר יותר, עם הידרדרות מצבה הכלכלי, לכיכר קְרָשינְסְקיך 3, נוֹבוֹסֶנָטוֹרְסְקָה 6 (היום מוֹלְיֶירה), שְבְיֶינְטוֹקְשיסְקה ולֶשְנוֹ 18.

ביולי [[1885]] נשלח קורצ'אק לבית הספר ברחוב פְרֶטָה, בו למד עד שנת [[1890]], אז החל את לימודיו בגימנסיה הממשלתית מס' 7 לבנים ששכנה ברובע פראגה. שנים לאחר מכן תיאר את תקופת בית הספר ביומנו: {{ציטוטון|בהיותי בן חמש עשרה נתקפתי בשיגעון קריאה. העולם נעלם מנגד עיניי, רק הספר היה קיים...}}{{מקור|נושא=אישים|נושא2=ישראל}}.

בתחילה היה מצבה הכלכלי של המשפחה טוב, אולם בהמשך החל להידרדר בשל [[מחלת נפש|מחלת הנפש]] של האב, אשר התאשפז לראשונה ב[[בית חולים פסיכיאטרי]] בשנת [[1891]]. האב נפטר ב-26 באפריל [[1896]]. קורצ'אק, שהיה תלמיד בן 17–18, החל לסייע בכלכלת המשפחה באמצעות מתן שיעורים פרטיים, ואמו השכירה חדרים בדירתם ברחוב לשנו. את תעודת הבגרות שלו קיבל בגיל 20.

בשנת [[1898]] התחיל ללמוד רפואה ב[[אוניברסיטת ורשה|אוניברסיטה הצארית בוורשה]], בה למד שש שנים וחזר על לימודי השנה הראשונה. הוא למד גם ב"אוניברסיטה המעופפת". בקיץ 1898 נסע לראשונה מחוץ לגבולות פולין, ל[[שווייץ]], שם חקר בין היתר את פעילותו ויצירתו של [[יוהאן היינריך פסטלוצי]]. בשנים האוניברסיטאיות שלו התוודע לחיי שכונות העוני של ה[[פרולטריון]] והלומפנפרולטריון ("פרולטריון סחבות").

===רופא===
ב-[[23 במרץ]] [[1905]] קיבל קורצ'אק הסמכה לרפואה. כרופא, הוא גויס ביוני אותה שנה לצבא הצאר, והשתתף ב[[מלחמת רוסיה–יפן]]. באותה תקופה הייתה פולין מחולקת תחת שלטונן של שלוש מעצמות: [[האימפריה הרוסית|רוסיה]], [[גרמניה]] ו[[אוסטרו-הונגריה]]. קורצ'אק שירת ב[[חרבין|חרְבּין]], ובמרץ 1906 סיים את שירותו הצבאי בדרגת [[לוטננט]] וחזר לוורשה.{{הערה|[https://web.archive.org/web/20180617093816/http://korczak.com/Biography/kap-6.htm באתר Janusz Korczak Communication - Center]|כיוון=שמאל}} בשנים 1905–[[1912]] עבד כ[[רופא ילדים]] ב[[בית החולים לילדים ברסון ובאומן]] {{אנ|Bersohn and Bauman Children's Hospital in Warsaw}} ברחובות שליסקיי 51 – שינה 60. הוא קיבל דירת מגורים בשטח בית החולים וטיפל בחולים בכל שעות היממה, כשמשכורתו עמדה על 200 רובל בשנה. בעבודתו כרופא החל לעזור גם לאנשי שכונות הפועלים של העיר. ממטופליו העניים לעיתים לא גבה תשלום כלל, או תשלום סמלי בלבד, ולעיתים אף נתן כסף לקניית תרופות. מן הפציינטים האמידים לא היסס לגבות [[שכר טרחה]] גבוה. קורצ'אק עבד עם [[שמואל גולדפלאם]] והושפע מרופא הילדים [[יוליאן קרמשטיק]]. החל משנת [[1907]], בעקבות פרסומיו הספרותיים, הפך לרופא ילדים ידוע ומבוקש בוורשה.

בשנים [[1907]]-[[1910]]/[[1911|11]] השתלם מחוץ לפולין: בשנת 1907 שהה כשנה ב[[ברלין]], שם שמע הרצאות, התנסה בעבודה במרפאות ילדים, וחקר שיטות עבודה בבתי חינוך לילדים ובבתי יתומים. כמו כן שהה ארבעה חודשים ב[[פריז]] (1910) וחודש ב[[לונדון]] (בשנת 1910 או 1911). שנים אחר כך כתב שבלונדון קיבל את ההחלטה לא להקים משפחה ו"לשרת את הילד ואת ענייניו".{{הערה|Jaworski M.: Janusz Korczak. Warszawa, Interpress, 1977 (יאבורסקי, מ. יאנוש קורצ'אק, ורשה, הוצ' אינטרפרס 1997)|כיוון=שמאל}} הוא ראה בכל הילדים בהם טיפל ואותם חינך, כילדיו שלו.

בשנת [[1914]], בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]], גויס קורצ'אק שוב ל[[צבא הצאר]], ושירת כסגן מנהל בית חולים שדה אוגדתי בחזית האוקראינית. ב-[[1917]] נשלח לשמש כרופא בבתי מחסה לילדים אוקראיניים ליד [[קייב]]. הוא עבד זמן קצר בבית חינוך לנערים פולנים בקייב, בניהולה של [[מריה רוגובסקה-פלסקה]], פעילה חברתית ולוחמת לעצמאות פולין, אותה פגש שנתיים קודם לכן בזמן חופשה קצרה בקייב. לאחר סיום המלחמה ב-1918 חזר לוורשה.{{הערה|[http://culture.pl/en/artist/janusz-korczak Janusz Korczak], באתר Culture.pl, {{כ}}1 בינואר 2012|כיוון=שמאל}} עם ההכרזה על עצמאותה של פולין ב-11 בנובמבר 1918, גויס ל[[צבא פולין|צבא הפולני]], ובתקופת [[המלחמה הפולנית-סובייטית|המלחמה הפולנית-בולשביקית]] ([[1919]]-[[1921]]) שירת בבתי חולים צבאיים בוורשה וב[[לודז']]. הוא נדבק וחלה ב[[טיפוס הבהרות|טיפוס]]. בזכות שירות זה קודם לדרגת רב-סרן בצבא הפולני.

===פעילות חברתית===
בדצמבר [[1899]] נעצר קורצ'אק לזמן קצר, בשל פעילותו בחדרי הקריאה לציבור הרחב שהפעילה העמותה הוורשאית לגמילות חסדים.

בשנת [[1916]] היה בין 16 החברים שהקימו בווינה את "[[השומר הצעיר]]".{{מקור|נושא=אישים|נושא2=ישראל}}

הצטרף ל"[[הבונים החופשיים|בונים החופשיים]]" לכל המאוחר בשנת [[1925]] והיה חבר ב[[לשכת בונים חופשיים]] "כוכב הים" של [[המסדר הבין לאומי לבנייה-חופשית מעורבת לגברים ונשים|הפדרציה הבינלאומית "זכויות האדם" ("Le Droit Humain")]], שמטרתה "להשלים בין כל בני האדם המופרדים במחיצות הדת, וחיפוש אחר האמת תוך שמירת כבודו של האדם השני".{{הערה|Daniel Bargiełowski: Po trzykroć pierwszy (ברגיילובסקי, ד. שלוש פעמים ראשון)|כיוון=שמאל}} בבתי היתומים שלו הנהיג טקסי חניכה והתקדמות במתכונת הבנייה החופשית.{{הערה|Eshed, E & Galily, D. “[http://notabene-bg.org/uploads/articles_pdf/notabene-bg_org-read959.pdf Janusz Korczak as a Freemason.]” NotaBene E-journal, South-West University "Neofit Rilski", Bulgaria; Accessed June 29, 2020. {{ISSN|1313-7859}}.|כיוון=שמאל}}

היה חבר ב"עמותה הוורשאית להיגיינה" וב"עמותה למחנות הקיץ לילדים". בשנים [[1904]], [[1907]] ו-[[1908]] יצא למחנות קיץ לילדים פולנים-יהודים שאורגנו על ידי העמותה. בשנת [[1909]] הצטרף לעמותת "עזרה ליתומים", עמותת גמילות חסדים יהודית, שמאוחר יותר בנתה את "בית היתומים" שקורצ'אק התמנה למנהלו.

===סופר, פובליציסט, עורך ואיש רדיו===
יצירת הביכורים של קורצ'אק פורסמה ב-[[26 בספטמבר]] [[1896]] בשבועון "קולצה" (קוצים). כתלמיד גימנסיה נאסר עליו לפרסם רשמית את דבריו בעיתונות, לכן חתם בשם-העט "הן". בהמשך השתמש בשמות עט שונים: "הן-ריק", "הגות", "הדוקטור הזקן". בשנת 1898 השתתף קורצ'אק בתחרות כתיבת מחזות של העיתון "קורייר ורשבסקי" ושלח לתחרות מחזה בן ארבע מערכות בשם "אי זו הדרך?" {{משמאל לימין|''(Którędy?)''}}. על המחזה חתם יאנֶאש קורצ'אק, [[שם עט]] אותו שאל מרומן של [[יוזף איגנאצי קראשבסקי|קראשבסקי]] "סיפורו של יאנָאש קורצ'אק ובתו של נושא החרב המלכותי". עקב טעות של פועל בבית הדפוס, במודעה המכריזה על תוצאות התחרות הופיע "יאנוּש", במקום "יאנאש". המחזה עצמו אבד. בשנים 1898–[[1901]] פרסם בכתב העת "חדר קריאה לכול" (Czytelnia dla Wszystkich). משנת [[1900]] החל לפרסם כיאנוש קורצ'אק. הוא חתם כך אף על מכתביו הפרטיים, אך לא ויתר על השמות האחרים.

בפברואר 1900 החל לשתף פעולה עם השבועון "קולצה" (קוצים) בשם העט הן-ריק (Hen-Ryk). בשנת 1901 החל לכתוב [[פיליטון|פיליטונים]]. בשנת 1905 יצא לאור הקובץ "הבלים" (Koszałki Opałki), אסופת פיליטונים מ"קולצה", אותם כתב בין השנים 1901–1904. באותה שנה יצא לאור הרומן "ילדי רחוב", בתחילה כסיפור בהמשכים בכתב העת "חדר קריאה לכול", ומאוחר יותר כספר.

בשנים 1904–1905 כתב [[פיליטון|פיליטונים]] לכתב העת "קול" (Głos) בשם העט "g.". בכתב-עת זה פורסם בהמשכים הסיפור "ילד הטרקלין", שיצא כספר בשנת [[1906]] והביא לקורצ'אק פרסום בינלאומי. באותה שנה החל לכתוב לכתב העת "פְּשֶגְלוֹנְד סְפּוֹלֶצְ'ני" ("סקירה חברתית").

בשנים הבאות פרסם מספר ספרי ילדים, בהם: "צלקת" "[[המלך מתיא הראשון]]", "המלך מתיא באי הבודד", "פשיטת הרגל של ג'ק הקטן" ו"[[יותם הקסם]]" ("קאיטוש המכשף"). כמו כן פרסם חיבורים פדגוגיים חשובים, בהם: "איך לאהוב ילדים", "הרגעים החינוכיים", "כאשר אשוב להיות ילד", "זכותו של הילד לכבוד" ו"פדגוגיה מבודחת". בזמן מלחמת העולם השנייה ניהל יומן, מסמך בעל חשיבות גדולה לאור נסיבות יצירתו וקורותיו של קורצ'אק בעת המלחמה. העיזבון הספרותי של קורצ'אק כולל 24 ספרים ולמעלה מ-1,400 טקסטים שפורסמו בכתבי עת שונים. רק כ-300 פריטים השתמרו, בהם כתבי יד מקוריים ספורים, גרסאות מודפסות, תעודות ומכתבים (ראו בהמשך רשימת ספרי קורצ'אק).

ב-[[16 ביולי]] [[1926]] הוענק לקורצ'אק צלב הקצונה של [[מסדר תחיית פולין]] (Polonia Restituta, {{אנ|Order of Polonia Restituta}}) עבור פעילותו החברתית, החינוכית, ה[[פילנתרופיה|פילנתרופית]] והספרותית. בשנת [[1937]] קיבל את "עלה הדפנה המוזהב האקדמי" - פרס האקדמיה הפולנית לספרות.{{הערה|Rocznik Polskiej Akademii Literatury 1937-1938, Warszawa 1939, s. 174.(שנתון האקדמיה הפולנית למדעים PAN - 1937-1938,ורשה,1939,עמ' 174|כיוון=שמאל}}

בשם "הדוקטור הזקן" פעל קורצ'אק לקידום זכויות הילד. הוא יצר סגנון יוצא דופן, בו פנה ישירות אל המאזינים הצעירים ביותר, ודיבר בצורה פשוטה על הדברים החשובים ביותר. ב-[[1936]] הופסקו תוכניות הרדיו הפדגוגיות שלו, למרות התגובות הנלהבות של המאזינים והביקורת, בשל התחזקות האווירה ה[[אנטישמיות|אנטישמית]] והלחצים שהופעלו עקב כך על תחנת הרדיו. קורצ'אק חזר לשדר כעבור שנתיים בסדרת הרצאות ברדיו הפולני. הוא דיבר אל מאזיני הרדיו גם אחרי פרוץ [[מלחמת העולם השנייה|המלחמה]], בימים הראשונים של ספטמבר 1939.

[[קובץ:POL Malyprzeglad Nowolipki.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[לוח זיכרון]] ברחוב נובוליפקי 7, הבניין בו שכנו משרדי "מאלי פשגלונד"]]
בעבודתו הפדגוגית השתמש קורצ'אק באמצעים חדישים מאוד לזמנו. הוא יצר את [[עיתונות ילדים|עיתון הילדים]] והנוער "מָאלִי פְּשֶגְלוֹנְד" ((Mały Przegląd - "סקירה קטנה") ([[1926]] – [[1939]]), אשר הופיע כמוסף שבועי ליומון הוורשאי "נאש פשגלונד" ("סקירתנו"). הגיליון הראשון הופיע ב-9 באוקטובר 1926 והיה זה כתב העת הראשון בפולין שנוצר על ידי ילדים ונוער. קורצ'אק ערך אותו במשך ארבע שנים ומשנת [[1930]] היה עורכו יֶז'י אבּרמוב (אשר נודע לאחר המלחמה כ[[איגור נוורלי]], מי שהיה זמן מה גם מזכירו של קורצ'אק). משרדי העיתון היו ברחוב נובוליפקי 7. בעיתון כתבו ילדים, העורך וכותבים כ[[ירחמיאל ויינגרטן]]. העיתון יצא לאור למרות התגברות האנטישמיות, חוסר הסובלנות, ההפרדה הגזעית והחרם על עסקים יהודיים ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]]. הגיליון האחרון יצא לאור ב-1 בספטמבר 1939.

===זהות===
קורצ'אק חש עצמו כ[[יהודים|יהודי]] וכ[[פולנים|פולני]] ופעל למען קירוב לבבות בין הפולנים והיהודים. שפת האם שלו הייתה [[פולנית]], וזו הייתה השפה בה כתב ויצר. הוא הבין גם קצת [[יידיש]], לשונם של מרבית יהודי פולין, דרך שליטתו בשפה ה[[גרמנית]]. בשנות השלושים, כאשר התקרב ל[[התנועה הציונית|תנועה הציונית]], החל ללמוד [[עברית]]. הוא שיתף פעולה עם כתבי העת של תנועות הנוער הציוניות והשתתף בסמינרים שלהם. בתקופה זו עבר משבר בחייו הפרטיים והמקצועיים. שני מסעותיו ל[[ארץ ישראל]] ב-[[1934]] וב-[[1936]] עזרו לו במידה מסוימת להיחלץ ממשבר זה. לדבריו, הוא נסע לארץ ישראל כדי "לספוג את העבר, למצוא נקודת משען להרהורים על ההווה ואף לגעת בעתיד".
[[קובץ:Krochmalna Street orphanage.PNG|שמאל|ממוזער|250px|בית היתומים - תמונה משנת 1935. קורצ'אק התגורר בעליית הגג.]]

===בית היתומים וביתנו===
{{ערך מורחב|בית היתומים של יאנוש קורצ'אק}}
[[קובץ:Janusz Korczak - Nasz Dom - 1920-28.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ילדי ומחנכי "ביתנו". ראשונה משמאל יושבת מרינה פאלסקה. עומדת מימין: סטפניה וילצ'ינסקה. רביעי מימין עומד יאנוש קורצ'אק]]
יחד עם [[סטפניה וילצ'ינסקה]] (1886–1942), ייסד וניהל קורצ'אק את "בית היתומים", בית חינוך בוורשה לילדים יהודים שהוקם ומומן על ידי העמותה היהודית "עזרה ליתומים", ופעל ברחוב קרוכמלנה 92 (היום רחוב יאקטורובסקה 6). בית היתומים החל את פעילותו ב-7 באוקטובר [[1912]]. קורצ'אק התגורר בבית זה עד שנת [[1932]], אז עבר לדירתה של אחותו ברחוב ז'ורביי 42. המחנכת הראשית של המוסד הייתה סטפניה וילצ'ינסקה – "גברת סטפה". קורצ'אק ניהל את המוסד במשך 30 שנה. בשנת [[1919]] ייסד יחד עם מריה פאלסקה מוסד חינוכי נוסף, בית יתומים לילדים פולניים בשם "ביתנו" (1919–1936), שבתחילה שכן בפרוור של ורשה, [[פרושקוב]], ובשנת [[1928]] הועבר לשכונת ביילני בוורשה, לרחוב יאנה קספרוביצ'ה 203. גם ב"ביתנו" יושמו שיטות חינוכיות חדשניות.

ב-[[2 באוקטובר]] [[1940]] הועבר "בית היתומים" ל[[גטו ורשה]], לרחוב חלודנה 33. בזמן המעבר קורצ'אק נאסר, והגרמנים החזיקו אותו בבית הסוהר פאביאק, משם [[שוחרר בערבות]] כעבור כמה חודשים. בית היתומים עבר לרחוב שיינה 16 (שליסקה 9).

בשני המוסדות החינוכיים, שנועדו לילדים בגיל 7–14, מומשו הרעיונות של חברת ילדים בעלת מנהל עצמי שיצרה את מוסדותיה האוטונומיים כמו פרלמנט ובית דין שנוהלו בידי הילדים, עיתון, מערכת תורנויות ואפילו קופת הלוואות. הפסיכולוג השווייצרי [[ז'אן פיאז'ה]], שביקר בבית היתומים של קורצ'אק, אמר עליו:
:"אדם נפלא, בעל אומץ לרחוש אמון כלפי הילדים והנוער שתחת טיפולו עד כי העביר לידיהם את ענייני המשמעת והטיל עליהם משימות קשות ביותר, הקשורות באחריות גדולה מאוד".{{מקור|נושא=אישים|נושא2=ישראל}}

===מלחמת העולם השנייה, גטו ורשה והמסע האחרון===
{{חלונית
|כותרת ='''<big><big>עדויות ב[[משפט אייכמן]]</big></big>'''
|רוחב=300px
|ניקוד=
|רקע= #c6dbf7
|תוכן=
'''העד אדולף ברמן''': {{ציטוטון|הקמנו כ-30 בתי יתומים ופנימיות גם בשביל ילדי הרחוב. בפנימיות ובבתי יתומים אלה היו כ-4,000 ילדים. בין המוסדות האלה היה גם בית היתומים המפורסם שבראשו עמד המחנך הגאוני והסופר הדגול, הסופר לילדים יאנוש קורצ'ק, ששמו היה ד"ר הנריק גולדשמיט, שגם הספרים שלו וגם השיטות שלו היו מאוד מאוד מפורסמים בפולין}}.{{ש}}
'''העדה [[צביה לובטקין]]''': {{ציטוטון|גברים, נשים וילדים הועברו ל[[טרבלינקה]], למחנה המוות. היו אלו תמונות ידועות של תהלוכות ילדים מבתי ילדים, אשר הלכו בבגדיהם הדלים בכיוון [[אומשלגפלץ|לאומשלג]], ילדים אשר הלכו עם מחנכיהם, כמו יאנוש קורצ'ק, למשל, אשר שמו הלך לפניו והגרמנים רצו לשחררו, אבל הוא לא הסכים}}.

מתוך [[משפט אייכמן]] ישיבה 25 וישיבה 26,{{הערה|[http://www.archives.gov.il/archives/#/Archive/0b07170680036a35/File/0b0717068107b803 ישיבה 25]}}{{הערה|[http://www.archives.gov.il/archives/#/Archive/0b07170680036a35/File/0b0717068107b84d ישיבה 26]}} מאי 1961 ; במסמכי [[גנזך המדינה]]}}
עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] התנדב קורצ'אק לצבא הפולני כקצין, אך לא התקבל לשורות הצבא מפאת גילו. בזמן [[המערכה בפולין|הכיבוש הגרמני]] הוא לבש את מדי הצבא הפולני וסירב לציית לפקודה ה[[נאצים|נאצית]] המצווה על היהודים לענוד סרט מעוטר במגן דוד, משום שראה בכך חילול הסמל. בחודשים האחרונים של חייו (ממאי [[1942]]) חי ב[[גטו ורשה]]. נברלי, שכתב מאוחר יותר את הביוגרפיה של קורצ'אק, ניסה להשיג לו תעודות מזויפות מן האזור הארי של העיר, אך קורצ'אק סירב לעזוב את הגטו ובעצם לעזוב את חניכיו.{{הערה|Korczak, J.: Ghetto diary. New Haven, Conn: Yale University Press, 2003. {{ISBN|0-300-09742-5}}|כיוון=שמאל}}

בגטו ורשה חזר קורצ'אק לכתיבת יומנו, אותה החל בשנת [[1939]] והפסיק למשך כשנתיים וחצי, כאשר הקדיש את זמנו ומרצו לטיפול ודאגה לחניכיו בבית היתומים ופעילות הקשורה במצבם של הילדים בגטו. היומן נמסר לידי ידידו הסופר איגור נברלי ופורסם לראשונה בוורשה בשנת [[1958]].{{הערה|{{מעריב|אדיר כהן|יצירתו הספרותית של מחנך|19830114|101}}}} בהיותו בן חמש, כך כתב ביומנו ב-1942(בגטו ורשה) "גיליתי לסבתא בשיחה אינטימית את תוכניתי... להשליך החוצה את הכסף כולו. כיצד להשליך ולאן, ומה לעשות לאחר מכן, לא ידעתי, כפי הנראה..."

הרישום האחרון ביומנו הוא מ-4 באוגוסט 1942.

[[קובץ:Tablica Dom Sierot Janusza Korczaka Teatr Lalka.JPG|שמאל|ממוזער|250px|לוח זיכרון בכניסה לתיאטרון Lalka לציון מקום מושבו האחרון של בית היתומים בגטו ורשה. הלוח הוצב בשנת 2012.]]
בבוקר [[5 באוגוסט|5]] או [[6 באוגוסט]] [[1942]], שטחו של הגטו הקטן הוקף על ידי פלוגות [[אס-אס]] ושוטרים [[אוקראינים]] ולטביים. בזמן קיומה של ה[[אקציה]] הגדולה, כלומר השלב העיקרי של השמדת אוכלוסיית גטו ורשה, קורצ'אק דחה שוב ושוב הצעות להצלה, כי לא היה מוכן לנטוש את ילדיו ועובדיו בבית היתומים. ביום הגירוש הוביל קורצ'אק את מסע חניכיו ל[[אומשלאגפלץ]], משם יצאו [[טרנספורט]]ים למחנות ההשמדה. קורצ'אק צעד בראש, בראש גלוי, בנעליים צבאיות גבוהות אוחז בידיהם של שני ילדים.{{הערה|Korczak,1990, סרטו של אנדז'יי ואידה}} במסע השתתפו כ-200 ילדים וכעשרה מטפלים, ביניהם [[סטפניה וילצ'ינסקה]]. המסע שלהם הפך לאגדה, [[מיתוס]] של המלחמה, הנשען על זיכרונות שלא היו תמיד מהימנים וחסרו לכידות בפרטיהם.

{{ציטוט|תוכן=איני רוצה להיות מחלל קודש ולא מנתץ פסלים - אך חייב אני לומר איך ראיתי את זה אז. האווירה הייתה חדורה באיזה [[חוסר אונים]], אוטומטיות, אפתיה. לא הייתה התפעמות מיוחדת מכך שהנה קורצ'אק הולך, לא היו הצדעות (כפי שאחדים מתארים), ובוודאי שלא הייתה איזו התערבות של שליחי ה[[יודנראט]] – איש לא ניגש לקורצ'אק. לא היו מחוות, לא היתה שירה, ולא ראשים מורמים בגאון. איני זוכר אם משהו נשא את דגל בית היתומים, אומרים שכן. הייתה דממה איומה ומותשת. קורצ'אק גרר רגל אחרי רגל, שחוח, מלמל לעצמו משהו מפעם לפעם (...). המבוגרים מבית היתומים, ביניהם סטפה (וילצ'ינסקה), הלכו לצידו, כמוני, או מאחוריו, הילדים בהתחלה ברביעיות ואחר כך איך שיוצא, בקבוצות מבולבלות. אחד הילדים החזיק את קורצ'אק בכנף מעילו, אולי בידו, הם הלכו כמו בטראנס. ליוויתי אותם עד לשער ה[[אומשלגפלאץ]].{{הערה|M. Rudnicki: Ostatnia droga Janusza Korczaka. „Tygodnik Powszechny” 1988 nr 45 (רודניצקי מ. דרכו האחרונה של קורצ'אק, "TYGODNIK POWSZECHNY" 1988 מס'45)|כיוון=שמאל}}|מקור=|מירכאות=כן}}

על פי גרסה אחרת, הילדים צעדו ברביעיות ונשאו את דגלו של "המלך מתיא הראשון", גיבור אחד מספריו של קורצ'אק. כל ילד נשא עמו צעצוע או ספר אהוב. אחד הנערים, שהלך בראש, ניגן בכינור.{{הערה|Szpilman W., Pianista / שפילמן, הפסנתרן|כיוון=שמאל}} האוקראינים ואנשי האס-אס הצליפו בשוטיהם וירו באוויר מעל להמון הילדים. אף על פי שאחד מהם הוביל את המצעד, נראה שחש מעין סימפתיה אל הילדים.{{הערה|Wspomnienia Joshua Perle / פרלה, י. זיכרונות}}

{{ציטוט|תוכן=הוא הלך בראש התהלוכה הטרגית הזאת. את הילד הצעיר ביותר החזיק בזרועותיו ואחז בידו של פעוט אחר (...) צריך לזכור שהדרך מבית היתומים לאומשלאגפלאץ הייתה ארוכה. היא נמשכה ארבע שעות. ראיתי אותם כשפנו מרחוב ז'לזנה לרחוב לשנו. הילדים היו לבושים במיטב מחלצותיהם. הם היו לבושים במדי [[ג'ינס]] כחולים. כל התהלוכה צעדה ברביעיות, בקצב, במרץ ובכבוד לאומשלאגפלץ - כיכר המוות! למי הייתה זכות להוציא כזה פסק דין? (...) והעולם שתק! ולפעמים שתיקה היא הסכמה למה שקורה.{{הערה|Anna Mieszkowska, Dzieci Ireny Sendlerowej WWL MUZA SA, str. 134, wiersz 5-19 (מיישקובסקה, א. ילדי אירנה סנדלרובה, SA WWW MUZA עמ'134 שורות 5–19)|כיוון=שמאל}}|מקור=|מירכאות=כן}}

באותו יום נשלחו מגטו ורשה 4,000 ילדים ומטפליהם מבתי היתומים בעיר. קורצ'אק נרצח יחד עם חניכיו במחנה ההשמדה [[טרבלינקה]].{{הערה|Janusz Korczak w getcie. Nowe źródła. Warszawa, Latona, 1992 (יאנוש קורצ'אק בגטו. מקורות חדשים. ורשה הוצ' לטונה, 1992)|כיוון=שמאל}} בשנת [[1948]], לאחר מותו, הוענק לקורצ'אק "צלב אבירי מסדר תחיית פולין".

==קורצ'אק כמחנך==
===תפיסתו החינוכית===
עוד בנעוריו התעניין קורצ'אק בתאוריות [[פילוסופיה של החינוך#זרמים ואסכולות חינוכיות|חינוך פרוגרסיבי]] והושפע מהרעיונות של זרם "החינוך החדש". הוא שאב השראה מתאוריית ה[[חינוך פרוגרסיבי|חינוך הפרוגרסיבי]] שעוצבה על ידי [[ג'ון דיואי]] ומרעיונותיהם של דקרולי ו[[שיטת מונטסורי|מונטסורי]] וכמו כן מפדגוגים מוקדמים יותר – [[יוהאן היינריך פסטלוצי|פסטלוצי]], [[הרברט ספנסר|ספנסר]] ו[[פרידריך פרבל|פרבל]] והכיר את רעיונותיו הפדגוגיים של [[טולסטוי]].{{הערה|51.Lewowicki, T., 1994, Janusz Korczak, Prospects: the quarterly review of comparative education (Paris, UNESCO: International Bureau of Education), vol. XXIV, no. 1/2, 1994, p. 37–48|כיוון=שמאל}} בקיץ 1898 נסע לשווייץ על מנת להתוודע לפעילותו ויצירתו הפדגוגית של יוהאן היינריך פסטלוצי, נסיעה אותה תיאר מאוחר יותר בכתב העת "חדר קריאה לכל".

בתקופה ש[[בין שתי מלחמות העולם]] הוא הרצה במכללות שונות בפולין, בין היתר במכון הממלכתי לחינוך מיוחד (היום האקדמיה לחינוך מיוחד ע"ש מריה גז'גוז'בסקה), בסמינר הממלכתי למורים בני דת משה ובמכון הממלכתי למורים.

קורצ'אק היה חסיד של ה[[אמנציפציה]] של הילד, ההגדרה העצמית שלו וכבוד לזכויותיו. גופי המנהל העצמי של החניכים שפעלו במוסדותיו כמו פרלמנט הילדים ובית הדין, הגשימו בחיי היום-יום את עקרונות הדמוקרטיה, שהיו תקפים בעיניו באופן שווה הן לילדים והן למבוגרים, והכינו את "האנשים הקטנים" לעולם המבוגרים. "ילד מקשר ומבין כמו אדם מבוגר - הוא חסר רק את מטען הניסיון של האיש" – היה אומר. העיתון שפורסם עבור ועל ידי הילדים היה הפורום שלהם, בית היוצר לכישרונותיהם ואפיק חשוב ל[[התבוללות]] שלהם בתרבות הפולנית, בעיקר לילדים ממשפחות אורתודוקסיות. קורצ'אק הרופא תמך בשיקום וטיפול חדשני ומורכב בילדים משולי החברה.

קורצ'אק טען שמקומו של הילד בחברת בני גילו ולא בפינה הביתית המוגנת. הוא שאף לכך, שילדים יעמתו בינם לבין עצמם את דעותיהם המתגבשות והשקפות העולם הראשוניות, וכך יעברו תהליך של סוציאליזציה ([[חיברות]]) ויכינו את עצמם לחיים מבוגרים. הוא השתדל להבטיח לילדים [[ילדות]] ללא דאגות – אך אין פירוש הדבר שתהיה נטולת חובות. למרות עשרות השנים שהפרידו בינו לבינם, קורצ'אק התייחס לילדים ברצינות וניהל עמם דיאלוג פתוח. הוא סבר שילד צריך לחוות מצבים נתונים ולהבינם בעצמו, להתנסות, ולהגיע בעצמו למסקנות ובמידת הצורך - למנוע תוצאות משוערות. "אין ילדים – יש רק בני אדם" – הוא כתב.

כל הילדים שריפא או גידל היו בעיניו כילדיו שלו. עמדותיו ה[[אלטרואיזם|אלטרואיסטיות]] לא אפשרו לו להעניק יחס מיוחד או להעדיף קבוצה קטנה של חניכים אהובים. הוא לא האמין שה[[משפחה]] המסורתית היא החוליה החשובה והבסיסית ביותר של הקשר החברתי, וחלק על התפקיד שמילאה בחוגי החברה הנוצרית השמרנית והחברה היהודית המסורתית.

היסודות החשובים של תפיסתו החינוכית של קורצ'אק:
* דחיית הכפייה הפיזית או המילולית הנובעת מיתרון גיל או תפקיד.
* אינטראקציה חינוכית בין המבוגרים והילדים המרחיבה את ההגדרה של הפדגוגיה המסורתית.
* ההשקפה שילד הוא יצור אנושי באותה מידה כמו המבוגר.
* העיקרון שתהליך חינוכי צריך לקחת בחשבון את אישיותו של כל ילד וילד.
* האמונה שילד מכיר באופן הטוב ביותר את צרכיו, שאיפותיו ורגשותיו, לכן יש לו הזכות לכך, שהמבוגרים יתייחסו לדעתו.
* הכרה בזכות הילד לכבוד, לחוסר ידע ולכישלונות, לפרטיות, לדעה עצמית ולרכוש משלו.
* הכרה בתהליך התפתחותו של הילד כעבודה קשה.

===הערכת גישתו החינוכית===
פרסומים רבים דנים בתאוריה הפדגוגית של קורצ'אק, וכיום הוא זוכה להכרה רחבה יותר ויותר כמבשרם של מספר זרמים פדגוגיים. הוגים מודרניים רבים רואים את זכויות הילד כפי שהוגדרו על ידי קורצ'אק. הסיסמה "לתקן את העולם – פירושו לתקן את החינוך" – הייתה דעתו של קורצ'אק.{{הערה|Patricia Anne Piziali, 1981, A comparison of Janusz Korczak's concept of the Right of the Child with those of Other Selected Child Advocates, George Washington University (dysertacja)|כיוון=שמאל}}

ב[[שנות האלפיים]], מוכר קורצ'אק כאחד החלוצים של הזרם הפדגוגי המכונה כיום "חינוך מוסרי" (Moral Education).{{הערה|Lifton, B. J. (2003): Who was Janusz Korczak? In J. Korczak, Ghetto diary (pp. vii–xxx). New Haven, CT: Yale University Press|כיוון=שמאל}} זאת, על אף העובדה שלא יצר תאוריה שיטתית בנושא ורעיונותיו החדשניים התבססו על פרקטיקה.{{הערה|Efron S. 2005, Janusz Korczak - Legacy of a practitioner-research, Journal of teacher education, 56,145-156, DOI:10.1177/0022487104274415|כיוון=שמאל}}{{הערה|Efron Sara Efrat, 2008, Moral education between hope and hopelessness: The legacy of Janusz Korczak, Curriculum Inquiry, 38, 39-62 DOI:10.1111/j.1467-873X.2007.00397.x|כיוון=שמאל}} הוא התנגד לדוקטרינות ב[[דידקטיקה]], אף על פי שהיה מעודכן היטב בזרמים הפדגוגיים והפסיכולוגיים בני זמנו.{{הערה|Valejeva, R. (1996): Korczak theory in the context of the humanistic pedagogy. [w:] A. Cohen, S. Aden, & R. Yatziv (Eds.): Studies in the legacy of Janusz Korczak, 1 (pp. 93–89). Haifa, Israel: University of Haifa Publishing House, The Janusz Korczak Associaion in Israel, and Beit Lochamei Hagetaot|כיוון=שמאל}} לפי [[איגור נוורלי]],{{הערה|Newerly, I. (1967): Introduction (A. Bidwell & G. Bidwell, Trans.). [In:] M. Wolins (Ed.): Selected works of Janusz Korczak (pp. xvii–xlv). Washington, DC: National Science Foundation.|כיוון=שמאל}} קורצ'אק לא הזדהה עם אף אידאולוגיה מדינית ספציפית או [[דוקטרינה]] פדגוגית.

קורצ'אק, כאמור, מוכר היום כמבשרם של מספר זרמים. [[לורנס קולברג]] טוען, שהתאוריה שלו "קהילת הצדק של הילדים" (Children just community){{הערה|Kohlberg, L. (1981): Education for justice: The vocation of Janusz Korczak. [In:] L. Kohlberg (Ed.): Essays on moral development, Volume 1: The philosophy of moral development (pp. 400–407). San Francisco: Harper and Row.|כיוון=שמאל}} מבוססת על הפרקטיקה של קורצ'אק. יש המניחים,{{הערה|Gadotti, M. (1998): Janusz Korczak as the pioneer of child’s rights. The Sixth International Janusz Korczak Conference. Israel: Kibbutz Lochamei Haghetaot|כיוון=שמאל}} שלקורצ'אק ול[[פאולו פריירה]] יש השקפות דומות על דמוקרטיה בבית הספר ועל התאוריה של הדיאלוג. חסידי "האהבה הפדגוגית" (Pedagogical Love) מבססים את התאוריה שלהם על מודל היחסים מורה-תלמיד שעוצב על ידי קורצ'אק.{{הערה|Hatt, B. E. (2005). Pedagogical love in the transactional curriculum. Journal of Curriculum Studies, 37(6), 671–688.|כיוון=שמאל}} כותבים אחרים{{הערה|Boschki, R., 2005, Re-reading Martin Buber and Janusz Korczak: Fresh impulses toward a relational approach to religious education, Religious education, 100, 114-126 DOI:10.1080/00344080590932391|כיוון=שמאל}} מוצאים אצל הן אצל קורצ'אק והן אצל [[מרטין בובר]] התחלות של זרם "החינוך הדתי". הרעיונות של קורצ'אק מיושמים ב"אידאולוגיה של נירמול", חינוך של ילדים עם ליקויים שכליים.{{הערה|Reiter, S., Asgad, B., Sachs, S. 1990: The implementation of a philosophy in education - Korczak, Janusz educational principles as applied in special education, The British journal of mental subnormality, 1990, 4–16|כיוון=שמאל}} גישתו החינוכית של קורצ'אק השפיעה על יוזמות חקיקה לטובת הילד, שהופיעו אחרי מלחמת העולם השנייה. לפולין היה חלק גדול בהן - היא לקחה חלק פעיל בהכנות ל[[הצהרת זכויות הילד]] בשנת [[1959]] ויזמה את "[[אמנת זכויות הילד]]", שהתקבלה בשנת [[1989]] על ידי ה[[או"ם]].

==הערכה כסופר וכהוגה==
ספריו של קורצ'אק נכתבו ב[[פולנית]] ותורגמו לשפות רבות, בהן [[עברית]], [[יידיש]], [[אנגלית]], [[גרמנית]], [[יפנית]] ואפילו [[אספרנטו]]. חלק מספריו תורגמו לעברית מספר פעמים, בשמות שונים. כמו כן, חלק ממאמריו נכללו במספר אסופות שונות בעברית, לעיתים בתרגומים שונים. הספרים עוסקים בהתגברות על הפחד, בהתמודדות עם אלימות פנימית הבוקעת מתוך הילד, בהתחשבות באחרים וכן בשוויון בינלאומיים, והצטרפות לצד הטוב שבאדם.

רבים נדרשו למשנתו החינוכית והבנת משמעות ספריו וסיפוריו של קורצ'אק.{{הערה|1=לדוגמה, קיימים כבר ששה כרכים שנתיים של ביטאון ובו אסופות מאמרים בשם "עיונים במורשתו של יאנוש קורצ'אק", מאוניברסיטת חיפה. ר' [https://web.archive.org/web/20180507090845/http://drorlanefesh.org.il/libraries/janusz-korczak-studies/ תמונות הכריכה ותוכן הכרכים], באתר "דרור לנפש"}}

====זכויות הילד ונשיאה באחריות====
חוקר הספרות [[אדיר כהן]] כתב מספר ספרים ומאמרים על משמעות הגישה של יאנוש קורצ'אק הנובעת מתוך ספרי הילדים שלו.{{הערה|1=בין ספרי אדיר כהן על יאנוש קורצ'אק: '''יאנוש קורצ'אק המחנך: האיש, משנתו ומפעלו החינוכי''', הוצאת [[בצלאל צ'ריקובר]], תל אביב, [[ה'תשל"ד]] ([[1974]]). '''יאנוש קורצ'אק: דיוני הכנס הבינלאומי במלאת מאה שנים להולדתו''' עורך: אדיר כהן, הוצאת בית-הספר לחינוך, [[אוניברסיטת חיפה]], בית-הספר לחינוך, [[אוניברסיטת תל אביב]], [[ה'תשל"ט]] ([[1979]]). '''להיות שמש, להיות אור: החינוך כאהבה - דוגמתו של יאנוש קורצ'אק''', הוצאת אח, [[ה'תשמ"ט]] ([[1988]])}}

{{ציטוט|תוכן=במרכז משנתו החינוכית של קורצ'אק ניתן לזהות מספר עקרונות יסוד: יש להכיר את הילד הכרה מלאה, יש להבין את נפשו ואת עולמו המיוחד, יש להודות במלוא זכותו לכבוד ולאהבה. לדעתו הילדות איננה תקופת הכנה לחיים אלא החיים עצמם. ניתן לזהות קרבה בתפיסתו החינוכית לזו של [[ג'ון דיואי|דיואי]]. כדיואי גם קורצ'אק האמין כי החינוך הוא צמיחה מתמדת של האדם מתוך עולם החוויות וההתנסויות שלו. מול התפיסה הישנה של בית הספר שבחלקה קיימת עד ימינו, מתאר קורצ'אק בית ספר שבו ילמדו ילדים מתוך דיאלוג עם החיים "שבה ילמד על האדם והסביבה בה הוא חי, יתמודד עם אורחות חיי האדם, ישאל שאלות על טעמם של החיים, על האפשרות להשפיע עליהם, על סיכוי האושר, על אהבה ואנושיות...|מקור=אדיר כהן, להיות אור, החינוך כאהבה, עמוד 188|מרכאות=כן}}

את ההשוואה לדיואי כתב פרופ' כהן על פי המאמר "החינוך לאידיאליזם מציאותי לפי יאנוש קורצ'אק - עיון בתודעת הייאוש והתקווה" של הרב ד"ר סטיב קופלנד מ[[מכון פרדס]], [[אוניברסיטת הרווארד|מכללת הרווארד]], והמכללה העברית בבוסטון.{{הערה|1=[http://primo.nli.org.il/primo_library/libweb/action/dlDisplay.do?vid=NLI&docId=NNL-Journals001048716 עיונים במורשתו של יאנוש קורצ'אק] אסופת מחקרים, עדויות, תרגומים ומאמרים, בהוצאת האגודה על שם יאנוש קורצ'אק בישראל, [[ה'תשמ"ז]] ([[1987]])}}

החוקר יובל דרור, כתב על גישת החינוך אשר בדרכה הלך קורצ'אק עצמו, עליו דנו בו אנשי חינוך עוד בתוך כותלי בית היתומים החי בוורשה, ועל הבעתו של גישה זו בתוך ספריו. לדברי רוב החוקרים, מסביר דרור, עיקר עניינו של קורצ'אק היה נתינת תחושת בית. דרור חולק על דעתם, והוכיח שגישת קורצ'אק היא חינוך, בראש ובראשונה לנשיאת אחריות, לערכי חברה, חירות ושלטון עממי בלתי עריץ. גם במאמרו של דרור מודגשת ההתמודדות עם מצבים אמיתיים, וההכרה בצדדים השליליים שבחיים. כך, בבית היתומים היה מוסד "מלך הילדים" שנשא באחריות רבה, ובו בזמן היה צריך להיזהר מנפילת מעמדו ל"מפונק של הדוקטור" או "חביבהּ של סטפה", ובמילים אחרות: ספרו "המלך מתיא הראשון" אינו רחוק מההווי בבית היתומים.{{הערה|[https://www.gfh.org.il/?CategoryID=647&ArticleID=1958 חינוכאי שהקדים את זמנו, פרופסור יובל דרור, אתר מוזיאון לוחמי הגטאות]}}

החוקרת עינב בן-דורי מפרטת את הערכים לילדים ולמבוגרים העולים מתוך שני ספריו של קורצ'אק על "המלך מתיא". זוהי הקדמה למאמר על כוחו של הסיפור לשנות אנשים, ועל משמעות [[סיפורי חסידים|הסיפור החסידי]]. לדעתו הספרים אינם רק "חינוכיים" עבור הילדים, אלא פונים גם לעולמם של המבוגרים, ומדגיש בפניהם את הצורך להתייצב לצד ערכי היושר והשוויון.{{הערה|{{דעת|עינב בן-דורי|he-il/hasidut/maamarim/education.htm|הסיפור החסידי כגורם מחנך}}, תשס"ד, 2004}}

====שאיפה לטוב, תקווה ואהדה====
בספר "הילד הוא אדם, הגותו החינוכית של יאנוש קורצ'אק", חוקר החינוך [[מרק סילברמן]] דן בהגותו וגישתו החינוכית של קורצ'אק העולה מתוך כתביו וגם סיפוריו, וכמו אחרים מדגיש את גישתו של קורצ'אק הקורא למבוגרים להתנהג ככל האפשר עם ילדים כבוגרים זעירים, וכך גם קרא לספרו. אך בנוסף לכך, הוא מנתח את עמדותיו על רקע עמדות דומות בפולין המשכילה - עמדות של [[פטריוטיות]] מחד (המופיעים באופן בולט בספרי הילדים הידועים שלו), אחוות האדם מאידך, אהבת הטבע והתבוננות בעין אוהדת אך מפוקחת בו, וב"תהליכי צמיחה וקמילה" (גם אלו בולטים בסיפורי קורצ'אק). בסופו של דבר, סילברמן מגיע למסקנה שחלק חשוב מדרכו החינוכית של קורצ'אק, הוא היחס החיובי הנדרש לחלומות ותקוות של האדם עצמו ושל חבריו.

זו, לפי דעת הכותב, הייתה גם פרשנותו הדתית של קורצ'אק ל[[אלוהים]], וכך גם חש את הצורך באחוות ישראל (כלומר אחווה יהודית), בין היתר בתפקידם כ"מתקני עולם". עם התקדמות השנים התקרב הן ל[[ציונות]] והן לאהדת [[מסורת (יהדות)|המסורת היהודית]], על פי פרשנות זו שהוא נתן לה, וכל עוד הטקסים היהודיים מכוונים נכון, אל המהלך הזה, של אהבת העולם, הטבע והאחווה האנושית.{{הערה|1=הספר [http://www.mofet.macam.ac.il/ktiva/bitaon/Olive/הילד_הוא_אדם.pdf הילד הוא אדם], באתר מופ"ת}}

====חמלה אנושית====
החוקר [[אלי אשד]] טען, שבספר "[[יותם הקסם]]" (תורגם מאוחר יותר בשם: 'קאיטוש המכשף'), קורצ'אק מתמודד וכותב נגד התפיסה של [[ניטשה]], תפיסת 'האדם העליון' והעצמת השכלתנות והמדע, דעות שבאו לידי ביטוי ב[[גרמניה הנאצית|משטר הנאצי]] והגותו. קורצ'אק לעומת זאת בוחר בתפיסה המדגישה את הרגשות, החיבה והחמלה האנושית. גיבור הספר יותם (או קאיטוש), הוא למעשה [[אנטי-גיבור]], המגלה את ההרס שהאדם (הקטן כגדול) יכול להביא על העולם, והלומד לרצות לפעול רק עבור הטוב שבו.{{הערה|1=[https://web.archive.org/web/20140314061602/http://www.gordon.ac.il/download/files/%D7%A7%D7%90%D7%99%D7%98%D7%95%D7%A9%20%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%A9%D7%A3%20%D7%9E%D7%90%D7%AA%20%D7%99%D7%90%D7%A0%D7%95%D7%A9%20%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%A6%20-%20%D7%90%D7%9C%D7%99%20%D7%90%D7%A9%D7%93_1.pdf קאיטוש המכשף מאת יאנוש קורצ'ק כיצירה אנטי ניטשיאנית]}}

אשד אף חשף את כתיבתו הלא ידועה של קורצ'אק, הן הציונית והלאומנית למדי (אך [[אוטופיה|אוטופית]]), והן כתיבתו על ה[[נאציזם]] ועל [[היטלר]] בפרט, במחזה לא ידוע, שהוצג 50 פעם בפני קהל מבוגרים אך לא הודפס מעולם בחייו. במחזה זה, מטורפים מתכנסים להקמת ממשלה בבית המשוגעים בו הם חוסים, ופורשים את משנתם, הכוללת דמות היטלראית המטילה אימה ורצח על העולם כולו. וכן סיפור ילדים שהופץ בעברית בלבד, ובצנזור פרטים רבים, ובו ילד החולם על עלייתו לארץ, ובסופו פוגש את היטלר ומשכנע אותו שאפשר, עם עוצמה, לעשות דברים טובים בעולם.{{הערה|1=בסיפור זה הילד מוצא את אוצר המקדש בעזרת ערבי, אוצר המסייע למדינות רבות (ספרד אחרי מלחמת האזרחים, סין המתגוננת ממתקפת יפן, פולין), אך אותו כסף עומד גם לצורך הגליית האוכלוסייה הערבית מהארץ מתוך הסכמה. הילד נפגש בחלומו עם היטלר הרוצה אף הוא בכסף, ומציע ליהודי ארצו לחזור לגרמניה תמורתו, והילד מסרב בנימוס.}}

החוקרת ורד גנור-שביט, מדגישה את הצורך של קורצ'אק להראות לילדים את החולשות האנושיות, כולל ההתמודדות עם כישלונות מוסריים, ונפילות נפשיות, ולא להסתירם. במיוחד חשוב להראות להם את מגבלות האדם, ואת ההכרה בדברים שאינו יכול לשנותם.{{הערה|1=[http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=2190 בין יאוש לתקוה], ורד גנור-שביט (אתר מט"ח)}}

היא מצטטת מספרו "כיצד לאהוב ילדים":
{{ציטוט|תוכן=נתפסים אנו לאשליה, כי ימים רבים יוכל הילד להסתפק בהשקפת העולם של המלאך, שלפיה הכל פשוט ונבון בטיבו, כי יעלה בידינו להעלים ממנו את חוסר הידיעה, החולשה, הסתירות, את תבוסותינו ונפילותינו ואת העדר נוסחת האושר... וכי רצונך שההתפתחות תבוא לפתע?... וכי בהבחינו בשקר הראשון שלך לא יפסיק בבת אחת להאמין בכל אמיתותיך?... אין בחינוך דבר טוב יותר, מכנותו הגמורה של המחנך עצמו... אפילו האהבה - אסור לה לקלקל את האמת, כי האמון חשוב מן האהבה."|מקור=ורד גנור-שביט, בין יאוש לתקוה, אתר מט"ח|מרכאות=כן}}

====השקפת הסטואה והתנ"ך====
החוקר משה שנר הסביר את עמדות [[האסכולה הסטואית|הסטואה]] שקורצ'אק קרא מעט לפני מותו בספרו של [[מרקוס אורליוס]], וראה בהם תפיסה הדומה לתפיסה ה[[תנ"ך|תנ"כית]] המופיעה ב[[ספר משלי]]. הוא מסביר מדוע גם התנגד קורצ'אק ל"משנה סדורה" בנושא החינוך, אך בה בעת היו לו גישה וקו:
{{ציטוט|תוכן=קורצ'אק נמנע במכוון ובמוצהר מכתיבתה של משנה סדורה הנשענת על גופי רעיונות ברורים ומקורות סמכות מוכרים. לטענתו, לא החוכמה הפדגוגית הכתובה בספר היא העיקר: "הילד אינו תובע חכמה שעל נייר"; יתרה מזאת, "הפרוגראמה היא המסלפת והרוצחת של הדעת" (דת הילד, 1978, עמ' 78). הדעת מצויה אפוא מחוץ לפרוגרמות, אלו שגורמות לאדם להפסיק לחתור לידיעה עמוקה יותר. לפיכך קורצ'אק מחפש אחר מורה המודה מתוך ענווה באי-ידיעתו המקורית... '''ובהמשך המאמר:''' ...גישה נכונה לחינוך מתגבשת מתוך ניסיון החיים, לא מבין ספרי הלימוד. "לכו לעבוד והקשיבו לאינטואיציה שלכם", מייעץ קורצ'אק למאזיניו שוב ושוב (שם, עמ' 118, 405 ובמקומות רבים נוספים) ...|מרכאות=כן|מקור=משה שנר, [http://library.macam.ac.il/study/pdf_files/d10808.pdf השכל הישר ואי-הידיעה המובנית במעשה החינוכי, או מה למד קורצ'אק מהיוונים הקדמונים], '''דפים''' 53, 2012, עמ' 11–43; באתר האינטרנט של [[מכון מופ"ת]]}}

לדבריו, תפיסת הסטואה מביעה את קבלת העולם כפי שהוא, תוך התבוננות אמיתית וכנה בו, ותוך צירוף הכוחות האנושיים להתמודדות עמו, באחווה. לפי פירוש זה, הנפש האנושית, שתמיד שואפת לטוב ומקווה, יכולה לזהות את הרגעים והמקומות שאין אפשרות להתמודד עימם. בהליכה שלנו בעיניים פתוחות מול הרוע והרשע המתגלים בעולם ומול המוות, אנחנו מעודדים זה את זה להמשיך כחברה שמחה, בריאה בגופה ובנפשה ושואפת לטוב.

==תיעוד והנצחה==
[[קובץ:Stamp of Israel - Janusz Korczak.jpg|ממוזער|250px|[[בול]] ישראלי משנת [[1962]] לזכרו של יאנוש קורצ'אק]]
לזכרו של קורצאק הוקמו אנדרטאות רבות, הוקמו ארגונים המוקדשים לתיעוד חייו והמחשבה הפדגוגית שלו ומוסדות לימוד רבים נקראו על שמו בישראל ובעולם. בערים רבות בישראל רחובות על שמו. בשנת 1942, זמן קצר לאחר מותו של קורצ'אק, הוקם בית יתומים ברעננה בשם "[[ביתנו]]" שאף אימץ את שיטתו החינוכית של קורצ'אק. "ביתנו" קלט ילדים ניצולי שואה שנשלחו למוסד על ידי ארגון עלית הנוער בזמן המלחמה ובשנים שאחריה.

====אנדרטאות====
[[קובץ:אנדרטת יאנוש קורצ'אק ביד ושם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אנדרטת יאנוש קורצ'אק ותלמידיו]] ב"[[יד ושם]]"]]
[[קובץ:פולין 001.jpg|ממוזער|שמאל|250px|סלע הזיכרון ליאנוש קורצ'אק ותלמידיו בטרבלינקה]]
* [[אנדרטת יאנוש קורצ'אק ותלמידיו]] ב[[כיכר עירונית|כיכר]] על שם קורצ'אק ב[[יד ושם]] בירושלים, מאת הפסל [[בוריס סקציאר]]
* אנדרטה ברחוב שביינטוקשיסקה ליד ארמון התרבות והמדעים, ורשה.
* אנדרטה ברחוב יאקטורובסקה 6 (לשעבר – קרוחמלנה 9) שם פעל בית היתומים לילדים יהודים בוורשה.
* אנדרטה ב[[בית הקברות היהודי בוורשה]] ברחוב אוקופובה מאת הפסל [[בוריס סקציאר]]
* אנדרטה ברחוב קורקובה, ורשה
* סלע זיכרון לקורצ'אק ותלמידיו ב[[טרבלינקה]]
* אנדרטה לזכר קורצ'אק ותלמידיו מאת הפסל הישראלי [[יעקב אפשטיין (פסל ישראלי)|יעקב אפשטיין]] ברחבת הספרייה העירונית ב[[בת ים]]
* "קורצ'אק והילדים", פסל המוצג ב[[בית לוחמי הגטאות|מוזיאון לוחמי הגטאות]] מאת האמן [[שמואל ניסנבאום]]
* אנדרטת הנצחה ליאנוש קורצ'אק ולסטפה וילצ'ינסקה ביער הזיכרון ל[[יהדות פולין]] ב[[הר הרוח]]
* אנדרטה של קורצ'אק ו"ילדיו", ב[[גינצבורג (עיר)|גינצבורג]] [[גרמניה]] מאת האמן והפסל [[יצחק בלפר]], מיתומי קורצ'אק{{הערה|{{ynet|טל רויטמן מאיר|גורל אחד: היתום של קורצ'אק, והיתומים של המדינה|4404087|12 ביולי 2013}}}}

<gallery>
תמונה:Janusz_Korczak.JPG|[[אנדרטה]] ליאנוש קורצ'אק בפתח בית היתומים בורשה
תמונה:מסע שורשים 102.jpg|אנדרטה ליאנוש קורצ'אק ב[[בית העלמין היהודי בוורשה]]
קובץ:PikiWiki Israel 11692 monument to janusz korczak and the children in bat.jpg|אנדרטה ליאנוש קורצ'אק ותלמידיו של הפסל יעקב אפשטיין בבת ים
קובץ:אנדרטת הנצחה ליאנוש קורצ'אק ביער יהדות פולין בהר הרוח.jpg|אנדרטה ליאנוש קורצ'אק ולסטפה וילצ'ינסקה ביער יהדות פולין בהר הרוח
קובץ:Janusz Korczak in scroll of fire monument.JPG|יאנוש קורצ'ק והילדים ומעליהם קסדות נאציות - ב[[אנדרטת מגילת האש]]
</gallery>

====ארגונים ומוסדות העוסקים בתיעוד והנצחת חייו ומורשתו====
* בשנת [[1978]] הוקם הוועד הבינלאומי על שם קורצ'אק.
* בשנת [[1983]] הוקם הארגון '''התנדבות בישראל''' להפצת מורשתו של קורצ'אק.
* בשנת [[1993]] הוקם המרכז לתיעוד ומחקר '''Korczakianum'''. ברשותו של המרכז ארכיונים ייחודיים, המרכז מקיים פעילויות חינוכיות, מחקר, פרסומים (בין היתר הוצאת מהדורה של כל כתבי קורצ'אק). המרכז ממוקם בוורשה, ברחוב יאקטורובסקה 6 (לשעבר – קרוחמלנה 9) שם פעל בית היתומים לילדים יהודים בוורשה.
* מוסדות לימוד רבים בישראל ובעולם כולו אימצו את משנתו החינוכית. כך לדוגמה בית הספר הדמוקרטי "יחד" ב[[חולון]] מתנהל על פי שיטתו. בתי ספר רבים בישראל ובעולם נקראים על שמו (בתי ספר ישראליים הנקראים על שמו נמצאים ב[[ירושלים]], [[באר שבע]], [[רמת גן]], [[פתח תקווה]], [[חיפה]] ו[[קריית מוצקין]], וכן "המכון החינוכי הישראלי ע"ש יאנוש קורצ'אק").
* מדינת ישראל הוציאה [[בול דואר]]{{הערה|1=[http://www.israelphilately.org.il/stamps/stamp.asp?id=658 בול דואר יאנוש קורצ'אק] באתר רשות הדואר}} לזכרו של יאנוש קורצ'אק.
* [[אסטרואיד]] מ[[חגורת האסטרואידים|חגורת אסטרואידים]] שהתגלה ב-[[16 בספטמבר]] [[1971]] ב[[מצפה כוכבים]] ב[[אוקראינה]], נקרא [[2163 Korczak]]{{הערה|1=[http://www.science24.org/show/2163_Korczak 2163 Korczak]|כיוון=שמאל}} על שמו.
* מתחילת שנות האלפיים מקיימת תנועת [[המחנות העולים]] טקס אזכרה שנתי לקורצ'אק, סטפה וילדי בית היתומים. החל משנת 2010 טקס האזכרה נערך בשיתוף פעולה עם יד ושם.
* ב-[[5 באוגוסט]] [[2010]] נערך טקס [[אזכרה]] ביד ושם לציון 68 שנים להירצחם של יאנוש קורצ'אק, אנשי צוות בית היתומים והילדים,{{הערה|1=[https://www.yadvashem.org/he/events/05-august-2010.html טקס אזכרה לציון 68 שנים להירצחם של יאנוש קורצ'אק, אנשי צוות בית היתומים והילדים], באתר [[יד ושם]]}} הטקס נערך בכיכר הנושאת את שמו.
* שנת 2012 הוכרזה בפולין כ"שנת קורצ'אק"{{הערה|[https://web.archive.org/web/20130703025344/http://en.2012korczak.pl/ אתר שנת קורצ'אק]}} ובמסגרתה נערכו עשרות אירועים המנציחים את שמו ומורשתו. גם [[שרבוט גוגל]] [http://www.google.com/doodles/janusz-korczaks-year ציינו את שנת קורצ'ק].
* בשנת 2012 הקימה תנועת הנוער "המחנות העולים" יחד עם האמן יצחק בלפר, חניכו של קורצ'אק, תערוכת קבע העוסקת במורשתו של קורצ'אק הנקראת "אמונה חדשה". בתערוכה מתקיימות הדרכות וסדנאות שונות, בעיקר לציבור המחנכים בישראל.

====סרטים, ספרים, מחזות ומוזיקה====
* "הנך חופשי, דוקטור קורצ'אק" (''Sie sind frei, Dr. Korczak''; בישראל הוקרן בשם "קורצ'אק והילדים") – קופרודוקציה [[גרמניה המערבית|מערב גרמנית]]-ישראלית משנת 1974 בבימויו של [[אלכסנדר פורד]]. הסרט מוקדש לשנים האחרונות בחייו של קורצ'אק. את דמותו של קורצ'אק מגלם [[ליאו גן]].
* "[[קורצ'אק (סרט)|קורצ'אק]]" {{אנ|Korczak (film)}} – סרט פולני משנת 1990 בבימויו של [[אנדז'יי ויידה]] על פי תסריט של [[אגניישקה הולנד]] {{אנ|Agnieszka Holland}}. הסרט מתאר את גורלו של קורצ'אק וחניכיו האהובים על רקע [[מבצע ריינהרד]]. הסרט משלב קטעי סרטים דוקומנטריים שצולמו על ידי הנאצים בגטו ורשה. את דמותו של קורצ'אק מגלם [[ווייצ'ך פשוניאק]] {{אנ|Wojciech Pszoniak}}.
* בשנת [[2003]] הועלתה ב[[ניו יורק]] ה[[אופרה]] "היתומים של קורצ'אק"{{הערה|[http://www.adambsilverman.com/korczak/ היתומים של קורצ'אק]}} מאת אדם סילברמן {{אנ|Adam Silverman}}. האופרה מבוססת על סיפור חייו ומפעלו הבולט - טיפול בילדים היתומים.
* בשנת [[2017]] עלה לאקרנים סרט המבוסס על הספר [[אשתו של שומר גן החיות]] המתאר את סיפור הצלת היהודים שניהלו ד"ר [[יאן ואנטונינה ז'בינסקי]], מנהל גן החיות בוורשה ואשתו. בסרט קורצ'אק מופיע בגילומו של השחקן [[Arnošt Goldflam]], והסרט נותן משקל רב לשגרה בבית היתומים בימי הגטו וגם לגירושו. גם יאן ניסה להפציר פעמים רבות בקורצ'אק לברוח עמו ולהינצל, אך קורצ'אק דבק בילדים ועלה עמם לרכבת השילוח ל[[טרבלינקה]].
* בשנת 2019, בערב [[יום הזיכרון לשואה ולגבורה]] ביצעה [[התזמורת הסימפונית ירושלים]] ב[[הצגת בכורה|הופעת בכורה]], את "סימפוניית יאנוש קורצ'אק" בניצוחו של גרהרדט מולר - גולדבום. הסימפוניה נכתבה על ידי ה[[מלחין]] הגרמני אוסקר גוטליב בלאר (Oskar Gottlieb Blarr) בשנת 1985 ל[[פסנתר]] סולו (ובוצעה בארץ באותה ב[[כנסיית הגואל]]), אך לאחר מספר שנים עובדה ל[[תזמורת]] לבקשתו של המנצח [[דוד שלון]]. שמה המלא של היצירה הוא "לזכר יאנוש קורצ'אק ו[[סטפניה וילצ'ינסקה]].{{הערה|1={{ישראל היום|מתן אורן|קונצרט מיוחד: סימפוניה לזכר יאנוש קורצ'אק|652961|29 באפריל 2019}} }}
* הספר ה-40 בסדרת "[[מנהרת-הזמן (סדרת ספרים)|מנהרת-הזמן]]" המצליחה של [[גלילה רון פדר]] נקרא "ממלכת הילדים" ומספר על יאנוש קורצ'אק.

==ספריו==
====ספרי ילדים====
* '''ילדי הרחוב''' (1901). נדפס בכרך אחד עם '''ילד הטרקלין''' תחת הכותרת: '''יאנוש קורצ'אק כתבים כרך ד': ילדי רחוב וילד הטרקלין'''. מפולנית - [[אורי אורלב]]; בהוצאת האגודה על-שם יאנוש קורצ'אק בישראל והקיבוץ המאוחד, 1998.{{הערה|{{הארץ|אפרת דוידוב|ומה זאת אומרת: להיות בן אדם?|1.9097507|24 באוגוסט 2020}}}}
* '''ילד הטרקלין''' (1906), מפולנית - [[אריה בוכנר]],{{הערה|{{פריט|Q118927376}} }} אברהם ברלס, 1973. / מפולנית - [[אורי אורלב]], נדפס בכרך אחד עם '''ילדי הרחוב''' תחת הכותרת: '''יאנוש קורצ'אק כתבים כרך ד': ילדי רחוב וילד הטרקלין'''; בהוצאת האגודה על-שם יאנוש קורצ'אק בישראל והקיבוץ המאוחד, 1998.
* '''מושקים, יושקים, שרוליקים'''/'''בקייטנה''' (1910). הגרסה העברית לספר זה קרויה "'''בקייטנה"''', מפולנית - אריה בוכנר, צייר: [[מ' אריה]], הוצאת ניב, 1964, 1968, 1978. / נכלל גם ב'''עם הילד''', בהוצאת בית לוחמי הגטאות והקיבוץ המאוחד, 1974.
* '''Józki, Jaśki, Franki'''{{כ}} (1911).
* '''בובו''' (1914). כלול ב'''כתבים – כרך ה: התהילה וסיפורים אחרים''', מפולנית – [[אורי אורלב]], בהוצאת בית לוחמי הגטאות, הקיבוץ המאוחד, יד ושם, האגודה ע"ש י. קוצ'אק, 1999.
* '''כאשר אשוב ואהיה קטן''' (1925). מפולנית - אריה בוכנר, אייר - מ' אריה, הוצאת יסוד, 1974 / כלול בכתבים – כרך ח, הוצאת לוחמי הגטאות והקיבוץ המאוחד.
* '''דז'ק הקטן''' / '''פשיטת הרגל של ג'ק הקטן''' (1926). מפולנית - י. פרישמן, ציירה תרצה, הוצאת הקיבוץ המאוחד 1947. / מפולנית - [[אורי אורלב]]; ציורים - ויסלאב מאיכז'אק, [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]], 1985.
* '''[[המלך מתיא הראשון]]''' (1923). מפולנית - [[יוסף ליכטנבום]], [[הוצאת שטיבל]], 1933 / מפולנית – אורי אורלב, כתר, 1979. כמו כן, עובד למחזה "המלך מתיא בגטו; מחזה בעשר תמונות: מחזה לגיל הנעורים" בידי [[חיים טהרלב]] ולמחזה "המלך מתיא הראשון" (1986) בידי [[דבורה עומר]], והועלה לבמה בישראל ב[[שנות השמונים של המאה העשרים]].
* '''[[דת הילד]]''' (1929)
* '''המלך מתיא באי השומם''' (1931). מפולנית - י’ ליכטנבוים ; ציורים ש' כהן. / מפולנית - [[אורי אורלב]], כתר, 1979.
* '''[[יותם הקסם]]'''/'''קאיטוש המכשף'''/'''קיטוש הקוסם''' (1934). מפולנית - יוסף ליכטנבום, רישומים - [[לאה גרונדיג]], עם עובד, 1944 / מפולנית – אורי אורלב, עם עובד, 1987{{הערה|{{כל העיר1|פנינה בסכס|קריאות - אהבה בלי קסמים - "קאיטוש המכשף", יאנוש קזרצ'אק, מפולנית: אורי אורלב; עם־עובד|19870731|138}}}}. / מפולנית - יוכבד פרימן, איורים - חובב רשלבך, זמורה-ביתן, 2000.
* '''הנער העקשני: חיי [[לואי פסטר]]''' (1937). הוצאת מ. נוימן 1957 / מפולנית - [[שמשון מלצר]], הוצאת אדם, 1978.
* '''Trzy wyprawy Herszka'''{{כ}} (1938).
* '''בני האדם הם טובים''' (1938). מפולנית - אריה בוכנר, צייר א' אבדי, הוצאת יסוד, 1970, 1973.
* '''עם הילד''', מפולנית - [[צבי ארד (משורר)|צבי ארד]], הוצאת הקיבוץ המאוחד.

כמו כן, יצאו האסופות:
* '''מחזות''', מפולנית - אריה בוכנר, אייר - מ’ אריה, הוצאת ניב, 1958.
* '''ספורים לילדים''', מפולנית - עדה פוזננסקי-הגרי, אייר - יוסף ברגנר, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1961.
* '''התהילה''' (1923). מפולנית - אריה בוכנר, אייר - מ’ אריה, הוצאת ניב, 1963.
* '''כתבים, כרך ג': סיפורי הקייטנות''', הוצאת הקיבוץ המאוחד.
* '''כתבים, כרך ה': התהילה וסיפורים אחרים''', מפולנית – [[אורי אורלב]], בהוצאת בית לוחמי הגטאות, הקיבוץ המאוחד, יד ושם, האגודה ע"ש י. קוצ'אק, 1999. באוסף: התהילה, בובו, שבוע ביש מזל, וידויו של פרפר, סיפורים מכתבי-עט, סיפורים לצעירים ביותר, שירים.

====הגות====
מרבית ספרי ההגות של קורצ'אק תורגמו כחלק מאסופת כתבים בנושאי חינוך ולא כספרים עצמאיים. להלן רשימת ספריו כפי שיצאו בפולנית, תוך ציון האסופה בה הם כלולים.. ראו בהמשך רשימת אסופות בעברית.
* '''Koszałki opałki'''{{כ}} (1905).
* '''בית הספר של החיים''' (1908). כלול ב"כתבים – כרך ח", הוצאת לוחמי הגטאות והקיבוץ המאוחד, 1974.
* '''Sława'''{{כ}} (1912).
* '''רגעים חינוכיים''' (1919). כלול ב"כתבים – כרך א: פרוזה פיוטית", הוצאת בית לוחמי הגטאות והקיבוץ המאוחד.
* '''כיצד לאהוב ילדים''' (1920, 1921). מפולנית - יעקב צוק, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1963. כמו כן, כלול בספר "עם הילד".
* '''העיתון בבית הספר''' (1921). כלול ב"כתבים, כרך ט': כללי החיים ועיתונאות לילדים".
* '''לבדי עם אלוהים''' (1922). כותר בעברית:'''עם אלוהים אשיח: תפילותיהם של אלה שאינם מתפללים''', מפולנית - יהושע מרקוביץ. קריית ספר, (1979). / כלול גם ב"כתבים – כרך ב: פרוזה פיוטית", בתרגומם של יונת ואלכסנדר סנד.
* ''''קצר ללא בושה''' (1926). כלול ב"כתבים – כרך ב: פרוזה פיוטית".
* '''זכותו של הילד לכבוד''' (1929). כלול ב"כתבים – כרך א: פרוזה פיוטית" וב"ילדות של כבוד" בתרגומם של סדן ומלצר.
* '''כללי החיים''' (1930). כלול ב"כתבים – כרך ט".
* '''סנאט המטורפים''' (1930). כלול ב'''כתבים – כרך ב: פרוזה פיוטית'''.
* '''Reflekcje'''{{כ}} (1938).
* '''פדגוגיה מבודחת''' (1939). כלול ב"כרכים – כרך ב: פרוזה פיוטית".
* '''מן הגטו''' (1939-1942). מפולנית - צבי ארד, בית לוחמי הגטאות והקיבוץ המאוחד, 1974.

האסופות:
* '''כתבים, כרך א': פרוזה פיוטית''', הקיבוץ המאוחד, 1996, כולל את החיבורים: איך לאהוב ילד (1920, 1921), רגעים חינוכיים (1919), זכות הילד לכבוד (1929)
* '''כתבים, כרך ב': פרוזה פיוטית''', מפולנית - יונת סנד, אלכסנדר סנד, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1996, כולל את החיבורים: אדם עם אלוהיו (1922), קצר ללא בושה (1926), סנאט המטורפים (1930), שיחות רדיו, פדגוגיה מבדחת (1939), ילדי התנ"ך.
* '''כתבים, כרך ו': הומורסקות ופיליטונים''', הקיבוץ המאוחד, כולל את החיבורים: קש וגבבה, הומורסקות ופיליטונים, פלייטונים מתוך Kolce, זוטות סטיריות.
* '''כתבים, כרך ז': הומורסקות ופליטונים (ב)''', הקיבוץ המאוחד,
* '''כתבים, כרך ח': כאשר אשוב ואהיה קטן, בית הספר של החיים''', הקיבוץ המאוחד, כולל את החיבורים: כאשר אשוב ואהיה קטן (1925), בית הספר של החיים (1907)
* '''כתבים, כרך ט': כללי החיים ועיתונאות לילדים''', הקיבוץ המאוחד, כולל את החיבורים: כללי החיים (1930), עיתון בית ספר (1921), קטעים מתוך עיתוני הילדים "מאלי פשגלונד" ו"בשמש".
* '''ילדות של כבוד''', מפולנית - דב סדן ושמשון מלצר, הוצאת בית לוחמי הגטאות והקיבוץ המאוחד, 1976. כולל את החיבורים: כאשר אשוב ואהיה קטן (1925), זכות הילד לכבוד (1929), כללי החיים (1930) ופדגוגיה מבדחת (1939).
* '''עם הילד''', מפולנית - צבי ארד ויעקב צוק, הוצאת בית לוחמי הגטאות והקיבוץ המאוחד, 1974, כולל את החיבורים: מושקים, יוסקים, שרולים (1910), בובו (1914), כיצד לאהוב ילדים (שני החלקים: 1920, 1921).
* '''דת הילד''', מפולנית - [[דב סדן]] ו[[צבי ארד (משורר)|צבי ארד]], הוצאת [[בית לוחמי הגטאות]], 1978. רשימות, מסות ומאמרים על ארץ ישראל ועל פדגוגיה שפורסמו בביטאונים שונים (1919–1938) ומבחר מעיתונות הילדים "מאלי פשגלונד", וחמש רשימות מהדו-שבועון לילדים ומחנכים "בשמש", (1926-1919).
* '''כתבים פדגוגיים''' - שלושה כרכים, מפולנית - דב סדן (על חלק מההוצאות חתום בתור ד’ שטוק) ו[[שמשון מלצר]], הקיבוץ המאוחד 1944. כוללים בין היתר את החיבורים: זכות הילד לכבוד (1929), כללי החיים (1930), פדגוגיה מבדחת (1939), כאשר אשוב ואהיה קטן (1925).
* '''קטעים פדגוגיים נבחרים''' מפולנית - מוחמד חוראני, ירושלים: המכללה לחינוך ע"ש דוד ילין (1991).
* '''עיונים במורשתו של קורצ'אק''', ביטאון משותף לבית לוחמי הגטאות ואוניברסיטת חיפה. שישה חלקים:
# עבודות מחקר, עיונים ביצירותיו של קורצ'אק ותרגומים ראשונים של יצירות, עדויות ומכתבים.
# המחזה של קורצ'אק: "סנאט המטורפים" ומבחר מאמרים על כתיבתו ומשנתו החינוכית של יאנוש קורצ'אק.
# יצירתו הספרותית של קורצ'אק: "וידויו של פרפר" ושבעה סיפורים מתוך יצירותיו האחרונות של קורצ'אק.
# מקורות חדשים מהגטו. חומר ארכיוני על בית היתומים שניהל קורצ'אק והובא לארץ ב-1988. מכתבים ומאמרים.
# "בית הספר של החיים" בתרגומו של [[אורי אורלב]], מאמרים בנושא יצירותיו של קורצ'אק, מאמר על [[סטפה וילצ'ינסקה]] מאת עדה הגרי ודיון על ה"[[עלייה לרגל]]" של נוער ישראלי לפולין.
# "קצר ללא בושה", קטעים משיחותיו של יאנוש קורצ'אק ברדיו ומאמרים.

==ראו גם==
{{קישורי פורטל|חינוך}}
{{הפניה לספר ויקיפדיה|יאנוש קורצ'אק}}
* [[בית היתומים של יאנוש קורצ'אק]]
* [[חינוך דמוקרטי]]
* [[ילדים בשואה]]
* [[שמואל גוגול]] מחניכיו של קורצ'אק
* [[אנה בראודה-הלר]]

==לקריאה נוספת==
מאות מאמרים שנתפרסמו בעברית מתמקדים באיש ויצירתו.{{הערה|ראו: {{רמב"י נושא|קורצק, ינוש, 1878–1942}}}} בין הכותבים עליו מחנכים, חוקרים, מבקרים, ויוצרים: [[זרובבל גלעד]], [[מנחם רגב]], [[משה שנר]], [[ישראל גוטמן]], [[יעקב רתם]], [[שבח אדן]], [[עדינה בר-אל]], [[גרשון ברגסון]], ורבים אחרים.
* וסרצוג, זלמן, '''ד"ר יאנוש קארטשאק לערער און דערציער''', בואנוס איירס, 1953
* פאולינה אפנשלק, '''הדוקטור נשאר: רומן ביוגרפי על יאנוש קורצ'אק''', הוצאת קרית-ספר, 1953
* [[משה זרטל|משה זילברטל (זרטל)]], '''במחיצתו של יאנוש קורצ’אק: (פרקי זכרונות)''', מרחביה: [[הקיבוץ הארצי השומר הצעיר]] ([[ספרית פועלים]]: 'דורון'), 1944; (מהדורה ב' מורחבת: מרחביה: ספרית פועלים, 1962)
* '''במחיצתו של יאנוש קורצ’ק''', רשמים, [[חיה הינדה לוי-ליסנר]], תל אביב, 1965
* צבי א. קורצוויל, '''משנתו החינוכית של ד"ר יאנוש קורצ'אק''', תרבות וחינוך, 1968
* יוסף ארנון, '''יאנוש קורצ'אק מחנך עם תום''', [[אוצר המורה]], 1971
*יוסף ארנון, '''שיטתו החינוכית של יאנוש קורצ'אק''', תל אביב: דפוס "אבוקה", אוצר המורה, 1971
* [[גדליה אלקושי]], '''יאנוש קורצ'אק בעברית – ביבליוגרפיה מוערת בצירוף מבוא''', לוחמי הגטאות, [[בית לוחמי הגטאות ע"ש יצחק קצנלסון]], תשל"ב, 1972
* [[אדיר כהן]], '''יאנוש קורצ'אק המחנך: האיש, משנתו ומפעלו החינוכי''', תל אביב: צ'ריקובר, 1974
*[[שמעון זקס]], [[רות לבנית]] ומרים לוין, '''יאנוש קורצ’אק ידיד הילדים''', אביב: אוניברסיטת תל אביב – בית-ספר לחינוך – רמות-מערכות חינוך בע’מ – פרויקט יח"ס, תשל"ח-1978
* ירחמיאל וינגרטן, '''יאנוש קורצ'אק – היהודי המעונה – סיפור חייו ותקופתו''', הוצאת ברונפמן, 1979
* העורך – [[אדיר כהן]] ; המלבה"ד – [[דב שובל]], '''יאנוש קורצ’אק: דיוני הכנס הבינלאומי במלאת מאה שנים להולדתו''' חיפה, תל אביב 1979
* [[ירחמיאל וינגרטן]], '''יאנוש קורצ'אק''', [[ספריית תרמיל]], 1982
* [[נתן גרוס]], אילנה שילוני, בנימין אנוליק, (עורכים) '''מחווה לקורצ'ק: מדבריו, שירי משוררים, ציורי ילדים''', [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]], תשמ"ה-1985
*אדיר כהן, '''להיות שמש, להיות אור: החינוך כאהבה. דוגמתו של יאנוש קורצ’אק''', חיפה: הוצאת אח, 1988
* יצחק פרליס, '''איש יהודי מפולין: חייו ופעלו של יאנוש קורצ'אק''', הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1986
* בתיה גלעד, '''יאנוש קורצ'אק (הנריך הירש גולדשמידט) 1878–1942''', הוצאת האגודה ע"ש יאנוש קורצ'אק בישראל, 1992
* האנה מורקוביטש-אולצ'אקובה, '''חיי יאנוש קורצ'אק''', הוצאת הקיבוץ המאוחד 1992
* שבח אדן, '''הנריק גולדשמיט – יאנוש קורצ'אק''', הוצאת [[כתר ספרים|כתר]], 2000
* [[מרים עקביא]], '''בארצו של יאנוש קורצ'אק''', [[הוצאת כרמל]], תשס"ו-2006
* טומק בוגצקי, '''אלוף הילדים – הסיפור של יאנוש קורצ'אק''', [[הוצאת דביר]], 2011
* ישראל בנימינוב, '''יאנוש קורצ'אק האדם המחנך הסופר''', הוצאת לוני כהן, 2012
*מרק סילברמן, '''[http://www.mofet.macam.ac.il/ktiva/bitaon/Olive/הילד_הוא_אדם.pdf הילד הוא אדם: הגותו החינוכית של יאנוש קורצ'אק]''', תל אביב: מכון מופ"ת, 2012
* [[יואנה אולצ'ק-רוניקייר]], '''קורצ'אק: ניסיון לביוגרפיה''', [[אור יהודה]]: זמורה ביתן, 2013
* אביב לבנת (עורך), '''גילוי דעת''' 17 (בנושא יאנוש קורצ'אק), סמינר הקיבוצים, 2020. https://www.bing.com/search?pglt=41&q=גילוי+דעת+17+סמינר+הקיבוצים&cvid=4cbce30ef89b46d09472590f0dc25e47&gs_lcrp=EgZjaHJvbWUqBggAEEUYOzIGCAAQRRg7MgYIARAAGEAyBggCEAAYQDIGCAMQABhAMgYIBBAAGEAyBggFEAAYQDIGCAYQABhAMgYIBxAAGEAyBggIEEUYPNIBCDIxOTZqMGoxqAIAsAIA&FORM=ANNTA1&PC=LCTS
*

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיציטוט=יאנוש קורצ'אק|ויקישיתוף=Category:Janusz Korczak|שם ויקישיתוף=יאנוש קורצ'אק}}
* {{אתר רשמי}}
* {{פרופילי קולנוענים-מוזיקאים}}
* {{פרויקט בן-יהודה|זיהוי=393}}
* {{רמב"י נושא|קורצק, ינוש, 1878-1942|רשימה=כן}}
* {{מרחב}}
* [https://jfc.org.il/movie/28817-2/ יאנוש קורצ'אק: רופא, סופר ומחנך], סרטה של בלה ברעם משנת 1978, זמין לצפייה ישירה באתר ארכיון ישראלי לסרטים - [[סינמטק ירושלים]]
* [http://pskorczak.org.pl/ אתר עמותת יאנוש קורצ'אק הפולנית]
:Bożena Wojnowska Życie dla Innego:Dziecka - Człowieka ''Rzeczpospolita'' Nr 36 16 grudnia 2008
* הפרס הספרותי הבינלאומי ע"ש יאנוש קורצ'אק. [http://www.ibby.pl/index.php?option=com_content&view=article&id=150%3Amidzynarodowa-nagroda-literacka-im-janusza-korczaka&catid=45%3Anagrody-midzynarodowe&Itemid=124&lang=en אתר IBBY] (בפולנית). הוענק בפעם האחרונה בשנת 2000. בין הסופרים הישראלים שזכו בפרס זה: [[אורי אורלב]] (1990) עבור "[[האי ברחוב הציפורים]]", [[עפרה גלברט-אבני]] (1994) עבור "קירות שלא רואים", כמו כן הוענק לסופרים [[מיכאל אנדה]] (1981) עבור "[[הסיפור שאינו נגמר]]", ו[[אסטריד לינדגרן]] (1979) עבור "[[האחים לב ארי]]".
* [https://web.archive.org/web/20120107224441/http://www.polish-heroes.org//paginas/heroes-pol.html הלינה בירנבאום על יאנוש קורצ'אק (בפולנית)]
* [http://www.daat.ac.il/daat/history/korchak-2.htm על יאנוש קורצ'אק], לקט מאמרים באתר "דעת"
* משה שנר, [https://web.archive.org/web/20031214111915/http://www.oranim.ac.il/site/heb/TmplLecturer.aspx?LectureID=1002&AccountID=25 יאנוש קורצ'אק - סיפור חייו והגותו החינוכית של יאנוש קורצ'אק], באתר [[מכללת אורנים]]
* [[ישראל גוטמן]], [http://www1.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%203548.pdf?WT.mc_id=wiki יאנוש קורצ'אק: האיש, המורשת והאגדה], אתר יד ושם
* [[אליעזר מרכוס]], [http://www1.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%203549.pdf האם משנתו של קורצ'אק רלוונטית לעידן הטלקומוניקציה?], אתר יד ושם
* {{מטח|ורד גנור-שביט|יאנוש קורצ'אק: בין ייאוש לתקווה|2190}}
* {{מטח|[[שרה נשמית]]|המרד בגטו ורשה: מצעד המות של יאנוש קורצ'ק|315}}
* [http://www.freddybarak.com/?page_id=828 השיר "דרכו האחרונה"], {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20150419232803/http://www.freddybarak.com/?page_id=828 |date=2015-04-19 }} מילים: אנדה עמיר, לחן: פרדי ברק, שירה: דורית פרקש
* [http://fcit.usf.edu/holocaust/KORCZAK/ The Janusz Korczak Living Heritage Association] - צילומים ויצירות באנגלית ובשוודית.
* [http://www.korczakianum.mhw.pl KORCZAKIANUM מרכז התיעוד והמחקר '''קורצ'אקיינום'''] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20190603031115/http://www.korczakianum.mhw.pl/ |date=2019-06-03 }}
* {{הארץ|[[לימור שרייבמן-שריר|לימור שרייבמן־שריר]]|יאנוש קורצ'אק כרופא|1.2610425|8 באפריל 2015|מנויים=לא}}
* [[אלי אשד]], "יותם הקסם של יאנוש קורצ'אק כיצירה אנטי-ניטשיאנית", [https://www.gordon.ac.il/sites/gordon/UserContent/files/tashag-13.pdf '''עיון ומחקר בהכשרת מורים''' 13], תשע"ג, 2012, עמ' 338–371
* {{יקום תרבות|[[אלי אשד]]|מלך הילדים: סיפור חייו ואגדת מותו של יאנוש קורצ'אק|2013/01/מלך-הילדים-סיפור-חייו-ואגדת-מותו-של-יאנ|5 בינואר 2013}}
* [http://www.icast.co.il/default.aspx?p=Podcast&id=392202&cid=425808 זיכרון אישי על יאנוש קורצ'אק] - האמן יצחק בלפר מספר ל[[ציפי גון-גרוס]] על היכרותו האישית עם קורצ'אק בתוכניתה "ספרים, רבותי, ספרים", גלי צה"ל, 10 באוגוסט 2012
* {{קטעים בהיסטוריה|פרק 129: ביקורו המרגש של יאנוש קורצ'אק בארץ ישראל|2015/03/10|פרק-129-ביקורו-המרגש-של-יאנוש-קורצאק-בארץ}}
* {{ישראל היום|[[אמילי עמרוסי]]|"אני עדיין ילד של קורצ'אק"|327261|5 בנובמבר 2015}}
* {{הספרנים|דורית גני|מסע אל תוך נפשו של יאנוש קורצ'אק|janusz_korczak|23 באפריל 2017}}
* {{מעוף ומעשה|עדינה בר-אל|אנוש קורצ'אק - מחנך ועורך עיתון לילדים|מעוף-ומעשה/גיליונות-כתב-העת/כתב-עת-לעיון-ומחקר-07/יאנוש-קורצאק-מחנך-ועורך-עיתון-לילדים|7, 2001}}
* [http://korczak.com/Biography/kap-38.htm מלך הילדים] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20040618125654/http://www.korczak.com/Biography/kap-38.htm |date=2004-06-18 }} {{אנגלית}}
* תדאוס לווינסקי, [http://www.ibe.unesco.org/fileadmin/user_upload/archive/publications/ThinkersPdf/korczake.PDF יאנוש קורצ'אק], באתר [[אונסק"ו]] {{אנגלית}}
* {{Find a Grave}}
* {{הארץ|גבריאל מוקד|אבי, ד"ר יעקב מונבז, הכיר היטב את יאנוש קורצ'ק|1.10777697|5 במאי 2022}}
* {{הארץ|אדיר כהן|מחקר על ארכיונו הגנוז של קורצ'אק|0000018c-e915-d249-a1ce-ef55a7f00000|9 בינואר 2023}}
* בית ספר דרכי נועם קצרין לומדיםעליו

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}

{{מיון רגיל:קורצ'אק, יאנוש}}
[[קטגוריה:יאנוש קורצ'אק|*]]
[[קטגוריה:ערכים שבהם תבנית בריטניקה אינה מתאימה]]
[[קטגוריה:אישים שהונצחו על בולי גרמניה]]
[[קטגוריה:אישים שהונצחו על בולי ישראל]]
[[קטגוריה:אישים שהונצחו על בולי פולין]]
[[קטגוריה:אישים שעל שמם כוכב לכת מינורי]]
[[קטגוריה:אמנים שעל שמם כוכב לכת מינורי]]
[[קטגוריה:אנשי חינוך בשואה]]
[[קטגוריה:אנשי חינוך יהודים פולנים]]
[[קטגוריה:אסירים בגטו ורשה]]
[[קטגוריה:בית היתומים של יאנוש קורצ'אק: אישים]]
[[קטגוריה:ורשה: אישים]]
[[קטגוריה:ורשה: סופרים]]
[[קטגוריה:זוכי פרס השלום של התאחדות הסופרים הגרמנית]]
[[קטגוריה:חינוך אלטרנטיבי]]
[[קטגוריה:חינוך דמוקרטי]]
[[קטגוריה:יהודים בצבא האימפריה הרוסית במלחמת העולם הראשונה]]
[[קטגוריה:יהודים בצבא האימפריה הרוסית]]
[[קטגוריה:יהודים בשואה: פולין]]
[[קטגוריה:יהודים שפעלו להצלה בתקופת השואה]]
[[קטגוריה:יהודים חברי הבונים החופשיים]]
[[קטגוריה:כותבי יומן בשואה]]
[[קטגוריה:נספים במחנה ההשמדה טרבלינקה]]
[[קטגוריה:סופרי ילדים ונוער יהודים]]
[[קטגוריה:סופרי ילדים ונוער פולנים]]
[[קטגוריה:סופרי פנטזיה יהודים]]
[[קטגוריה:סופרי פנטזיה פולנים]]
[[קטגוריה:סופרים ומשוררים שנספו בשואה]]
[[קטגוריה:סופרים יהודים הידועים בשם עט]]
[[קטגוריה:סופרים יהודים פולנים]]
[[קטגוריה:סופרים פולנים הידועים בשם עט]]
[[קטגוריה:רופאי ילדים יהודים]]
[[קטגוריה:רופאי ילדים פולנים]]
[[קטגוריה:רופאים יהודים פולנים]]
[[קטגוריה:רופאים צבאיים יהודים]]
[[קטגוריה:רופאים צבאיים רוסים]]
[[קטגוריה:רפואה בגטו ורשה]]
[[קטגוריה:אבירי מסדר העיט הלבן]]
[[קטגוריה:פולנים שנולדו ב-1878]]
[[קטגוריה:פולנים שנפטרו ב-1942]]

תבניות המופיעות בדף זה:

תבנית:Find a Grave (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:ISBN (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:ISSN (עריכה)
תבנית:Ifnumber (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:Min (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:Str find (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:Str left (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:Str mid (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:Str mid/core (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:Str right (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:Str ≤ len (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:Str ≥ len (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:Trim (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:Webarchive (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:Yesno (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:Ynet (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:אם מכיל אחד מ (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:אנ (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:אנגלית (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:אתר רשמי (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:בלי הסוגריים (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:בקרת זהויות (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:דגל (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:דגל/גרמניה הנאצית (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:דגל/גרמניה הנאצית (1935–1945) (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:דגל/האימפריה הרוסית (1858–1883) (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:דעת (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:דף שער בספרייה הלאומית (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:הארץ (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:הודעת פרמטר לא מולא (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:הספרנים (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:הערה (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:הערה/קוד (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:הערות שוליים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:הפניה לספר ויקיפדיה (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:הפניה לערך מורחב (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:הפניה לערך מורחב/קוד (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:הקלטה (עריכה)
תבנית:ויקינתונים (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:חלונית (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:יקום תרבות (עריכה)
תבנית:ישראל היום (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:כ (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:כל העיר1 (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:למנויים (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:לפי מגדר (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:מונחון (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:מטח (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:מיזמים (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:מימין לשמאל (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:מסת"ב (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:מעוף ומעשה (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:מעריב (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:מפנה (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:מקור (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:מרחב (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:משמאל לימין (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:נכתב (עריכה)
תבנית:סופר (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:סמל (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:סמל/IMDb (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:סמל/הספריה הלאומית (עריכה)
תבנית:סמל/מטח (עריכה)
תבנית:סמל/קינופואיסק (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:סמל פורטל (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:סמל פורטל/סמלים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:עיתונות יהודית היסטורית 2 (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:ערך מורחב (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:פירושון (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:פרויקט בן-יהודה (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:פרופילי קולנוענים-מוזיקאים (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:פרופילים (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:פריט (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:צ-ספר (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:ציטוט (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:ציטוט/style.css (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:ציטוטון (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:קטעים בהיסטוריה (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:קידוד (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:קידוד תווים מיוחדים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:קישור אם קיים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:קישור ויקינתונים (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:קישורי פורטל (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:רווח קל (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:רווח קשיח (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:רוסית (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:רמב"י נושא (עריכה)
תבנית:רשתות חברתיות (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:ש (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:שם הדף בלי הסוגריים (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:שפת קישור (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:תאריך תקין (עריכה)
תבנית:תבנית מידע/אתר אינטרנט (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:Arguments (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:LocationAndCountry (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:Math (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:Navbar (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:Navbox (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:No globals (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:PV-options (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:ParamValidator (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:PropertyLink (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:Sister project links (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
יחידה:Sister project links/styles.css (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
יחידה:String (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:TableTools (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:URL (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:Webarchive (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:Webarchive/data (עריכה)
יחידה:Wikidata (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:WikidataCrossValidation (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:WikidataSelectors (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
יחידה:Yesno (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:אתר רשמי (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
יחידה:בקרת זהויות (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:גיל לערכי אישים (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:הערה (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:טווח זמנים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:סוגריים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:פרמטרים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:קוד מזהה (עריכה)
יחידה:קידוד תווים מיוחדים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:קישור (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:שפת קישור (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:שפת קישור/styles.css (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:תאריך (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:תאריך עברי (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:תבנית מידע (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:תבנית מידע/אישיות (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:תבנית מידע/אתר (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)

חזרה לדף יאנוש קורצ'אק.

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/יאנוש_קורצ%27אק"