גבול גרמניה–צרפת
 | |||
| אופנבורג במבט מערבה מגרמניה, ברקע הרי הווז' הצרפתיים | |||
| |||
| אורך כולל | 448 קילומטרים | ||
|---|---|---|---|
| תאריך קביעה | 1815 | ||
| הסכמים |
קונגרס וינה אמנת שנגן | ||
גבול גרמניה–צרפת (בגרמנית: Grenze zwischen Deutschland und Frankreich; בצרפתית: Frontière entre l'Allemagne et la France) הוא הגבול המפריד בין גרמניה לצרפת. אורכו 448 קילומטרים, וכמחצית ממנו עובר לאורך הריין.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשיתו של גבול גרמניה–צרפת במאה ה-17 והאמנות השונות בעקבות מלחמת שלושים השנים (1618–1648), החל משלום וסטפאליה (1648) והסכמי ניימכן (1678–1679), מסמנות את הריין כגבול בין ממלכת צרפת למדינות גרמניה השונות. הגבול בפועל נקבע בקונגרס וינה ב-1815. הגבול השתנה לאחר התבוסה הצרפתית במלחמת צרפת–פרוסיה (1870–1871), אז נאלצה הרפובליקה הצרפתית השלישית למסור את אלזס-לורן לקיסרות הגרמנית החדשה. השטח הוחזר לאחר מכן לצרפת 48 שנים מאוחר יותר לאחר חוזה ורסאי ב-1919, לאחר תבוסתה של הקיסרות הגרמנית במלחמת העולם הראשונה. הגבול השתנה שוב בשנת 1941 כאשר גרמניה הנאצית סיפחה דה פקטו את האזור (לא מתוקף אמנה כלשהי וללא הכרה משפטית בין-לאומית). הגבול הנוכחי הוקם מחדש לאחר תבוסת גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה.
מסלול
[עריכת קוד מקור | עריכה]הגבול עוקב אחרי הריין העליון (אנ') מנקודת מפגש הגבולות עם הגבול הצרפתי–שווייצרי והגרמני–שווייצרי בבזל (47°35′24″N 7°35′20″E / 47.590°N 7.589°E), ועובר בין שטרסבורג לאופנבורג. הריין מהווה את הגבול המזרחי של אלזס בצד הצרפתי ואת הגבול המערבי של מדינת באדן-וירטמברג בצד הגרמני.
במעלה הזרם בקרלסרוהה (48°58′01″N 8°14′02″E / 48.967°N 8.234°E)עוזב הגבול את הריין, חותך מערבה ויוצר את הגבול הצפוני של אלזס ולורן בצד הצרפתי ואת הגבול הדרומי של ריינלנד-פפאלץ וחבל הסאר בצד הגרמני. הוא חולף על פני זארבריקן, פטיט-רוסל, פריימינג-מרלבך, קרוצוולד, אוברהרן, ופוגש את כביש E29 של האיחוד האירופי לפני שהוא מסתיים בנקודה המשולשת הגרמנית–צרפתית–לוקסמבורגית על המוזל ליד העיירה שנגן (49°27′36″N 6°22′08″E / 49.460°N 6.369°E). בשל מיקומה בין שלוש המדינות נבחרה העיירה כאתר הסמלי לחתימת הסכם שנגן בין צרפת, גרמניה ומדינות בנלוקס ב-1985.
