הצגת המקור של הדף "ברלין"

אין באפשרותך לערוך את הדף הזה, מהסיבה הבאה:

שם המשתמש או כתובת ה־IP שלכם נחסמו לעריכה.

החסימה בוצעה על ידי ‪RonaldB‬.
הסיבה שניתנה לכך היא: פרוקסי פתוח - מידע נוסף.
(ראו את מדיניות החסימה)

מידע נוסף:

תחילת החסימה: 16:31, 14 ביולי 2011
פקיעת החסימה: ללא הגבלת זמן
החסימה שבוצעה: 65.254.224.0/19

החסימה מונעת מכם לערוך דפים (מלבד דף השיחה של עצמכם, לרוב). היא אינה מונעת מכם לקרוא אותם. חסימה היא פעולה הגנתית שמפעילי מערכת נוקטים בה כדי למנוע ממשתמשים לגרום נזק לוויקיפדיה. ניתן לחסום עקב סיבות אחדות, המפורטות בדף המדיניות הזה, אולם לרוב מתבצעת חסימה בעקבות השחתה, כלומר כתיבת שטויות וגרימת נזק לערכים.

ביקור בדף השיחה שלכם עשוי לסייע בהבנת הסיבה לחסימה, מכיוון שייתכן שקיבלתם אזהרות קודמות.

אם לדעתכם חסימתכם הייתה בלתי מוצדקת, תוכלו להשאיר הודעה בדף השיחה שלכם, כאן. שימו לב: כדי לאפשר את הטיפול בשחרור החסימה עליכם להוסיף לדף השיחה את הקוד {{בקשת שחרור חסימה|סיבה=סיבה לשחרור המבוקש}}.

כמו־כן, אם יש לכם חשבון משתמש בוויקיפדיה ואם האפשרות הזאת לא נחסמה, באפשרותכם לשלוח דואר אלקטרוני למשתמש ‪RonaldB‬ או לאחד ממפעילי המערכת האחרים באמצעות כניסה לדף המשתמש שלהם ולחיצה על הקישור „שליחת דוא״ל למשתמש” המופיע בתיבת הכלים שבצד ימין. כתובת ה־IP שלכם כרגע היא 65.254.225.175 ומספר החסימה שלכם הוא #118363. אנא ציינו את הפרטים האלה בכל פניית דוא״ל למפעילי המערכת.
רק אם לא הצלחתם להציג בקשת שחרור באחת מבין האפשרויות הקודמות, כתבו לדוא״ל info-he@wikimedia.org. לתשומת לבכם, כתיבה לדוא״ל זה לא תסייע במקרים שבהם בקשתכם כבר הוצגה ונדחתה.

באפשרותך לצפות בקוד המקור של הדף הזה ולהעתיקו.

{{פירוש נוסף}}
{{עיר
| סוג יישוב = עיר
| שם בשפת המקור = Berlin
| תמונה = [[קובץ:Berlin Montage 4.jpg|300px]]
| כיתוב = מלמעלה ב[[כיוון השעון]]: [[ארמון שרלוטנבורג]], ה[[מגדל הטלוויזיה של ברלין|פרנזהטורם]], [[בניין הרייכסטאג]], [[קתדרלת ברלין]], [[הגלריה הלאומית הישנה (ברלין)|הגלריה הלאומית]], [[כיכר פוטסדאם]] ו[[שער ברנדנבורג]]
| מדינה = גרמניה
| סוג יחידה שלטונית ראשונה = [[מדינות גרמניה|עיר מדינה]]
| יחידה שלטונית ראשונה = ברלין
| ראש העיר = [[קאי וגנר]]
| שטח = 891.85
| גובה = 34
| תאריך ייסוד = [[1244]]{{ש}}[[1990]] איחוד [[ברלין המזרחית]] ו[[ברלין המערבית]]
| צפיפות = 3,859
| מטרופולין = 6,024,000
| קואורדינטות = {{Coord|52|31|N|13|24|E|display=inline,title|type:city}}
| אזור זמן = +1
| אתר אינטרנט = [http://www.berlin.de www.berlin.de]
| מפה = {{מפת איתור/מדינות גרמניה|מדינה=ברלין}}
| מפה מפורטת = {{מפת מיקום|מדינה=גרמניה|מפה נוספת=ברלין|שם=ברלין|אורך=13.4|רוחב=52.5166666666667|מפורט=כן|כותרת=לא|סוג=בירה|סוג נוסף=ריק}}
| תאריך מטרופולין = 2012
| תאריך צפיפות = 2014
}}
'''בֶּרְלִין''' (ב[[גרמנית]]: '''Berlin'''; {{אודיו|קובץ=de-Berlin.ogg}}) היא [[עיר בירה|בירת]] [[גרמניה|הרפובליקה הפדרלית של גרמניה]], העיר הגדולה ביותר בה ואחת מ-[[מדינות גרמניה|16 המדינות]] המרכיבות אותה. ברלין נמצאת בצפון-מזרח גרמניה. גובהה הממוצע 34 מטרים מעל פני הים.
שטחה 891 קמ"ר, והיא אחת הערים הגדולות באירופה בשטחה.

אוכלוסיית ברלין מונה כ-3.7 מיליון תושבים,{{הערה|שם=הערה מספר 20170426064846:0|{{קישור כללי|כתובת=https://m.morgenpost.de/berlin/article211682483/Boom-haelt-an-Berlin-zaehlt-mehr-Einwohner.html/|הכותב=Abel, Andreas|כותרת="Boom hält an. Berlin zählt mehr Einwohner".|מידע נוסף=Berliner Morgen|תאריך=2017-08-23|שפה=גרמנית|תאריך_וידוא=2017-12-29}}}} והיא המאוכלסת בערי גרמניה.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.citypopulation.de/Deutschland-Cities.html|הכותב=|כותרת=Germany: States and Major Cities - Population Statistics in Maps and Charts|אתר=www.citypopulation.de|מידע נוסף=על פי הערכה רשמית על בסיס מפקד 2011|תאריך=2015-12-31|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=2017-04-19}}}} בנוסף לכך, היא גם העיר הגדולה ביותר ב[[האיחוד האירופי|איחוד האירופי]]. מטרופולין ברלין מכיל כ-6 מיליון תושבים שמוצאם מיותר מ-180 מדינות.

בברלין פועלים למעלה מ-160 אלף בתי עסק (נכון לשנת 2019). העיר ידועה הודות לחיי הלילה התוססים שלה, לבתי הקפה הרבים בה, למועדונים והברים שבקרבה, לעולמה התרבותי ולשלל אתרים היסטוריים חשובים הממוקמים בתחומי העיר.

== היסטוריה ==
האזכור הכתוב הראשון של העיר קלן (Cölln; להבדיל מ[[קלן]] – Köln, שעל גדות ה[[ריין]]) מתוארך ל-[[1237]], וזה של ברלין ל-[[1244]]. שני המסמכים מוצגים במוזיאון הדום (אשר מצוי בתוך [[קתדרלת ברלין]]) של [[ברנדנבורג אן דר האבל]]. כבר בהתחלה, שתי הערים היוו יחידה כלכלית וחברתית. ב-[[1307]] התאחדו שתי הערים באופן פוליטי. עם הזמן, שתי הערים התאומות נודעו בפשטות כברלין, הגדולה מביניהן.

השם "ברלין" נובע ככל הנראה מהשורש הסלבי ''brl'' (ביצה), אף כי הועלתה סברה שהשם נגזר מהמילה [[דוב]] (Bär).{{מקור|נושא=ספורט|נושא2=גאוגרפיה}}

ב-[[1411]] מינה המלך זיגיסמונט את פרידריך השישי [[בית הוהנצולרן|הוהנצולרן]], למושל רוזנות הספר (מרקה) ברנדנבורג. ב-[[1415]] הוכתר על ידי המלך כפרידריך הראשון, רוזן הספר ([[מארקגראף]]) של ברנדנבורג, ו[[נסיך בוחר]] שלה (קורפירסט, אלקטור, חבר מטעם ברנדנבורג בקולגיום הבוחר את המלך הגרמני).
פרידריך הראשון הניח את היסוד לגדולת משפחת הוהנצולרן. מאז שלטו צאצאיו על ברלין וברנדנבורג, גם הפכו מלכי [[פרוסיה]] וקיסרי גרמניה, עד נפילתם ב-[[1918]].

תושבי ברלין לא תמיד בירכו על שינויים אלו. ב-[[1448]] הם התמרדו נגד בניית הארמון המלכותי החדש על ידי האלקטור [[פרידריך השני, הנסיך הבוחר מברנדנבורג|פרידריך השני]]. התנגדות זו לא הצליחה, וציבור האזרחים איבד רבות מן הפריבילגיות הפוליטיות והכלכליות שלו. מלבד זאת האלקטור הפריד את ברלין וקלן מחדש לשתי ערים (מדיניות של [[הפרד ומשול]]). קיימת סברה שהאלקטור עצמו שיסה מתחילה את האזרחים באצילים, ולאחר מכן דיכא בכוח את המרד שנגרם מתככיו.{{הערה|פרדריק טיילור, '''חומת ברלין: 13 באוגוסט 1961 - 9 בנובמבר 1989''' עמ' 31|כיוון=ימין}}

ב-[[1451]] (ובאופן רשמי ב-[[1486]]) הפכה לבית המגורים המלכותי של אלקטורי ברנדנבורג וברלין ויתרה על מעמדה כעיר [[ברית ערי הנזה|הנזה]] חופשית. ב-[[1539]] המיר האלקטור [[יואכים השני, הנסיך הבוחר מברנדנבורג|יואכים השני]] את דתו ל[[נצרות לותרנית|לותרניות]].

ב[[מלחמת שלושים השנים]] בין [[1618]] ל-[[1648]] ברלין נכבשה ונבזזה מספר פעמים בידי כוחות [[האימפריה הרומית הקדושה]] ובידי הצבא השוודי של [[גוסטבוס אדולפוס]], וניזוקה קשות. עם סיום המלחמה עמדו בברלין רק 845 בתי מגורים שלמים – שליש מן הבתים ניזוקו, והעיר איבדה מחצית מאוכלוסייתה. תושבי ברלין נחשפו תחת הכיבוש הזר ל[[עינויים]] קשים כ[[צלייה]], [[בישול]] ברותחין והטלת [[לקות]] גופנית כדבר שבשגרה כדי לאלצם לגלות את מקומות מסתור הממון והמזון. בין השנים [[1631]] ל-[[1632]] שרר [[רעב המוני|רעב חמור]] בקרב האוכלוסייה האזרחית בברלין.

[[קובץ:Flink, Govaert - Friedrich Wilhelm I - Schloss Charlottenburg.jpeg|ממוזער|200px|שמאל|[[פרידריך וילהלם הראשון, הנסיך הבוחר מברנדנבורג|פרידריך וילהלם]], 1652]]

ב-[[1640]] ירש [[פרידריך וילהלם הראשון, הנסיך הבוחר מברנדנבורג|פרידריך וילהלם]] הידוע כ"אלקטור הגדול" את אביו כמושל. הוא יזם מדיניות של קידום הגירה ו[[סובלנות]] דתית. במשך העשורים שלאחר מכן ברלין התרחבה מאוד בשטח ובאוכלוסייה עם הקמת [[פרוור|פרברים]] חדשים. ב-[[1671]] חמישים משפחות יהודיות מאוסטריה קיבלו בתים בברלין. בעקבות ה"אדיקט של פונטנבלו" של [[לואי הארבעה עשר]], שהוציא ב-[[1685]] את [[הנצרות הפרוטסטנטית]] ב[[צרפת]] אל מחוץ לחוק ודחק את רגלי ה[[הוגנוטים]], הוציא פרידריך וילהלם את צו פוטסדאם, שהזמין את ההוגנוטים ה[[צרפתים]] לברנדנבורג. יותר מ-20,000 פליטים נענו לקריאתו ורבים מהם התיישבו בברלין. עם מותו של "האלקטור הגדול" בשנת [[1687]] היוו ההוגנוטים כ-20 אחוזים מתושבי ברלין, והשפעתם התרבותית הייתה רבה. מהגרים רבים נוספים באו מ[[בוהמיה]], מ[[פולין]] ומ[[זלצבורג]]. בכך נתקבע סגנונה של העיר כעיר של מהגרים, סגנון שהשתמר עד [[המאה ה-21]].

עם הכתרת פרידריך הראשון ב-[[1701]] כמלך [[פרוסיה]] הפכה ברלין לבירתה של פרוסיה. ב-[[1 בינואר]] [[1710]] הערים ברלין, קלן, דורותיאנשטאדט (Dorotheenstadt), פרידריכסוורדר (Friedrichswerder) ופרידריכשטאדט (Friedrichstadt) התאחדו כ"הבירה והמגורים המלכותיים של ברלין". קצב גידול האוכלוסייה הואץ וב-[[1713]] נספרו בעיר 55,000 תושבים. [[המהפכה התעשייתית]] שינתה את ברלין במהלך [[המאה ה-19]] – האוכלוסייה והכלכלה של העיר התרחבו במהירות והעיר הפכה למרכז הרכבות הראשי והמרכז הכלכלי של גרמניה. פרברים נוספים התפתחו תוך זמן קצר והגדילו את השטח של ברלין ואת אוכלוסייתה. ב-[[1861]] פרברים מרוחקים כגון [[ודינג]] (Wedding) ומואביט (Moabit) כמו גם מספר פרברים אחרים אוחדו לברלין. ב-[[1871]] ברלין הפכה לבירת האימפריה הגרמנית החדשה שהוקמה.

=== המאה ה-20 ===
לאחר סוף [[מלחמת העולם הראשונה]] ב-[[1918]] הוקמה בגרמניה [[רפובליקת ויימאר]], וברלין הוכרה כבירת הרפובליקה החדשה. ב-[[1920]] איחד "[[חוק ברלין הגדולה]]" ערים פרבריות, כפרים ואחוזות סביב ברלין לעיר גדולה ומורחבת. לאחר התרחבות זו נאמדה ב-[[1939]] אוכלוסיית ברלין ביותר מ-4 מיליון נפש.

[[קובץ:Bundesarchiv Bild 146III-373, Modell der Neugestaltung Berlins ("Germania").jpg||ממוזער|200px|שמאל|דגם "ברלין החדשה" בתכנונו של [[אלברט שפר]] לפי חזונו של היטלר]]

לאחר שה[[המפלגה הנאצית|נאצים]] נבחרו ב-[[1933]], הפכה ברלין לבירת [[הרייך השלישי]]. הנאצים השתמשו ב[[אולימפיאדת ברלין (1936)|אולימפיאדה שנערכה ב-1936]] בברלין לצורכי [[תעמולה]]. בנוסף לכך היו תוכניות לבנייה מחדש של ברלין כ"[[בירת העולם גרמאניה]]". תוכניות אלו נגנזו עקב [[מלחמת העולם השנייה]].

השלטון הנאצי הרס את הקהילה היהודית של ברלין, שנאמדה ב-160 אלף בטרם [[עליית הנאצים לשלטון]]. לאחר הפוגרום של [[ליל הבדולח]] ב-[[1938]], אלפים מיהודי העיר נכלאו ב[[מחנה הריכוז]] [[זקסנהאוזן]] בפרבר [[אורניינבורג]]. מתחילת [[1943]] ועד מרץ [[1945]] נשלחו יהודים מברלין מ[[תחנת הרכבת גרונוולד]] ב-63 שילוחים למחנות מוות כדוגמת [[אושוויץ]] ו-117 שילוחים ל[[גטו טרזיינשטט]].{{הערה|[http://www1.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%20799.pdf ברלין], מרכז המידע אודות השואה, יד ושם|כיוון=ימין}}

במהלך המלחמה נחרבו חלקים גדולים מן העיר כתוצאה מההפצצות וה[[לחימה]] ב[[רחוב]]ות. ב-[[1945]], לאחר כיבוש העיר בידי [[הצבא האדום]], נכנעו הנאצים. ברלין חולקה לארבעה חלקים, בדומה ל[[אזורי הכיבוש בגרמניה|אזורי הכיבוש]] שלפיהם חולקה גרמניה. החלקים של [[בעלות הברית]] המערביות ([[ארצות הברית]], [[בריטניה]] ו[[צרפת]]) אוחדו מאוחר יותר ל[[ברלין המערבית]], בעוד שהחלק שבשליטת [[ברית המועצות]] זכה לשם "[[ברלין המזרחית]]" והיה לבירת [[גרמניה המזרחית]].

[[קובץ:Occupied Berlin.svg|ממוזער|250px|שמאל|[[מפה|מפת]] חלוקת ברלין, 1949. [[ברלין המערבית|הרבעים המערביים]] צבועים בגווני [[כחול]] ו[[ברלין המזרחית|הרובע הסובייטי]] ב[[אדום]].]]

[[מערב ברלין]] היה אזור מנותק משאר חלקי גרמניה המערבית, ולפיכך שימש באופן טבעי כנקודת המוקד של שני הגושים ב[[המלחמה הקרה|מלחמה הקרה]]. ההבדלים הגדולים בין הגישה הפוליטית של בעלות הברית המערביות לבין הגישה הסובייטית הובילו את ברית המועצות, ששלטה על האזור סביב ברלין, להכריז על [[הסגר על ברלין]] – סגר כלכלי שהוטל על ברלין המערבית בשנים [[1948]]–[[1949]]. בעלות הברית המערביות התגברו על הסגר באמצעות [[הרכבת האווירית לברלין|רכבת אווירית]].

ב-[[1949]] הוקמה ב[[גרמניה המערבית]] "הרפובליקה הפדרלית של גרמניה", בעוד שב[[גרמניה המזרחית]] הוכרזה "הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית-קומוניסטית". עקב היותה של ברלין שטח כבוש ולא שייך (באופן רשמי) לגרמניה, הקימה הרפובליקה הפדרלית, גרמניה המערבית, את בירתה ב[[בון]]. מאותה סיבה זכו תושבי מערב גרמניה הגרים בעיר לפטור משירות צבאי והוענקו להם הקלות ב[[מס|מיס]]ים, דבר שנועד לעודד הגירת תושבים לעיר. ברלין המזרחית, שכללה את רוב המרכז ההיסטורי, הייתה לבירתה של גרמניה המזרחית.

==== העיר המחולקת ====
[[קובץ:West and East Germans at the Brandenburg Gate in 1989.jpg|ממוזער|250px|שמאל|נפילת חומת ברלין, 9 בנובמבר 1989]]
אף על פי שגרמניה המזרחית הקימה ב-[[1952]] [[הגבול בין גרמניה המערבית לגרמניה המזרחית|גבול מבוצר ובלתי עביר]] בינה לבין שכנתה המערבית, המשיכו אזרחיה לנהור באין מפריע כמעט ל[[ברלין המערבית]] ודרכה למערב. [[תופעה]] זו, שהביאה להגירתם של קרוב ל-3 מיליון מזרח-גרמנים בשנים [[1949]]–[[1961]], הייתה לצנינים בעיני שלטונות המזרח במידה רבה של צדק, שכן איימה על יציבותה של מדינתם, וב-[[13 באוגוסט]] 1961 הם החלו בהקמתה של חומה שתחצוץ בין [[מזרח ברלין|מזרח]] ו[[מערב ברלין|מערב העיר]] - [[חומת ברלין]].
{{הפניה לערך מורחב|חומת ברלין}}

שני חלקיה של ברלין הפכו לנפרדים לחלוטין. תושבי מערב גרמניה יכלו לעבור לצידה המזרחי רק דרך נקודות ביקורת שבוקרו בקפדנות. עבור רוב תושבי ברלין המזרחית נסיעה למערב ברלין ולמערב גרמניה לא הייתה אפשרית עוד, אלא במקרים נדירים מאוד.

נפילת חומת ברלין ב־9 בנובמבר [[1989]] הייתה לסמל לסיום [[המלחמה הקרה]]. ב־[[1990]] התאחדו שני חלקי ברלין, והחל דיון האם בירת גרמניה המאוחדת תישאר ב[[בון]] או שתעבור לברלין. ב-[[1991]] הצביע ה[[בונדסטאג]] להשיב את הבירה הגרמנית לברלין עד שנת [[1999]].

== גאוגרפיה ==
[[קובץ:PanoramaBerlin2021.jpg|מרכז|ממוזער|800px|ברלין (2021)]]

=== אקלים ===
בברלין שורר אקלים אוקיאני ממוזג, הכולל קיץ חם וחורף קר. בחורף, הטמפרטורות בלילה בדרך כלל נופלות מתחת לאפס, ושלג הוא עניין שבשגרה, אם כי רק לעיתים נדירות השלג מצטבר ליותר מכמה ימים. הקיץ הוא בדרך כלל נעים ונוח, עם טמפרטורות שמגיעות בשעות היום ללמעלה מ-[[מעלות צלזיוס|C°]]{{כ}} 20, והטמפרטורות בלילה, בדרך כלל לא יורדות מ-C°{{כ}} 10.
{{אקלים
| מיקום = ברלין (2010–2019)
| שנה_מקס = 13
| שנה_מינ = 5
| שנה_מקס_שיא = 35
| שנה_מינ_שיא = -23
| שנה_משק = 566
| ינו_מקס = 1
| פבר_מקס = 3
| מרץ_מקס = 8
| אפר_מקס = 12
| מאי_מקס = 18
| יונ_מקס = 21
| יול_מקס = 22
| אוג_מקס = 22
| ספט_מקס = 18
| אוק_מקס = 13
| נוב_מקס = 7
| דצמ_מקס = 3
| ינו_מקס_שיא = 14
| פבר_מקס_שיא = 17
| מרץ_מקס_שיא = 21
| אפר_מקס_שיא = 26
| מאי_מקס_שיא = 31
| יונ_מקס_שיא = 32
| יול_מקס_שיא = 35
| אוג_מקס_שיא = 34
| ספט_מקס_שיא = 29
| אוק_מקס_שיא = 23
| נוב_מקס_שיא = 16
| דצמ_מקס_שיא = 15
| ינו_מינ = -3
| פבר_מינ = -2
| מרץ_מינ = 0
| אפר_מינ = 2
| מאי_מינ = 7
| יונ_מינ = 11
| יול_מינ = 13
| אוג_מינ = 12
| ספט_מינ = 10
| אוק_מינ = 5
| נוב_מינ = 1
| דצמ_מינ = -1
| ינו_מינ_שיא = -23
| פבר_מינ_שיא = -15
| מרץ_מינ_שיא = -10
| אפר_מינ_שיא = -5
| מאי_מינ_שיא = -2
| יונ_מינ_שיא = 1
| יול_מינ_שיא = 5
| אוג_מינ_שיא = 5
| ספט_מינ_שיא = 1
| אוק_מינ_שיא = -3
| נוב_מינ_שיא = -11
| דצמ_מינ_שיא = -20
| ינו_משק = 42
| פבר_משק = 34
| מרץ_משק = 36
| אפר_משק = 41
| מאי_משק = 55
| יונ_משק = 71
| יול_משק = 45
| אוג_משק = 62
| ספט_משק = 45
| אוק_משק = 36
| נוב_משק = 48
| דצמ_משק = 51
| מקור = weatherbase.com{{הערה|[https://www.weatherbase.com/weather/weatherall.php3?s=58301&units= Germany, Berlin], weatherbase.com}}
}}

=== רחובות ושדרות ===
[[קובץ:Kastanienallee, U-Bhf Eberswalder Str, Konnopke.jpg|ממוזער|250px|שמאל|שדרות שנהאוזר]]
* [[אונטר דן לינדן]] (Unter den Linden)
* [[קורפירסטנדאם|הקו'דאם]] (קורפירסטנדאם) (Kurfürstendamm)
* [[שדרת קרל מרקס]] (Karl-Marx-Allee)
* [[רחוב 17 ביוני]] (Straße des 17. Juni)
* [[שדרות שנהאוזר]] (Schönhauser Allee)
* [[יודנשטרסה (ברלין)|יודנשטרסה]] (בגרמנית: Jüdenstraße – [[רחוב היהודים (אירופה)|רחוב היהודים]])
* [[פרידריכשטראסה]] (Friedrichstraße)
* [[זוננאלה]] (Sonnenallee)
* [[גשר אוברבאום]] (Oberbaumbrücke)

=== רחובות ואתרים על-שם מנהיגי ישראל ===
ברלין מנציחה חלק ממנהיגי ישראל, באמצעות מתן שמותיהם לרחובות ולמקומות ציבוריים.
* רחוב במקום מרכזי בעיר נקרא על שם ראש הממשלה הראשון, דוד בן-גוריון, (Ben-Gurion-Straße).
* מעבר עילי מעל תעלת מים ברובע Mite נקרא על שם גולדה מאיר (Golda-Meir-Steg)
* רחוב בתוך פארק נקרא על-שמו של יצחק רבין, בקרבת האנדרטה לקורבנות חומת ברלין (Yitzhak-Rabin Straße).
[[קובץ:Ben-Gurion-Straße Berlin.jpg|ממוזער|250px|שמאל|שלט הרחוב על שמו של ראש הממשלה הראשון, דוד בן-גוריון.]]

=== כיכרות ===
[[קובץ:Hackesche Höfe No 1.jpg|ממוזער|250px|שמאל|האקשר מרקט]]

ברלין מפורסמת בעיקר בזכות החצרות המצויות ברחבי העיר המשמשות בתור רחבות קטנות עם [[בית קפה|בתי קפה]] וחנויות, חלקם אף עם גינות.
* [[פאריזר פלאץ]] (כיכר פריז - Pariser Platz)
* [[פוטסדאמר פלאץ]] (Potsdamer Platz)
* [[אלכסנדרפלאץ]] (Alexanderplatz)
* [[כיכר בבל]] (Bebelplatz)
* [[כיכר ברייטשייד]] (Breitscheidplatz)
* [[כיכר ויקטוריה לואיזה]] (Viktoria-Luise-Platz)
* האקשר מרקט (Hackescher Markt)
* אלפרד דבלין פלאץ (Alfred-Döblin-Platz)
* [[רוזה לוקסמבורג]] פלאץ (Rosa-Luxemburg-Platz)
* כיכר מרלין דיטריך (Marlene-Dietrich-Platz)
* כיכר שטראוסברגר (Strausberger Platz)

== דמוגרפיה ==
[[קובץ:Berlin population2.svg|ממוזער|250px|שמאל|אוכלוסייה (1880–2016)]]
[[קובץ:Mauerpark-karaoke-amphitheater-2011.jpg|ממוזער|250px|שמאל|ברלינאים בפארק]]

לאחר תהפוכות היסטוריות, ברלין בתהליך חזרה להיות עיר מרכזית בעולם ומושכת אליה אמנים ויוצרים מרחבי העולם. העסקים חזרו, האוכלוסייה גדלה, והעיר הפכה לבירה אירופית מהראשונות במעלה.

בברלין כ-3.664 מיליון תושבים (נכון ל-[[2019]]) בשטח של 891.68 קמ"ר. כך, צפיפות האוכלוסייה של האזור מסתכמת ב-4,088 תושבים לקמ"ר. ב-[[2012]], גילם הממוצע של תושבי העיר עמד על 42.2{{הערה|[http://www.urbistat.it/AdminStat/en/de/demografia/dati-sintesi/berlin/11/2 "Demography - Region of BERLIN"]. urbistat.it {{אנגלית}}}} ולפי נתוני הסטטיסטיקאי העירוני מ-2015, גילם של למעלה מ-40 אחוזים מתושבי העיר, צעיר מ-35.{{הערה|[http://www.businesslocationcenter.de/en/business-location/business-location/economic-data/demographic-data "The population of the capital region"]. Berlin - Business Location Center {{אנגלית}}}}

457,806 (13.5%) מהתושבים הם זרים עם אזרחות מ-185 מדינות (2005). מתוכם 250,000 מ[[טורקיה]] (הקהילה הטורקית הגדולה ביותר בעולם מחוץ לטורקיה) וכ-36,000 מהמדינה השכנה [[פולין]].

חצי מתושבי העיר אינם מקומיים. חמישית מהתושבים הגיעו בכלל מארצות אחרות (2020).

בעיר מתגוררים גם [[ישראלים]] רבים, אשר מספרם מוערך בכ-10,000{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://zmanmekomi.com/2015/09/13/ראש-השנה-התשעו-בברלין-חיים-כ-10000-ישראלים/|כותרת=ראש השנה התשע"ו: בברלין חיים כ-15,000 ישראלים, למעלה מ-20,000 בגרמניה כולה|אתר=זמן מקומי|תאריך=2015-09-13|שפה=עברית|תאריך_וידוא=2019-03-20}}|כיוון=ימין}} וכן [[ספרדים (עם)|ספרדים]], [[קוריאנים (עם)|קוריאנים]], [[וייטנאמים]] ועוד.

השפות הזרות המדוברות ביותר בברלין לצד [[גרמנית]] הן [[טורקית]], [[אנגלית]], [[ערבית]], [[רוסית]] ו[[פולנית]].

=== דתות ===

כנגזרת מרישום כ-60% מהתושבים כחסרי דת, מוגדרת ברלין כבירת ה[[אתאיזם]] באירופה. 19.4% מהתושבים הם נוצרים [[נצרות לותרנית|פרוטסטנטים]], 9.4% [[נצרות קתולית|נוצרים קתולים]], 2.7% [[נוצרים]] המשתייכים לכנסיות אחרות ו-8.8% [[מוסלמים]]. פחות מ-0.3% מתושבי ברלין רשומים כ[[יהודים]].

;כנסיות
* [[הקתדרלה של ברלין]] (Berliner Dom)
* [[כנסיית הזיכרון על שם הקייזר וילהלם]] (Kaiser-Wilhelm-Gedächtniskirche)
* [[קתדרלת הדוויג הקדושה]]
* [[הקתדרלה הצרפתית]]
* [[הקתדרלה הגרמנית]]
;בתי כנסת
* [[בית הכנסת רייקה שטראסה]]
* [[בית הכנסת החדש (ברלין)|בית הכנסת החדש]] (Neue Synagoge)

== פוליטיקה ==
[[קובץ:Reichstag building Berlin view from west before sunset.jpg|ממוזער|250px|שמאל|[[בניין הרייכסטאג]] שבו שוכן ה[[פרלמנט]] ה[[גרמניה|גרמני]]]]
לברלין ייצוג של 4 קולות ב[[בונדסראט]], ומאז שנת [[2001]] המפלגה השלטת היא [[המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה|המפלגה הסוציאל-דמוקרטית]].

=== מדינות גרמניה ===
{{הפניה לערך מורחב|ראש עיריית ברלין}}
[[קובץ:Berlin Rotes Rathaus 1.jpg|ממוזער|250px|שמאל|[[בית העירייה האדום]] – מקום עבודתו של ראש העיר]]
[[קובץ:2023-04-27 Sitzung des Abgeordnetenhauses von Berlin by Sandro Halank–110.jpg|ממוזער|200px|שמאל|[[קאי וגנר]]]]
ראש עיריית ברלין, רשמית ראש העיר המושל של ברלין (בגרמנית: Regierender Bürgermeister von Berlin) הוא [[ראש הרשות המבצעת]] בברלין ומשלב שני תפקידים: ראש העיר של העיר ברלין, וראש ממשלת מדינת ברלין. ראש העיר מנהל את ממשלת ברלין, המכונה "[[הסנאט של ברלין]]".

ראש עיריית ברלין הנוכחי הוא [[קאי וגנר]] שנבחר לתפקידו באפריל [[2023]]. קודמתו [[פרנציסקה גיפי]], שנבחרה בדצמבר 2021, הייתה האישה הראשונה בתפקיד.

[[קובץ:Berlin-locator-HE.svg|מרכז|ממוזער|460px|ברלין ורובעיה]]

=== ערים תאומות ===
{{טורים
| תוכן =
* {{עיר תאומה|לוס אנג'לס|ארצות הברית|מתאריך=1967}}
* {{עיר תאומה|פריז|צרפת|מתאריך=1987}}
* {{עיר תאומה|מדריד|ספרד|מתאריך=1988}}
* {{עיר תאומה|איסטנבול|טורקיה|מתאריך=1989}}
* {{עיר תאומה|ורשה|פולין|מתאריך=1991}}
* {{עיר תאומה|מוסקבה|רוסיה|מתאריך=1991}}
* {{עיר תאומה|בודפשט|הונגריה|מתאריך=1991}}
* {{עיר תאומה|ג'קרטה|אינדונזיה|מתאריך=1993}}
* {{עיר תאומה|טשקנט|אוזבקיסטן|מתאריך=1993}}
* {{עיר תאומה|מקסיקו סיטי|מקסיקו|מתאריך=1993}}
* {{עיר תאומה|בייג'ינג|הרפובליקה העממית של סין|מתאריך=1994}}
* {{עיר תאומה|טוקיו|יפן|מתאריך=1994}}
* {{עיר תאומה|בואנוס איירס|ארגנטינה|מתאריך=1994}}
* {{עיר תאומה|פראג|צ'כיה|מתאריך=1995}}
* {{עיר תאומה|וינדהוק|נמיביה|מתאריך=2000}}
* {{עיר תאומה|לונדון|בריטניה|מתאריך=2000}}
* {{עיר תאומה|חולון|ישראל|מתאריך=1970}}
}}

=== משטרה ===
{{הפניה לערך מורחב|משטרת ברלין}}

משטרת ברלין (Polizei Berlin) הוא כוח משטרה [[גרמניה|גרמני]] האחראי על אכיפת החוק ושמירת הסדר ב[[עיר-מדינה]] של ברלין. תפקידי אכיפת החוק בגרמניה מחולקים בין הסוכנויות הפדרליות וסוכנויות [[מדינות גרמניה|המדינות]].

בראש משטרת ברלין עומדת נציבת המשטרה, ברברה סלוביק (החל מ-2018). לצידה פועל משרד המטה של נציבות המשטרה ומפקדי שש החטיבות המקומיות, חטיבת המשימות המרכזיות, המחלקה לחקירות פליליות וחטיבת השירותים המרכזיים.

== כלכלה ==
[[קובץ:Siemensturm 01.jpg|ממוזער|250px|שמאל|סימנס בברלין]]
בשנת [[2019]] התוצר המקומי הגולמי הנומינלי (תוצר) של מדינת ברלין הסתכם ב-153.3 מיליארד אירו מבחינת התוצר הנומינלי, ברלין היא הכלכלה העירונית הגדולה ביותר בגרמניה והשלישית בגודלה באיחוד האירופי.

בין השנים [[2009]]–2019 התוצר המקומי הגולמי עלה בממוצע שנתי של 4.5%, לעומת 3.5% בפריסה ארצית. בשנת 2019 התוצר לנפש במדינת ברלין עמד על 41,967 אירו והיה מעל הממוצע הגרמני לראשונה מאז 1990. מספר האנשים המועסקים בברלין עמד על 2.064 מיליון באותה שנה. זה היה 2.4% יותר מאשר בשנה הקודמת.

ענפי הכלכלה החשובים בברלין כוללים מדעי החיים, תחבורה, טכנולוגיות מידע ותקשורת, מדיה ומוזיקה, פרסום ועיצוב, [[ביוטכנולוגיה]], שירותי [[איכות הסביבה]], בנייה, מסחר אלקטרוני, קמעונאות, עסקים במלונאות והנדסה רפואית.
תיירות מהווה מקור הכנסה משמעותי בברלין, ובשנת [[2011]] הגיעו לעיר כ-9.8 מיליון תיירים.

בניגוד לערי בירה אחרות באירופה, כמו [[לונדון]], [[פריז]] ו[[מדריד]], נחשבת [[יוקר המחיה|עלות המחיה]] בברלין לנמוכה בהשוואה ליתר חלקי גרמניה. שכר הדירה הממוצע בברלין שווה לכשני שלישים מזה שב[[קלן]] ולכמחצית מזה שב[[מינכן]] (2010). שיעור ה[[אבטלה]] ומקבלי קצבאות הסעד בה גבוה יחסית (כ-9,4% ב-2015) בין היתר בגלל הנסיבות הכלכליות והדמוגרפיות של איחוד העיר לאחר [[נפילת חומת ברלין]].

[[קובץ:Berlin KaDeWe.jpg|ממוזער|250px|שמאל|קה דה וה]]

=== מרכזי קניות וחנויות ===
* [[קאופהאוס דס וסטנס|קה דה וה]] (KaDeWe – Kaufhaus des Westens)
* [[אירופה סנטר]]
* [[סוני סנטר]]
* LP12 {{גר|LP12 Mall of Berlin}}

=== בתי עסק ===
בברלין פועלים (נכון לשנת 2019) למעלה מ-160 אלף בתי עסק.

ברלין הפכה לבירת ההיי-טק של אירופה, גם בזכות עלויות המחיה הנמוכות ואיכות החיים הגבוהה, אבל גם בזכות העושר הגדול של ידע בתחום הטכנולוגי (2017).

על פי הערכות בשוק, בברלין יש 6,000 סטארט-אפים (המוגדרים כך אם מדובר במיזמים בעלי מודל עסקי ובני פחות משבע שנים). ההתמקדות היא על האי-קומרס וחצי מתעשיית הפינטק הגרמנית נמצאת בבירה ברלין.<ref> Cities Today [https://cities-today.com/berlin-named-as-europes-top-city-for-start-ups/ Berlin named as Europe’s top city for start-ups]</ref>

== חינוך ==
בברלין ארבע אוניברסיטאות (האוניברסיטה החופשית של ברלין, אוניברסיטת הומבולדט, האוניברסיטה הטכנית של ברלין והאוניברסיטה האמנותית) ו-35 מכללות, בהן לומדים כ-200 אלף סטודנטים (2020).

[[שאריטה (ברלין)|שָאריטֶה]] (Charité Universitätsmedizin Berlin) הוא בית חולים ובית ספר לרפואה בברלין שנוסד בשנת 1710 וקשור מבחינה אקדמית לאוניברסיטת הומבולדט ולאוניברסיטה החופשית של ברלין. בארבעת הקמפוסים שלו לומדים מעל 8,000 סטודנטים לרפואה, והצוות הרפואי והסיעודי בו מונה מעל 15,000 איש.

<gallery mode="packed" heights="120px">
קובץ:Berlin - Universität der Künste.jpg|[[האוניברסיטה לאמנויות בברלין]]
קובץ:TUBerlin2021.jpg|[[האוניברסיטה הטכנית של ברלין]]
קובץ:Humboldt University And Bebelplatz.jpg|[[אוניברסיטת הומבולדט]]
קובץ:Freie Universitaet Berlin (Berlin - Free University) - geo.hlipp.de - 35927.jpg|האוניברסיטה החופשית של ברלין
</gallery>

[[קובץ:Berlin, Mitte, Hausvogteiplatz, Geschaeftshaus Zum Hausvoigt 05.jpg|ממוזער|250px|שמאל|האיחוד המתמטי הבין-לאומי]]

=== מחקר ===
* [[מכון רוברט קוך]]
* [[TU9]]
* [[U15 (אוניברסיטאות בגרמניה)|אגודת U15]]
* [[האיחוד המתמטי הבין-לאומי]]
* {{קישור שפה|אנגלית|Leibniz Association|אגודת לייבניץ}}
* [[אגודת מקס פלאנק]]
* [[ספריית המדינה בברלין]]
{{clear}}

== תחבורה ==
[[קובץ:S-Bahn Berlin.jpg|ממוזער|250px|שמאל|[[הרכבת העילית של ברלין]] - S-Bahn (אֶס-בָּאן)]]
את העיר ברלין משרת [[נמל התעופה הבין-לאומי ברלין ברנדנבורג]] שנפתח ב-31 באוקטובר 2020. עד לסגירתו ב-2020, פעל בסמוך לברנדנבורג, [[נמל התעופה ברלין שנפלד|שנפלד]] שנמצא מדרום-מזרח לברלין בעיירה [[שנפלד (עיירה)|שנפלד]] שבמדינת [[ברנדנבורג]] ואשר שירת בעבר את מזרחהּ. בנוסף, עד ל-8 בנובמבר פעל בעיר [[נמל התעופה ברלין טגל|נמל התעופה טגל]] שנמצא בצפון-מערב העיר ואשר שירת בעבר את מערב ברלין ואף שימש כנמל התעופה הראשי של העיר לאחר [[איחוד גרמניה מחדש|איחוד גרמניה]]. בשנת [[2008]] עברו דרך טגל ושנפלד למעלה מ-21 מיליון נוסעים. נמל התעופה השלישי של העיר, [[נמל התעופה ברלין טמפלהוף|טמפלהוף]], נסגר בשנת 2008 כחלק מהכוונה של רשות שדות התעופה של ברלין להעביר את כל התנועה האווירית של העיר לנמל התעופה ברנדנבורג, שעתיד היה להיפתח בשנת [[2012]].

[[קובץ:Berlin Brandenburg Airport Terminal 1.jpg|ממוזער|250px|שמאל|[[נמל התעופה הבין-לאומי ברלין ברנדנבורג]]]]
בעיר פועלת מערכת ה[[הרכבת העילית של ברלין|אס-באן]] - מערכת [[רכבת|רכבות]] המופעלת על ידי חברת אס-באן ברלין בע"מ (S-Bahn Berlin GmbH), שאורך מסילותיה 331.5 ק"מ ובה נוסעים מדי שנה כ-375.8 מיליון [[נוסע]]ים (נכון לשנת [[2006]]) ומערכת ה[[הרכבת התחתית של ברלין|אוּ-באן]], המופעלת על ידי חברת ברלינר פרקהרסבטריבה – Berliner Verkehrsbetriebe{{כ}} (BVG), שאורך מסילותיה 144.2 ק"מ ונוסעים בה 171.3 מיליון נוסעים מדי שנה.

כמו כן פועלות בעיר מערכת [[אוטובוס]]ים שאורך קוויהם 1,626 ק"מ, המשרתת 407.1 מיליון נוסעים מדי שנה, ומערכת [[מעבורת|מעבורות]] המופעלות שתיהן על ידי חברת ברלינר פרקרסבטריבה (BVG). בעיקר ב[[מזרח ברלין]] פועלת מערכת [[רכבת חשמלית|חשמליות]]. כל מערכות התחבורה בעיר מקושרות, וכרטיסי הנסיעה משרתים את כולן ומאפשרים מעבר ממערכת אחת לשנייה. הכרטיסים מסווגים לפי אזור: אזור A (מרכז ברלין), אזור B (שאר ברלין) ואזור C (ה[[פרבר]]ים, [[נמל התעופה ברלין שנפלד]], העיר [[פוטסדאם]] ועוד). קיימים כרטיסי-נסיעה לאזורים AB, BC ו-ABC, בין לנסיעה אחת, לארבע נסיעות, ליום שלם או לשבוע. מערכת [[מסילת רכבת|מסילות ברזל]] חוצה את מרכז ברלין ממערב למזרח ומצפון לדרום. מערכת זו משרתת הן את האס-באן והן את הרכבות הבינעירוניות העוברות דרך העיר. סביב מרכז העיר עוברות רכבות [[הרכבת העילית של ברלין|אס-באן]] מס' 41 ו-42 במסלול מעגלי. מסילה זו נקראת ה"רינגבאן" (רכבת הטבעת).

== תרבות ==
[[קובץ:Berlin Schoeneberg Akazienstrasse - panoramio.jpg|ממוזער|250px|שמאל|שנברג]]
ברלין היא אחת מבירות התרבות האירופיות, ובה 48 [[מוזיאון|מוזיאונים]] ממלכתיים ועוד עשרות מוזיאונים פרטיים. בעיר פועלות בין השאר [[הפילהרמונית של ברלין]], [[התזמורת הסימפונית של ברלין]], [[תזמורת הקונצרטהאוס של ברלין]], [[התזמורת הסימפונית הגרמנית]], ו[[התזמורת הממלכתית של ברלין]] המשמשת כתזמורת [[האופרה של ברלין]]. כמו כן בברלין יש גם שלושה בתי [[אופרה]]. ב-[[1988]] נבחרה העיר להיות "[[בירת התרבות של אירופה]]".

[[אונסק"ו]] הכריזה על שני [[אתר מורשת עולמית|אתרי מורשת עולמית]] בברלין: הארמונות והגנים של ברלין ו[[פוטסדאם]] (בשנת [[1990]]) ו[[אי המוזיאונים]] (Museumsinsel) (בשנת [[1999]]).
[[קובץ:Haus der Kulturen der Welt BERKIN.jpg|ממוזער|250px|שמאל|המבנה המיוחד של בית תרבויות עולם בברלין]]
ב[[העשור השני של המאה ה-21|עשור השני של המאה ה-21]] נחשבת ברלין בעיני רבים לבירתה של קהילת ה[[להט"ב]] ב[[אירופה]]; במיוחד נכון הדבר לגבי רובע [[שנברג]]. המוטו של העיר (”ענייה אבל סקסית“) משקף היטב את הלך הרוח הליברלי של התושבים, ובא במיוחד לידי ביטוי בסצנת חיי הלילה התוססת. לעיתים מכונה העיר "בירת המין של אירופה".<ref> The Sunday Times [https://www.thetimes.co.uk/static/how-berlin-became-capital-of-cool/ How Berlin became the capital of cool]</ref>

=== מבני תרבות ===
[[קובץ:FrBerlin2021.jpg|ממוזער|250px|שמאל|[[פרידריכשטאטפאלאסט]]]]
* [[פרידריכשטאטפאלאסט]] – תיאטרון קברט ומחזות-זמר מפורסם
* [[בית תרבויות העולם]] (Haus der Kulturen der Welt)
* [[ואלדבונה]] (Waldbühne) [[אמפיתיאטרון]] להופעות מוזיקה
* קונצרטהאוס ברלין (Konzerthaus Berlin)
* [[ז'נדארמנמארקט]], היכל הקונצרטים
* [[קובץ:CONZERTHAUS BERLIN.jpg|ממוזער|250px|שמאל|ה-קונצרטהאוס בברלין]][[אולם הפילהרמונית של ברלין]]

=== בתי אופרה ===
* [[האופרה של ברלין]] (Staatsoper Unter den Linden)
* [[דויטשה אופר ברלין]] (Deutsche Oper Berlin)
* קומישה אופר ברלין (Komische Oper Berlin)

[[קובץ:Berghain Berlin Southeast Side.jpg|ממוזער|250px|שמאל|[[ברגהיין]]]]

=== פסטיבלים ואירועים ===
* [[פסטיבל הסרטים הבין-לאומי בברלין]] – מתקיים בכל שנה בפברואר. האירוע התרבותי החשוב ביותר בעיר ואחד מחשובי פסטיבלי הסרטים בעולם. בפסטיבל האחרון, נמכרו 350,000 כרטיסים ו-400 סרטים הוקרנו. בסופו מוענק פרס "דוב הזהב" לסרטים המצטיינים.
* [[לולהפלוזה]]
* [[פסטיבל האורות (ברלין)]]
* [[פרס האקדמיה האירופית לקולנוע]]
* [[ברגהיין]] - (Berghain) הוא המועדון המפורסם בברלין ואחד המפורסמים בעולם כולו.
* [[שבוע האופנה בברלין]]

=== מוזיאונים ===
[[קובץ:Alte Nationalgalerie at night (MK).jpg|ממוזער|250px|שמאל|[[הגלריה הלאומית הישנה (ברלין)|הגלריה הלאומית הישנה]]]]
[[קובץ:Dinosaurier Berlin naturkunde - 9.jpeg|ממוזער|250px|שמאל|[[מוזיאון הטבע (ברלין)|מוזיאון הטבע]]]]

להלן המוזיאונים הגדולים והמפורסמים ביותר בעיר:
* [[אי המוזיאונים]] (Museuminsel)
** [[מוזיאון בודה]]
** [[מוזיאון פרגמון]] (Pergamonmuseum)
** [[המוזיאון הישן (ברלין)|המוזיאון הישן]]
** [[המוזיאון החדש (ברלין)|המוזיאון החדש]]
** [[הגלריה הלאומית הישנה (ברלין)|הגלריה הלאומית הישנה]]
* [[המוזיאון היהודי (ברלין)|המוזיאון היהודי]] (Jüdisches Museum)
* מוזיאון [[צ'ק פוינט צ'ארלי#צ'ק פוינט צ'ארלי במאה ה-21|הבית ליד צ'ק פוינט צ'ארלי]]
* [[המוזיאון הגרמני להיסטוריה]] (הצויגהאוס)
* [[מוזיאון הטבע (ברלין)|מוזיאון הטבע]] (Museum für Naturkunde)
* אזור ה[[קולטורפורום]] (Kulturforum)
** [[הגלריה הלאומית החדשה (ברלין)|הגלריה הלאומית החדשה]]
** [[גמלדה-גאלרי]]
** [[מוזיאון כלי הנגינה ברלין|מוזיאון המוזיקה וכלי הנגינה]]
* [[מרטין-גרופיוס-באו]]
* [[קובץ:CHU CHU TRAIN.TECH MUSEUM BERLIN.jpg|ממוזער|250px|שמאל|קטר קיטור ישן, במוזיאון לטכנולוגיה]]מוזיאון ברוקה (Brücke-Museum Berlin)
* [[מוזיאון גרמניה המזרחית]]
* מוזיאון ההווה ב[[המבורגר באנהוף]]
* [[המוזיאון לפרהיסטוריה ולהיסטוריה קדומה]]
* [[המוזיאון הגרמני לטכנולוגיה]]
* [[המוזיאון האתנולוגי (ברלין)]]
* [[טופוגרפיה של הטרור]]

<small>לרשימת כל הערכים ב[[ויקיפדיה העברית|וויקיפדיה העברית]] בנושא מוזיאונים בברלין, ראה [[:קטגוריה:ברלין: מוזיאונים|ברלין: מוזיאונים]]</small>

=== ספורט ===
[[קובץ:Berliner Olympiastadion night 2.jpg|ממוזער|250px|שמאל|[[האצטדיון האולימפי של ברלין]] אירח את [[אולימפיאדת ברלין (1936)]], ואת [[מונדיאל 2006]].]]
[[קובץ:Berlin marathon.jpg|ממוזער|250px|שמאל|[[מרתון ברלין]]]]

ברלין ביססה עצמה כעיר מארחת של אירועי ספורט בין-לאומיים גדולים.<ref>{{cite web|url=http://www.abc.net.au/news/stories/2008/04/01/2204562.htm?section=sport|title=Melbourne retains ultimate sports city title|website=ABC News|date=1 April 2008|accessdate=1 July 2008}}</ref> העיר אירחה את [[אולימפיאדת ברלין (1936)]] והייתה העיר המארחת של משחק גמר [[מונדיאל 2006]].<ref>{{cite web |url=https://www.fifa.com/worldcup/archive/germany2006/overview.html |title=Italy conquer the world as Germany wins friends |url-status=dead |archiveurl=https://web.archive.org/web/20080821050509/http://www.fifa.com/worldcup/archive/germany2006/overview.html |archivedate=21 August 2008 }}</ref> [[אליפות העולם באתלטיקה 2009]] נערכה ב{{ה|אצטדיון האולימפי של ברלין}}.<ref>{{cite web |url=http://www.berlin2009.org/ |title=12. IAAF Leichtathletik WM berlin 2009 |publisher=Berlin2009.org |accessdate=10 February 2013 |archive-url=https://web.archive.org/web/20090720233014/http://www.berlin2009.org/ |archive-date=20 July 2009 |url-status=dead }}</ref> העיר אירחה גם את ה[[פיינל פור]] של ה[[יורוליג]] בעונת [[עונת 2008/2009 ביורוליג|2009]] ובעונת 2016.<ref>{{cite web|url=http://www.euroleague.net/news/i/5y55csanso845gfb|title=Euroleague Final Four returns to Berlin in 2016|publisher =Euroleague|date=11 May 2015}}</ref> והייתה ממארחות [[יורובאסקט]] [[2015]] ובאותה שנה גם אירחה את [[גמר ליגת האלופות 2015]].

ברלין צפויה לארח את ה[[ספיישל אולימפיקס]] [[2023]], כשזו תהיה הפעם הראשונה שגרמניה תארח את הטורניר.<ref>{{cite web |url = https://www.specialolympics.org/about/press-releases/berlin-germany-selected-to-host-the-2023-special-olympics-world-games |title=Berlin, Germany selected to host the 2023 Special Olympics World Games|publisher=Special Olympics}}</ref>

[[מרתון ברלין]], הנערך מדי שנה, הוא מהמרתונים הידועים בעולם.<ref>{{cite web|url=http://www.scc-events.com/en/events/halbmarathon/ |title=Berlin Marathon |publisher=Scc-events.com |accessdate=7 April 2012}}</ref>

בשנת [[2013]] כ-600,000 ברלינאים נרשמו באחד מ-2,300 מועדוני ההתעמלות והספורט הקיימים בעיר.<ref>{{cite web|url=http://www.lsb-berlin.net/wir-ueber-uns/der-lsb-berlin/ |title=Der Landessportbund Berlin – Mitglieder |publisher=LSB |accessdate=3 September 2014}}</ref> העיר מפעילה יותר מ-60 בריכות שחייה ציבוריות<ref>{{cite web|url=http://www.newinthecity.de/en/sports-leisure-berlin/2976-berlin-swimming-pools-and-bathing-spots.html |title=Berlin's swimming pools and bathing spots |publisher=New in the City |accessdate=12 February 2016}}</ref> ובה ממוקם מרכז האימונים האולימפי הגדול במדינה, כאשר כ-500 ספורטאים מתאמנים כאן (רבע מכלל הספורטאים).<ref>{{cite web |url=http://www.berlin-sportmetropole.de/english/olympiastuetzpunkt/index.html |title=Sports Metropolis |publisher=Be Berlin |accessdate=12 February 2016 |url-status=dead |archiveurl=https://web.archive.org/web/20160216042009/http://www.berlin-sportmetropole.de/english/olympiastuetzpunkt/index.html |archivedate=16 February 2016 |df=dmy-all }}</ref>

מאז שנת [[פורמולה אי עונת 2014/2015|2015]] מתקיים בשטח נמל התעופה ברלין-טמפלהוף מרוץ [[אי-פרי ברלין]], כחלק מאליפות ה[[פורמולה אי]].

בעיר פועלים מספר מועדוני ספורט מקצועניים. מועדון הכדורגל הפופולרי והוותיק ביותר הוא מועדון [[הרטה ברלין]] ולו [[הדרבי של ברלין|יריבות ידועה]] עם מועדון [[אוניון ברלין]].<ref>{{cite web |url=http://www.herthabsc.de/ |title=Hertha BSC |publisher=Herthabsc.de |date=27 December 2011 |accessdate=7 April 2012 |archive-date=2017-12-23 |archive-url=https://web.archive.org/web/20171223123453/http://www.herthabsc.de/ |url-status=dead }}</ref> מועדונים מקצועניים נוספים מברלין כוללים את:
{| class="wikitable"
|-
! style="background:gold; color:navy;"|מועדון
! style="background:gold; color:navy;"|ענף ספורט
! style="background:gold; color:navy;"|שנת הקמה
! style="background:gold; color:navy;"|ליגה
! style="background:gold; color:navy;"|מגרש בייתי
|-
|[[הרטה ברלין]]
|[[כדורגל]]
|[[1892]]
|[[בונדסליגה]]
|[[האצטדיון האולימפי של ברלין|האצטדיון האולימפי]]
|-
|[[אוניון ברלין]]<ref>{{cite web|url=http://www.fc-union-berlin.de/ |title=Union Berlin |publisher=Fc-union-berlin.de |accessdate=7 April 2012}}</ref>
|[[כדורגל]]
|[[1966]]
|[[בונדסליגה]]
|שטדיון אן דר אלטן פורסטראיי
|-
|[[אלבה ברלין]]<ref>{{cite web|author=SPORTWERK 2012 |url=http://www.albaberlin.de/ |title=ALBA Berlin |publisher=Albaberlin.de |accessdate=7 April 2012}}</ref>
|[[כדורסל]]
|[[1991]]
|[[בונדסליגה (כדורסל)|בונדסליגה]]
|[[מרצדס-בנץ ארנה (ברלין)|מרצדס-בנץ ארנה]]
|-
|אייזבארן ברלין<ref>{{cite web|url=http://www.eisbaeren.de |title=Eisbären Berlin |publisher=Eisbaeren.de |accessdate=7 April 2012}}</ref>
|[[הוקי קרח]]
|1954
|ליגת ההוקי קרח הגרמנית
|[[מרצדס-בנץ ארנה (ברלין)|מרצדס-בנץ ארנה]]
|-
|[[פוקסה ברלין]]<ref>{{cite web|url=http://www.fuechse-berlin.de/ |title=Füchse Berlin |publisher=Fuechse-berlin.de |accessdate=7 April 2012}}</ref>
|[[כדוריד]]
|[[1891]]
|[[בונדסליגה]]
|היכל מקס שמלינג
|}

בעבר ייצגה [[דינמו ברלין]] את העיר ב[[ליגת העל המזרח גרמנית]] וזכתה בה עשר פעמים, אך מאז נפילת חומת ברלין ירדה עד לליגה הרביעית.

=== אדריכלות ===
[[קובץ:Brandenburger Tor morgens.jpg|ממוזער|250px|שמאל|[[שער ברנדנבורג]], אחד מסמליה המפורסמים של ברלין]]
[[קובץ:Giraffa at Berlin zoo (2483075606).jpg|ממוזער|250px|שמאל|[[גן החיות של ברלין]]]]
* [[שער ברנדנבורג]] (Brandenburger Tor)
* [[בית המשמר החדש]] (ה"נויה ואכה")
* [[שיכוני המגורים המודרניסטיים בברלין]]
* [[מצודת שפנדאו]]
* [[איש המולקולה (פסל)|איש המולקולה]] (Molecule Man)
* [[ספרייה (אנדרטה|הספרייה הריקה]] (Die Bibliothek) של האמן [[מיכה אולמן]].
* [[חומת ברלין]]
** [[איסט סייד גאלרי]] (East-Side Gallery)
* [[עמוד הניצחון של ברלין]] (Siegessäule)
* [[צ'ק פוינט צ'ארלי]] (Checkpoint Charlie)
* [[אנדרטה לזכר יהודי אירופה שנרצחו]] (Denkmal für die ermordeten Juden Europas)
* [[ארמון שרלוטנבורג]] (Schloss Charlottenburg)
* [[ארמון בלוו]] (Schloss Bellevue)
* [[בניין הרייכסטאג]] (Reichstag)
* [[מגדל הטלוויזיה של ברלין]] ה"פרנזיטורם" (Fernsehturm) - המבנה הגבוה בברלין

;פארקים וגנים
* [[טירגארטן (פארק)|טירגארטן]] (Tiergarten)
* [[האגם הלבן]] (WeißerSee)
* [[גן החיות של ברלין]]
* [[פארק טרפטו]]
* [[נמל התעופה ברלין-טמפלהוף]]
* פון-דר-שולנבורג פארק

=== ברלין בקולנוע ===
[[קובץ:One Two Three trailer (1961).webm|ממוזער|250px|שמאל|thumbtime=164|[[אחת, שתיים, שלוש]] (1961)]]
* [[ברלין: סימפוניה של עיר גדולה]]
* [[אולימפיה (סרט)]]
* [[אחת, שתיים, שלוש]]
* [[אני, כריסטיאנה פ. (סרט)]]
* [[מלאכים בשמי ברלין]]
* [[ראן לולה ראן]]
* [[להתראות לנין!]]
* [[חיים של אחרים]]
* [[בבילון ברלין]]
* [[המורדת (מיני-סדרה)]]

== יהודי ברלין ==
{{ערך מורחב|קהילת יהודי ברלין}}
[[קובץ:Israel solidarity protest Berlin 2023-10-08 26.jpg|ממוזער|הפגנת [[סולידריות חברתית|סולידריות]] עם [[ישראל]] שהתקיימה בברלין במהלך [[מלחמת חרבות ברזל]]]]

הימצאות יהודים בעיר נזכרת ברשומות לראשונה ב-[[1295]]. הם התגוררו ב[[יודנשטרסה (ברלין)|רחוב היהודים]] של ברלין. ב-[[1348]], בימי [[המוות השחור]], נערכו בהם פרעות והשורדים גורשו. העדה קמה מחדש ב-[[1354]]. ב-[[1446]] גורשו היהודים מכל ברנדבורג, אך הותר להם לחזור לאחר שנה. ב-[[1510]] התחוללה בעיר [[עלילת דם]]: חמישים הומתו והיתר גורשו. הצו בוטל ב-[[1539]] והנסיך [[יואכים השני מברנדנבורג]] מינה את [[יהודי החצר]] ליפולד מפראג למנהל המטבעה. עם מות הנסיך הואשם ליפולד בהרעלתו והוצא להורג. צו הגירוש חודש ב-[[1573]], והפעם "לעדי עד".

[[קובץ:Moses Mendelson P7160073.JPG|ממוזער|200px|שמאל|[[משה מנדלסון]] (1729-1786)]]
ב-21 במאי [[1671]] התיר [[פרידריך וילהלם הראשון, הנסיך הבוחר מברנדנבורג]] ל-50 משפחות יהודיות אמידות, שנדדו לאחר גירוש [[יהדות אוסטריה#גירוש אוסטריה|גירוש ווינה]] שנה קודם לכן, להתיישב בעיר. על העדה הוטלו מיסים כבדים והגבלות רבות.
עבור הפיכתם ל"[[יהודי חסות]]" שלו (Schutzjuden), כל אחד מהם היה צריך לשלם 2,000 [[טאלר]] והמשפחות הבטיחו להקים תעשיות מסוימות והסכימו לא לבנות בית כנסת. נאסר עליהם במפורש לקנות בתים, לעסוק ב[[חקלאות]], לסחור בצמר, עץ, [[טבק (חומר גלם)|טבק]], עורות ויין, ולעסוק במקצועות השמורים ל[[גילדה|גילדות]] (מלבד רפואה), שתקנותיהן פסלו יהודים. את מעמד ה"חסות" יכול היה לרשת רק הבן הבכור. כדי להישאר בעיר, היו הבנים האחרים צריכים להוכיח כי ברשותם הון עצמי בסך 10,000 טאלר.{{הערה|[[עמוס אילון]], '''[[רקוויאם גרמני (ספר)|רקוויאם גרמני]]''', עמ' 20|כיוון=ימין}} לפי כתב הסובלנות, הותר ליהודים לייבא לברלין את עובדי המשק של ביתם וכן מספר מורים, רבנים, קברנים ושוחטים.{{הערה|שם=רקוויאם 21|עמוס אילון, '''רקוויאם גרמני''', עמ' 21|כיוון=ימין}}
ב-[[1700]] מנתה הקהילה היהודית כ-1,000 איש.
החוק דרש מהיהודים לאפשר את זיהוים ממרחק, אך ב-1710 הסכים פרידריך לבטל את החובה לשאת [[טלאי צהוב]], תמורת תשלום בסך 8,000 טאלר לאדם. תמורת תשלום מס מיוחד, הותר לעשירים ביותר לרכוש בתים.{{הערה|שם=רקוויאם 21|כיוון=ימין}}
ב-[[1672]] קודש [[בית הקברות היהודי הישן בברלין]]. ב-[[1714]] נחנך בית-כנסת של קבע בסמטת היידרויטר.
הרשות להקים בית כנסת גם היא נמכרה תמורת כסף, ומכיוון שאסור היה שיבלוט לגובה, הונחה רצפתו מספר מטרים מתחת למפלס הרחוב. ב-1737 ציווה המלך שרק 120 המשפחות היהודיות "העשירות והמובחרות ביותר" יוכלו להישאר בעיר וגירש את 140 המשפחות האחרות. על המגורשים נאסר גם להתיישב בכל מקום אחר בתחומי הממלכה.{{הערה|שם=רקוויאם 21|כיוון=ימין}}
באמצע [[המאה ה-18]] הותרה כניסת יהודים לעיר דרך שער רוזנטל בלבד. השער שימש לכניסת [[בקר]] ועבור שהייה זמנית בעיר, הוטל גם על יהודים מכס, כנהוג לגבי [[סחורות]].{{הערה|עמוס אילון, '''רקוויאם גרמני''', עמ' 7|כיוון=ימין}}

[[קובץ:Berlin Neue Synagoge Öl auf Leinwand Emil de Cauwer 1865.jpg|ממוזער|200px|שמאל|[[בית הכנסת החדש (ברלין)|בית הכנסת החדש]] ב-1865]]
במהלך המאה ה-18 היו כמה מראשיה של הקהילה עשירים ומקורבים לשלטון, בראש ובראשונה [[דניאל איציג]]. [[יהודי החצר]] העשירים, בקהילה שחסרו בה יסודות מסורתיים חזקים, הפכו לערוץ חשוב שקלט את השפעות הסביבה הנוצרית והביא למפנה ערכים הדרגתי ב[[יהדות גרמניה]] וב[[אקולטורציה]] גוברת שלהם. הם הפכו לפטרונים ל[[משה מנדלסון]] ותלמידיו, והעיר למוקדה של [[תנועת ההשכלה היהודית]]. ב-[[1778]] פתח [[דוד פרידלנדר]] את בית-הספר "[[חברת חינוך נערים]]" (בגרמנית: Jüdische Freyschule), מוסד החינוך הראשון ב[[יהדות אשכנז]] בו נלמדו גם מקצועות חול. בברלין פעלו אף [[סלון ספרותי|הסלונים הספרותיים]] של [[רחל ורנהגן]] ו[[הנרייטה הרץ]]. ב-[[1812]] הוענקה [[אמנציפציה ליהודים|אמנציפציה]] לכל יהודי פרוסיה. ההשכלה קצרת-הימים דעכה עוד קודם, ושכבת העילית בעדה פנתה לטמיעה מלאה, לרוב תוך משבר זהות והתפרקות ממורשתם שעוררו ייאוש בלב מחנכים כ[[יום-טוב ליפמן צונץ]]. ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]] התנצרו בברלין חמישים איש מדי שנה.

הציבור היהודי בעיר גדל במהירות: מכ-2,000 איש באמצע המאה ה-18 (מתוך אוכלוסייה כללית של 100 אלף){{הערה|עמוס אילון, '''רקוויאם גרמני''', עמ' 19|כיוון=ימין}} ל-3,292 ב-[[1812]] ל-11,840 ב-[[1852]] ול-28,000 בסוף העשור.
ב-1886 מנתה האוכלוסייה היהודית יותר מ-50,000, שהיוו 5% מהאוכלוסייה הכללית, ועם זאת, 20% מכל תלמידי בתי הספר התיכוניים בעיר היו יהודים.{{הערה|עמוס אילון, '''רקוויאם גרמני''', עמ' 214–215|כיוון=ימין}}
הצפיפות הביאה לבניית [[בית הכנסת החדש (ברלין)|בית הכנסת החדש]] ב-[[1859]]. הקהילה המרכזית כביתר גרמניה הורכבה מרוב ליברלי וממיעוט [[יהדות אורתודוקסית|אורתודוקסי]] קטן שנותרו מאוחדים. הרב [[אברהם גייגר]] עצמו כיהן בה בין [[1869]] ל-[[1874]]. מאותה שנה ועד הועסקו בה 30 רבנים, 18 ליברלים (בדרך כלל [[רפורמי]]ם מתונים) ו-12 אורתודוקסים, והיא החזיקה תשעה ושבעה בתי-כנסת לכל זרם בהתאמה. לצד הקהילה המרכזית התקיימו שתי קהילות זעירות: הרפורמית הקיצונית שייסד הרב [[שמואל הולדהיים]] וה[[עדת ישראל|אורתודוקסית הבדלנית]] שהקים הרב [[עזריאל הילדסהיימר]]. כמו כן, התקיימו בעיר שניים משלושת המוסדות להכשרת רבנים בגרמניה: [[בית המדרש לרבנים בברלין|בית-המדרש האורתודוקסי של הילדסהיימר]] ו[[בית הספר הגבוה למדעי היהדות]] הרפורמי.

[[קובץ:Albert Einstein photo 1920.jpg|ממוזער|200px|שמאל|אלברט איינשטיין, 1920]]
הקהילה הראשית הפעילה מגוון מוסדות רווחה, וב[[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]] היו לה 70,000 חברים משלמי מיסים.
בתחילת [[המאה ה-20]] היוו היהודים 5% מאוכלוסיית העיר, אך שילמו יותר מ-30% ממסי העירייה.{{הערה|עמוס אילון, '''רקוויאם גרמני''', עמ' 259|כיוון=ימין}}
ב-5 וב-6 בנובמבר 1923, 30,000 איש תקפו יהודים בעיר ובזזו כמעט 1,000 חנויות בבעלות יהודית.{{הערה|גולי נאמן ערד, '''אמריקה, היהודים ועליית הנאציזם''', עמ' 91|כיוון=ימין}}

ב-[[1933]] עם עליית ה[[נאצים]] לשלטון התגוררו בבירה 160,000 יהודים, כשליש מכלל האוכלוסייה היהודית בגרמניה. הם קופחו ונרדפו על ידי המשטר. בשנים הבאות הצליחו 90,000 להגר, ועוד 55,000 נרצחו בשואה; גירוש ראשון לפולין נערך ב-18 באוקטובר [[1941]]. 7,000 התאבדו. ב-16 ביוני [[1943]] הוכרזה ברלין "[[יודנריין]]", אם כי למעשה התגוררו בה לפני תום המלחמה 5,990 יהודים ברישיון, רובם נשואים לבני-זוג אריים, ועוד כמה אלפים במחתרת. הקהילה התאוששה לאחר [[1945]] בהנהגתו של [[משה פרנבך]] אשר פעל לחידוש ולתחייה של חיי הקהילה בעיר. אחרי המלחמה והתמוטטות ברית המועצות היגרו לעיר מהגרים יהודים רבים יוצאי ברית המועצות; החל משנות ה-90 לערך החלו להגר לעיר גם ישראלים רבים.{{הערה|"ברלין" ב[[אנציקלופדיה יודאיקה]], מהדורת 2007|כיוון=ימין}}

ביוני 2023 נחנך קמפוס יהודי בברלין עם מרכז למידה מגן ועד בית ספר, ומרכז תרבות ואירוח המיועד לקהילה היהודית{{הערה|{{ynet|נצחיה יעקב|7 קומות, 8,000 מ"ר: הקמפוס היהודי החדש בלב ברלין|judaism/article/rjgsiht83|7 ביוני 2023}}|כיוון=ימין}}

=== רבני הקהילה ===
הרב הברלינאי הראשון הידוע בשמו מן הרשומות, היה הרב "Cain", כנראה גרסה של השם העברי "חיים". הוא כיהן בעיר במחצית השנייה של [[המאה ה-17]]. אחריו כיהן הרב [[יצחק בנימין וולף]] המכונה ליבמן. אחריו הרב שמעיה המכונה סימון בֶּרֶנד. אחריו כיהן הרב [[אהרן בן בנימין וולף]], בנו של הרב יצחק בנימין וולף. הרב הבא היה רבי [[יחיאל מיכל חסיד]] שנפטר בפברואר [[1728]]. אחריו כיהן הרב משה אהרן מלבוב שכיהן עד אז כרבה של לייפניק. אחריו כיהן רבי [[דוד פרנקל]] מחבר "קרבן העדה", ואחריו רבי אהרן הירש המכונה "אהרן מגזע צבי", מחבר "מנחת אהרן", שכיהן בעיר עד שעבר לכהן ברבנות [[שוואבך]]. אחריו כיהן רבי [[צבי הירש לוין]].

לאחר פטירת הרב לוין, נעשה מינוי רב חדש לקהילה המפולגת סביב שאלת הרפורמה ביהדות, לעניין סבוך עד בלתי אפשרי. מאז פטירת הרב לוין בשנת [[1800]] לא נבחר איש למשרה, בשנת [[1842]] הוצעה המשרה לרב [[זכריה פרנקל]] אך זה דחה את ההצעה ביודעו כי רוקנה משלל סמכויותיה. במשך שנים אלו מילא את תפקידיו הדתיים של הרב, עוזרו של הרב לוין, הרב מאיר וייל שקיבל את התואר סגן הרב הראשי. לאחר פטירתו ([[1825]]) נשא במשרת הרב, הרב [[יעקב יוסף אטינגר]] שכיהן עד אז כראש בית הדין של הקהילה, ולאחר פטירתו ב-[[1860]], כיהן תחתיו סגנו הרב [[אלחנן רוזנשטיין]]. שני רבנים אלו שימשו כרבני העיר בעלי סמכויות מוגבלות ולצידם פעל הדרשן [[מיכאל זקש]] כעוזר הרב, ולאחר פטירת הרב אטינגר כרב לצידו של הרב רוזנשטיין. עם פטירת הרב זקש ב-[[1864]] התחדשה המחלוקת והרב הרפורמי יוסף אווב {{אנ|Joseph Aub (rabbi)}} התמנה לרב, חזן, ומנהיג הקהילה של בית הכנסת החדש בברלין. אחריו נבחר הרב [[אברהם גייגר]] והקהילה המקומית התפצלה, כאשר אנשי האורתודוקסיה וה[[שמרנים]] פרשו מהקהילה הכללית והתארגנו כקהילה נפרדת בשם"[[עדת ישראל]]". לכהונת רב הקהילה האורתודוקסית הנפרדת הוזמן הרב [[עזריאל הילדסהיימר]], שנחשב לאחד מראשי האורתודוקסיה בגרמניה. [[בין מלחמות העולם]] כיהן הרב [[ליאו בק]] כרב הראשי של הקהילה הכללית.

== לקריאה נוספת==
{{תקציר פורטל|ברלין}}
* פרדריק טיילור, '''חומת ברלין: 13 באוגוסט 1961 - 9 בנובמבר 1989''' (מאנגלית: עדי גינצבורג-הירש), [[הוצאת מטר]], [[תל אביב]] תשס"ט, 2008
* נעמה בלונדר ומישה ברזניאק, [http://www.xnet.co.il/design/articles/0,14563,L-3094978,00.html '''ערים מבפנים - ברלין'''] ברלין מהיבט אדריכלי, אוגוסט 2012
* רוג'ר מורהאוז, '''ברלין במלחמה: חיים ומוות בבירתו של היטלר''', [[אור יהודה]]: [[דביר (הוצאת ספרים)|דביר]], 2012
* פרנץ הסל, '''שיטוטים בברלין''', [[הוצאת כרמל]], 2016
{{-}}

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Berlin|שם ויקישיתוף=ברלין|ויקימסע=ברלין|שמאל}}
* {{אתר רשמי}}
{{רשתות חברתיות}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007559530305171|ברלין (גרמניה)}}
{{תקציר פורטל|גרמניה}}
* {{ynet|מיכאל שיחור|טיול בברלין בשלושה תקציבים|109990|5 ביולי 2010}}
* [http://www.masa.co.il/גרמניה/ברלין/ מדריך מסע אחר לברלין]
* [http://www.daat.ac.il/daat/history/kehilot/berlin.htm ברלין, הקהילה היהודית], מאמר באתר "דעת"
* [http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-2804,00.html ברלין: שער מקומי], ריכוז תמונות, כתבות ומידע בערוץ התיירות של ynet
* אליעזר ליזר בר הר"ר מאיר לאנדסהוטה, '''[[:קובץ:תולדות אנשי השם ופעולתם.djvu|תולדות אנשי השם ופעולתם; בעדת ברלין]]''', ברלין 1884
* [http://twistedsifter.com/videos/remarkable-hd-footage-of-berlin-from-july-1945/ סרטון: ברלין 1945]
* {{דבר|[[רות בונדי]]|ברלין|19711112|168}}
* אילנה גרף, [https://web.archive.org/web/20041023232340/http://www.e-mago.co.il/e-magazine/berlin.html ברלין – עיר של ניגודים], באתר [[אימגו]]
* {{הארץ|[[אסתר זנדברג]], עכבר העיר אונליין|אולי עוד 650 שנה|1.3346523|23 באפריל 2009}}
* {{הארץ|דורון חלוץ|מסע אפלולי בבירת המין של אירופה|1.1480868|23 בספטמבר 2011}}
* {{TheMarker|רונית דומקה|העיר שמייצרת סטארט־אפ חדש בכל 20 שעות|1.2201073|27 בדצמבר 2013}}
* {{GoTravel|טל שלו|אמנות רחוב בברלין – סיור במוזיאון הפתוח הגדול ביותר בברלין|3253}}
* {{גלובס|אסף אוני|כאורך הגלות: הקהילה היהודית בברלין שוב בבעיה|1001206363|29 בספטמבר 2017}}
* {{ידיעות אחרונות|תהל בלומנפלד|משפנדאו להר השטן|5502877|6 במאי 2019}}
* [[מתי שמואלוף]], [https://drive.google.com/file/d/1sttpFiXQ2ieN-F5erAlDFs_sqHlreSku/view?usp=sharing כל הטורים שפרסם בטור שלו "ישראלי בברלין"] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20181024152723/https://matityaho.files.wordpress.com/2013/11/d799d7a9d7a8d790d79cd799-d791d791d7a8d79cd799d79f-mati-shemoelof1.pdf |date=2018-10-24 }}, ב"תרבות וספרות", אתר הארץ, 1.9.2015
* מתי שמואלוף, [https://test2013133.wordpress.com/2019/10/18/איך-ברלין-הפכה-לבירת-הגלות-הערבית/ כך הפכה ברלין ל"בירת הגולה הערבית"], שיחה מקומית, 18 באוקטובר 2019
* {{בריטניקה}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}

{{שכונות בברלין}}
{{מדינות גרמניה}}
{{משחקי קיץ אולימפיים}}
{{בירות האיחוד האירופי}}
{{הערים הגדולות של גרמניה}}

{{בקרת זהויות}}
[[קטגוריה:ברלין|*]]
[[קטגוריה:אירופה: ערי בירה]]
[[קטגוריה:מדינות גרמניה: ערי בירה]]
[[קטגוריה:ערי הנזה]]
[[קטגוריה:ערים שאירחו משחקי קיץ אולימפיים]]
[[קטגוריה:ערי מדינה]]
[[קטגוריה:הערים המאוכלסות ביותר במדינתן]]
[[קטגוריה:גרמניה: מדינות]]
[[קטגוריה:יישובים שהוקמו במאה ה-13]]

תבניות המופיעות בדף זה:

תבנית:- (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:Cite web (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:Clear (עריכה)
תבנית:Coord (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:GoTravel (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:Ifnumber (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:Min (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:PDF page URL (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:Str find (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:Str left (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:Str len (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:Str mid (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:Str mid/core (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:Str right (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:Str ≤ len (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:TheMarker (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:Trim (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:Webarchive (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:Yesno (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:Ynet (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:אודיו (עריכה)
תבנית:אם מכיל אחד מ (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:אם עברית (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:אנ (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:אנגלית (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:אקלים (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:אקלים/טמפרטורה (עריכה)
תבנית:אקלים/מש (עריכה)
תבנית:אתר רשמי (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:בירות האיחוד האירופי (עריכה)
תבנית:בלי הסוגריים (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:בלי סוגריים מרובעים (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:בלי קישור פנימי (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:בסוגריים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:בקרת זהויות (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:בריטניקה (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:ברירת מחדל לכתב ימינה במפת מיקום (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:גלובס (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:גר (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:דבר (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:דגל (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:דגל/אוזבקיסטן (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:דגל/אינדונזיה (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:דגל/ארגנטינה (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:דגל/ארצות הברית (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:דגל/באדן-וירטמברג (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:דגל/בוואריה (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:דגל/בריטניה (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:דגל/ברלין (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:דגל/ברנדנבורג (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:דגל/גרמניה (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:דגל/דרום באדן (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:דגל/הונגריה (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:דגל/המבורג (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:דגל/הסן (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:דגל/הרפובליקה העממית של סין (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:דגל/וירטמברג-באדן (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:דגל/וירטמברג-הוהנצולרן (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:דגל/חבל הסאר (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:דגל/טורקיה (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:דגל/יפן (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:דגל/ישראל (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:דגל/מקלנבורג-מערב פומרניה (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:דגל/מקסיקו (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:דגל/נורדריין-וסטפאליה (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:דגל/נמיביה (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:דגל/ספרד (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:דגל/סקסוניה (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:דגל/סקסוניה-אנהלט (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:דגל/סקסוניה התחתונה (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:דגל/פולין (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:דגל/צ'כיה (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:דגל/צרפת (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:דגל/רוסיה (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:דגל/ריינלנד-פפאלץ (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:דגל/שלזוויג-הולשטיין (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:דגל/תורינגיה (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:דף שער בספרייה הלאומית (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:ה (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:הארץ (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:החלף (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:הערה (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:הערה/קוד (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:הערות שוליים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:הערים הגדולות של גרמניה (עריכה)
תבנית:הפניה לערך מורחב (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:הפניה לערך מורחב/קוד (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:ויקינתונים (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:ויקינתונים ללא קישור (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:זיהוי מקומות הקרויים מדינה פלסטינית בוויקינתונים (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:טורים (עריכה)
תבנית:טען סקריפט (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:ידיעות אחרונות (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:כ (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:ללא גלישה (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:למנויים (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:לשוניות2 (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:מדינות גרמניה (עריכה)
תבנית:מה שבסוגריים (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:מיזמים (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:מימין לשמאל (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:מיקום פירוט (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:מפת איתור (עריכה)
תבנית:מפת איתור/מדינות גרמניה (עריכה)
תבנית:מפת ביניים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:מפת מיקום (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:מפת מיקום/ברלין (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:מפת מיקום/גרמניה (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:מציין מיקום (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:מקור (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:משחקי קיץ אולימפיים (עריכה)
תבנית:משמאל לימין (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:נחוצה מפת מיקום (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:נחוצות קואורדינטות (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:ניווט (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:ניווט קבוצות (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:נכתב (עריכה)
תבנית:נקודת מיקום (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:נקודת מיקום/חישוב רגיל (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:נתון פיזיקלי מוויקינתונים (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:סמל/הספריה הלאומית (עריכה)
תבנית:סמל פורטל (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:סמל פורטל/סמלים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:עטיפה (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:עיצוב יצירות מוזיקליות (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:עיצוב יצירות מוזיקליות/יחיד (עריכה)
תבנית:עיר (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:עיר/אוכלוסייה (עריכה)
תבנית:עיר/ה (עריכה)
תבנית:עיר/חלוקה מנהלית (עריכה)
תבנית:עיר/יחידה שלטונית (עריכה)
תבנית:עיר/מדינה (עריכה)
תבנית:עיר/סיווג מדינה (עריכה)
תבנית:עיר תאומה (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:עיתונות יהודית היסטורית 2 (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:ערים גדולות (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:ערים גדולות/style.css (עריכה)
תבנית:ערים גדולות/שורה (עריכה)
תבנית:ערך מורחב (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:פירוש נוסף (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:פירושון (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:פרופילים (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:פרמטר שם בשפת המקור (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:קוד שפה (עריכה)
תבנית:קטגוריה בתבנית (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:קידוד תווים מיוחדים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:קיים (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:קישור אם קיים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:קישור ויקינתונים (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:קישור כללי (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:קישור שפה (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:רווח קל (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
תבנית:רווח קשיח (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:רשימת ירידות שורה (עריכה)
תבנית:רשתות חברתיות (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:ש (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:שכונות בברלין (עריכה)
תבנית:שם הדף בלי הסוגריים (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:שמע (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:שפת קישור (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:תאריך מקושר (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
תבנית:תאריך תקין (עריכה)
תבנית:תיאור ויקינתונים (עריכה)
תבנית:תמונה מוויקינתונים (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
תבנית:תקציר פורטל (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
פורטל:ברלין/תקציר (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
פורטל:גרמניה/תקציר (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
יחידה:Arguments (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:Citation/CS1 (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:Citation/CS1/COinS (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
יחידה:Citation/CS1/Configuration (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:Citation/CS1/Date validation (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:Citation/CS1/Identifiers (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
יחידה:Citation/CS1/Utilities (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
יחידה:Citation/CS1/Whitelist (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:Citation/CS1/styles.css (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
יחידה:Convert (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
יחידה:Convert/data (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
יחידה:Convert/text (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
יחידה:Convert/wikidata (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
יחידה:Convert/wikidata/data (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
יחידה:Coordinates (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:Math (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:Navbar (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:Navbox (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:No globals (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:PV-options (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:ParamValidator (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:PropertyLink (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:Sister project links (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
יחידה:Sister project links/styles.css (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
יחידה:String (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:TableTools (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:Webarchive (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:Webarchive/data (עריכה)
יחידה:Wikibase (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:Wikidata (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:WikidataCrossValidation (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:WikidataQuantity (עריכה)
יחידה:WikidataSelectors (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
יחידה:Yesno (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:אתר רשמי (הצגת מקור) (מוגנת חלקית)
יחידה:בסוגריים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:בקרת זהויות (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:הערה (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:סוגריים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:עיר (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:פרמטרים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:קידוד תווים מיוחדים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:קישור (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:רשימת ירידות שורה (עריכה)
יחידה:שפת קישור (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:שפת קישור/styles.css (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:תאריך (הצגת מקור) (הגנת תבניות)
יחידה:תבנית חוזרת (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:תבנית מידע (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)
יחידה:תגים (הצגת מקור) (הגנה מוגברת)

חזרה לדף ברלין.

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/ברלין"