ארטילריה רקטית

ארטילריה רקטית המכונה גם רקטת קרקע-קרקע (רק"ק) היא ארטילריה המצוידת במשגר רקטות במקום פגזים רגילים. בניגוד לפגז, הרקטה מניעה את עצמה באמצעות מנוע רקטי והמשגר רק מתווה לה את כיוון ההאצה הראשוני. הרקטות נבדלות מטילים בכך שאין להן הנחיה או ניהוג עצמי. את הרקטות ניתן לחמש בראשי קרב שונים כגון חומר נפץ מרסק, רסס ופצצת מצרר.

יתרונה של ארטילריה רקטית על ארטילריה קנית (פגזים) היא הטווח והיכולת למטחים מרוכזים של עשרות רקטות תוך שניות מועטות. את רוב הרקטות ניתן לשגר או ממשגר נייח חד-קני או ממשגר נייד רב-קני. בניגוד לטילים, לרקטות אין הנחיה והן עפות במסלול שהוכתב להן מראש בעת השיגור. הרקטות זולות יחסית לטילים אך פחות מדויקות מהם.

ישראל גם היא פיתחה מספר מערכות רקטיות, חלקן מבוססות על נשק שלל סובייטי, והפעילה אותן בהצלחה במבצע שלום הגליל. בתחילת המאה ה-21 פיתחה התעשייה הצבאית סדרת רקטות מתקנות-מסלול בעלות ראש קרב וטווחים שונים (מ-35 ועד 300 ק"מ), הסדרה כוללת את רמ"מ ורעם איתן, כידון קסום, רומח AccuLAR 122, אקסטרא ונץ דורס. לצידן פותח משגר LYNX שאחרי המכירה לאלביט מערכות מותג מחדש בשם PULS. בחיל התותחנים של צה"ל משרתים כיום (2023) שני דגמים של משגרים: המנתץ הזחלי והלהב שמותקן על גבי משאית.

רקטות משמשות גם כיום את ארגוני הטרור כנגד ישראל (הפת"ח וחזבאללה בלבנון, חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני ברצועת עזה).

ערך מורחב – רקטה

הרקטה היא גוף גלילי בעל ראש קרב (לרוב מחודד או כיפתי) שמונע על ידי מנוע רקטי. כדי לייצב את מעופה של הרקטה, מותקנים עליה כנפונים או סנפירים. ראש הקרב מגוון וכולל בדרך כלל חומר נפץ מרסק, רסס או פצצות מצרר.

גודל הרקטה משתנה, אך רוב הרקטות הארטילריות גדולות למדיי, בשל הצורך בדלק רב כדי להניע את הרקטה לטווחים משמעותיים. הטווח של רקטות קלות, דוגמת הקסאם, מגיע עד לכ-15 ק"מ. רקטות בינוניות מגיעות לטווח של כ-30–50 ק"מ, ואילו רקטות כבדות יכולות להגיע לטווח של מאות קילומטרים.

רוב הרקטות הן חסרות הנחיה, ונקודת פגיעתן נקבעת על ידי זווית השיגור, פעילות המנוע הרקטי, חוקי הפיזיקה והבליסטיקה בפרט ותנאי מזג האוויר (כגון רוח). במאה ה-21 פותחו רקטות מתקדמות יותר, בעלות יכולת לתקן את מסלולן. הן כוללות מערכת ניווט אינרציאלית או GPS ועל ידי השוואה מתמדת של מיקומן לעומת מיקום המטרה כפי שהוזן בשיגור, הן מתקנות את מעופן (בדרך כלל באמצעות פליטת רשף מנחירים מיוחדים). בניגוד לטיל, הרקטה איננה מונחית, אין לה ראש ביות אקטיבי ואי-אפשר לעדכן את מיקום המטרה מרגע ששוגרה. דוגמה לרקטות מתקנות מסלול תוצרת ישראל (תעש מערכות) הן רעם איתן המסוגלת לשגר חימוש מצרר בדיוק גבוה יחסית לרקטות מצרר "טפשות", וכן רקטות כידון קסום ורומח שהן בעלות יכולת פגיעה כמעט נקודתית (CEP קטן מ-10 מטר) במטרות נייחות.

משגר רקטות הוא מתקן שנועד לשגר רקטות. לרקטה אין מערכת ניווט והנחיה, ולכן מסלול הרקטה נקבע לפי זוויות ההגבהה והצידוד של המשגר בעת השיגור וכן מושפע מעוצמת המנוע, נתוני מטאורולוגיה ועוד.

לאורך קנה השיגור, המכונה לעיתים גם מטול (בעיקר במערכות שיגור קטנות, כדוגמת חלק ממערכות הירי של רקטה נגד טנקים), מורכבת מסילה או צינור. על גבי המסילה או בתוך הצינור נמצאת הרקטה טרם הירי. בזמן הירי, ניצת מנוע השיגור, המעניק דחף לרקטה ומאיץ אותה. בשלב זה, אותה מסילה או צינור הם אלו השומרים על הרקטה בכיוון שבחר היורה, בעוד היא צוברת מהירות, עד לעזיבתה את קנה השיגור. רקטות מסוימות מפעילות מנועי האצה גם לאחר שעזבו את קנה השיגור ורקטות מסוימות, כדוגמת הרמ"מ, אף מפעילות מנגנונים לתיקון המסלול. לכן, בשונה מפגז הנורה מתותח, הרקטות לא נעות במסלול בליסטי טהור מרגע שעזבו את קנה השיגור. בחלק ממשגרי הרקטות צינור השיגור הוא גם הזביל בו מאוחסנת הרקטה טרם שיגורה. במשגרי רקטות רב-קניים דוגמת ה-M270 MLRS טעינה מחדש של רקטות מתבצעת פשוט על ידי טעינת מארז חדש.

ישנם מספר סוגים של משגרי רקטות:

• משגר נייח חד-קני
• משגר נייח רב-קני
• משגר מוטמן – זהו משגר נייח חד-קני או רב-קני המוטמן בתוך הקרקע (בדרך כלל מוסווה) ומופעל בשלט רחוק או על ידי טיימר. משגרים כאלה נמצאים בשימוש בעיקר בקרב ארגוני טרור ונפוצים מאוד ברצועת עזה.
• משגר נייד/משגר מתנייע – בדרך כלל משגר רב-קני, המותקן על גבי כלי רכב (כגון טנדר, משאית או רכב קרבי משוריין) או כלי טיס. נפוץ בעיקר בקרב צבאות סדירים.

הראשונים להשתמש ברקטות ככלי נשק היו הסינים.

החלוצות בתחום הרקטות הארטילריות היו ברית המועצות שפיתחה את רקטות הקטיושה בזמן מלחמת העולם השנייה וגרמניה שפיתחה את טילי ה-V-1 וה-V-2.

אחת מהרקטות הארטילריות הנפוצות ביותר בעולם היא רקטת הגראד שייצרה ברית המועצות. כיום הנשק הרקטי העיקרי של צבאות נאט"ו הוא משגר רקטות M-270 MLRS.

• טיל בליסטי לטווח קצר
• טיל קרקע-קרקע
• התקפות רקטות פלסטיניות לעבר ישראל

מדיה וקבצים בנושא ארטילריה רקטית בוויקישיתוף

• מטל"רים לצבא ארה"ב, מערכות 250, ינואר 1978
• יפתח שפיר, הנשק הרקטי במלחמה האם כדאי לפתח אמצעים ליירוט רקטות?
• רקטה ארוכת טווח (אורכב 21.04.2008 בארכיון Wayback Machine), אתר פיקוד העורף
• ירון גרוס, רקטות – מסלולים ויירוטים, מכון דוידסון לחינוך מדעי, 14 ביולי 2014
• ניר דבורי, ‏שיגור הטיל שבוצע הרחק מישראל חשף את היכולת החשאית, באתר ‏מאקו‏, 30 באוגוסט 2023