שופטים ה

א ותשר דבורה וברק בן אבינעם ביום ההוא לאמר ב בפרע פרעות בישראל בהתנדב עם ברכו יהוה ג שמעו מלכים האזינו רזנים אנכי ליהוה אנכי אשירה אזמר ליהוה אלהי ישראל ד יהוה בצאתך משעיר בצעדך משדה אדום ארץ רעשה גם שמים נטפו גם עבים נטפו מים ה הרים נזלו מפני יהוה זה סיני מפני יהוה אלהי ישראל ו בימי שמגר בן ענת בימי יעל חדלו ארחות והלכי נתיבות ילכו ארחות עקלקלות ז חדלו פרזון בישראל חדלו עד שקמתי דבורה שקמתי אם בישראל ח יבחר אלהים חדשים אז לחם שערים מגן אם יראה ורמח בארבעים אלף בישראל ט לבי לחוקקי ישראל המתנדבים בעם ברכו יהוה י רכבי אתנות צחרות ישבי על מדין והלכי על דרך שיחו יא מקול מחצצים בין משאבים שם יתנו צדקות יהוה צדקת פרזנו בישראל אז ירדו לשערים עם יהוה יב עורי עורי דבורה עורי עורי דברי שיר קום ברק ושבה שביך בן אבינעם יג אז ירד שריד לאדירים עם יהוה ירד לי בגבורים יד מני אפרים שרשם בעמלק אחריך בנימין בעממיך מני מכיר ירדו מחקקים ומזבולן משכים בשבט ספר טו ושרי ביששכר עם דברה ויששכר כן ברק בעמק שלח ברגליו בפלגות ראובן גדלים חקקי לב טז למה ישבת בין המשפתים לשמע שרקות עדרים לפלגות ראובן גדולים חקרי לב יז גלעד בעבר הירדן שכן ודן למה יגור אניות אשר ישב לחוף ימים ועל מפרציו ישכון יח זבלון עם חרף נפשו למות ונפתלי על מרומי שדה יט באו מלכים נלחמו אז נלחמו מלכי כנען בתענך על מי מגדו בצע כסף לא לקחו כ מן שמים נלחמו הכוכבים ממסלותם נלחמו עם סיסרא כא נחל קישון גרפם נחל קדומים נחל קישון תדרכי נפשי עז כב אז הלמו עקבי סוס מדהרות דהרות אביריו כג אורו מרוז אמר מלאך יהוה ארו ארור ישביה כי לא באו לעזרת יהוה לעזרת יהוה בגבורים כד תברך מנשים יעל אשת חבר הקיני מנשים באהל תברך כה מים שאל חלב נתנה בספל אדירים הקריבה חמאה כו ידה ליתד תשלחנה וימינה להלמות עמלים והלמה סיסרא מחקה ראשו ומחצה וחלפה רקתו כז בין רגליה כרע נפל שכב בין רגליה כרע נפל באשר כרע שם נפל שדוד כח בעד החלון נשקפה ותיבב אם סיסרא בעד האשנב מדוע בשש רכבו לבוא מדוע אחרו פעמי מרכבותיו כט חכמות שרותיה תענינה אף היא תשיב אמריה לה ל הלא ימצאו יחלקו שלל רחם רחמתים לראש גבר שלל צבעים לסיסרא שלל צבעים רקמה צבע רקמתים לצוארי שלל לא כן יאבדו כל אויביך יהוה ואהביו כצאת השמש בגברתו ותשקט הארץ ארבעים שנה

א וַתָּשַׁר דְּבוֹרָה וּבָרָק בֶּן אֲבִינֹעַם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר. ב בִּפְרֹעַ פְּרָעוֹת בְּיִשְׂרָאֵל בְּהִתְנַדֵּב עָם בָּרֲכוּ יְהוָה. ג שִׁמְעוּ מְלָכִים הַאֲזִינוּ רֹזְנִים אָנֹכִי לַיהוָה אָנֹכִי אָשִׁירָה אֲזַמֵּר לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. ד יְהוָה בְּצֵאתְךָ מִשֵּׂעִיר בְּצַעְדְּךָ מִשְּׂדֵה אֱדוֹם אֶרֶץ רָעָשָׁה גַּם שָׁמַיִם נָטָפוּ גַּם עָבִים נָטְפוּ מָיִם. ה הָרִים נָזְלוּ מִפְּנֵי יְהוָה זֶה סִינַי מִפְּנֵי יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. ו בִּימֵי שַׁמְגַּר בֶּן עֲנָת בִּימֵי יָעֵל חָדְלוּ אֳרָחוֹת וְהֹלְכֵי נְתִיבוֹת יֵלְכוּ אֳרָחוֹת עֲקַלְקַלּוֹת. ז חָדְלוּ פְרָזוֹן בְּיִשְׂרָאֵל חָדֵלּוּ עַד שַׁקַּמְתִּי דְּבוֹרָה שַׁקַּמְתִּי אֵם בְּיִשְׂרָאֵל. ח יִבְחַר אֱלֹהִים חֲדָשִׁים אָז לָחֶם שְׁעָרִים מָגֵן אִם יֵרָאֶה וָרֹמַח בְּאַרְבָּעִים אֶלֶף בְּיִשְׂרָאֵל. ט לִבִּי לְחוֹקְקֵי יִשְׂרָאֵל הַמִּתְנַדְּבִים בָּעָם בָּרֲכוּ יְהוָה. י רֹכְבֵי אֲתֹנוֹת צְחֹרוֹת יֹשְׁבֵי עַל מִדִּין וְהֹלְכֵי עַל דֶּרֶךְ שִׂיחוּ. יא מִקּוֹל מְחַצְצִים בֵּין מַשְׁאַבִּים שָׁם יְתַנּוּ צִדְקוֹת יְהוָה צִדְקֹת פִּרְזֹנוֹ בְּיִשְׂרָאֵל אָז יָרְדוּ לַשְּׁעָרִים עַם יְהוָה. יב עוּרִי עוּרִי דְּבוֹרָה עוּרִי עוּרִי דַּבְּרִי שִׁיר קוּם בָּרָק וּשֲׁבֵה שֶׁבְיְךָ בֶּן אֲבִינֹעַם. יג אָז יְרַד שָׂרִיד לְאַדִּירִים עָם יְהוָה יְרַד לִי בַּגִּבּוֹרִים. יד מִנִּי אֶפְרַיִם שָׁרְשָׁם בַּעֲמָלֵק אַחֲרֶיךָ בִנְיָמִין בַּעֲמָמֶיךָ מִנִּי מָכִיר יָרְדוּ מְחֹקְקִים וּמִזְּבוּלֻן מֹשְׁכִים בְּשֵׁבֶט סֹפֵר. טו וְשָׂרַי בְּיִשָּׂשכָר עִם דְּבֹרָה וְיִשָּׂשכָר כֵּן בָּרָק בָּעֵמֶק שֻׁלַּח בְּרַגְלָיו בִּפְלַגּוֹת רְאוּבֵן גְּדֹלִים חִקְקֵי לֵב. טז לָמָּה יָשַׁבְתָּ בֵּין הַמִּשְׁפְּתַיִם לִשְׁמֹעַ שְׁרִקוֹת עֲדָרִים לִפְלַגּוֹת רְאוּבֵן גְּדוֹלִים חִקְרֵי לֵב. יז גִּלְעָד בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן שָׁכֵן וְדָן לָמָּה יָגוּר אֳנִיּוֹת אָשֵׁר יָשַׁב לְחוֹף יַמִּים וְעַל מִפְרָצָיו יִשְׁכּוֹן. יח זְבֻלוּן עַם חֵרֵף נַפְשׁוֹ לָמוּת וְנַפְתָּלִי עַל מְרוֹמֵי שָׂדֶה. יט בָּאוּ מְלָכִים נִלְחָמוּ אָז נִלְחֲמוּ מַלְכֵי כְנַעַן בְּתַעְנַךְ עַל מֵי מְגִדּוֹ בֶּצַע כֶּסֶף לֹא לָקָחוּ. כ מִן שָׁמַיִם נִלְחָמוּ הַכּוֹכָבִים מִמְּסִלּוֹתָם נִלְחֲמוּ עִם סִיסְרָא. כא נַחַל קִישׁוֹן גְּרָפָם נַחַל קְדוּמִים נַחַל קִישׁוֹן תִּדְרְכִי נַפְשִׁי עֹז. כב אָז הָלְמוּ עִקְּבֵי סוּס מִדַּהֲרוֹת דַּהֲרוֹת אַבִּירָיו. כג אוֹרוּ מֵרוֹז אָמַר מַלְאַךְ יְהוָה אֹרוּ אָרוֹר יֹשְׁבֶיהָ כִּי לֹא בָאוּ לְעֶזְרַת יְהוָה לְעֶזְרַת יְהוָה בַּגִּבּוֹרִים. כד תְּבֹרַךְ מִנָּשִׁים יָעֵל אֵשֶׁת חֶבֶר הַקֵּינִי מִנָּשִׁים בָּאֹהֶל תְּבֹרָךְ. כה מַיִם שָׁאַל חָלָב נָתָנָה בְּסֵפֶל אַדִּירִים הִקְרִיבָה חֶמְאָה. כו יָדָהּ לַיָּתֵד תִּשְׁלַחְנָה וִימִינָהּ לְהַלְמוּת עֲמֵלִים וְהָלְמָה סִיסְרָא מָחֲקָה רֹאשׁוֹ וּמָחֲצָה וְחָלְפָה רַקָּתוֹ. כז בֵּין רַגְלֶיהָ כָּרַע נָפַל שָׁכָב בֵּין רַגְלֶיהָ כָּרַע נָפָל בַּאֲשֶׁר כָּרַע שָׁם נָפַל שָׁדוּד. כח בְּעַד הַחַלּוֹן נִשְׁקְפָה וַתְּיַבֵּב אֵם סִיסְרָא בְּעַד הָאֶשְׁנָב מַדּוּעַ בֹּשֵׁשׁ רִכְבּוֹ לָבוֹא מַדּוּעַ אֶחֱרוּ פַּעֲמֵי מַרְכְּבוֹתָיו. כט חַכְמוֹת שָׂרוֹתֶיהָ תַּעֲנֶינָּה אַף הִיא תָּשִׁיב אֲמָרֶיהָ לָהּ. ל הֲלֹא יִמְצְאוּ יְחַלְּקוּ שָׁלָל רַחַם רַחֲמָתַיִם לְרֹאשׁ גֶּבֶר שְׁלַל צְבָעִים לְסִיסְרָא שְׁלַל צְבָעִים רִקְמָה צֶבַע רִקְמָתַיִם לְצַוְּארֵי שָׁלָל. לא כֵּן יֹאבְדוּ כָל אוֹיְבֶיךָ יְהוָה וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ אַרְבָּעִים שָׁנָה.

א וַתָּשַׁר דבורה שרה ברוח הנבואה, והצטרף אליה ברק דְּבוֹרָה וּבָרָק בֶּן אֲבִינֹעַם {ס}          בַּיּוֹם הַהוּא {ר} {ר} מסמנת שסוף השורה צריך להיות צמוד לקצה השמאלי של העמוד (כמו למשל במהדורת טעמי המקרא) לֵאמֹר: {ס}

תחילת שירת דבורה בצורת שיר בכתר ארם צובה

ב בִּפְרֹעַ פְּרָעוֹת בְּיִשְׂרָאֵל, {ס}          בְּהִתְנַדֵּב כאשר התנדבו נפתלי וזבולון לצאת מלחמה {ר} עָם, בָּרְכוּ יְהוָה! {ס}
ג שִׁמְעוּ מְלָכִים, הַאֲזִינוּ {ר} רֹזְנִים שרים. {ס}
אָנֹכִי לַיהוָה אשיר לה' (החזרה על המילה אָנֹכִי היא תופעה נפוצה בשירה במקרא), אָנֹכִי אָשִׁירָה, {ס}          אֲזַמֵּר {ר} לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. {ס}

ד יְהוָה, בְּצֵאתְךָ {ר} מִשֵּׂעִיר מהר סיני, כמו בדברים לג, ב: 'יְהוָה מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ'{ס}          בְּצַעְדְּךָ מִשְּׂדֵה אֱדוֹם ארץ אדום, גם כן כינוי להר סיני{ס}
אֶרֶץ כל הארץ {ר} רָעָשָׁה רעדה, גַּם שָׁמַיִם נָטָפוּ טיפטפו גשם, {ס}          גַּם עָבִים עננים נָטְפוּ {ר} מָיִם. {ס}
ה הָרִים נָזְלוּ נמסו למים מִפְּנֵי יְהוָה {ס}          - זֶה {ר} סִינַי כמו הר סיני שבזמן מתן תורה גם כן הזדעזע: 'וַיֶּחֱרַד כָּל הָהָר מְאֹד' (שמות יט, יח) - מִפְּנֵי יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. {ס}

ו בִּימֵי שַׁמְגַּר השופט שהוזכר בסוף פרק ג בֶּן {ר} עֲנָת {ס}         , בִּימֵי יָעֵל שהרגה את סיסרא (כנראה שהיתה אישיות מפורסמת):
חָדְלוּ אֳרָחוֹת לעבור שיירות של עוברי דרכים (מפחד מהכנענים), {ס}          וְהֹלְכֵי {ר} נְתִיבוֹת בנתיבי תחבורה, בדרכים ראשיות ‏‏יֵלְכוּ נאלצו ללכת בגלל שודדי דרכים אֳרָחוֹת עֲקַלְקַלּוֹת בדרכים עוקפות מפותלות. {ס}
ז חָדְלוּ פְרָזוֹן הפסיקו לגור בערים פרזות, ללא חומה (מפני השודדים) וכולם עברו לגור רק בתוך הערים המבוצרות בְּיִשְׂרָאֵל, {ר} חָדֵלּוּ, {ס}          עַד שַׁקַּמְתִּי שעמדתי דְּבוֹרָה, שַׁקַּמְתִּי אֵם אישה, שופטת בְּיִשְׂרָאֵל. {ס}
ח יִבְחַר כאשר בחרו להם ישראל {ר} אֱלֹהִים חֲדָשִׁים - אָז לָחֶם קרבה המלחמה שְׁעָרִים לשערי העיר. {ס}
מָגֵן אִם יֵרָאֶה לא יראה, לא קיים {ר} וָרֹמַח חרב, חנית (גם לא תראה, כי ישראל לא מוכנים למלחמה) {ס}          בְּאַרְבָּעִים אֶלֶף הלוחמים בקרב (שלפני כן לא העזו לתקוף) בְּיִשְׂרָאֵל. {ס}

ט לִבִּי רוחש כבוד {ר} לְחוֹקְקֵי למנהיגי יִשְׂרָאֵל {ס}          הַמִּתְנַדְּבִים המוזכרים בפסוק ב בָּעָם, בָּרְכוּ {ר} יְהוָה. {ס}
י רֹכְבֵי אֲתֹנוֹת על נקבה של חמור צְחֹרוֹת אתונות לבנות היו נחשבות לכלי תחבורה של אנשים מכובדים {ס}          יֹשְׁבֵי {ר} עַל מִדִּין באוהל, על בגדים שפרשו על האדמה וְהֹלְכֵי עַל דֶּרֶךְ בדרכים, שִׂיחוּ דברו על הנס שארע. {ס}
יא מִקּוֹל בשמוע את קולות מְחַצְצִים מחלקי הגדודים בֵּין {ר} מַשְׁאַבִּים מעיינות ובארות. {ס}
שָׁם יְתַנּוּ ישירו ויספרו צִדְקֹת על ישועות יְהוָה, {ס}          צִדְקֹת {ר} פִּרְזוֹנוֹ שעשה לערים הפרזות (שהציל את הערים שהוזכרו בפסוק ז) בְּיִשְׂרָאֵל. {ס}
אָז יָרְדוּ לַשְּׁעָרִים למלחמה עַם {ר} יְהוָה. {ס}         

ציור של גוסטב דורה. ר' דבורה הנביאה בויקיפדיה

יב עוּרִי עוּרִי דְּבוֹרָה, {ס}          עוּרִי {ר} עוּרִי, דַּבְּרִי שִׁיר. {ס}
קוּם בָּרָק, וּשְׁבֵה שֶׁבְיְךָ בֶּן {ר} אֲבִינֹעַם. {ס}
יג אָז יְרַד ירדו שָׂרִיד לְאַדִּירִים שרידי המנהיגים (שעברו את תקופת השיעבוד) עָם שבעם, {ס}          יְהוָה {ר} יְרַד לִי ירד לישראל, לעזור להם בקרב בַּגִּבּוֹרִים בקרב הגיבורים. {ס}
יד מִנִּי הגיבורים שהוזכרו לעיל הם משבט אֶפְרַיִם שָׁרְשָׁם מוצאם {ר} בַּעֲמָלֵק בהר 'העמלקי' (איזור ליד הר גריזים) {ס}          אַחֲרֶיךָ ואחרי שבט אפרים הלכו לקרב שבט בִנְיָמִין בַּעֲמָמֶיךָ בציבאותיך, {ס}
מִנִּי {ר} מָכִיר כינוי לשבט מנשה, על שם בנו היחיד (במדבר כו, כט) יָרְדוּ מְחֹקְקִים אנשים בכירים {ס}          וּמִזְּבוּלֻן מֹשְׁכִים ירדו המפקדים בְּשֵׁבֶט בעט, שכותבים פקודות בעט {ר} סֹפֵר. {ס}
טו וְשָׂרַי שרים בְּיִשָּׂשכָר עִם דְּבֹרָה, {ס}          וְיִשָּׂשכָר {ר} כֵּן כמו בָּרָק, בָּעֵמֶק שֻׁלַּח בְּרַגְלָיו. {ס}
בִּפְלַגּוֹת במחנות רְאוּבֵן גְּדֹלִים חִקְקֵי החלטות {ר} לֵב חשובות (רק החלטות אך לא מעשי התנדבות). {ס}
טז לָמָּה יָשַׁבְתָּ בֵּין הַמִּשְׁפְּתַיִם גדרות הצאן {ס}          לִשְׁמֹעַ {ר} שְׁרִקוֹת עֲדָרִים הרועים לעדריהם? {ס}
לִפְלַגּוֹת חזרה על סוף הפסוק הקודם רְאוּבֵן גְּדוֹלִים חִקְרֵי חקירות {ר} לֵב. {ס}
יז גִּלְעָד כינוי לשבטי גד ומנשה השוכנים בגלעד בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן שָׁכֵן הוא שוכן, כביכול רחוק ולא יכול להגיע ולהשתתף במלחמה {ס}          וְדָן {ר} - לָמָּה יָגוּר בזמן שאחיו יוצאים לקרב הוא ממשיך לעסוק ב אֳנִיּוֹת, {ס}
אָשֵׁר יָשַׁב לְחוֹף {ר} יַמִּים {ס}          וְעַל מִפְרָצָיו יִשְׁכּוֹן. {ס}
יח זְבֻלוּן {ר} עַם הוא שבט שלעומתם חֵרֵף נַפְשׁוֹ לָמוּת, {ס}          וְנַפְתָּלִי עַל מְרוֹמֵי חרף את נפשו על הר תבור {ר} שָׂדֶה. {ס}
יט בָּאוּ מְלָכִים בעלי הברית של יבין נִלְחָמוּ תפקידם היה לעצור את השבטים שבאו מדרום מלעזור לברק - {ס}          אָז {ר} נִלְחֲמוּ מַלְכֵי כְנַעַן {ס}
בְּתַעְנַךְ עַל מֵי {ר} מְגִדּוֹ. {ס}          בֶּצַע כֶּסֶף אבל לא זכו לתפוס שלל, כי ישראל ניצחו אותם לֹא לָקָחוּ. {ס}
כ מִן {ר} שָׁמַיִם מהשמים, כביכול הכוכבים והמזלות נִלְחָמוּ, {ס}          הַכּוֹכָבִים מִמְּסִלּוֹתָם ממסלוליהם נִלְחֲמוּ עִם {ר} סִיסְרָא. {ס}
כא נַחַל קִישׁוֹן גְּרָפָם שטף את האויבים, {ס}          נַחַל {ר} קְדוּמִים קדום הוא נַחַל קִישׁוֹן. {ס}          תִּדְרְכִי נַפְשִׁי דבורה אומרת לעצמה ולכל ישראל {ר} עֹז בגבורה. {ס}
כב אָז כאשר מלכי כנען נמלטו הָלְמוּ עִקְּבֵי סוּס {ס}          מִדַּהֲרוֹת, {ר} דַּהֲרוֹת אַבִּירָיו סוסי המלחמה. {ס}
כג "אוֹרוּ קללו מֵרוֹז את העיר הנקראת 'מרוז' שלא הצטרפה לעזרת ישראל", אָמַר מַלְאַךְ יְהוָה, "אֹרוּ אָרוֹר {ר} יֹשְׁבֶיהָ, {ס}
כִּי לֹא בָאוּ לְעֶזְרַת יְהוָה, {ס}          לְעֶזְרַת {ר} יְהוָה בַּגִּבּוֹרִים". {ס}

‏יעל הורגת את סיסרא, ג'יימס טיסו, סביבות 1896-1902

כד תְּבֹרַךְ מִנָּשִׁים יָעֵל, אֵשֶׁת חֶבֶר {ר} הַקֵּינִי, {ס}          מִנָּשִׁים יותר מכל הנשים בעולם בָּאֹהֶל היושבות באוהל תְּבֹרָךְ. {ס}
כה מַיִם {ר} שָׁאַל ביקש (ראה בפרק הקודם פסוק יט) - חָלָב נָתָנָה, {ס}          בְּסֵפֶל אַדִּירִים של שרים, מפואר וגדול הִקְרִיבָה קירבה אליו {ר} חֶמְאָה השמנת שמעל החלב, ויש מפרשים:כינוי ליין לבן. {ס}
כו יָדָהּ לַיָּתֵד תִּשְׁלַחְנָה {ס}          וִימִינָהּ את יד ימין שלה {ר} לְהַלְמוּת לפטיש עֲמֵלִים פועלים, {ס}
וְהָלְמָה סִיסְרָא, מָחֲקָה השמידה {ר} רֹאשׁוֹ, {ס}          וּמָחֲצָה וְחָלְפָה העבירה את היתד דרך רַקָּתוֹ. {ס}
כז בֵּין {ר} רַגְלֶיהָ כָּרַע שכב עייף נָפַל שָׁכָב, {ס}          בֵּין רַגְלֶיהָ כָּרַע {ר} נָפָל, {ס}
בַּאֲשֶׁר במקום בו כָּרַע שכב לישון - שָׁם נָפַל שָׁדוּד הרוג. {ס}

כח בְּעַד {ר} הַחַלּוֹן נִשְׁקְפָה השקיפה בדאגה וַתְּיַבֵּב אֵם סִיסְרָא, בְּעַד הָאֶשְׁנָב דרך החלון. ושאלה:: {ס}         

"מַדּוּעַ בֹּשֵׁשׁ רִכְבּוֹ {ר} לָבוֹא? {ס}

מַדּוּעַ אֶחֱרוּ פַּעֲמֵי להישמע צעדי מַרְכְּבוֹתָיו?". {ס}         

כט חַכְמוֹת {ר} שָׂרוֹתֶיהָ תַּעֲנֶינָּה תשבנה לה, {ס}          אַף הִיא תָּשִׁיב אֲמָרֶיהָ {ר} לָהּ לעצמה: {ס}

ל "הֲלֹא הם מתעכבים כי יִמְצְאוּ, יְחַלְּקוּ שָׁלָל, {ס}          רַחַם אישה, שבוית מלחמה {ר} רַחֲמָתַיִם או שתי נשים לְרֹאשׁ גֶּבֶר לכל אחד (אם סיסרא ושרותיה אולי מתכננות להשתמש בהן כשפחות), {ס}         

שְׁלַל צְבָעִים בגדים צבעוניים {ר} לְסִיסְרָא, {ס}          שְׁלַל צְבָעִים רִקְמָה, {ס}          צֶבַע {ר} רִקְמָתַיִם רקום כפליים לְצַוְּארֵי שָׁלָל על צואר השבויות". {ס}         

לא כֵּן כמו סיסרא יֹאבְדוּ כָל אוֹיְבֶיךָ יְהוָה, {ר} וְאֹהֲבָיו ולעומת זאת, אוהבי ה' יאירו - כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ כשכוחה של השמש הולך וגובר, כלומר: ילכו ויתגברו (כאן סוף השירה). {ס}

וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ אַרְבָּעִים שָׁנָה. {ר} {ש}