מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< | ספר מלכים ב • פרק ד' • פסוק כ"ג | >>
נוסח המקרא
מהדורת הכתיב:
ויאמר מדוע אתי הלכתי [את הלכת] אליו היום לא חדש ולא שבת ותאמר שלום
המהדורה המנוקדת:
וַיֹּאמֶר מַדּוּעַ אתי הלכתי [אַתְּ הֹלֶכֶת] אֵלָיו הַיּוֹם לֹא חֹדֶשׁ וְלֹא שַׁבָּת וַתֹּאמֶר שָׁלוֹם.
המהדורה המוטעמת:
וַיֹּ֗אמֶר מַ֠דּ֠וּעַ אתי אַ֣תְּ הלכתי הֹלֶ֤כֶת אֵלָיו֙ הַיּ֔וֹם לֹא־חֹ֖דֶשׁ וְלֹ֣א שַׁבָּ֑ת וַתֹּ֖אמֶר שָׁלֽוֹם׃
המהדורה הדקדוקית:
וַ/יֹּ֗אמֶר מַ֠דּוּעַ אתי הלכתי [אַ֣תְּ הֹלֶ֤כֶת] אֵלָי/ו֙ הַ/יּ֔וֹם לֹֽא־חֹ֖דֶשׁ וְ/לֹ֣א שַׁבָּ֑ת וַ/תֹּ֖אמֶר שָׁלֽוֹם׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
פרשנות
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר מדוע אתי הלכתי [את הלכת] אליו היום לא חדש ולא שבת ותאמר שלום
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר מַדּוּעַ אתי הלכתי [אַתְּ הֹלֶכֶת] אֵלָיו הַיּוֹם לֹא חֹדֶשׁ וְלֹא שַׁבָּת וַתֹּאמֶר שָׁלוֹם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֗אמֶר מַ֠דּ֠וּעַ אתי אַ֣תְּ הלכתי הֹלֶ֤כֶת אֵלָיו֙ הַיּ֔וֹם לֹא־חֹ֖דֶשׁ וְלֹ֣א שַׁבָּ֑ת וַתֹּ֖אמֶר שָׁלֽוֹם׃
תרגום יונתן
• לדף התרגום על כל הפרק •
ואמר מא דין את אזלת לותיה יומא דין לא ירח ולא שבתא ואמרת שלם:
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת דוד
"לא חדש ולא שבת" - כי בראש חדש ושבת היתה רגילה לקבל פניו
"
ותאמר שלום" - רצה לומר אין דבר רע שאלך בעבורו אל הנביא ולא רצתה לגלות הדבר לבעלה כי חשבה מוטב שיעשה הנס בצנעה
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
"
מדוע את הולכת אליו היום לא חודש". כי היה מנהגם ללכת אל איש האלהים בחדש ושבת, שכמו שצוה ה' על העליה ברגל ללמד שם דרכי ה' מפי הכהנים ולהמשיך עליו שפע קדושה מהשוכן בבית הנבחר, והיה מן הראוי שיעלו גם בחדש ושבת וכמו שיהיה לעתיד לבא שכתוב (ישעיה סו, כג) והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבא כל בשר להשתחוות, רק שבזה"ז שהוא דבר שא"א היו הולכים בחדש ושבת אצל הנביא שעליו ה' שוכן כדוגמת שישכון במקדש אל, וממנו ילמדו דרכי ה' ויקבלו שפע קדושה וברכה, ובמועד היו עולים לרגל למקדש הגדול, וע"כ תפס חדש ושבת לבד. וחז"ל (ר"ה טז ב) הוציאו מזה שחייב אדם לקבל פני רבו ברגל, כי בזמן הזה שאין מקדש יהיה קבלת פני רבו במקום עליה לרגל, והגם שבחדש ושבת אין חיוב כיון שאין בו חיוב עליה לרגל, במועד יש חיוב בדבר כיון שהתחייב לעלות לרגל, ומפסוק הזה למדנו שקבלת פני הרב הוא כמקבל פני שכינה במקדש:
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים:
הכתר
•
על התורה
•
Sefaria
•
תא שמע
•
אתנ"כתא
•
סנונית
•
שיתופתא
•
תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "מלכים ב ד כג"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.
