שיחה:אסם

בעבר היה הדף אסם הפניה לאסם (מבנה חקלאי). השבוע, הוא הפך לדף פירושונים. לפי דעתי, ובהתאם לכמות הדפים המפנים ל"אסם" במשמעות החקלאית, אני מציע שהפירוש הראשי יהיה במובן החקלאי, והפירושונים יעברו לאסם (פירושונים). בברכה- ‏Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 11:48, 27 ביוני 2011 (IDT)תגובה

אסם תבואה הוא אכן הפירוש הראשי. לא במבה. עִדּוֹ - שיחה 12:01, 27 ביוני 2011 (IDT)תגובה

אני חושב שעדיף להרחיב את הערך אסם (מבנה חקלאי) מאשר לדון אם הוא הפירוש העיקרי או לא. כי ערך של שורה שהוא פירוש עיקרי לא ממש מחמיא לקהילת הויקיפדים. וכרגע עדיף שיהיה דף פירושונים. -יונה בנדלאק - שיחה 13:45, 27 ביוני 2011 (IDT)תגובה

מסכים, להעביר לאסם (פירושונים) ואת אסם (מבנה חקלאי) להעביר לאסם. תומר - שיחה 18:47, 2 ביולי 2011 (IDT)תגובה

אני כמו תומר Hanay • שיחה 20:42, 2 ביולי 2011 (IDT)תגובה

גם אני. דוד שי - שיחה 06:22, 5 ביולי 2011 (IDT)תגובה

זה אולטרא-קצרמר, לא? ‏Ofekalef • שיחה • הצטרפו למיזם המקורי!‏ 11:09, 5 ביולי 2011 (IDT)תגובה

מאיזו בחינה? תומר - שיחה 15:09, 5 ביולי 2011 (IDT)תגובה

בדיקה באתר האקדמיה ללשון עברית מלמדת שהמילה 'אסם' בעברית היא מחסן תבואה. המילה BARN באנגלית משמעותה רחבה בהרבה. תרגום הערך BARN מאנציקלופדיה בריטניקה באנגלית מטעה, כי מלאו אסמינו בר ולא טרקטורים או בעלי חיים. תיקון שינוי והרחבה הכרחיים. מתחילה Sigaliot • שיחה 22:22, 22 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה

אסם הוא מקום אחסון לתוצרת חקלאית. האם גם לבעלי חיים??? אמתין להערות או סימוכין לפני שאתקן. אורח לרגע - שיחה 06:19, 25 ביולי 2012 (IDT)תגובה

יכול להיות שבחו"ל מדובר על מבנים דומים ושאחד מכיל את השני. בישראל מדובר מדובר בשני מבנים שונים בתכלית. אסם תבואה הוא מבנה גדול וגבוה לאיסום גרעינים מסוגים שונים. מתבן הוא מערום גדול ומסודר של חבילות קש וחציר. בדרך כלל תחת סככה שנועדה לשימוש הספציפי הזה ולעיתים בשטח פתוח כמתבן שנועד למספר חודשים, לפני בוא הגשמים. לפיכך, אני מבקש לבטל את ההפניה. אני אדאג להקים את הערך מתבן ולמלא בו תוכן, גם אם תמציתי.אודי - שיחה 16:56, 24 ביולי 2020 (IDT)תגובה

צריך מתישהו לכתוב כאן (וכנראה בערך נפרד) על אסמים בקיבוצים. בקיבוצים רבים יש מבנה בולט ששימש כאסם ולעתים גם כמכון תערובת. למיטב ידיעתי^{[דרוש מקור]}, רובם הוקמו בסביבות סוף שנות החמישים או תחילת שנות השישים של המאה העשרים. היום כתבו בעונ״ש גם על אחד מהם, זה של גבעת ברנר: הוא הוקם לפני אותו הגל, אבל הורחב אז וקיבל גם מכון תערובת: עמוס רודנר וטלי שרמן, מסיפורי גבעת ברנר: שעון הקיר הגדול במדינה, בבלוג "עונג שבת", 5 בנובמבר 2021. ר’ גם c:Category:Silos in Israel שרובם או חלקם הגדול נמצאים בקיבוצים. ‏. Tzafrir - שיחה 11:52, 5 בנובמבר 2021 (IST)תגובה

תודה על הבאת הקישור. האסמים, מן הסתם, לא נחשבו כיצירות אמנות ואני תוהה כמה תוכניות שלהן נשמרו וכמה אנשים יכולים להעיד היום על הדרך בה נבנו. אני יודע שמה שהיה מיוחד באסם שנבנה בקיבוצי בשנות ה-50, היה יציקתו במהלך רצוף אחד כשהפיגומים עולים יחד עם המבנה המתרומם. יש בידי גם צילומים אך בתהליכי ההעברה שלהם למדיות מודרניות נפגמה איכותם. אודי - שיחה 12:47, 5 בנובמבר 2021 (IST)תגובה

בינתיים פרטים נוספים בתמונת שלט. למיטב ידיעתי לא מעט מהם שרדו מכיוון שהם מבנים מרשימים. Tzafrir - שיחה 13:51, 5 בנובמבר 2021 (IST)תגובה

אחת מהמטרות של אסמי הגרעינים (למען הדיוק זה צריך להיות גרגרים), היה טיוב החיטה. החיטה המובאת למשטחי קליטת החיטה הרשמיים או לממגורות, צריכה לעמוד בפרמטרים של משקל נפחי, חיטה שאינה מצומקת וחיטה שאינה פסולה. אי עמידה בפרמטרים הנדרשים, מבחינת עמידה באחוז המותר, יכולה להביא לקבלת קנס ממחיר החיטה שנקבע ואף לפסילת המשלוח כולו. משקים קלטו באסם חיטה ממספר חלקות וערבבו חיטה מחלקות טובות עם חיטה מחלקות פחות טובות, המועמדות לפסילה או לקנס. בצורה כזו "הכשירו" כמות גדולה יותר של חיטה ממה שהיו מקבלים לו שלחו כל משאית חיטה ישירות לתחנת קבלת החיטה. ראו בויקיפדיה:OTRS/אוסף דן הדני/סיור בזמן קציר החיטה בשדות בית קמה ושובל, 1974 דוגמה למשטח לאגירת זמנית של חיטה שלא באסם. אם כי לא נראה לי שמדובר בתחנת קבלה שנערכות בה בדיקות. אודי • שיחה 23:55, 23 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה