מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שרה
הגייה * Sara
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש שׂ־ר־ר
דרך תצורה משקל קַטְלָה
נטיות
שרה מסכיתה לדברי המלאכים ושוחקת. שָׂרָי ; הָאֵם הַעִבְרִיָּה הָרִאשׁוֹנָה מִבֵּין אַרְבַּע הָאִמָּהוֹת, וְהִיא אֵשֶׁת אַבְרָהָם , אֵם יִצְחָק וּבִתּוֹ שֶׁל הָרָן.
”וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם, שָׂרַי אִשְׁתְּךָ, לֹא תִקְרָא אֶת שְׁמָהּ שָׂרָי : כִּי שָׂרָה שְׁמָהּ“ (בראשית יז , פסוק טו ) ”וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה “ (בראשית כג , פסוק א ) ”הַבִּיטוּ אֶל-אַבְרָהָם אֲבִיכֶם וְאֶל-שָׂרָה תְּחוֹלֶלְכֶם כִּי-אֶחָד קְרָאתִיו וַאֲבָרְכֵהוּ וְאַרְבֵּהוּ“ (ישעיהו נא , פסוק ב ) שם פרטי לנקבה.
שָׂרָה שָׁרָה שִׁיר שָׂמֵחַ, שִׁיר שָׂמֵחַ שָׁרָה שָׂרָה "שם כל השרות והדליות והרינות / פסעו לאט בתוך שדרת קזוארינות" (בהאחזות הנח"ל בסיני נעמי שמר ) ערך בוויקיפדיה:
שרה
לשון המקרא נִצֵּחַ בְּמַאֲבָק וְעִמּוּת
”וַיֹּאמֶר, לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם-יִשְׂרָאֵל: כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל“ (בראשית לב , פסוק כט ) ”בַּבֶּטֶן עָקַב אֶת-אָחִיו; וּבְאוֹנוֹ שָׂרָה אֶת-אֱלֹהִים“ (הושע יב , פסוק ד ) "...בני הבית השמחים לחזות נָקָם על המשׂאה אשר שָׂרִיתִי עליהם..." מרדכי אהרן גינצבורג , "אביעזר", עמ' 31 שָׂם דְּבַר־מַה בְּנוֹזֵל לְמַעַן יִסְפֹּג וְיִתְרַטֵּב כָּל צָרְכּוֹ.
”אֵין שׁוֹרִין אֶת הַחִלְתִּית בַּפּוֹשְׁרִין, אֲבָל נוֹתֵן לְתוֹךְ הַחֹמֶץ; וְאֵין שׁוֹרִין אֶת הַכַּרְשִׁינִין וְלֹא שָׁפִין אוֹתָן, אֲבָל נוֹתֵן לְתוֹךְ הַכְּבָרָה אוֹ לְתוֹךְ הַכַּלְכָּלָה.“ (משנה, מסכת שבת – פרק כ, משנה ג ) ”אֵין שׁוֹרִין אֶת הַמֻּרְסָן לַתַּרְנְגוֹלִים, אֲבָל חוֹלְטִין; הָאִשָּׁה לֹא תִשְׁרֶה אֶת הַמֻּרְסָן שֶׁתּוֹלִיךְ בְּיָדָה לַמֶּרְחָץ“ (משנה, מסכת פסחים – פרק ב, משנה ז ) ”עָשָׂה בָהֶן מְלָאכָה אוֹ שֶׁשָּׁרָה בָהֶן פִּתּוֹ, פְּסוּלִין; שִׁמְעוֹן הַתִּימְנִי אוֹמֵר, אֲפִלּוּ נִתְכַּוֵּן לִשְׁרוֹת בָּזֶה וְנָפַל לַשֵּׁנִי, כְּשֵׁרִים.“ (משנה, מסכת ידים – פרק א, משנה ג ) "...ולא יעשה בריכת מים לשרות בה הבגדים לכיבוס..." (משנה תורה להרמב"ם, ספר קניין, הלכות שכנים, פרק א' ) ”...אֱגוֹזִים וּפוֹל וְדָגָן לִשְׁרוֹת שָׁם יוֹם תָּמִים עֲדֵי יְרֻכְּכוּ...“ (תולדות הטבע א מנדלי מוכר ספרים , 1862, באתר מאגרים
נִמְצָא בְּקֶרֶב־, בָּא וְנָח עַל־ (גם בהשאלה).
לשון המקרא ”תַּחַת כָּל הַשָּׁמַיִם יִשְׁרֵהוּ ; וְאוֹרוֹ עַל-כַּנְפוֹת הָאָרֶץ“ (איוב לז , פסוק ג ) נפוץ בלשון חז"ל שָׁרִי לְמִשְׁרִי
”לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי-המשרה “ (משנה, מסכת ברכות – פרק ג, משנה ה ) רס"ג - בתקופת עליית קרנה של ה"עברית המשוערבת" , תרגם תיבה זו בהוראת "מי השרייה" או "השרייה במים", בערבית תירגם - "נֲקעה",ראו בערבית -نقع 2: ברוח פירוש תיבת "משרה" ראה לעיל, ומייד בהמשך , מתרגם רס"ג את התיבה המשנאית ”פָּלְטָה“ (משנה, מסכת ברכות – פרק ג, משנה ו ) זלק "زَلَق שהוראתה הערבית-מקורית היא "מקום חלקלק" . רס"ג פירש, זלקה = הפרשה , וגם-"דזנטריה" [ 1]
↑ נחמיה אלוני,"ממילון המשנה לרב סעדיה גאון", לשונינו יח ג-ד, תשי"ב/תשי"ג
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה *
חלק דיבר
מין
שורש שׁ־ר־י/ה
דרך תצורה
נטיות
לשון המקרא [לא בשימוש] מישורית .
ערך בוויקיפדיה: שרה