מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
שרה
הגייה *
Sara
חלק דיבר
שם־עצם
מין
נקבה
שורש
שׂ־ר־ר
דרך תצורה
משקל קַטְלָה
נטיות
שרה מסכיתה לדברי המלאכים ושוחקת.
שָׂרָי ; הָאֵם הַעִבְרִיָּה הָרִאשׁוֹנָה מִבֵּין אַרְבַּע הָאִמָּהוֹת, וְהִיא אֵשֶׁת אַבְרָהָם , אֵם יִצְחָק וּבִתּוֹ שֶׁל הָרָן.
”וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם, שָׂרַי אִשְׁתְּךָ, לֹא תִקְרָא אֶת שְׁמָהּ שָׂרָי : כִּי שָׂרָה שְׁמָהּ“ (בראשית יז , פסוק טו )
”וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה “ (בראשית כג , פסוק א )
”הַבִּיטוּ אֶל-אַבְרָהָם אֲבִיכֶם וְאֶל-שָׂרָה תְּחוֹלֶלְכֶם כִּי-אֶחָד קְרָאתִיו וַאֲבָרְכֵהוּ וְאַרְבֵּהוּ“ (ישעיהו נא , פסוק ב )
שם פרטי לנקבה.
שָׂרָה שָׁרָה שִׁיר שָׂמֵחַ, שִׁיר שָׂמֵחַ שָׁרָה שָׂרָה
"שם כל השרות והדליות והרינות / פסעו לאט בתוך שדרת קזוארינות" (בהאחזות הנח"ל בסיני , מאת נעמי שמר )
ערך בוויקיפדיה:
שרה
לשון המקרא נִצֵּחַ בְּמַאֲבָק וְעִמּוּת
”וַיֹּאמֶר, לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם-יִשְׂרָאֵל: כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל“ (בראשית לב , פסוק כט )
”בַּבֶּטֶן עָקַב אֶת-אָחִיו; וּבְאוֹנוֹ שָׂרָה אֶת-אֱלֹהִים“ (הושע יב , פסוק ד )
"...בני הבית השמחים לחזות נָקָם על המשׂאה אשר שָׂרִיתִי עליהם..." מרדכי אהרן גינצבורג , "אביעזר", עמ' 31
שָׂם דְּבַר־מַה בְּנוֹזֵל לְמַעַן יִסְפֹּג וְיִתְרַטֵּב כָּל צָרְכּוֹ.
”אֵין שׁוֹרִין אֶת הַחִלְתִּית בַּפּוֹשְׁרִין, אֲבָל נוֹתֵן לְתוֹךְ הַחֹמֶץ; וְאֵין שׁוֹרִין אֶת הַכַּרְשִׁינִין וְלֹא שָׁפִין אוֹתָן, אֲבָל נוֹתֵן לְתוֹךְ הַכְּבָרָה אוֹ לְתוֹךְ הַכַּלְכָּלָה.“ (משנה, מסכת שבת – פרק כ, משנה ג )
”אֵין שׁוֹרִין אֶת הַמֻּרְסָן לַתַּרְנְגוֹלִים, אֲבָל חוֹלְטִין; הָאִשָּׁה לֹא תִשְׁרֶה אֶת הַמֻּרְסָן שֶׁתּוֹלִיךְ בְּיָדָה לַמֶּרְחָץ“ (משנה, מסכת פסחים – פרק ב, משנה ז )
”עָשָׂה בָהֶן מְלָאכָה אוֹ שֶׁשָּׁרָה בָהֶן פִּתּוֹ, פְּסוּלִין; שִׁמְעוֹן הַתִּימְנִי אוֹמֵר, אֲפִלּוּ נִתְכַּוֵּן לִשְׁרוֹת בָּזֶה וְנָפַל לַשֵּׁנִי, כְּשֵׁרִים.“ (משנה, מסכת ידים – פרק א, משנה ג )
"...ולא יעשה בריכת מים לשרות בה הבגדים לכיבוס..." (משנה תורה להרמב"ם, ספר קניין, הלכות שכנים, פרק א' )
”...אֱגוֹזִים וּפוֹל וְדָגָן לִשְׁרוֹת שָׁם יוֹם תָּמִים עֲדֵי יְרֻכְּכוּ...“ (תולדות הטבע א , מאת מנדלי מוכר ספרים , 1862, באתר מאגרים )
נִמְצָא בְּקֶרֶב־, בָּא וְנָח עַל־ (גם בהשאלה).
לשון המקרא פָּתַח וְאִפְשֵׁר מַעֲבָר, הוֹצִיא וְשִׁחְרֵר לַמֶּרְחָב.
”תַּחַת כָּל הַשָּׁמַיִם יִשְׁרֵהוּ ; וְאוֹרוֹ עַל-כַּנְפוֹת הָאָרֶץ“ (איוב לז , פסוק ג )
נפוץ בלשון חז"ל מארמית: במשמעות הִתִּיר לַעֲשׂוֹת. שָׁרִי לְמִשְׁרִי
”לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי-המשרה “ (משנה, מסכת ברכות – פרק ג, משנה ה ) רס"ג - בתקופת עליית קרנה של ה"עברית המשוערבת" , תרגם תיבה זו בהוראת "מי השרייה" או "השרייה במים", בערבית תירגם - "נֲקעה",ראו בערבית -نقع
2: ברוח פירוש תיבת "משרה" ראה לעיל, ומייד בהמשך , מתרגם רס"ג את התיבה המשנאית ”פָּלְטָה“ (משנה, מסכת ברכות – פרק ג, משנה ו ) ומקשרה עם תיבת "זלק "زَلَق שהוראתה הערבית-מקורית היא "מקום חלקלק" . רס"ג פירש, זלקה = הפרשה , וגם-"דזנטריה" [ 1] .
↑ נחמיה אלוני,"ממילון המשנה לרב סעדיה גאון", לשונינו יח ג-ד, תשי"ב/תשי"ג
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה *
חלק דיבר
מין
שורש
שׁ־ר־י/ה
דרך תצורה
נטיות
לשון המקרא [לא בשימוש] ארץ מישורית .