מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
נמרץ
|
הגייה* |
nimrats
|
חלק דיבר |
שם־תואר
|
מין |
זכר
|
שורש |
מ־ר־ץ
|
דרך תצורה |
משקל נִקְטָל
|
נטיות |
נ׳ נִמְרֶצֶת, ר׳ נִמְרָצִים
|
- תקיף, עז, מלא אנרגיה.
- ”הנה באה המלחמה העולמית ומלמדת אותנו פרק חדש בהלכות הערכת עצמנו, פרק גדול, עמוק, ברור שנון, נמרץ, פרק, שלא היה כמוהו לעולמים.“ (הערכת עצמנו, מאת א"ד גורדון, בפרויקט בן יהודה)
- ”היחס החיוּבי לשאיפוֹתינוּ התגלה הפּעם בּמעשׂה נמרץ, אשר לא פּיללנוּ. ויש להבין כּי לא כּקצף על פּני מים עלה הדבר, כּי לא דבר שבּמקרה ולבקיא ענין של השפּעה אישית הוּא.“ (צדק לאומים, מאת ברל כצנלסון, בפרויקט בן יהודה)
- ”בן-יהודה הוא איש נמרץ, קונסקבנטי, אומר ועושה: הוא הנהיג ראשון את הדיבור העברי בביתו, הוא הקדיש שנות-עמל למילונו הגדול“ (בעתונות ובספרות, מאת י"ח ברנר, בפרויקט בן יהודה)
- המילה מופיעה בתנ"ך פעמיים.
- ”וְהִנֵּה עִמְּךָ שִׁמְעִי בֶן-גֵּרָא בֶן-הַיְמִינִי, מִבַּחֻרִים, וְהוּא קִלְלַנִי קְלָלָה נִמְרֶצֶת, בְּיוֹם לֶכְתִּי מַחֲנָיִם; וְהוּא-יָרַד לִקְרָאתִי, הַיַּרְדֵּן, וָאֶשָּׁבַע לוֹ בַיהוָה לֵאמֹר, אִם-אֲמִיתְךָ בֶּחָרֶב.“ (מלכים א׳ ב, פסוק ח)
- ”קוּמוּ וּלְכוּ, כִּי לֹא-זֹאת הַמְּנוּחָה; בַּעֲבוּר טָמְאָה תְּחַבֵּל, וְחֶבֶל נִמְרָץ.“ (מיכה ב, פסוק י)
השורש מרץ
|
ניתוח דקדוקי לשורש
|
משמעות עיקרית |
משוער: כוח חוזק דיוק. 2. אנרגיה רצון.
|
גזרה |
|
הופיע לראשונה בלשון |
המקרא
|
השורש מ־ר־ץ הוא שורש מגזרת השלמים.
מ־ר־ץ
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
|
|
|
|
|
נִפְעַל
|
נִמְרַץ
|
נִמְרָץ
|
יִמָּרֵץ
|
הִמָּרֵץ
|
לְהִמָּרֵץ
|
הִפְעִיל
|
הִמְרִיץ
|
מַמְרִיץ
|
יַמְרִיץ
|
הַמְרֵץ
|
לְהַמְרִיץ
|
הֻפְעַל
|
הֻמְרַץ
|
מֻמְרָץ
|
יֻמְרַץ
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
|
|
|
|
|
פֻּעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
|
|
|
|
|
| |
|