קיים בשפות שמיות נוספות: פיניקית: 𐤍𐤇𐤔 (נחש), סורית: ܢܚܵܫܵܐ (נְחָשָׁא), ערבית: نُحَاس (נֻחָאס). וכן מופיע במכתבי אל-עמארנה: nuḫuštu[1]. והשוו גם אכדית: naḫšāti בהוראת: שטף דם.
החוקר ג'יימס סטרונג גזר את שם המתכת מהשם נָחָשׁ, מכיון שצבע המתכת דומה לצבע הלוע של הנחש כאשר הוא פוער את פיו.[2]
(3) מופיע בחז"ל רק בביטוי "נחושתו של תנור". וראו 'פרשנים מפרשים'.
”וְהַעֲמִידֶהָ עַל גֶּחָלֶיהָ רֵקָה לְמַעַן תֵּחַם וְחָרָה נְחֻשְׁתָּהּ וְנִתְּכָה בְתוֹכָהּ טֻמְאָתָהּ תִּתֻּם חֶלְאָתָהּ“ (יחזקאל כד, פסוק יא) - רוב המפרשים הסבירו שהכוונה "תחתית" (3),[3] אבל יש שפירשו שהכוונה למתכת (1).[4]
”הִשָּׁפֵךְ נְחֻשְׁתֵּךְ וַתִּגָּלֶה עֶרְוָתֵךְ“ (יחזקאל טז, פסוק לו) יש שפירשו שהוא כינוי לנוזלי הוסת, על שם צבעם הדומה לנחושת (2), ודומה למילה האכדית הנ"ל.[5] אבל רוב המפרשים הסבירו גם כאן שהכוונה תחתית (3). ותה"ש תרגם "כסף", כלומר שפכת כספך אל מאהביך לשלם להם (1).