מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
מדביר
|
הגייה* |
madbir
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
ד־ב־ר ב
|
דרך תצורה |
משקל מַקְטִיל
|
נטיות |
ר׳ מַדְבִּירִים; נ׳ מַדְבִּירָה, נ"ר מַדְבִּירוֹת
|
- אדם שתפקידו להרחיק מזיקים, להרוג אותם או לצמצם את השפעתם.
השורש דבר ב
|
השורש ד־ב־ר ב הוא שורש מגזרת השלמים.
ד־ב־ר ב
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
נִפְעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
הִפְעִיל
|
הִדְבִּיר
|
מַדְבִּיר
|
יַדְבִּיר
|
הַדְבֵּר
|
לְהַדְבִּיר
|
הֻפְעַל
|
הֻדְבַּר
|
מֻדְּבָּר
|
יֻדְבַּר
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
פֻּעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
| |
|