מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- נסתר וחיכה לשעת כושר לפעולה נגד מישהו בדר"כ במטרה להזיק לו.
- ”וְכִי יִהְיֶה אִישׁ שֹׂנֵא לְרֵעֵהוּ וְאָרַב לוֹ וְקָם עָלָיו וְהִכָּהוּ נֶפֶשׁ“ (דברים יט, פסוק יא)
- ”וְעַתָּה קוּם לַיְלָה.. וֶאֱרֹב בַּשָּׂדֶה. וַיֶּאֶרְבוּ עַל שְׁכֶם אַרְבָּעָה רָאשִׁים“ (שופטים ט, פסוקים לב – לד)
- ”יֶאֱרֹב בַּמִּסְתָּר כְּאַרְיֵה בְסֻכֹּה יֶאֱרֹב לַחֲטוֹף עָנִי “ (תהלים י, פסוק ט)
- ”פַּעַם בַּחוּץ פַּעַם בָּרְחֹבוֹת וְאֵצֶל כָּל פִּנָּה תֶאֱרֹב, וְהֶחֱזִיקָה בּוֹ וְנָשְׁקָה לּוֹ“ (משלי ז, פסוקים יב – יג)
- "אֵי שָׁם בְּלֵב הַלַּיְלָה דָּרוּךְ וַחֲרִישִׁי / אוֹרֵב לִי מְבַקֵּשׁ נַפְשִׁי." (שבחי מעוז, מאת נעמי שמר)
- צלמי העיתונות ארבו לחבר הכנסת מחוץ למסעדה, ביציאתו עטו עליו מכל עבר.
השורש ארב
|
השורש א־ר־ב הוא שורש מגזרת השלמים.
א־ר־ב
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
אָרַב
|
אוֹרֵב
|
יֶאֱרֹב
|
אֱרֹב
|
לֶאֱרֹב
|
נִפְעַל
|
|
|
|
|
|
הִפְעִיל
|
|
|
|
|
|
הֻפְעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
אֵרַב
|
מְאָרֵב
|
יְאָרֵב
|
אָרֵב
|
לְאָרֵב
|
פֻּעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
|
|
|
|
|
- שים לב-בבניין התפעל ובבניין פיעל העיצורים א' ור' בד"כ גורמים להארכת תנועתה של עה"פ כאשר הם מתפקדים כפה"פ: מפתח לקמץ, למשל; הִתְעַרֵב←הִתְעָרֵב, מְסַאֵב←מְסָאֵב וכדומה...
- בבניין פיעל הפעלים בעבר נסתר מנוקדים בצירי בהברתם השנייה, כגון דִּבֵּר, לִמֵּד, שִׁבֵּר. כשע' הפועל או ל' הפועל היא רי"ש, יש הנוקטים פתח בין הפועל, כגון סֵרַב, בֵּרַךְ, שֵׁרַת, תֵּאַר. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 54)[1]
| |
|
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
|
הגייה* |
|
חלק דיבר |
|
מין |
זכר
|
שורש |
א־ר־ב
|
דרך תצורה |
משקל קֹטֶל
|
נטיות |
|
- (יש לשכתב פירוש זה): תכנון לעשות רע.
- ” מִרְמָה דִבֵּר בְּפִיו שָׁלוֹם אֶת רֵעֵהוּ יְדַבֵּר וּבְקִרְבּוֹ יָשִׂים אָרְבּוֹ“ (ירמיהו ט, פסוק ז)
- המילה מופיעה פעם אחת במקרא בפסוק לעיל.
השורש ארב
|
השורש א־ר־ב הוא שורש מגזרת השלמים.
א־ר־ב
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
אָרַב
|
אוֹרֵב
|
יֶאֱרֹב
|
אֱרֹב
|
לֶאֱרֹב
|
נִפְעַל
|
|
|
|
|
|
הִפְעִיל
|
|
|
|
|
|
הֻפְעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
אֵרַב
|
מְאָרֵב
|
יְאָרֵב
|
אָרֵב
|
לְאָרֵב
|
פֻּעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
|
|
|
|
|
- שים לב-בבניין התפעל ובבניין פיעל העיצורים א' ור' בד"כ גורמים להארכת תנועתה של עה"פ כאשר הם מתפקדים כפה"פ: מפתח לקמץ, למשל; הִתְעַרֵב←הִתְעָרֵב, מְסַאֵב←מְסָאֵב וכדומה...
- בבניין פיעל הפעלים בעבר נסתר מנוקדים בצירי בהברתם השנייה, כגון דִּבֵּר, לִמֵּד, שִׁבֵּר. כשע' הפועל או ל' הפועל היא רי"ש, יש הנוקטים פתח בין הפועל, כגון סֵרַב, בֵּרַךְ, שֵׁרַת, תֵּאַר. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 54)[2]
| |
|
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
|
הגייה* |
|
חלק דיבר |
|
מין |
|
שורש |
ש־ר־ש
|
דרך תצורה |
|
נטיות |
|
- לשון המקרא [לא בשימוש] (יש לשכתב פירוש זה): מארב
השורש ארב
|
השורש א־ר־ב הוא שורש מגזרת השלמים.
א־ר־ב
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
אָרַב
|
אוֹרֵב
|
יֶאֱרֹב
|
אֱרֹב
|
לֶאֱרֹב
|
נִפְעַל
|
|
|
|
|
|
הִפְעִיל
|
|
|
|
|
|
הֻפְעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
אֵרַב
|
מְאָרֵב
|
יְאָרֵב
|
אָרֵב
|
לְאָרֵב
|
פֻּעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
|
|
|
|
|
- שים לב-בבניין התפעל ובבניין פיעל העיצורים א' ור' בד"כ גורמים להארכת תנועתה של עה"פ כאשר הם מתפקדים כפה"פ: מפתח לקמץ, למשל; הִתְעַרֵב←הִתְעָרֵב, מְסַאֵב←מְסָאֵב וכדומה...
- בבניין פיעל הפעלים בעבר נסתר מנוקדים בצירי בהברתם השנייה, כגון דִּבֵּר, לִמֵּד, שִׁבֵּר. כשע' הפועל או ל' הפועל היא רי"ש, יש הנוקטים פתח בין הפועל, כגון סֵרַב, בֵּרַךְ, שֵׁרַת, תֵּאַר. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 54)[3]
| |
|