Nothing Special   »   [go: up one dir, main page]

Academia.eduAcademia.edu

The instant method – a methodology in Holocaust studies

If you can't beat them, join them. "Bemakom she'ein Ish, Iz oych a Herring a fish." How to make available the impossible knowledge about the Holocaust experience to our generation of readers. A proposal. Please download.

‎קריאת מפתח שמות ועניינים במקום קריאה בספר שלם ‎מאת יחיאל שיינטוך ‎בימים אלה, שהכל הוא "אינסטנט" – אינסטנט קופי, אינסטנט סיפוק, אינסטנט אהבה, אינסטנט פודינג, אינסטנט סופּ – הכל אינסטנט! תרבות של קיצורי דרך, העדר סבלנות לטווח זמן ארוך יותר. אז כיצד ינהג אדם מודרני במאה ה– 21, כדי לעכל מה קרה עם העם היהודי בימי השואה?! אנו, שלא היינו שם, הנוכל להסתפק ב"אינסטנט טקסים" לזכר יום השואה בבלא–בלא המוסדי של דיגנאטרים, בעלי תפקידים רשמיים, להנצחת זכר השואה? ודאי שלא! ‎ממעמקי תהומות הייאוש התרבותי, בכל הנוגע לתרבות ה"אינסטנט", אני מבקש להציע פתרון (־אינסטנט) למצוקתנו התרבותית, באשר אדם נורמאלי בימינו לא מסוגל באמת, לקרוא ולעכל אלפי ספרים ומאות אלפי מאמרים על תקופת השואה. כבר המשורר אַבֿרהם סוצקעווער אמר פעם בראיון עמו: "עס איז אַזוי ווייניק געווען, און עס איז אַזוי פֿיל געבליבן" (כל כך מעט היה לנו, וכל כך הרבה נשאר). עושר הספרים והמאמרים על השואה, הוא ללא ספק – עושר השמור השמור לבעליו לרעה. אז מה עושים? ‎אני מבקש להציע הצעה שתראה במבט ראשון, הצעה לא הגיונית. אבל במבט שני, ולאחר שמישהו, אדם כלשהו, יאמץ את ההצעה ויבצע אותה – רק אז, אני בטוח, היא תראה גם הגיונית וגם מעשית: ‎הצעתי גורסת כי, ברוח תרבות ה"אינסטנט", If you can’t beat them, join them, הבה נצטרף לתרבות ה"אינסטנט" ובמקום לקרוא שני כרכים, כ– 720 עמודים, על ספרות יידיש ועברית שנוצרה תחת שלטון הנאצים בגטאות ובמחנות, הבה נעיין בקיצור של אותם 720 עמודים, בצורת מפתח שמות ונושאים, העומד להופיע בקרוב, וכולל רק כ– 200–250 עמודים. בשביל מידע ותיאור של מה שקרה לעם היהודי במזרח אירופה בימי מלחמת העולם השנייה. ‎וודאי, יקשה הקורא על הצעה כזאת, ויטען: איזה אדם נורמאלי קורא מפתח שמות ועניינים, שבעיקרו גדוש במספרי עמודים בהם מפיעים שמות או מוטיבים רלוונטיים למחקר הנדון, קורא שורות אינסופיות של מספרי עמודים כאילו זהו ספר? אני מוכן לטעון כי לקרוא 720 עמודים, קשה הרבה יותר מאשר לקרוא מפתח שמות ועניינים הממפים את אותם 720 העמודים. גם לא צריך לקרוא את המפתח, מספיק לעיין בו בשיטת ה"אינסטנט", וכהרף עין להכיר שמות ועניינים הקשורים לתגובת היהודים ביידיש ובעברית בזמן אמת, בגטאות ובמחנות. ‎תוך כדי קריאת ה"אינסטנט" הזאת, כשהעין מרחפת על פני המפתח, יבחין הקורא, אם הוא רוצה ואם הוא לא רוצה, בטריגֶר או בטריגֶרים, שיאלצו אותו ללכת לחפש את השם או את הנושא על פי העמודים המצויינים במפתח. עוד לא אלמן ישראל! כל קורא בימינו וודאי ימצא בתוך 200–250 עמודים של מפתח כזה, שם או נושא המעניין אותו לדעת עליו יותר, אם משום מוצא הוריו או אבות אבותיו, ואם משום איזשהו מונח או מילה המזכירים לו את זהותו היהודית. כאשר זה יקרה, נוכל לחגוג את תרבות ה"אינסטנט" וכוחה המרתק ומעורר עניין אמיתי בקשר של כל אחד מאיתנו עם מה שקרה בשואה. ‎שלא לשמה באה לשמה (מסכת סנהדרין ק"ה). ‎טעימה קטנה ממפתח השמות והעניינים שבהכנה: ‎אלי קיר, תר"צ (שיר של יצחק קצנלסון) עמ' 103, 104, 105, ב' 66ב, ‎אליהו המשורר (דמות מרכזית במחזה "אַרום ירושלים") עמ' 153, 170, 171, 172, 173, 174, 175, 177, 178, 179, 180, ב' 221ג, ב' 226ג, ‎אליהו הנביא עמ' 237, ב' 76ב, ‎אליהוא (בן־ברכאל, אחד משלושת רעי איוב) עמ' 202 ‎אלילות עמ' 229 ‎אלילות כנענית עמ' 228 ‎אֵלֶם (בעית האֵלֶם) עמ' 29, 46, 47, 48, 49, 50, 66, 129, 131, 132, 139, 143, 145, 146, 147, 148, 152, 153, 154, 155, 156, 157, 158, 159, 161, 162, 164, 171, 191, 200, 207, 210, 211, 213, 227, 228, 233, 234, 235, 236, 243, 244, 274, 284, 286, 289, 290, 292, 294, 297, 304, 306, 307, 331, 332, 333, 334, 338, 339, 340, 341, 342, 343, 344, 345, 346, 351, 357, 358, 359, ב' 187א, ב' 189א, ב' 225א, ב' 21ב, ב' 33ב, ב' 141ב, ב' 147ב, ב' 199ג, ב' 201ג, ב' 207ג, ב' 209ג, ב' 217ג, ‎אלם תרע"ה (שיר של יצחק קצנלסון) עמ' 147, ב' 185ג, ‎אלמנתו (של שמריהו שמערקע קצ'רגינסקי) – ראה: קצ'רגינסקי, מערי ‎קצנלסון, יצחק עמ' 3, 7, 13, 14, 22, 25, 30, 35, 38, 44, 48, 49, 50, 132, 200, ב' 13א, ב' 28א, ב' 50א, ב' 80א, ב' 83א, ב' 85א, ב' 88א, ב' 135א, ב' 151א, ב' 174א, ב' 176א, ב' 181א, ב' 189א, ב' 196א, ב' 197א, ב' 206א, ב' 2ב, ב' 5ב, ב' 6ב, ב' 7ב, ב' 8ב, ב' 11ב, ב' 13ב, ב' 14ב, ב' 15ב, ב' 16ב, ב' 23ב, ב' 25ב, ב' 26ב, ב' 28ב, ב' 34ב, ב' 41ב, ב' 42ב, ב' 45ב, ב' 54אב, ב' 58ב, ב' 66ב, ב' 77ב, ב' 78ב, ב' 80ב, ב' 84ב, ב' 86ב, ב' 90ב, ב' 97ב, ב' 123ב, ב' 126ב, ב' 135אב, ב' 148ב, ב' 154ב, ב' 156ב, ב' 158ב, ב' 167ב, ב' 169ב, ב' 180ג, ב' 219ג, ‎קצנלסון, יצחק (אגרת אוטוביוגרפית) ב' 113ב, ב' 122ב, ‎קצנלסון, יצחק (הסכסוכים שלו גם בוארשה ובגטו) ב' 23ב, ב' 24ב, ב' 25ב, ב' 32ב, ‎קצנלסון, יצחק (הפואטיקה שלו) עמ' 78, 160, 181, 352, 353, 356, 357 ‎קצנלסון, יצחק (הקראת יצירותיו בפני ציבור) ב' 33ב, ב' 107ב, ב' 119ב, ‎קצנלסון, יצחק (יצירתו בגטו וארשה) ב' 16ב, ‎קצנלסון, יצחק (יצירתו בווארשה בין שתי מלחמות העולם) עמ' 83, 100 ‎קצנלסון, יצחק (יצירתו בווארשה, נספח) – ראה: יצירתו של יצחק קצנלסון בווארשה (נספח) ‎קצנלסון, יצחק (יצירתו בעברית לפני מלחמת העולם השנייה) עמ' 85, 91 ‎קצנלסון, יצחק (יצירתו הדו־לשונית ביידיש ובעברית עד למלחמת העולם השנייה) עמ' 206, 296 ‎קצנלסון, יצחק (כתבי יד) ב' 1ב, ב' 2ב, ב' 13ב, ב' 76ב, ב' 112ב, ב' 114ב, ‎קצנלסון, יצחק (לפעילות תיאטרונית בגטו) עמ' 95 ‎קצנלסון, יצחק (מאמריו על היטלר וסכנת הנאציזם) עמ' 316 ‎קצנלסון, יצחק (מורה לתנ"ך) ב' 14ב, ב' 31ב, ב' 200ג, ‎קצנלסון, יצחק (מחזותיו בעברית לפני מלחמת העולם השנייה) עמ' 86 ‎קצנלסון, יצחק (מרצה פעיל בשלושת הסמינרים של "דרור") ב' 31ב, ‎קצנלסון, יצחק (נאומו בעת המרד הראשון) עמ' 232 ‎קצנלסון, יצחק (סופר דו־לשוני, כותב יידיש ועברית) עמ' 296, ב' 122ב, ‎קצנלסון, יצחק (פעילות חינוכית־תרבותית בגטו וארשה) עמ' 85, 91, 93, 95, 143 ‎קצנלסון, יצחק (רצונו לעלות ולהשתקע בארץ) ב' 22ב, ב' 24ב, ב' 70ב, ‎קצנלסון, יצחק (שיריו מלפני המלחמה) עמ' 77, 78 ‎קצנלסון, יצחק (שירתו הלירית) עמ' 145, 146, 161 ‎קצנלסון, יצחק (תרגומי התנ"ך ליידיש) עמ' 82, 85, 86, 93, 94, 156, 161, 165, 166, 168, 181, 182, 202, 203, ב' 18ב, ב' 107ב, ב' 167ב, ב' 213ג, ב' 230ד,