‫ה‪ Salutatio-‬וה‪ Triclinum-‬כפי שמשתקפים בספרות חז"ל‬ ‫ובממצא הארכאולוגי‬ ‫‪talmudandarchaelogy.blogspot.com/2018/06/salutatio-triclinum.html‬‬ ‫לאחרונה ציינתי בפוסטים בפייסבוק שתי דוגמאות לאימוץ‪ ,‬חיקוי או שאילה )גם הטרמינולוגיה חשובה אבל‬ ‫זאת שאלה אחרת( של אורח החיים הרומי בשכבות האמידות היהודיות כפי שאלו משתקפים בספרות חז"ל‬ ‫ובממצא הארכאולוגי‪ ,‬אחד הוא בעל מאפיין טקסי והשני הוא מרכיב אדריכלי בבית המגורים‪ :‬ה‪Salutatio-‬‬ ‫וה‪ .Triclinum-‬הקשר בין מבנה אדריכלי‪-‬פיזי ובין סדר חברתי המשתקף בטקסים ובמנהגים היה מוכר הן‬ ‫לקדמונים וגם מודגש במחקר ההיסטורי והארכאולוגי כאחד‪ -‬הסדר החברתי המקובל בחברה השפיע על‬ ‫עיצוב מרחב המגורים הפיזי הפרטי והציבורי ומאידך‪ ,‬המרכיבים הארכיטקטוניים הפיזיים השפיעו גם על‬ ‫העיצוב החברתי ועל עולם המושגים של בני התקופה בכלל והעיר הרומית בפרט‪ .‬אני כמעט לא שיניתי את‬ ‫התוכן של אותם פוסטים למעט כמה התאמות ותיקונים הכרחיים‪.‬‬ ‫ה‪"-‬שאילה בשלום הנשיא" וה‪) Salutatio-‬פוסט מ‪(6/6/2018-‬‬ ‫אחת הדוגמאות הנאות ביותר להטמעת והפנמת אורח החיים הרומי )"רומניזציה"( המתועדות בספרות חז"ל‬ ‫היא מנהג ה‪ .Salutatio-‬ה‪ ,Salutatio-‬ברכת השלום היומית בכל בוקר של ה‪"-‬קליינט" )‪ (Cliens‬אצל ה‪-‬‬ ‫"פטרון" )‪ (Patronus‬היה חלק ממערכת ה‪"-‬פטרונאז'" )‪ (Patronage‬שבין הפטרון והקליינט שהייתה אחד‬ ‫המרכיבים היסודיים בסדר החברתי הרומי‪ .‬ה‪ Salutatio-‬היה קבלת פנים יומית בעלת מאפיינים טקסיים‬ ‫‪1/6‬‬ ‫מסודרים שבו בכל בוקר‪ ,‬הקליינט)ים( היו משכימים לפתחו של ביתו של הפטרון העשיר‪ ,‬שם הוא היה מקבל‬ ‫אותם באטריום או בחדר‪/‬אולם קבלה בהתאם למעמדם החברתי‪ .‬הם היו משוחחים עמו בעניינים שנוגעים‬ ‫להם‪ ,‬מבקשים בקשות שונות ומקבלים תשורה חומרית )בשלב מסוים היא הפכה להיות סמלית בלבד( או‬ ‫פוליטית ולאחר מכן הם היו מלווים את הפטרון לעבודתו‪ .‬בתמורה לתגמולים השונים שהוא יכול היה לספק‬ ‫לקליינטים‪ ,‬הם היו מחויבים לכבדו‪ ,‬לשמור על נאמנות ולויאליות קבועה ובכך הפכו למשאב אנושי לעוצמה‬ ‫הפוליטית והחברתית שלו‪.‬‬ ‫צמד סיפורים המופיעים בירושלמי הוריות )ג ה מח ע"ג( ושבת )יב ג יג ע"ג( מתבארים יפה על רקע הנוהג‬ ‫הזה‪:‬‬ ‫‪ .1‬אילין דרבי הושעיה ודבר פזי הוון שאלין בשלמיה דנשייא בכל יום והוון אילין דרבי הושעיא עלין קדמאי‬ ‫ונפקין קדמאי אזלין אילין דבר פזי ואיתחתנון בנשיאותא אתון בעיין מיעול קדמאי אישתאלת לרבי אימי אמר‬ ‫לון רבי אימי והקמות את המשכן כמשפטו וכי יש משפט לעצים אלא אי זה קרש זכה להינתן בצפון ינתן בצפון‬ ‫בדרום ינתן בדרום‪.‬‬ ‫תרגום‪ :‬אלו של רבי הושעיה ושל בר פזי היו שואלים בשלומו של הנשיא בכל יום והיו אלו של רבי‬ ‫הושעיה נכנסים ראשונים ויוצאים ראשונים‪ .‬הלכו אלו של בר פזי והתחתנו בנשיאות‪ .‬באו וביקשו‬ ‫להיכנס ראשונים‪ .‬נשאלה )השאלה( לרבי אימי )אמי(‪ ,‬אמר להם רבי אימי‪" :‬והקמות את המשכן‬ ‫כמשפטו" )שמות כו ל( וכי יש משפט לעצים אלא אי זה קרש זכה להינתן בצפון ינתן בצפון בדרום ינתן‬ ‫בדרום‪.‬‬ ‫‪ .2‬תרין זרעיין הוון בציפרין בולווטיא ופגניא הוון שאלין בשלמיה דנשייא בכל יום והוון בולווטיא עלין קדמיי‬ ‫ונפקין קדמיי אזלון פגנייא וזכון באוריתא אתון בעו מיעול קדמיי אישתאלת לרבי שמעון בן לקיש שאלה רבי‬ ‫שמעון בן לקיש לרבי יוחנן עאל רבי יוחנן ודרשה בבי מדרשא דרבי בנייה אפילו ממזר תלמיד חכם וכהן גדול‬ ‫עם הארץ ממזר תלמיד חכם קוד' לכהן גדול עם הארץ‬ ‫תרגום‪ :‬שני משפחות היו בצפורי‪" ,‬בולווטיא" )אצולה עירונית( ו‪"-‬פגנייא" )כפריים או בעלי קרקעות‬ ‫בכפר( היו שואלים בשלומו של הנשיא בכל יום והיו ה‪"-‬בולווטיא" נכנסים ראשונים ויוצאים ראשונים‪.‬‬ ‫הלכו ה‪"-‬פגניא" וזכו בתורה‪ .‬באו ובקשו להיכנס ראשונים‪ .‬נשאלה )השאלה( לרבי שמעון בן לקיש‪.‬‬ ‫שאלה רבי שמעון בן לקיש לרבי יוחנן‪ .‬נכנס רבי יוחנן ודרש בבית המדרש של רבי בניה )בנאה(‪" :‬אפילו‬ ‫ממזר תלמיד חכם וכהן גדול עם הארץ‪ ,‬ממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ" )משנה הוריות ג‬ ‫ח(‪.‬‬ ‫בצמד הסיפורים‪ ,‬הרקע הוא "שאילת השלום של הנשיא בכל יום" והוויכוח בין שני משפחות או מעמדות‬ ‫חברתיים על סדרי הכניסה לאותה שאילת שלום‪ .‬בשני המקרים‪ ,‬כאשר הייתה תביעה לשנות את סדר‬ ‫הכניסה‪ ,‬השאלה הופנתה אל החכמים והם אלו שהכריעו על סדר הכניסה אל הנשיא או לפחות כך הסיפור‬ ‫מבקש לתאר‪ .‬בסיפור הראשון )שהוא מאוחר קצת יותר מהסיפור השני(‪ ,‬שבו שני משפחות שהיו קשורות‬ ‫לעולם החכמים ומוכרים גם ממקורות אחרים‪ ,‬רבי אמי )אימי( הכריע שאין לשנות את סדרי הכניסה‬ ‫באמצעות דרשה על קרשי המשכן הקבועים כל אחד במקומו "כמשפטו" ולכך הייתה כנראה גם השלכה על‬ ‫העדיפות במינויים השונים )כך עולה מהמקבילה באסתר רבה ד ד(‪ .‬בסיפור השני‪ ,‬הוויכוח הוא לא בין‬ ‫משפחות ספציפיות אלא בין מעמדות חברתיים עירוניים לעומת כפריים )או אצולה כפרית( כאשר במקרה‬ ‫הזה‪ ,‬בשל העובדה שאלו שלא נכנסו ראשונים "זכו לתורה"‪ ,‬התביעה שלהם להיכנס ראשונים זכתה‬ ‫לתמיכה של רבי יוחנן או לפחות הוא רמז לכך בדרשה שלו בבית המדרש של רבי בנאה בצפורי‪ ,‬שם הוא‬ ‫ציטט את המשנה המפורסמת בסוף הוריות העוסקת בעדיפות הממזר התלמיד חכם על כהן גדול עם הארץ‪.‬‬ ‫הדמיון בין ה‪ Salutatio-‬הרומי ובין מה שמסופר כאן הוא ברור ולדעתו של מיכאל אבי יונה )בימי רומא‬ ‫וביזנטיון‪ ,‬עמ' ‪ ,(32‬הנוהג הזה מקורו בימי רבי יהודה הנשיא אך רק בימי נכדו )ר' יהודה נשיאה( הוא‬ ‫התעצב לצורתו המפותחת ביותר כפי שמופיע בסיפורים הנ"ל‪ .‬אם שני הסיפורים הם מהימנים‪ ,‬הם פותחים‬ ‫צוהר לאורח החיים של שכבות העילית בטבריה )ככל הנראה‪ ,‬הרקע של הסיפור הראשון( ובצפורי )לפי‬ ‫הסיפור השני( ובעיקר לסדר החברתי ולגינונים החיצוניים של אותו סדר שהוטמעו בחצר הנשיאות‬ ‫‪2/6‬‬ ‫והקבוצות‪/‬משפחות שהיו קשורות אליו‪ .‬חשוב לציין כי ההדגשה כאן היא לא עצם הכבוד לנשיא אלא‬ ‫שהחכמים הם אלו שמכריעים את סדר הכניסה ואת הקריטריון הקובע )"זכו בתורה"( שרק הוא יכול‬ ‫לשנות את הסטטוס‪-‬קוו בסדר הכניסה‪ ,‬כלומר‪ :‬החכמים "גייסו" את הטקס הרומי היומיומי כדי להטמיע‬ ‫באמצעות המעמד החברתי שהוא קבע‪ ,‬את הסדר החברתי‪-‬דתי הרצוי בעיניהם של עדיפות הפלח‬ ‫החברתי של החכמים או של אלו המקורבים לחוג החכמים‪ .‬אני לא בטוח שה‪"-‬בולווטיא" קיבלו בהבנה או‬ ‫נענו לקריאה לשנות את סדר הכניסה לנשיא אך זה אינו משנה מנקודת ראותו של המספר המדגיש את‬ ‫מקומם של החכמים ושל לימוד התורה כערך בעל השלכות על הסדר החברתי הקיים‪.‬‬ ‫"הווי מקדים שלום לכל אדם" על רקע הסדר החברתי של פטרון‪-‬קליינט?‬ ‫סיפור דומה קיים בירושלמי תעניות על שמואל ו‪"-‬אילין דבי שילא" שהיו שואלים בשלומו של הנשיא בכל‬ ‫יום אם כי שם מדובר לכאורה על ראש הגולה בבבל ולכן קשה לדעת אם אכן מדובר על אותו רקע של‬ ‫‪ Salutatio‬שלא מוכר מחוץ לתחום האימפריה הרומית‪ .‬בכל אופן‪ ,‬רמז אפשרי מעניין נוסף לאותו נוהג מצוי‬ ‫בזוג משניות בפרקי אבות ) ד טו‪-‬טז(‪:‬‬ ‫"רבי מתתיה בן חרש אומר‪ :‬הווי מקדים לשלום לכל האדם והווי זנב לאריות ולא ראש לשועלים‪ .‬ר' עקיבה‬ ‫)נ"א יעקב( אומר‪ :‬העולם הזה דומה לפרוזדור לפני העולם הבא‪ .‬התקן עצמך לפרוזדור כדי שתיכנס‬ ‫לטריקילי ן" )על פי כ"י קופמן(‪.‬‬ ‫בפירוש ספראי על מסכת אבות הוצע שהמערכת החברתית הנ"ל של פטרון‪-‬קליינט וטקס ברכת השלום‬ ‫)‪ (Salutatio‬מבהירה את המסר על רקע הסדר החברתי המגולם בטקסי אמירת השלום המוכרת גם בין‬ ‫תלמידים לחכמים‪ .‬בתור השערה‪ ,‬הוצע שגם הסיפא "הווי זנב לאריות ולא ראש לשועלים" רומזת לכך שר'‬ ‫מתיה בן חרש שכידוע ישב ברומא והכיר את הסדר החברתי הרומי‪ ,‬המליץ להיות קליינט לפטרון חשוב ולא‬ ‫פטרון קטן לקליינטים לא חשובים‪ .‬גם אם הפירוש הזה אינו הכרחי‪ ,‬סביר להניח שאכן הרקע של אותו טקס‬ ‫‪ Salutatio‬והסדר החברתי שהוא ייצג‪ ,‬עמד ברקע הדברים הללו‪ .‬נראה שזה לא מקרי שגם המשנה‬ ‫הסמוכה המזכירה את הפרוזדור והטרקלין כמשל לדרך לעולם הבא מבוססת אף היא על הריאליה של אותו‬ ‫טקס‪ -‬הקליינט היה נכנס לביתו המפואר של הפטרון‪ ,‬הלך דרך המעבר )הוא ה‪"-‬פרוזדור"( שהוליך לטרקלין‪,‬‬ ‫הוא חדר האירוח שהיה בחלקו הפנימי של ביתו של הפטרון ואליו נכנסו רק ברשותו ולפי סדר מוגדר‪.‬‬ ‫הטר)י(קלין בספרות חז"ל ובממצא הארכאולוגי )פוסט מ‪(8/6/2018-‬‬ ‫‪3/6‬‬ ‫על הריאליה של ה‪"-‬טר)י(קלין" )‪ Triclinium‬בלטינית( במקורות חז"ל ובממצא הארכאולוגי כתב לאחרונה‬ ‫אייל ברוך בכתב העת "ירושלים וארץ ישראל" )‪ ,11-10‬תשע"ח‪ ,‬עמ' ‪ .(321-291‬הטריקליניום )מילולית‪:‬‬ ‫שלוש מיטות‪/‬ספות( היה חדר האירוח המרכזי בבית המגורים הרומי של השכבות הגבוהות‪ ,‬הן מדגם "בית‬ ‫האטריום" והן בדגם הנפוץ יותר של "בית הפריסטיל" )בית סביב חצר פריסטילית( ובו נערכו הסעודות‬ ‫החשובות וגם חלק מקבלות הפנים של בעל הבית‪ .‬במאמר‪ ,‬ברוך מסביר בהרחבה על ההתפתחות‪ ,‬הן של‬ ‫דגם בתי האמידים בתקופה הרומית והן של הטריקליניום ואופי הפעולות שנערכו בו‪ ,‬בעיקר הסעודה‬ ‫והמשתה‪ ,‬מהתקופה היוונית ועד התקופה הרומית‪ .‬לארכיטקטורה של הבית על חלקיו השונים ולאופן‬ ‫ההסבה על הספות בטריקליניום הייתה משמעות חברתית‪-‬הירארכית מובהקת‪.‬‬ ‫בספרות חז"ל‪ ,‬הטריקלין מובא הן כדוגמא לחדר או אולם גדול )למשל משנה בבא בתרא ו ד "טריקלין‪ -‬עשר‬ ‫על עשר"( או כחלק מבית המרחץ )תוספתא שבת טז יח‪ /‬יום טוב ב י‪" :‬טריקלין שהשיקה מערב שבת"(‪.‬‬ ‫עדות על גודלו של הטריקלין משתקפת בדיון במשנה עירובין ו ו‪" :‬חמש חבורות ששבתו בטריקלין אחד‪ .‬בית‬ ‫שמי או'‪ .‬עירוב ]ל[כל חבורה וחבורה‪ .‬ובית הלל אומ'‪ .‬עירוב אחד לכולם‪ .‬מודים ]שאם היו[ }ש{מקצתן שרוים‬ ‫בחדרים או בעליות שהן צריכין ערוב לכל חבורה וחבורה"‪ .‬במשנה מידות א ו המתארת את ארבע הלשכות‬ ‫שבבית המוקד "כקיטונות )קיטון‪-‬חדר שינה קטן( פתוחות ליטריקלין" ובמדרשים תנאיים שונים‪ ,‬ישנם משלים‬ ‫לא מעטים המשתמשים בריאליה של בית העשיר‪" -‬משל למלך שגזר על בנו שלא יכנס לבית לינה שלו‪ .‬נכנס‬ ‫לפתח פלטורין שלו‪ .‬משכו ומדבר עמו‪ .‬נכנס לטריקלין‪ .‬משכו ומדבר עמו‪ .‬כיוון שבא לקיטון אמ' לו‪ .‬מיכן ואילך‬ ‫את אסור" )ספרי דברים כט ועוד(‪ .‬בתוספתא תרומות ז טז‪ ,‬בהקשר לדיני סכנה של ארס הנחש בכלי גלוי‪,‬‬ ‫נאמר על לגין שהונח בטריקלין שבו היו קירות מצוירים או מסוידים‪" -‬נתנו בטריקלין‪ .‬אפי' מפוייח אפי' מסוייד‪.‬‬ ‫הרי זה אסור"‪ .‬האזכורים כאן הן ממקורות תנאיים אך הטריקילין מוזכר עוד עשרות פעמים גם במקורות‬ ‫אמוראיים‪ ,‬הן בהקשרים הלכתיים ועוד יותר בהקשרים אגדיים‪ .‬דווקא בתיאורים המפורטים של סדר‬ ‫הסעודה בספרות חז"ל )כגון בתוספתא ברכות ו( המשקפים את סדר הסעודה הרומי הטיפוסי בטריקליניום‬ ‫לא מוזכר הטריקלין בצורה מפורשת אך הריאליה העולה משם‪ ,‬תואמת כמעט לחלוטין את הידוע לנו על‬ ‫סדר הסעודה והמשתה בטריקיליניום הרומי הן מן המקורות והן מן הממצא הארכאולוגי‪.‬‬ ‫‪4/6‬‬ ‫באותו מאמר‪ ,‬ברוך אסף את העדויות הארכאולוגיות לקיומו של הטריקליניום הרומי בארץ ישראל בעיקר‬ ‫במרחב היישוב היהודי )לא בארמונות הורדוס( אם כי ציין ש‪"-‬לפי שעה ידוע מספר מועט של בתי מגורים‬ ‫בארץ ישראל מהתקופה הרומית שבהם אפשר לזהות טריקליניום"‪ .‬הדוגמא המפורסמת והמובהקת ביותר‬ ‫הם בצפורי‪ -‬בית דיוניסוס )תחילת מאה שלישית( ובית אורפאוס )סוף מאה שלישית(‪ ,‬שם הטריקליניום‬ ‫והפסיפסים המפוארים שעיטרו אותם‪ ,‬נמצאים בחלקו הפנימי של הבתים‪ .‬השאלה שמעסיקה את החוקרים‬ ‫מאז חשיפתם של המבנים ושל הפסיפסים היא כמובן אם בעלי הבתים הללו היו יהודים כמרבית תושבי‬ ‫צפורי באותה העת או שהפסיפסים בעלי האופי האלילי מלמדים שגם הבתים הללו לא היו של יהודים וכידוע‬ ‫על כך חלוקים החוקרים‪ ,‬כולל בפרסומים המדעיים של חפירות הבתים הנ"ל‪ .‬ברוך ציין‪ ,‬שבניגוד לצפורי‪,‬‬ ‫שבאתרים יהודיים במגזר הכפרי מאותה העת‪ ,‬גם כאלו שנחשפו בתים גדולים יחסית‪ ,‬לא נחשפו עד עתה‬ ‫בית מפואר בסגנון רומי כולל טריקליניום או עיטורים ולכל היותר‪ ,‬החדר הגדול בבית המגורים הטיפוסי‬ ‫כונה לעתים "טרקלין" )הירשפלד‪ ,‬בית המגורים הארץ ישראלי(‪.‬‬ ‫לדעתו של ברוך‪ ,‬אי אפשר להסביר את זה בחוסר יכולת כלכלית שכן באותם עיירות וכפרים התגלו בתי‬ ‫כנסת מפוארים ומושקעים‪ .‬לפיכך‪ ,‬התופעה הזו של פער בין ההיכרות המעמיקה עם הטרקלין והקודים‬ ‫החברתיים שהוא ייצג ובין הממצא הארכאולוגי הדל במרחב היהודי היא לא סתמית ונעוצה באידיאולוגיה‬ ‫של "הימנעות מלהציג סממני עושר בפומבי" )על סמך מחקר קודם על מימון בתי הכנסת ביחד עם א'‬ ‫פאוסט(‪ .‬במקום להציג בצורה חזותית את העושר בבית המגורים הפרטי‪ ,‬בקהילה היהודית היה מודל אחר‬ ‫של "הפגנת עושר"‪ -‬תרומה למבני ציבור כמו בתי כנסת מפוארים מבחינה חיצונית ופנימית ותיעוד התרומות‬ ‫כפי שנראים בכתובות החקוקות בבתי הכנסת‪ .‬התוצאה היא פרדוקסאלית‪ :‬החכמים או הקהילה היהודית‬ ‫באופן כללי הסתייגו מהרעיון של הפגנת העושר המשתקף במימד החיצוני של אדריכלות הבית הרומי בכלל‬ ‫והטריקליניום בפרט אך אימצו את הקוד ההירארכי‪-‬חברתי הפנימי בטקסים שנערכו בו )הסעודה או ה‪-‬‬ ‫‪ (Salutatio‬ו‪"-‬תירגמו" אותם לתפיסה המעמדית של חז"ל‪.‬‬ ‫‪5/6‬‬ ‫אני לא בטוח שהמסקנה שבקרב היהודים הייתה הסתייגות מהחזות החיצונית של בית המגורים המפואר‬ ‫שכלל את הטריקליניום מוסכמת על כל החוקרים‪ .‬זאב וייס‪ ,‬למשל‪ ,‬בחן לאחרונה )‪ (2016‬מספר מבנים‬ ‫בטבריה שזוהו בעבר כמבני ציבור ואפילו כבית המדרש של רבי יוחנן )ממערב לקרדו‪ ,‬מאה שלישית( או של‬ ‫מושב הסנהדרין )הבזיליקה ממזרח לקרדו‪ ,‬מאה חמישית(‪ .‬בניגוד להשערות של הירשפלד‪ ,‬הוא זיהה אותם‬ ‫כבתי אמידים טיפוסיים בעלי חצר פריסטילית שאליה נסמכים חדרים ואלמנטים כמו ברכות נוי או‬ ‫טריקליניום שנבנו בהשראת בתי אמידים אחרים המוכרים בעולם הרומי דוגמת אלו שהתגלו ברומא‪ ,‬בצפון‬ ‫אפריקה ובעיקר באנטיוכיה‪ .‬וייס שחפר כמה מבתי האמידים בצפורי )הוא מציין שניים על האקרופוליס ועוד‬ ‫ארבעה בעיר התחתית( טען שישנם קווי דמיון ברורים בין סגנון הבתים בצפורי לזה שבטבריה ולדבריו ‪:‬‬ ‫"שני המבנים‪ ,‬בטבריה ובצפורי‪ ,‬קשורים לתהליך חברתי אחד שהתרחש בו בזמן בשתי הערים הגליליות‬ ‫ובמהלכו בחרו העשירים המקומיים להתגורר בבתים מרווחים ומעוטרים בעושר רב‪ ,‬בדומה לאנשים אחרים‬ ‫בני מעמדם ברחבי העולם הרומי‪...‬הם התגוררו בבתים מרווחים‪ ,‬מעוטרים בפסיפסים ובציורי קיר שהתאימו‬ ‫לצורכיהם האישיים ולמעמדם הפוליטי והחברתי‪ ,‬ובכך הפגינו את רצונם לאמץ מאוחר החיים של עשירי‬ ‫סביבתם ומסממני התרבות היוונית‪-‬רומית"‪ .‬בתים כאלו אופייניים באופן טבעי לערי הפוליס ופחות לכפרים‬ ‫והעיירות‪ ,‬כאשר באזורי היישוב היהודי בתקופה הנדונה‪ ,‬לא מוכרים וילות או בתי אחוזה בשונה מהמקובל‬ ‫באזורים אחרים )נושא שנידון רבות בידי חוקרים כמו הירשפלד וספראי(‪ .‬סביר להניח אפוא שההיכרות של‬ ‫חז"ל עם הטרקלין הייתה מבוססת על מציאות ריאלית במרחב העירוני ׁ כולל ואולי דווקא בערים ה‪-‬‬ ‫"יהודיות" )למסקנה קרובה הגיע לפני כמה שנים ג' קליין במאמר על הטריקיליניום בספרות חז"ל(והכינוי‬ ‫הזה קנה לו מקום הן לגבי חדרים גדולים בבתים "רגילים" והן כביטוי לשוני ורעיוני ששימש באותם משלים‬ ‫בדרשות שהובנו היטב גם על ידי הדרשנים וגם על ידי שומעי לקחם‪ ,‬גם אלו שלא זכו להיכנס לתוך‬ ‫הטרקלינים המפוארים של עשירי העיר‪.‬‬ ‫‪6/6‬‬