זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

  ערך מילוני בוויקימילון: גנב

ראה מקורות נוספים בערכי לשון הקודש ערך: גנב

גנבה משמעה לקיחה בסתר.

• הגנבה הראשונה בתנ"ך נעשתה על-ידי רחל אמנו: (בראשית לא יט): "ולבן הלך לגזז את צאנו, ותגנב רחל את התרפים אשר לאביה"- היא כמובן לקחה את התרפים בסתר, כשלבן היה עסוק בגזיזת הצאן.
• המשנה למלך מצרים חשד בבני יעקב שגנבו ממנו בסתר: (בראשית מד ח): "הן כסף אשר מצאנו בפי אמתחתינו השיבנו אליך מארץ כנען, ואיך נגנב מבית אדניך כסף או זהב?"

• הגנב פועל בסתר ולכן מתבייש כשתופסים אותו: (ירמיהו ב כו): "כבשת גנב כי ימצא כן הבישו בית ישראל המה מלכיהם שריהם וכהניהם ונביאיהם"
• הגנב פועל בדרך-כלל בלילה: (איוב כד יד): "לאור יקום רוצח יקטל עני ואביון, ובלילה יהי כגנב"

בתורה נאסר בפירוש לגנוב רכוש:

• (ויקרא יט יא): "לא תגנבו ולא תכחשו ולא תשקרו איש בעמיתו"

וישנם כמה דינים המפרטים את עונשם של גנבים, כגון:

• (שמות כא לז): "כי יגנב איש שור או שה וטבחו או מכרו - חמשה בקר ישלם תחת השור, וארבע צאן תחת השה"( פירוט )
• (שמות כב ג): "אם המצא תמצא בידו הגנבה משור עד חמור עד שה חיים - שנים ישלם"( פירוט )

ראו גם: תשלומי כפל .

גנבה מתייחסת לא רק לחפצים מוחשיים אלא גם לדברים מופשטים, ובפרט, גניבת מידע. אדם שמטעה את רעהו נקרא "גנב" כי הוא לוקח בסתר מידע ששייך לו. כך למשל עשה יעקב ללבן:

• (בראשית לא כ): "ויגנב יעקב את לב לבן הארמי, על בלי הגיד לו כי ברח הוא"
• (בראשית לא כו): "ויאמר לבן ליעקב 'מה עשית, ותגנב את לבבי, ותנהג את בנתי כשביות חרב?'"

יעקב נאלץ לגנוב את ליבו של לבן, כי הוא ירא שמא לבן - שהיה חזק יותר - ישתמש בכוחו כדי לגזול ממנו את בנותיו בראשית לא לא: " "ויען יעקב ויאמר ללבן 'כי יראתי כי אמרתי פן תגזל את בנותיך מעמי" '"; גזל = לקח בגלוי ובכוח .

כך גם:

• אבשלום בן דוד: (שמואל ב טו ו): "ויעש אבשלום כדבר הזה לכל ישראל אשר יבאו למשפט אל המלך, ויגנב אבשלום את לב אנשי ישראל"- התחנף לציבור והבטיח להם הבטחות ללא כיסוי, כדרכם של פוליטיקאים.
• נביאי השקר: (ירמיהו כג ל): "לכן הנני על הנבאים, נאם ה', מגנבי דברי איש מאת רעהו"

הפעולה שנקראת בימינו "חטיפה" או "סחר בבני אדם" נקראה בלשון התנ"ך "גניבה" - גניבה של בני אדם. במקרה זה, הגניבה מציינת כל חטיפה, גם אם היא נעשית בגלוי. 

• האדם הראשון שנגנב היה יוסף: (בראשית מ טו): "כי גנב גנבתי מארץ העברים, וגם פה לא עשיתי מאומה כי שמו אתי בבור"

בעשרת הדיברות נאסר בפירוש לגנוב אנשים:

• (שמות כ יב): "לא תרצח ס לא תנאף ס לא תגנב ס לא תענה ברעך עד שקר"
• ועונשו של גונב נפש הוא מוות, כמו עונשו של רוצח: (שמות כא טז): "וגנב איש ומכרו ונמצא בידו - מות יומת"(ומכאן שבימינו, כשלא נוהגים להטיל עונש מוות, עונשו של מי שסוחר בבני אדם צריך להיות מאסר עולם - כמו עונשו של רוצח).

אבל יש גם "גניבת אנשים" שהיא חיובית ונובעת מאהבה יתרה:

• (שמואל ב יט מב): "והנה כל איש ישראל באים אל המלך ויאמרו אל המלך 'מדוע גנבוך אחינו איש יהודה?' ויעברו את המלך ואת ביתו את הירדן וכל אנשי דוד עמו"
• (מלכים ב יא ב): "ותקח יהושבע בת המלך יורם אחות אחזיהו את יואש בן אחזיה ותגנב אתו מתוך בני המלך הממותתים אתו ואת מינקתו בחדר המטות ויסתרו אתו מפני עתליהו ולא הומת"

הפועל התגנב משמעו "גנב את עצמו", כלומר, הסתלק בסתר; או "התנהג כגנב", כלומר בא בסתר:

• (שמואל ב יט ד): "ויתגנב העם ביום ההוא לבוא העיר כאשר יתגנב העם הנכלמים בנוסם במלחמה"

הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:גנב - לקח בסתר