בוחוס ג'וג'וסיאן – הבדלי גרסאות

|תמונה=Bochos Gogosian 13062023.jpg

|כיתוב=בוחוס ג'וג'וסיאן (יוני 2023)

|שנים כשחקן=1955–1966

|הופעות כשחקן=184 (99)

|שנים כמאמן=[[1966]] {{ש}} {{ש}} {{ש}} [[1977]]–[[1978]]

'''בוחוס ג'וג'וסיאן''' (במקור: גאגוסיאן), (נולד ב-[[1 באפריל]] [[1936]], [[דמשק]], [[המנדט הצרפתי על סוריה|סוריה המנדטורית]]) הוא [[כדורגלן]] עבר [[ישראל]]י, אשר שיחק כ[[חלוץ (כדורגל)|חלוץ]] ב[[מכבי יפו]] וב[[נבחרת ישראל בכדורגל|נבחרת ישראל]].

ג'וג'וסיאן נולד ב[[דמשק]] למשפחה ממוצא [[ארמנים|ארמני]] אשר מקורה ב[[קהרמאנמרש|מארש]] (כיום קהרמאנמרש) והתגוררה בעיר עד [[1915]]. בזמן [[רצח העם הארמני]] ברחה המשפחה ל[[דיר א-זור]] שבצפון מזרח סוריה, ומשם הגיעה לדמשק והתיישבה ברובע הנוצרי שבעיר. המשפחה חייה ב[[עוני]] כאשר אביו של בוחוס התפרנס בדוחק למחייתו כ[[סנדלר]]. בקיץ [[1946]] לאחר סיומו של [[המנדט הצרפתי בסוריה ובלבנון]], החליט אב המשפחה לעזוב את סוריה ולעבור ל[[הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הארמנית|ארמניה תחת ברית המועצות]], אך שוכנע לעבור ל[[פלשתינה-א"י|ארץ ישראל]] בהשפעתו של סוחר בדים מתל אביב, אשר היהשהיה איש [[המוסד לעלייה ב']] אשר העביר את בוחוס, אחיו ואביו דרך [[מרג' עיון]] לארץ ישראל. והםהם התיישבו בשכונת [[אגרובנק]] ב[[חולון]], הסמוכה ל[[יאזור]], ובה הקימו [[בית מלאכה]] ל[[נעליים]]. אימו של ג'וג'וסיאן הצטרפה אליהם שנה מאוחר יותר.{{הערה|שם=פורמן|ברוך פורמן, '''"התותח הארמני של מכבי יפו", בן המיעוטים הראשון ששיחק בנבחרת ישראל בכדורגל''', בתוך: [https://pubhtml5.com/qwll/ntgb/בתנועה_יג_חוברת_2,_2021/97 "בתנועה"-כתב העת למדעי החינוך הגופני והספורט, כרך יג', חוברת 2], הוצאת [[המכללה האקדמית בוינגייט]], 2021, עמודים 99–121. נתונים היסטוריים: ירון משעל}}

במהלך [[מלחמת העצמאות]] עברה המשפחה ל[[מנזר ניקולאס הקדוש]] ב[[יפו]], כשהמצב התייצב חזרה המשפחה לחולון ופתחה מחדש את בית המלאכה,. ולאחרלאחר מכן עבר ג'וג'וסיאן לעבודה ב[[מכונאות]] ב[[מוסך]] שב[[רחוב סלמה]] בתל אביב, שלקוחות רבים [[יהדות בולגריה|יוצאי בולגריה]] פקדו אותו, וניסו לשכנע את ג'וג'וסיאן הצעיר להצטרף לקבוצת מכבי יפו.

ה[[מאמן]] [[ג'רי בית הלוי]] צרף את ג'וג'וסיאן לסגל [[מכבי יפו]], והוא שיחק כ[[מגן (כדורגל)|מגן]] ובהמשך כ[[חלוץ (כדורגל)|חלוץ]]. הוא שיחק בקבוצת מכבי יפו בין השנים [[1955]]–[[1966]] ולו 184 הופעות במשחקי ליגה. ג'וג'וסיאן כבש את שער השיוויוןהשוויון לרשת [[הפועל פתח תקווה (כדורגל)|הפועל פתח תקווה]], במשחק [[גביע המדינה בכדורגל 1956/1957|גמר גביע המדינה בכדורגל]] ב-[[1957]], אשר הסתיים בניצחונה של פתח-תקווה. במהלך [[עונת 1961/1962 בליגה הלאומית]] נאבקו מכבי יפו והפועל פתח תקווה על האליפות. במשחק הראשון בינהןביניהן שהתקיים במגרשה של פתח תקווה, גברה מכבי יפו 1–2 כאשר את השערים ליפו כבש ג'וג'וסיאן, ובמשחק השני שנערך ב"מגרש הפחים" ביפו, ניצחה הפועל פתח תקווה 0–1 משער של [[בועז קופמן]]. ג'וג'וסיאן החטיא במשחק זה [[בעיטת עונשין]] מ-11 מטרים בדקה ה-88, והייתה זו בעיטת העונשין היחידה מ-11 מטרים, שהחטיא במהלך הקריירה שלו. ב-[[15 במאי]] 1966 פרש ג'וג'וסיאן ממשחק פעיל. באפריל [[1967]] נערך משחק הוקרה לכבודו בין מכבי יפו ל[[בני יהודה תל אביב]] ובמסגרתו התקיים טקס פרידה מג'וג'וסיאן. הוא העניק את חולצתו למי שראה כממשיך דרכו, [[משה אוננה]].{{הערה|שם=פורמן}}

ב-[[1957]] צורף לסגל [[נבחרת ישראל בכדורגל|נבחרת ישראל]], והיה [[מיעוט|בן המיעוטים]] הראשון אשר שיחק בשורותיה. בספטמבר 1957 שיחק במדי "נבחרת ישראל הצעירה" במשחקי [[המכביה החמישית]]. ג'וג'וסיאן הצטיין בטורניר זה. במשחק שנערך מול "מכבי צרפת" ב"מגרש הפחים" ביפו, ניצחה נבחרת ישראל 0–10 כאשר ג'וג'וסיאן כבש חמישה שערים. במשחק מול "מכבי אנגליה" שהסתיים בתוצאה 3-3, כבש את כל שלושת השערים לנבחרת ישראל. במשחק הבכורה שלו בנבחרת, אשר נערך ב-[[8 באוקטובר]] 1957, כבש צמד שערים בהפסד 4–5 ל{{נבחרת|צרפת}}. בסך הכל ערך 5חמש הופעות במדי הנבחרת, כולל משחק אחד במסגרת [[מוקדמות מונדיאל 1958]]. ב-[[1966]] פרש ג'וג'וסיאן ממשחק פעיל ולמשך תקופה קצרה אימן את קבוצת הנוער מכבי יפו.

* מנחם כהן, [http://www.{{nrg.co.il/online/3/ART1/831/186.html ||יפו עם השנים: מכבי קביליו והזכרונות]|831/186||3|1}}, באתר [[nrg מעריב]], 26 בדצמבר 2008

[[קטגוריה:כדורגלניחולון: נבחרת ישראלכדורגלנים]]

[[קטגוריה:ישראליםכדורגלני שנולדונבחרת ב-1935ישראל]]