חיים הלוי סולובייצ'יק

נולד בוולוז'ין כבן שני לרבי יוסף דב, המשנה לראש ישיבת וולוז'ין, ולצירל לבית עפרון. שמועה מפורסמת אומרת שבילדותו למד אצל מלמד חסיד סלונים ממנו שאב את עיקר שיטתו הלימודית^[1] אך במשפחת סולובייצ'יק מכחישים את השמועה^[2]. במשפחתו מקובל שבתקופת רבנות אביו בסלוצק בהיותו נער בן 12, למד אצל הרב מנדל מסלוצק^[3]. נישא לליפשא, בתו של ר' רפאל שפירא, חתנו של ראש ישיבת וולוז'ין - הנצי"ב. נקבר ליד סב אשתו הנצי"ב בבית הקברות היהודי בעיר וורשה.

רבי חיים הלוי עבר זמנית לסלוצק בעקבות אביו שנאלץ לפרוש מהישיבה. אך הוא חזר ב-1873. כמה שנים אחר כך, בגיל 27 נהיה ראש ישיבה כמשנה לנצי"ב. ב-1892, עם סגירת הישיבה נעשה לרב העיר בריסק, אם כי לא התעסק בפסיקת הלכה יומיומית. כרב עיר עסק בענייני הציבור. עסק רבות בחסד, וביתו היה פתוח לרווחה לעניים ומסכנים.

היה ידוע בהחמרות מרובות, ביניהן גישה מחמירה לעניין פיקוח נפש. בעקבות גישה זו, הקל מאוד בשמירת צומות לאלו שהיו חולים. כאשר טענו כנגדו על כך שהוא מקל בדיני הצומות, אמר שהוא מחמיר בדיני פיקוח נפש. מסופר גם שבאחד מלילות יום כיפור כשנדרש כסף לפדיון שבויים משלטון הצאר, הורה שלא יתחיל בתפילה עד שהכסף ייאסף מהציבור, והציבור נדרש להביא אותו במזומן בליל יום כיפורים עצמו. יחסו לחסידות היה מעורב. למרות היותו ליטאי, ומתלמידי תלמידיו של הגאון מווילנה, הכיר בחיוניותה, אף שהוא בעצמו לא התנהג לפיה. האדמו"ר הרש"ב מלובביץ לחם עמו כתף לצד כתף נגד הגזירות השונות של רוסיה הצארית.

הייתה לו השפעה ציבורית רבה, והתנגדותו לציונות הייתה חריפה. בשנת 1900 נמנה עם הרבנים שמכתבם התפרסם בקונטרס "אור לישרים" שנכתב "נגד השיטה הציונית"^[4]. על אף קנאותו היה ידוע כרחב לב גם כלפי הרחוקים מדרכו, אם כי לא לאידאולוגיה שהם ייצגו.

עד היום קיימים בקרב החרדים "בריסקאים", שבין מאפייניהם הבולטים הם, דקדוק במצוות והקפדת-יתר על "חומרות" שונות הנהוגות אצלם, הניכור למדינה והסירוב להשתתף בבחירות.

בנו השני, רבי משה סולובייצ'יק היגר לארצות הברית והיה לאחד מראשי ישיבה יוניברסיטי ובעל השקפה ציונית דתית. בנו של רבי משה סולובייצ'יק, הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (מבוסטון) נמנה עם גדולי רבני דורו והיה מראשי תנועת המזרחי. בנו השלישי, הרב יצחק זאב סולובייצ'יק, שמילא את מקומו ברבנת בריסק, ונכדו הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק, היו רבנים מפורסמים ביותר גם כן, ונחשבים כממשיכי שושלת בית בריסק.

הוא עצמו העלה על הכתב רק מעט מחידושיו ואלו התפרסמו אחרי מותו. חידושיו ה"רשמיים", שאותם הגיה ובירר היטב, מכונים חידושי רבנו חיים הלוי, ואילו חידושים אחרים שלו, שלא עברו את הגהתו, הודפסו על ידי תלמידי בנו במכונת כתיבה, ומכונים חידושי הגר"ח (סטנסיל).

 

  ערך מורחב – שיטת בריסק

השפעתו על שיטות הלימוד הנהוגות כיום בישיבות מכרעת. הוא ותלמידיו נהגו לנתח כל גורם בסוגיה התלמודית לחלקיו, בדרך כלל ל"שני דינים" שונים המעורבים בו. בדרך זו נתנו מימד חדש של עומק לתלמוד ולרמב"ם, ונפתחה הדרך להוסיף ולהעמיק בשאלות ובתירוצים.

אופיינית לו החלוקה בין "חפצא" לבין "גברא" - אם ההלכה נאמרה לגבי החפץ או לגבי האדם. למשל, החובה לבער חמץ ערב פסח - האם פירושה שלאדם לא יהיה חמץ או שמא שהחמץ יתבער. לכאורה נראית זו שאלה עקרה. למעשה ניתן להבין על ידה הבדל חשוב בדין. אם העיקר הוא שלאדם לא יהיה חמץ, אין זה משנה כיצד הוא יבער אותו. ממילא כל דרכי ביעור החמץ כשרות. אם הדגש הוא על כך שהחמץ יתבער, ייתכן שיש דווקא דרכים מסוימות שבהן עליו להתבער.

כיוצא באלו הוא תוהה על הבנת מושגים הלכתיים רבים, ומתווה דרך לשיטת החקירה הישיבתית ליטאית הרווחת היום.

אחת ההשלכות של שיטתו על הישיבות בימינו היא ההתמקדות המעמיקה בסוגיות והעדפתה על רכישת ידע ושליטה רחבים בתלמוד. על כך נמתחה ביקורת על ידי רבנים וראשי ישיבות, ובהם הרב עובדיה יוסף.

• חידושי רבנו חיים הלוי - חידושיו על הרמב"ם. נכתב והוגה על ידו.
• חידושי הגר"ח (סטנסיל) - חידושיו על הש"ס. הועתק מזיכרון מכתבי תורתו שלא היו מוגהים. בהוצאות חדשות נוספו גם חידושים משמו ממאספים תורניים ומפי השמועה.
• מגנזי הגר"ח - שיעורים שנכתבו על ידי אחיינו הרב ישראל סולובייצ'יק.
• שיעורי רבינו חיים הלוי מכת"י שיעורים מולזין מנכדו הרב יצחק ליכטנשטיין

• בנו, הרב יצחק זאב סולובייצ'יק
• הרב ברוך בער לייבוביץ - מחבר ספר ברכת שמואל ראש ישיבת קמניץ
• הרב איסר זלמן מלצר - מחבר ספרי אבן האזל על הרמב"ם, בצעירותו הרב של סלוצק וראש הישיבה שם, ובערוב ימיו ראש ישיבת עץ חיים בירושלים. שיטת לימודו הייתה שונה קצת משיטת רבו.
• הרב שמעון שקופ - ראש ישיבת שער התורה ומחבר ספר שערי ישר. הרב יצחק זאב סולובייצ'יק מנה אותו בין תלמידי אביו, על אף ששיטת לימודו שונה משל רבו.
• הרב אלחנן וסרמן - מחבר ספר קובץ שיעורים.
• בנו, הרב משה סולובייצ'יק
• נכדו, הרב יוסף דב סולובייצ'יק מבוסטון

תקופת חייו של הרב חיים הלוי סולובייצ'יק על ציר הזמן

ילדיו:

• הרב ישראל גרשון (תרל"ה, 1875 - תש"א, 1941). נישא למרים צאצא של רבי יצחק מאיר אלתר, האדמו"ר מגור. נרצחו בשואה עם רוב משפחתם. בנם היה הרב משה סולובייצ'יק מציריך.
• הרב משה.
• הרב יצחק זאב.
• שרה ראשה אשת רבי צבי הירש דב גליקסון ראש ישיבת תורת חיים בוורשה. בתם צירל נישאה לרב אברהם מאיר פינקל (בנו של הרב אליעזר יהודה). נרצחו בשואה עם משפחתם.
• ילד נוסף, תאומה של שרה ראשה, נפטר בילדותו.

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: חיים הלוי סולובייצ'יק
טקסט בוויקיטקסט: חידושי רבינו חיים הלוי
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חיים הלוי סולובייצ'יק

• שמעון יוסף מלר, רבן של כל בני הגולה, חלק א' - ירושלים תשע"ד
• הרב ש"י זווין, רבי חיים סולוביצ'יק באישים ושיטות, הוצאת ביתן הספר
• עובדות והנהגות לבית בריסק ארבעה חלקים.

• הרב שג"ר, בתורתו יהגה - לימוד גמרא כבקשת אלוקים, הוצאת מכון כתבי הרב שג"ר, התשס"ט.