הקשת הסורית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Daniel Ventura (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
Yaniv.Oshrat (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (41 גרסאות ביניים של 20 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1:
[[קובץ:Folds in southern and central Israel He.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מערכת הקמטים במרכז ובדרום ישראל]]
'''הקשת הסורית''' או '''קשת הקמטים הסורית''' היא מערכת של [[קמט (גאולוגיה)|קמטים]] העוברת מ[[מצרים]] ומדבר [[סיני]] דרך שדרת ההר ב[[ישראל]] לאזור [[תדמור]] (פלמירה) ב[[סוריה]]. בישראל משתרעים קמטי הקשת הסורית לאורכה, החל מן ה[[נגב]] דרך [[הרי יהודה]], [[השומרון]], [[הכרמל]], מזרח [[הגליל]] ועד [[רמת הגולן]].
[[תמונה:Syrian arc 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קימוטי [[הקשת הסורית]]]]▼
את שמה של הקשת טבע א' קרנקל (E. Krenkel) במאמר בשם "Der Syrische Bogen" שפורסם ב[[גרמניה]] בשנת 1924. במאמר זה הגדיר קרנקל את תחילת הקשת ב[[תוניסיה]] ואת סופה ב[[הרי הטאורוס]] ב[[טורקיה]],{{הערה|1=[http://www.nature.com/nature/journal/v115/n2892/abs/115514a0.html הקשת הסורית ב-Nature]}} אולם מחקרים מאוחרים הפרידו בין הקשת הסורית למערכות קימוט אחרות שנוצרו באזור באותה עת.{{הערה|שם=overview|1=[http://www.sciencedirect.com/science?_ob=ArticleURL&_udi=B6V6R-4894VG2-Y&_user=10&_coverDate=11%2F30%2F1994&_rdoc=1&_fmt=high&_orig=gateway&_origin=gateway&_sort=d&_docanchor=&view=c&_acct=C000050221&_version=1&_urlVersion=0&_userid=10&md5=dfdcc7ec931938b90f2f86f99c62fa02&searchtype=a The Syrian arc system: an overview]}}
==היווצרות==
תהליכי היווצרות הקשת היו שנויים במחלוקת מאז הגדרתה על ידי קרנקל. עם זאת, הדמיון בין הקמטים בחלקיה השונים של הקשת – כולל ה[[סטרטיגרפיה]] שלהם{{הערה|שם=overview}} ותהליכים גאולוגיים שהשפיעו על אזור השתרעותה – מאפשרים לראות תמונת היווצרות שלמה המורכבת מכמה שלבים{{הערה|1=[http://faculty.ksu.edu.sa/76306/Documents/S-Arc%20Assuit.pdf Tectonic evolution of the interplate s-shaped syrian arc]}} – שכל אחד מהם הותיר את השפעתו על המבנים הכלולים בה.
הקשת הסורית נוצרה והתפתחה בעקבות תהליכים [[טקטוניקה|טקטוניים]] ו[[גאולוגיה|גאולוגיים]] – שחלקם עדיין פעילים ועתידים לגרום לסגירתו של [[הים התיכון]] ולהיווצרות של [[רכס הרים]] במקומו.{{הערה|1=[http://www.sciencedirect.com/science?_ob=ArticleURL&_udi=B6V72-48B074M-8T&_user=10&_coverDate=06%2F15%2F1994&_alid=1748200980&_rdoc=1&_fmt=high&_orig=search&_origin=search&_zone=rslt_list_item&_cdi=5830&_st=13&_docanchor=&view=c&_ct=7&_acct=C000050221&_version=1&_urlVersion=0&_userid=10&md5=379d53a44640e7aecc9de052906f120f&searchtype=a Preface: Tectionics of the Eastern Mediterranean]}}
[[קטגוריה:לוחות טקטונים]]▼
[[קטגוריה:גאולוגיה של ישראל]]▼
היווצרות קמטי הקשת היא השלב הניכר על פני השטח של תהליכי [[הקימוט הלבנטיני]], שחלו על [[מדף יבשתי|מדף היבשת]] בשהותו בתוך ים רדוד.
===תהליכים מקדימים===
להיווצרות הקשת הסורית קדמו כמה אירועים:
*ב[[טריאס]] אירע ביקוע חלקי של [[יבשת-על|יבשת העל]] [[פנגיאה]] ונוצר האגן המזרחי של מה שעתיד להיות [[הים התיכון]].
*פנגיאה נבקעת לשתי [[יבשה|יבשות]]: בצפון [[לאורסיה]] – שכללה את [[אירופה]], [[אסיה]] ו[[אמריקה הצפונית]], ובדרום [[גונדוונה]] – שכללה את [[אמריקה הדרומית]], [[תת-היבשת ההודית]], [[אוסטרליה]], [[אנטארקטיקה]] וכן את [[אפריקה]] שכללה את [[הלוח הערבי]].
*במהלך ה[[יורה (גאולוגיה)|יורה]] נוצר בין לאורסיה וגונדוונה [[אזור פתיחה]], בו התפתח [[ים טתיס]].
*בים טתיס נוצרו שני [[רכס מרכז אוקייני|רכסים מרכז אוקייניים]], ששימשו מרכזים ל[[התפשטות קרקעית הים]].
*ים טתיס הציף את השטח היבשתי של ישראל וסביבתה הקרובה, והותיר בה [[סלע משקע|סלעי משקע]] [[סביבת היווצרות#סביבה ימית|ימיים]].
===תהליכי היווצרות===
[[קובץ:Makhtesh gadol.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שכבות נטויות בתלילות במוצא הדרום-מזרחי של [[מכתש חתירה]]]]
בסוף ה[[טורון (גיל גאולוגי)|טורון]] ובתחילת [[קרטיקון|סנון]] החלו לפעול תהליכי קימוט בקרקעיתו של ים טתיס. תהליכים אלה התרחשו בשלבי סגירתו של הים ונבעו מהתנגשות [[הלוח האפריקאי]] ב[[הלוח האירו-אסיאתי|לוח האירו-אסיאתי]]. התנגשות זו גרמה ל[[הקימוט האלפיני|קימוט האלפיני]] – [[אורוגנזה]] שיצרה את [[הרי האלפים]] – ולהתפתחות [[אזור הפחתה]] בשולי ה[[אוקיינוס]].
לחץ ההתנגשות גרם ל[[היפוך טקטוני]]:{{הערה|1='''היפוך טקטוני''' (inversion) – מצב שבו לחץ צדי גורם להתרוממות יחסית של גראבנים מעל ההורסטים הגובלים בהם, עד כדי היווצרות העתקים הפוכים}} [[גראבן|גראבנים]] – שהיו שקועים קודם לכן בין [[הורסט]]ים – התרוממו ויצרו [[העתק#מיון העתקים|העתקים הפוכים]] בסלעי התשתית העמוקים. התרוממות זו גרמה ל[[קמט (גאולוגיה)|קימוט]] [[סלע משקע|סלעי המשקע]] שהורבדו מעליהם – שהיו גמישים ורכים. לחצי הקימוט שפעלו על אזור הקשת הסורית היו חלשים יותר מאלה שיצרו את האלפים. מערכות קמטים נוספות נוצרו גם ב[[לבנון]], ב[[ירדן]] וב[[עיראק]].
במהלך ה[[פלאוקן]] היה האזור מוצף והקימוט הלך והתעצם. חלק מראשי ה[[קמר]]ים החדשים בלטו כ[[אי]]ים מעל פני הים, אולם רובם הגדול נותר מתחת לפני המים. ה[[קער]]ים שבין הקמטים יצרו [[אגן מבני|אגנים]] בהם הורבדו [[משקע (גאולוגיה)|משקעים]] רבים. עדויות לכך ניכרות היטב בשולי קמר רמון: ככל שהסלעים צעירים יותר, כך נטייתם מתונה יותר.
תחילה נוצרו [[קמר]]ים – כנראה מעוגלים וקונצנטריים,{{הערה|1='''שיחות על הגאולוגיה של ישראל''', עמ' 36}} וביניהם נוצרו קערים. קימוט נוסף הדגיש את התוואים והפך את הקמרים ל[[הר]]ים ואת הקערים ל[[עמק]]ים.
מבנה הקמרים השתנה עם היווצרות [[הבקע הסורי-אפריקני]] לפני כ-25 מיליון שנים, עת חלה היפרדות של הלוח הערבי מהלוח האפריקאי – במסגרתו התפתח [[בקע ים המלח]] המפריד בין הלוח הערבי ל[[הלוח הלבנטיני|לוח הלבנטיני]]. תנועת הלוח הערבי צפונה ביחס ללוח הלבנטיני גרמה למתיחת והתארכות הקמרים לצפון-מזרח.
במקביל חל בקמטים היפוך תבליט: הקמרים נפערו ו[[סחיפה]] יצרה בהם שקעים עמוקים. היפוכי תבליט אלה ניתן לראות ב[[מכתשים בנגב]] שמרכזם קעור, ובהרים [[הר עיבל|עיבל]] ו[[הר גריזים|גריזים]] – המצויים בתוך קער אך בולטים מעל ראשי הקמרים הסחופים הסמוכים להם.
תהליכי הקימוט נמשכו לתוך ה[[אאוקן]] וניכרים אף ב[[נאוגן]].
==מבנה הקשת==
לחצי הקימוט בנו את הקשת הסורית בכיוון צפון-מזרח–דרום-מערב, אולם נטייה מקורית זו השתנתה. על חלקים שונים של הקשת פעלו כוחות טקטוניים מאוחרים, שתרמו לעיצובה.
תחילה היו הקמטים מקבילים לכיוון תנועתו של הלוח האפריקאי צפונה. לאחר התפתחות הבקע הסורי-אפריקני ובקע ים המלח נמשכה תנועה זו, וגרמה ליצירת עיקול תוך דחיקתו של החלק הדרומי צפונה בסיני ובמצרים. בקטע זה השתנתה נטיית הקמטים בהדרגה למזרח–מערב. בחלק הצפוני נוצר עיקול עקב תנועתו של הלוח הערבי צפונה, שדחקה את חלק הקשת הסורי. בקטע זה השתנתה נטיית הקמטים בהדרגה לדרום-מזרח–צפון-מערב, וכתוצאה מכך השתנתה נטיית הקמטים בצפון ישראל לצפון-דרום.
שני עיקולים אלה יצרו שתי קשתות מתמשכות והפוכות זו לזו, היוצרות ביחד צורת S: קשת דרומית ממצרים עד צפון ישראל וקשת צפונית מ[[רמת הגולן]] עד תדמור.
===מבנה הקמטים===
[[קובץ:Makhtesh monocline.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מבנה המונוקלינה האסימטרית של קמטי הקשת הסורית]]
קיים דמיון בין הקמטים השונים בקשת הסורית במבנה המוארך שלהם, הנובע ממתיחתם. דמיון נוסף מתבטא במבנה ה[[מונוקלינה]]{{הערה|1='''מונוקלינה''' (monocline) – קמט הכפוף לכיוון אחד}} האסימטרית שלהם, בו צלע אחת תלולה – 65-75 [[מעלה (זווית)|מעלות]], וצלע נגדית מתונה – 10-30 מעלות.{{הערה|1=[http://books.google.com/books?id=R3m1XNShu7IC&pg=PA222&lpg=PA222&dq=%22syrian+arc%22&source=bl&ots=uy1U2HAswk&sig=yE6obb3_qIs771E8gH7PHYK5U28&hl=iw&ei=KKa-TdPvFpDMswa7lsCTBg&sa=X&oi=book_result&ct=result&resnum=4&ved=0CDYQ6AEwAw#v=onepage&q=%22syrian%20arc%22&f=false Tectionic Development of the Eastern Mediterranean region] ב[[גוגל ספרים]]}} במכתשי הנגב הצלע התלולה היא הדרומית-מזרחית, ואילו המתונה – צפונית-מערבית.
המונוקלינות האסימטריות של הקשת הסורית נחקרו על ידי ה[[גאולוג]] ה[[הולנד]]י [[אולבו דה סיטר]] (Ulbo de Sitter,{{כ}} 1902–1980). במאמר משנת 1962{{כ}}{{הערה|1=[http://www.njgonline.nl/publish/articles/000343/article.pdf Structural development of the Arabian Shield In Palestine]}} קבע דה סיטר כי בתשתית הקמרים מצויים העתקים הפוכים, הגורמים להיווצרותו של המבנה האסימטרי. העתקים הפוכים אלה הרימו את תשתית המסלע בחלק הצפוני-מזרחי של הקמרים, וקימטו את [[שכבה (גאולוגיה)|שכבות]] [[סלע משקע|סלעי המשקע]] הרכים יותר מעליהם. קידוחים מאוחרים שנערכו בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20 בראשי כמה מהקמרים – אישרו את הנחתו של דה סיטר בדבר הימצאות העתקים הפוכים.
דמיון קיים גם בגובהם של קמרי הקשת דומה, והוא נע בין 600 ל-1,000 מטרים מעל פני הים. עם זאת, אורכם של הקמטים שונה.
===מערכת הקמטים בישראל===
[[קובץ:Folds in southern Israel He.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הקמרים הבולטים בנגב]]
קמטי הקשת הסורית בישראל משתרעים לאורכה, החל מן ה[[נגב]] דרך [[הרי יהודה]] ו[[שומרון]], [[הכרמל]] ומזרח [[הגליל]], ומגיעים עד [[רמת הגולן]] – אך אינם כוללים את קמר [[החרמון]].
אחד הקמרים הבולטים בישראל הוא [[הכרמל]], שכיוונו – מדרום-מזרח לצפון-מערב – מנוגד לכיוון קמטי הקשת הסורית. הכרמל נחלק ל[[רכס אמיר]] ורכס הכרמל, המופרדים באמצעות קער [[רמות מנשה]].
יותר מ-20 קמרים מצויים בנגב, והם בולטים במיוחד ומופרדים זה מזה בקערים. בין הקמרים: קמר דימונה, קמר ירוחם, קמר חלוקים, קמר בוקר, קמר שחר וקמר צבוע. קמרים ייחודיים הם [[רכס חצרה|קמר חצרה]], [[רכס חתירה|קמר חתירה]] וקמר מחמל (רמון) – בהם התפתחו שלושת [[מכתש סחיפה|מכתשי הסחיפה]] הגדולים – בהתאמה: [[המכתש הקטן]], [[המכתש הגדול]] ו[[מכתש רמון]] – מבין שבעה המצויים רק בנגב ובסיני.
==ראו גם==
*[[גאולוגיה - מונחים]]
*[[טקטוניקת הלוחות]]
*[[אורוגנזה]]
==לקריאה נוספת==
*{{אוניברסיטה משודרת|[[עקיבא פלכסר]]|שיחות על הגאולוגיה של ישראל}}
*{{צ-ספר|מחבר=[[עמנואל מזור]]|שם=גיאולוגיה בפטיש ישראלי|מו"ל=[[האוניברסיטה הפתוחה]]|שנת הוצאה=1994|ISBN=965-06-0276-3|מקום הוצאה=תל אביב}}
*{{צ-ספר|מחבר=שלמה שובאל|שם=צפונות כדור הארץ|מו"ל=[[האוניברסיטה הפתוחה]]|ISBN=965-06-0872-9|שנת הוצאה=2006|מקום הוצאה=רעננה}}
*{{צ-ספר|מחבר=[[עקיבא פלכסר]]|שם=גיאולוגיה, יסודות ותהליכים|מו"ל=אקדמון|מקום הוצאה=ירושלים|שנת הוצאה=1992|ISBN=965-350-026-0}}
*{{צ-ספר|מחבר=[[עמנואל מזור]] ונחמה שפרן (עורכים)|שם=נדבכים בגיאולוגיה של ישראל|מו"ל=[[האוניברסיטה הפתוחה]]|שנת הוצאה=1987}}
<div style="direction: ltr;">
*'''Encyclopedia of Geology''', Elsevier Academic Press, First edition 2005, {{ISBN|0-12-636380-3}}
</div>
==קישורים חיצוניים==
* [https://web.archive.org/web/20160303180956/http://faculty.ksu.edu.sa/76306/Documents/S-Arc%20Assuit.pdf Tectonic evolution of the interplate s-shaped syrian arc]
* [http://www.sciencedirect.com/science?_ob=ArticleURL&_udi=B6V6R-4894VG2-Y&_user=10&_coverDate=11%2F30%2F1994&_rdoc=1&_fmt=high&_orig=gateway&_origin=gateway&_sort=d&_docanchor=&view=c&_acct=C000050221&_version=1&_urlVersion=0&_userid=10&md5=dfdcc7ec931938b90f2f86f99c62fa02&searchtype=a The Syrian arc system: an overview] {{PDF}}
* [http://books.google.com/books?id=R3m1XNShu7IC&pg=PA222&lpg=PA222&dq=%22syrian+arc%22&source=bl&ots=uy1U2HAswk&sig=yE6obb3_qIs771E8gH7PHYK5U28&hl=iw&ei=KKa-TdPvFpDMswa7lsCTBg&sa=X&oi=book_result&ct=result&resnum=4&ved=0CDYQ6AEwAw#v=onepage&q=%22syrian%20arc%22&f=false Tectonic development of the Eastern Mediterranean region], עמ' 222–223
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:סוריה: גאולוגיה]]
{{ללא בוט|14}}
| |||