M25
M25 (מ-Messier 25, או IC 4725) הוא צביר פתוח בקבוצת הכוכבים קשת הנמצא במרחק של כ-2,000 שנות אור ממערכת השמש ומכיל כ-85 כוכבים. זהו אחד מעצמי מסיה הבודדים שאינם נמצאים בקטלוג הכללי החדש (NGC).
 | |
| נתוני תצפית | |
|---|---|
| קבוצת כוכבים | קשת |
| שמות נוספים | IC 4725 |
| מגלה | ז'אן-פיליפ דה שסו |
| תאריך גילוי | 1746 |
| סוג | צביר פתוח |
| בהירות נראית | 4.6+ |
| סיווג מורפולוגי | III,3,m |
| עלייה ישרה | 18ʰ 31.6ᵐ |
| נטייה | 15′ 19°- |
| מאפיינים פיזיים | |
| בהירות מוחלטת | 4.3- |
| מרחק |
2,000 שנות אור 613.2 פארסק |
| קוטר | 19 שנות אור |
| מספר כוכבים | 85 |
היסטוריה
עריכההצביר התגלה בשנת 1746 על ידי האסטרונום השווייצרי ז'אן-פיליפ דה שסו שתיאר אותו כעצם מעורפל. שארל מסיה גילה אותו מבלי לדעת על גילויו הקודם ב-20 ביוני 1764 וכלל אותו בשנת בקטלוג מסיה כ"צביר של כוכבים קטנים בסמוך ל-M23 ו-M24". ויליאם הרשל זיהה את הצביר בשנת 1783 וספר בו 70 כוכבים. מסיבה שאינה ידועה, לא כלל ג'ון הרשל את הצביר בקטלוג הכללי של ערפיליות וצבירי כוכבים ולכן הוא גם לא נכלל בקטלוג הכללי החדש ולא ניתן לו מספר NGC.
לצביר דרגת בהירות נראית 4.6 וניתן לראותו ללא ציוד עזר בתנאי תצפית טובים. באמצעות משקפת איכותית ניתן להבחין בעשרות מכוכבי הצביר שהבהירים שבהם מדרגת בהירות 6. הצביר נמצא כ-4.6 מעלות מצפון-מזרח לכוכב μ (מו) בקשת וכ-3.6 מעלות ממזרח-דרום-מזרח ל-M24.
מאפייני הצביר
עריכהקוטרו של הצביר כ-19 שנות אור ומרחקו ממערכת השמש הוא כ-2,000 שנות אור כך שגודלו הזוויתי הוא כ-32 דקות קשת - דומה לקוטרו של הירח המלא. הצביר מכיל מספר ענקים המלמדים שגילו גדול יחסית, כ-90 מיליוני שנים. אחד מהענקים שבצביר הוא U בקשת, שהוא משתנה קפאידי. הבהירות של כוכב זה משתנה בין דרגה 6.3 לדרגה 7.1 במחזוריות של 6 ימים ו-18 שעות.[1] מכיוון שמרחקו של הצביר ידוע, מאפשר U בקשת לכייל את היחס בין זמן המחזור ובין הבהירות המוחלטת של המשתנים הקפאידיים. מקרה דומה נמצא בצביר הפתוח NGC 6087 שבקבוצת סרגל, שמכיל גם כן כוכב משתנה קפאידי - S בסרגל.
קישורים חיצוניים
עריכה- M25 בקטלוג מסיה באתר SEDS
- M25, בבסיס הנתונים SIMBAD לגרמי שמיים אסטרונומיים
הערות שוליים
עריכה- ^ Collins Gem Guide, The Night Sky, p. 194