תהילים קי"ב
תהילים קי"ב הוא המזמור ה-112 בתהילים. (על פי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים זהו המזמור ה-111 במספר).
תהילים קי"ב
הַלְלוּיָהּ אַשְׁרֵי אִישׁ יָרֵא אֶת יְהוָה בְּמִצְוֹתָיו חָפֵץ מְאֹד. |
|---|
|
(א) הַלְלוּיָהּ אַשְׁרֵי אִישׁ יָרֵא אֶת ה' בְּמִצְוֹתָיו חָפֵץ מְאֹד. |
מבנה המזמור
עריכהמזמור קי"ב כמזמור קי"א בנוי מאקרוסטיכון ונחלק לפיו: חלקו הראשון, אותיות א'-ב' משמש ככותרת המציגה את "יָרֵא אֶת-ה'" אשר טוב לו. חלקו השני, אותיות ג'-ו' מתארים במה התברך הצדיק ויָרֵא אֶת-ה'. חלקו השלישי מהאות ז'- נ' מציג את מעשיו של היָרֵא אֶת-ה' וחלקו הרביעי מאות ס' עד ת' מתאר אודות את יראי ה' אשר ינצחו את אויביהם.[1] בין מזמור זה למזמור קי"א ישנם קווים מקבילים הן בצורה והן בסגנון. הדמיון בא לידי ביטוי בפתיחת שני המזמורים במילה "הַלְלוּ-יָהּ". שני המזמורים בנויים מאקרוסטיכון. לשניהם עשרה פסוקים. בנוסף לפסוק האחרון בשני המזמורים נושא שונה משאר המזמור.[2]
תוכן המזמור
עריכההמזמור מתאר את האיש הירא את ה' כמאושר בדרכו. הירא את ה' מצליח בהתנהלותו בעולם. בעל המזמור מתאר את אופיו של הצדיק. את כותרת המזמור הסבירו חז"ל כי הצדיק הירא את האל חפץ במצוותיו ולא בשכר שבא בגינם. תיאור הצלחת האיש הירא את ה' במזמור הם מאפייני הצדיק. הרשעים במזמור מתוארים כאויבי האיש הירא את ה'.[3]