תהילים ק"ל

ניתן לחלק את מזמור ק"ל לשני חלקים. בחלקו הראשון של המזמור: פס' א' -ד' פונה משורר תהילים אל ה' בבקשה, ובחלקו השני: פסוקים ה' - ח' מדבר בעל המזמור אל עצמו או פונה אל קהל השומעים בפסוקים ה-ו' הוא המשורר מקווה, ולאחר מכן בפסוקים ז' - ח' הוא פונה אל עם ישראל שיקווה.^[1]

אחד הקשיים העולים במזמור ק"ל הוא היחס בין פסוקים א'- ו' ובין פסוקים ז'-ח'. פסוקים א'- ו' נושאם בתפילת היחיד, והם מסתיימים בדבקות ה'. בניגוד לפסוקים אלה, פסוקים ז'-ח' עוסקים בתפילת הקהל, וקיימת בהם חזרה על החטאים, שנשכחו בפסוקים ה'-ו'.^[2]

כאמור ניתן לחלק את המזמור לשני חלקים : פסוקים א' - ד' ופסוקים ה - ח'. בחלק הראשון פונה בעל המזמור אל ה' ומזכיר לו שבכוחו למחול. הקריאה אל ה' נעשית "ממעמקים". התבנית "מעמקים" בתנ"ך משמשת בתנ"ך למים עמוקים ועל פי תהילים ס"ט ניתן לפרש את המילה "ממעמקים" כסכנה: "טָבַעְתִּי, בִּיוֵן מְצוּלָה-וְאֵין מָעֳמָד; בָּאתִי בְמַעֲמַקֵּי-מַיִם, וְשִׁבֹּלֶת שְׁטָפָתְנִי.^[3] מכאן ניתן להבין כי מהמעמקים קורא בעל המזמור לה' שיצילו מהסכנות האורבות לו, כלומר מטביעות אותו. סכנות אלו הם החטאים של האדם. בפסוק ב' מתחנן משורר תהילים כי ה' יסלח לו וישמע לתפילתו. בפסוק ג' מבקש משורר תהילים מה' לא לזכור את חטאיו הרבים שכן אם יזכור, לא יוכל אדם להתקיים. פסוק ד' החותם את חלק זה של המזמור, ובא בזיקה עם הרעיון המובע באמצעות חלקו הראשון של הפסוק: " אִם-עֲו‍ֹנוֹת תִּשְׁמָר-יה", מציין בעל המזמור כי לה' שמורה מידת הרחמים.^[4]

לעומת מצוקתו של המשורר העולה מחלקו החלק הראשון של המזמור, בחלק השני פונה בעל המזמור אל ה' מתוך דבקות ואמונה. את החלק השני ניתן לחלק לשניים: פסוקים ה'-ו' באה לידי ביטוי על ידי בעל המזמור, התקווה. בפסוקים ז' - ח' קורא המשורר לקהל השומעים להצטרף אליו לאותה תקווה בה יש דבקות באמונה.^[5]

 

פסוק ה בנוי מתקבולת משלימה משולשת: "קִוִּיתִי ה', קִוְּתָה נַפְשִׁי; וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי" הצלע השנייה בתקבולת נרדפת לראשונה ואילו הצלע השלישית בתקבולת מקבילה לצלע הראשונה והשנייה.^[4]

בתפילת העמידה המיוחדת לתעניות גשמים (ולחלק מהדעות בכל תענית ציבור), תפילת עשרים וארבע, מזמור ק"ל הוא הנוסח של אחת משש הברכות המיוחדות הנוספות לתפילה. לאחר אמירת המזמור, חתימת הברכה היא ”מִי שֶׁעָנָה אֶת יוֹנָה מִמְּעֵי הַדָּגָה, הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה, בָּרוּךְ אַתָּה ה', הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה”^[6].

• תהילים ק"ל ותהילים ק"ג על פי מסכת סופרים הם מזמורים הנאמרים ביום כיפור.^[7] בנוסף, מזמור זה נאמר כתפילה בעת צרה ובצומות, בהקראת פסוק אחר פסוק, וכן נהוג לאומרו עם פתיחת ארון הקודש.

• לפי האר"י, אומרים מזמור זה בתפילות בעשרת ימי תשובה ובהושענא רבה בין קדיש לברכו,^[8] מנהג הספרדים בימינו לקרוא אותו בין ברכת ישתבח לקדיש שאחריה. ויש פוסקים שהתנגדו למנהג זה משום שהדבר נחשב הפסק באמצע התפילה, ובעקבות כך הנהיגו בחלק מקהילות אשכנז לאומרו לאחר חזרת הש"ץ.
• בחלק מקהילות אשכנז, נוהגים לומר מזמור זה (יחד עם "ברכי נפשי" ושאר מזמורי שיר המעלות) אחרי תפילת מנחה של שבתות החורף, כלומר משבת בראשית עד (ולא עד בכלל) שבת הגדול^[9].

בעבר נהגו להקצות לשליח הציבור בבית הכנסת מקום נמוך, כדי לקיים את הפסוק "מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה'".^[10] כיום מעדיפים שיעמוד במקום גבוה כדי שהקהל יוכל לראות ולשמוע היטב.^{[דרוש מקור]}

"Aus der Tiefen rufe ich, Herr, zu dir" (עברית: ממעמקים קראתיך ה'), רי"ב 131, היא קנטטה שהלחין יוהאן סבסטיאן באך. הטקסט מבוסס על המזמור. לילי בולאנז'ה, הלחינה את היצירה הקלאסית בהשראת המזמור לאלט, טנור, מקהלה ותזמורת.^[11]

בסרט הקולנוע הישראלי האח של דריקס, אשר התסריט אותו כתב משה זונדר וביים דורון צברי ומבוסס על ספרו של אמנון דנקנר יוחד מקום לפסוק "מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ" המתאר את מצבו של שלמה גיבור הסרט מבחינה דתית תודעתית.^[12]

לחנים שונים נכתבו למזמור זה, ביניהם ידועים הלחנים:

• שיר המעלות - יעקב יהודה דסקל באלבומו נאר מיט אמונה.
• ממעמקים - אודי דוידי באלבום רוחות טובות.^[13]
• ממעמקים - חיים ישראל באלבום ממעמקים.^[14]
• ממעמקים - יצחק פוקס באלבום ממעמקים.^[15]
• ממעמקים - גד אלבז, לחן של מנדי ליפסקר.^[16]
• ממעמקים - שמחה ליינר.^[17]
• ממעמקים - נותי פוקס.^[18]
• ממעמקים - חיים שלמה מאיעס, לחן של יוסף צבי ברייער.^[19]

  מדיה וקבצים בנושא תהילים ק"ל בוויקישיתוף

  ממעמקים קראתיך, מזמור ק"ל מושר בפי חיים משה, סרטון באתר יוטיוב